בהכנת הכתבה הזו נחשפנו למשמעותו של משבר הקורונה עבור חברות שעוסקות בתיירות. רצינו לכתוב על אופטימיות שמסתמנת בתעשייה ואחת החברות שמצבן נראה אופטימי ביותר היתה היר מוביליטי (Here Mobility), חטיבת המובייל של ענקית המיפוי Here הגרמנית. בתחילת החודש שעבר היא הודיעה על הסכם עם ענקית התיירות Booking.com. יש יותר אופטימי מזה?
ההסכם, שנחתם בעיצומו של משבר הקורונה, היה חלק מההיערכות של בוקינג למה שהעריכו שם כיציאה הדרגתית צפויה מהמשבר. השירות של היר מוביליטי נועד לאפשר ללקוחות בוקינג להזמין הסעה מנמל התעופה לבית המלון ישירות מהאפליקציה, וגם להבטיח נסיעה מוגנת קורונה, חלופה לאוטובוס, רכבת או רכב אובר מזדמן, שעלולים להיות מסוכנים. במהלך השנה חתמה היר מוביליטי על הסכמים נוספים דומים, כולל עם חברת תיירות סינית ענקית. הביקוש לנסיעות מוגנות קורונה נראה כשוק מתפתח רק פוטנציאל. בשיחה עם ynet אמר ליעד יצחק, מנכ"ל היר מוביליטי, שעם העלייה העקבית בכמות הטיסות באירופה, הוא אופטימי ביותר לגבי עתיד החברה.
שבוע לאחר השיחה הזו קיבלה היר מוביליטי את הבשורה המרה: החברה האם החליטה לסגור את חטיבת המובייל ולפטר את כ-200 העובדים בישראל. אופטימיות בתקופת הקורונה היא לוקסוס שצריך להיזהר בו מאוד. ההחלטה של חברת האם נועדה לצמצם הוצאות ואולי לשפר את מצבה הפיננסי כי הנה, בימים האחרונים הודיעה החברה שמיצובישי ו-NTT היפניות רכשו 30 אחוזים ממניות החברה. אבל זה כבר לא משנה מבחינת היר מוביליטי והלקוחות של בוקינג.
האם זה מה שצפוי לחברות אחרות בתחומי טכנולוגיות התיירות? הקורונה תפסה את כולן בלתי מוכנות, וכשהציפיות מהיקף העסקים בתחומי התיירות הרקיעו לשמיים. למרות שהתיירים כמעט נעלמו מהנוף, בשיחות עם מנכ"לי חברות סטארט-אפ בתחום הטרוול-טק אתה שומע הרבה אופטימיות. דווקא בחברות האלה, שחלקן פועלות ללא הכנסות ומתבססות על כספי המשקיעים, דווקא כאן משוכנעים שאפשר לעבור את התקופה הזו למרות שתיירים כמעט ואין. אולי הסיבה היא שמסלול חייהן של חברות סטארט-אפ רצוף תקלות ומכשולים ומשבר הקורונה הוא רק עוד משבר בדרך. גם לפני הקורונה, מי שלא התגבר על מכשולים לא שרד. כך ששום דבר מהותי לא השתנה.
התיירות תשתנה
חברת ג'ינג'ר (Ginger) הוקמה ב-2018 על ידי אשרת בן משה, מי ששימשה לפני כן בתפקיד סמנכ"לית מכירות בכלל ביטוח. החברה זיהתה צורך קיים בשוק של חברות הייטק, צרכניות גדולות בתחום הטיסות, לטיפול פשוט בהזמנת הטיסות והביטוח עבורן. במקרים רבים הטיסות מתעכבות ויש לדאוג לאפשרות כניסה של העובד לטרקלין אירוח, מזוודות אובדות, לעיתים נדרשים טיפולים רפואיים, ויש גם צורך לטפל בהחזר הוצאות העובדים בחו"ל. החברה פיתחה פלטפורמה לניהול הטיסות לשימוש החברות והעובדים, שנמצאת בשימוש של כ-90 חברות הייטק ישראליות. עד כה גייסה החברה 1.3 מיליון דולרים.
ואז קרתה הקורונה, הגבולות נסגרו וחברות הייטק נאלצו להחליף את הנסיעות האינסופיות בשיחות זום אינסופיות. מה שאומר שהשוק של ג'ינג'ר עמד בפני היכחדות. בן משה אומרת שזה לא מה שקרה: "מתחילה יולי מרגישים התעוררות בטיסות, גם בתעשיות הביטחוניות שחלקן נוסעות באמצעותנו וגם בקרן חברות הייטק שמחויבות במקרים מסויימים לתת שירות בחו"ל. אחרי חצי שנה ללא נסיעות יש חברות שהבינו שהן כבר לא יכולות יותר, והן שולחות את העובדים לנסיעות במקרים מסויימים, כי פשוט אין ברירה".
מה שעוד מסייע לג'ינג'ר להמשיך ולפעול היא שיטת ההתקשרות שלה עם לקוחות, שמבוססת על תשלום שנתי. הלקוחות מקבלים שירות שניתן להפעילו בהתרעה קצרה וג'ינג'ר נהנית מהכנסות גם כשאין טיסות. בן משה מדברת על כוונה לערוך סבב גיוס נוסף לקראת סוף השנה, ועל כניסה מתוכננת לתחומי פעילות נוספים.
כל זה קורה כשהשוק שלכם כמעט ונעלם?
