בחודש שעבר החליטו מפגינים ליצור באפליקציית "ווייז" אפשרות ניווט חדשה: מי שהקלידו את כתובת מעון ראש הממשלה בירושלים, ברחוב בלפור, קיבלו נקודת מיקום חדשה תחת הכותרת "בית הנאשם". כדי לעשות את זה הם לא נדרשו ליכולות טכניות גבוהות, וגם לא השתמשו בהאקרים מתוחכמים. הם בסך הכל עשו בדיוק את מה שגוגל מאפשרת לכל אחד לעשות באופן מובנה - יצרו מעין "מוזיאון" מדומיין תחת השם "בית הנאשם" באותה כתובת, והוסיפו אותו כנקודת ציון בשירות המפות של ענקית הטכנולוגיה, שממנו מגיע המידע אל אפליקציית ווייז.
בעשור האחרון הנושא של אקטיביזם דיגיטלי הולך ומשתכלל לצד עלייתן של פלטפורמות הטכנולוגיה הגדולות. אנחנו מכירים את זה בעיקר מהרשתות החברתיות - עמודי מחאה בפייסבוק או האשטאגים בטוויטר. אבל בחודשים האחרונים, כשהעולם כולו נתון תחת סגרים מתמשכים בעקבות משבר הקורונה, המחאות הדיגיטליות מקבלות חשיבות גדולה יותר ולובשות צורות מעניינות יותר. כבר לא מדובר רק על חתימה על עצומה מקוונת, או לחיצה על כפתור לייק בפייסבוק. המחאות החדשות עושות שימוש חכם בכלים המובנים של הפלטפורמות במטרה להפיץ מסרים ולהביע התנגדות.
טינדר, טיקטוק, אינסטגרם, פלטפורמת הסטרימינג טוויץ' וגם משחקים פופולריים דוגמת "אנימל קרוסינג" - כולם הפכו בחודשים האחרונים למרחבים ציבוריים לגיטימיים לחלוטין לצורך הפגנת מחאה. תנועת Black Lives Matter וכן תנועת MeToo - שתיים מהמחאות החברתיות הבולטות והמשפיעות ביותר של העשור האחרון, החלו ברשתות החברתיות, יצאו מגבולות האונליין וסחפו אחריהן פעילות ופעילים בכל העולם.
ההתעוררות האחרונה של Black Lives Matter - בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר לבן, הוציאה המונים לא רק לרחובות אלא גם למרחבים הדיגיטליים. לצד שיטות מסורתיות יותר, כמו שיתוף ריבועים שחורים באינסטגרם, האשטאגים ומימון המונים, ראינו גם שחקני "אנימל קרוסינג" שמייצרים לעצמם חולצות BLM ושלטי מחאה וירטואליים ומתאספים כדי למחות, או משתמשי טינדר שהוסיפו לפרופיל שלהם קישורים לעצומות, קראו לאיסוף תרומות והביעו הזדהות עם התנועה.
ויש גם את טיקטוק - רשת חברתית צעירה יחסית, וכזו שהאלגוריתם שלה נחשב למסתורי במיוחד - מפני שבניגוד לרשתות החברתיות המסורתיות, הפיד הכללי מציע הרבה מאוד תוכן לא רק מיוצרים שאחריהם אנחנו עוקבים, אלא גם מיוצרים אנונימיים לגמרי, כאלה שבסרטונים שלהם אפשר לראות פוטנציאל ויראלי. במסגרת מחאת BLM, משתמשי טיקטוק ניסו לעצב את האלגוריתם כך שיציע עוד ועוד תוכן שנוגע למחאה. הם העתיקו קישורים לסרטונים רלוונטיים, שיתפו, יצרו סרטוני תגובה והגיבו בכמויות עצומות - הכל כדי לוודא שתכנים שעוסקים במחאה יקבלו חיזוק באמצעות האלגוריתם.
גם ביוטיוב ראינו תופעה דומה. משתמשים ניצלו את מודל הרווח של הפלטפורמה - המבוסס על צפיות ופרסומות, והריצו סרטונים רלוונטיים למחאה שוב ושוב, על מנת שהיוצרים שלהם יקבלו יותר כסף עבור הצפיות. כך בעצם יכלו "לתרום" כספים לארגונים ולפעילי מחאה, גם מבלי להזין מספר כרטיס אשראי לתשלום.
בחודש יוני האחרון, משתמשים צעירים בטיקטוק החלו להפיץ סרטונים קצרים שבהם הם קוראים לחברים ולעוקבים לשמור כרטיסים לעצרת של טראמפ בעיר טולסה. מנהל הקמפיין של טראמפ סיפר כי התכוננו לקהל של מיליון נוכחים בעצרת - בעקבות הביקוש לכרטיסים, אך בסופו של דבר נכחו בה כ-6,200 אנשים בלבד - לא כולל כמה מאות מפגינים. על אף שאי אפשר לומר בוודאות שהפעילות המחאתית בטיקטוק - של שמירת כרטיסים מראש בלי מטרה להגיע פיזית לאירוע - היא זו שהובילה למספר הזעום של נוכחים בעצרת, ברור שלמשתמשי טיקטוק ולפעילות שלהם נגד האירוע הייתה השפעה.
אשליה מסוכנת
פעילי מחאה ברשת טוענים שבניגוד לעשור הקודם, אז היו הפלטפורמות הגדולות מעין קופסאות אטומות עבור המשתמשים, שלא ממש ידעו להגיד איך הן פועלות מתחת למכסה המנוע - היום משתמשים מודעים יותר לאופן הפעולה של אלגוריתם, של פיד, של מנועי המלצות. בהתאם, משתמשים מצליחים לייצר די בקלות מניפולציות על אלגוריתמים במטרה להשאיר את נושא המחאה שלהם על סדר היום הדיגיטלי.
