את ההשלכות של נגיף הקורונה על שוק העבודה העולמי אנחנו מרגישים מכל כיוון: המעבר לעבודה מהבית, למפגשים, כנסים ואירועים וירטואליים, ולתקשורת שכולה נעשית מרחוק. על הרקע הזה, חברות המציעות שירותי תקשורת פנים-ארגונית, שיחות וידאו ושיתוף פעולה בזמן אמת - הן המרוויחות הגדולות של השנה החולפת.
הרכישה של סלאק בידי סיילספורס תמורת 27.7 מיליארד דולר היא אחת מעסקאות הענק של ימי הקורונה, ולא בכדי: סלאק, שהושקה לראשונה ב-2013 במטרה לשחרר אותנו מהצורך בשימוש במייל ארגוני, ולאפשר לעובדים לקיים תקשורת אינטואיטיבית ומשותפת יותר, צמחה מתוך צורך קונקרטי של תעשיית ההייטק ושל העובדים בה. המוצר נולד מתוך חברה שעסקה בפיתוח משחקי מחשב והוקמה ב-2009, ועם שינוי הכיוון שינתה החברה את שמה ל"סלאק טכנולוגיות", ועברה להתמקד במוצר אחד - סלאק.
שם החברה והמוצר הם ראשי תיבות (Searchable Log of All Conversation and Knowledge), המעידים יותר מכל על כוונת המשורר: ליצור מאגר מידע שמבוסס על תקשורת פנים-ארגונית, וניתן לחפש בו ולהפיק ממנו ידע. בשנותיה הראשונות נחשבה סלאק לחדשנית ויצירתית - בעיקר בזכות אינטגרציות למאות יישומים ושירותים משלימים. מה שסלאק לא יכלה להציע בעצמה - היא פתחה עבור שירותי צד שלישי, ובכך מיצבה את עצמה כהאב הכרחי לתפקוד היומיומי בעבודה.
מיקרוסופט משיבה מלחמה
אבל אז הגיע פתרון דומה מבית מיקרוסופט - טימז. ב-2016 השיקה לראשונה מיקרוסופט את הפלטפורמה הזו, ואת שלל האינטגרציות שסלאק הציעה - החליפה באינטגרציות לשירותים המובנים של מיקרוסופט - דואר אלקטרוני, קבצים משותפים, דרייב ואפילו סקייפ לשיחות וידאו. סלאק מתבססת על מודל פרימיום (כלומר - גרסה חינמית בסיסית לצד גרסה מתקדמת בתשלום חודשי), ואילו מיקרוסופט הציעה את טימז כחלק מחבילת השירותים שלה לעסקים - והצליחה להדביק את הפער מהר מאוד.
עם פרוץ הקורונה, טימז קיבלה דחיפה נוספת עם גרסה חינמית שכבר חרגה מגבולות העולם התאגידי, והצעה גם לסטודנטים למשל. נכון להערכות עדכניות, אף שסלאק כמעט הכפילה את מספר המשתמשים היומיים שלה מאז הושקה טימז - והוא עומד כעת על 12.5 מיליון, השירות של מיקרוסופט כבר מונה כ-75 מיליון משתמשים יומיים.
הקורונה טרפה את הקלפים: חצי שנה אחרי שסלאק יצאה להנפקה, הנגיף שיתק את העולם והעביר את כולנו לעבודה מרחוק. בינתיים, סלאק המשיכה למצב את עצמה באנטיתזה של מיקרוסופט התאגידית - כמוצר חדשני שצמח מלמטה, מוצר מתעדכן ורלוונטי, אף שהיא פספסה לגמרי בכל הנוגע לשירותי שיחות וידאו. עם הקורונה, מיקרוסופט החלה להציע את טימז גם בגרסה חינמית, והפכה את הקערה על פיה.
עבור סיילספורס, המציעה שירותי תוכנה לתאגידים, הרכישה של סלאק היא צעד מתבקש במאבק מול מיקרוסופט, אבל גם בהתבססות כענקית טכנולוגיה לכל דבר ועניין. אלא שצעד כזה גם מוכיח שתחרות היא מושג חמקמק בעולמות הטכנולוגיה, ושחברות קטנות שמגיעות עם פתרונות חדשים - סופן להיבלע על ידי ענקיות אם הן רוצות להמשיך ולשרוד.
פרטיות וצרות אחרות
אחד הנושאים השנויים יותר במחלוקת סביב השימוש בסלאק, הוא זה שנוגע לפרטיות ואבטחת מידע - גם מהכיוון העסקי, אבל גם מזה של מעקב אחרי העובדים. כברירת מחדל, סלאק מאחסנת כל פעילות בשירותים שלה בענן. התכנים המועברים בסלאק, בין אם מדובר בהודעות פומביות, פרטיות או בקבצים וחומרים אחרים - נשמרים על שרתי החברה. ב-2018 נעשה שינוי יחסית דרמטי בתנאי השימוש ובמדיניות הפרטיות של סלאק, והובהר כי החברה אוספת סוגים רבים של מידע.
חלק מהמידע הזה מובן מאליו: למשל סוגי חיבורים, מכשירים וזמני שימוש בסלאק. אבל בהיותו כלי המשוייך למקום העבודה, סלאק מאפשר גישה לתכנים מסוימים למי שמוגדרים מנהלי מערכת ומנהלי מקום העבודה. זה אומר שלא רק עובדי סלאק יכולים, תחת מגבלות כמובן, להיחשף לתכנים המועברים בשירות - אלא גם (ושוב, תחת מגבלות) המנהלים יכולים. העובדה שסלאק לא מציעה תקשורת מוצפנת עוררה ביקורת נרחבת בשנתיים האחרונות, אף שיש מי שטוענים שבמסגרת תעסוקתית השקיפות דווקא מחייבת.
כשלוקחים בחשבון את התובנות ממשבר הקורונה, ואת העובדה שמקומות עבודה רבים ימשיכו לשמור את העובדים הרחק מהמשרד גם בחודשים הקרובים, ואולי אף יאמצו את המודל בצורה רחבה יותר - מי שמשתמשים בכלים דוגמת סלאק מתרגלים אט אט להעביר גם את שיחות המסדרון ואת פטפוטי המטבחון לפלטפורמה. במקרה הזה, אופי השיחות יכול להיות רגיש ואישי יותר, והמידע שהן כוללות עשוי להוות פגיעה בפרטיות. עם הנושא המהותי הזה תצטרך מעתה סיילספורס להתמודד בכובד ראש, בשעה שהיא רוכשת לא רק את סלאק - אלא גם כמויות של מידע עסקי ופרטי של לקוחות החברה.