"הטענה שאנחנו יודעים היום טוב יותר איך עובדים אלגוריתמים ואיך פועלות הרשתות החברתיות היא לא נכונה, ואפילו מסוכנת", מסבירה ד"ר שרון רינגל, חוקרת טכנולוגיה וחברה, החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. "זאת אשליה שמשחקת בדיוק לידיים של התאגידים הטכנולוגיים הגדולים. אין פה יחסי כוחות שווים, גם אם מדי פעם אנחנו רואים איזה ניצחון קטן. בסוף אנחנו פועלים בתוך המרחב של הפלטפורמות הגדולות, ומספקים את האינטרס הכלכלי שלהן - יותר אינגייג'מנט שווה יותר כסף. זו תודעה כוזבת".
ולצאת לבלפור זו לא תודעה כוזבת?
"הרחוב הוא השריד האחרון של הדמוקרטיה. בלפור לא שייך לביבי נתניהו, וגם לא שייך למארק צוקרברג. הוא שייך לכולנו, וזה הבדל משמעותי - כי הפלטפורמות אף פעם לא היו שייכות לנו. הרחוב עדיין נתפס כמשהו נקי, שבו הקול שלי הוא קול אמיתי - הוא לא ההד שנותנת לו הרשת החברתית".
אז מחאה דיגיטלית היא חסרת חשיבות?
"מצד אחד יש לנו יכולת טכנולוגית שלא הייתה בעבר. יש לנו כלים שמאפשרים לנו ליצור חשיפה לנושאים חשובים, יש סיפורי סינדרלה, יש הצלחות. יש לנו גם מידה של סוכנות מול הטכנולוגיה, אנחנו כל הזמן מנהלים איתה משא ומתן. להציף את הרשתות החברתיות בתכנים מחאתיים - זה ליצור משא ומתן. זה לא שמחאה דיגיטלית לא מייצרת שום שינוי, אבל כן, צריך לזכור שבסוף יש אינטרסים כלכליים מאוד חזקים שפועלים עלינו בתוך הפלטפורמות האלה ואסור לקחת את זה כמובן מאליו. אסור לנו להתבלבל - לפייסבוק אין היום פחות כוח כי אנחנו חושבים שאנחנו מבינים איך עובד האלגוריתם שלה. אקטיביזם דיגיטלי הוא אף פעם לא חף מאינטרסים".
לעורר מודעות - באופן ויראלי
"אין צורך בשלטי חוצות, תקציב פרסום בטלוויזיה וכינוס מסיבות עיתונאים. יכולת ההשפעה ברשתות החברתיות היא כמעט בלתי מוגבלת", אומרת מפעילת עמודי הפייסבוק והאינסטגרם "כל ההזויים עליי", שמקפידה לשמור על אנונימיות. מדובר בעמודים פופולריים במיוחד ברשת הישראלית, יותר מ-150 אלף עוקבים, ובהם מתפרסמים קטעי שיחות ברשתות החברתיות השונות, בין גברים לנשים - לעיתים צעירות במיוחד, במטרה לעורר מודעות לנושא של הטרדות מיניות, פדופיליה ושידול לזנות ברשת.
מה גרם לך להתחיל עם זה?
"מאז ומתמיד היינו חשופות וחשופים להטרדות בחברה שלנו. ברשת יש מידה של אנונימיות שמאפשרת לתופעה להתרחב עוד יותר. ניסינו לחשוב על דרך שמצד אחד תהיה יותר ויראלית וכך תגביר את המודעות והשיח, ומצד שני תעניק כלים להתמודדות עם התופעה המגעילה הזו. ובכן, הומור. הומור הוא האמצעי הטוב ביותר ליצירת ויראליות ברשת, וכן הוא כלי נהדר להתמודדות עם תופעות שקשה לשאת אותן. התחלנו לפרסם שיחות שלנו ושל אחרים שרובן ככולן גורמות לקוראים מצד אחד להיבהל מהכתוב ומצד שני לצחוק ממנו".
ספרי על מקרה שחרג מגבולות הרשת.
"קטינה חיפשה עבודה כבייביסיטר, ואבא מסוים פנה אליה בבקשה שבנוסף לכך שתשמור לו על הילד, היא גם תספק לו שירותי מין בתשלום אחרי שהילד יירדם. התקבלו אצלנו אלפי תגובות, והעניין טופל משטרתית ומשפטית".
יש טענה שמחאות רשת נשארות רק ברשת, לא מחלחלות ל"עולם האמיתי".
"נכון, אבל מצד שני הרבה תנועות ושינויים החלו מהמרחב האינטרנטי וחצו את גבולותיו. לא מדובר בתנועות סותרות אלא משלימות, ואי אפשר שלא לתהות לגבי מידת יעילותן של הפגנות 'פיזיות'. המספרים לא משקרים. מעבר ללייקים, שיתופים ותגובות, אנחנו מקבלים אלפי הודעות הערכה לפעילות שלנו מנפגעים ונפגעות שמוצאים בעמוד מקום מפלט וכלי להתמודדות עם התופעות הבזויות שבהן הוא עוסק. בנוסף, אנחנו עדים לדיונים ערים בנושאים בהם האלה, שמתחילים בעמוד וחוצים את גבולותיו. כחלק מעבודה עם רשויות החוק השונות הבאנו גם לחקירות ומעצרים של עבריינים, כך שההשפעה היא גם במישורים האלה".