"נכון שעוד לא חזרו לטוס כמו שטסו לפני הקורונה ואני מעריכה שזה יהיה תהליך מאוד ארוך ושגם בסופו נגיע רק להיקף 75 אחוזים ממה שהיה. אין ספק שהתיירות הוא הסקטור שנפגע בצורה הכי אקוטית והתיירות לא תחזור להיות מה שהיתה. אז יהיו סטארט-אפים שיהיה להם מאוד קשה והם חיים עכשיו על האדים האחרונים שלהם, אבל הסטארטאפים שנסגרים עכשיו - זה לא רק בגלל הקורונה. אין ספק שלתעשיית התיירות יש אתגרים הרבה יותר גדולים לצאת מהתקופה הזו מחוזקים".
התאמה מחדש
עבור חברת הסטארט-אפ ברידג׳יפיי (Bridgify) שהוקמה כחצי שנה בלבד לפני פרוץ הקורונה, המשבר הנוכחי היה עלול להיות גזר דין מוות. החברה פיתחה אפליקציה שמתאימה באמצעות בינה מלאכותית הצעות מסלולי טיול לתייר. לדברי החברה שיטת ההתאמה עולה על החלופות הקיימות והיא כוללת מקורות מידע מיוחדים כמו המלצות הקהילה המקומית, מידע על אירועים מקומיים וחד פעמיים, מידע מספקי שירותי תיירות, נתוני תנועה, מזג אוויר ועוד.
אבל מה עושים כשאין תיירים להציע להם מסלולי טיול? מה שהציל את החברה היא הגדרת קהל היעד שלה – לא התיירים עצמם אלא בתי מלון וגופי תיירות, שמציעים את השירות של החברה ללקוחות שלהם, תוך גזירת עמלה מהשירות. כך קורה, שבתקופה שבה התיירות כמעט ואינה קיימת, החברה זוכה להגדיל את מספר הלקוחות שלה – רשתות מלונות ושירותי תיירות שנערכים לקראת שובם של התיירים. החברה מדווחת על חתימת עסקאות עם 14 לקוחות משלמים דווקא בתקופת הקורונה. אחת ההזדמנויות המבטיחות הוא שיתוף פעולה מתפתח עם גורמי תיירות באיחוד האמירויות.
אומר עמית שמני, מנכ"ל החברה ומייסד שותף: "בינואר היינו מאוד קרובים למציאת ההתאמה לשוק ואז השוק השתנה. מה שעשינו היה לבצע התאמות נדרשות: יצאנו עם קו מוצרים שרלוונטי לקורונה וביצענו התאמות במוצר הליבה של החברה, כך שיאפשר לקדם תיירות פנים, להבטיח הגנה מקורונה למטיילים וגם גמישות בתכנון הטיול בתקופה של אי וודאות". בין השאר החברה פיתחה מערכת e-traveling , תיירות וירטואלית, עבור עיריית ירושלים, שזוכה להתעניינות רבה מישראלים ותיירים וירטואליים מהעולם כולו.
חברת ברידג'יפיי הוקמה ב-2019 על ידי עמית שמני, אודי לוטשי ויניב גרינבלט, אחרי תקופת פיתוח במימון עצמי. החברה גייסה 120,000 דולר במימון המונים. לאחרונה התקבלה החברה לתוכנית המאיצים הבינלאומית Techstars, אחת מעשר שמשתתפות בתוכנית בישראל כעת, וכאן גייסה 120,000 דולר נוספים.
יכול להיות שאתם מצאתם את הנוסחה להתמודד עם משבר הקורונה?
"אנחנו עשינו התאמות כדי להתמודד עם השוק ויצאו לנו דברים נהדרים. יש בקורונה הרבה הזדמנויות ואני אומר את בצורה ברורה. מבאס אותי שחברים שלי סוגרים סטארט-אפים אבל יש פה גם הזדמנויות. הרעיון הוא להבין מה המטייל צריך עכשיו ומה מארגן התיירות צריך, למשל בטיחות קורונה, למשל הבלטה של אפשרות הביטול ללא תשלום. עבור הלקוחות, המוצר שלנו מייצר ערך פיננסי".
הממשלה אכזבה
גם חברת טורבו (Tourbo) פיתחה מוצר טכנולוגי שמתאים תוכנית טיול לתייר לפי העדפותיו, ומאפשר לבצע בפועל את הזמנת מדריך הטיולים, הכרטיסים לאטרקציה, המקומות במסעדה וגם את רכב ההסעה. גם כאן הלקוחות של החברה אינם התיירים עצמם אלא הגופים שמארחים אותם, למשל בתי מלון שיכולים להזמין מסלולי אירוח וטיול עבור האורחים שלהם וחברות שמארחות עובדים או שותפים עסקיים מחו"ל ויכולות לארגן עבורם את כל פרטי האירוח באותה דרך.
טורבו הוקמה ב-2016 על ידי טמיר טרטמן ואופיר רפאל. בתחילת הדרך היא עסקה בארגון טיולים והדרכה והפלטפורמה הנוכחית פותחה בהמשך. החברה יצרה שיתופי פעולה עם רשתות מלונות וגופי תיירות בישראל ובעולם והקימה שלוחות בלונדון ובצרפת.
אבל אז הגיעה הקורונה ובהיעדר טיסות, תיירים ונסיעות עסקיות, החברה התרוקנה למעשה מפעילות. טרטמן אומר שבהיעדר סיוע ממשלתי החברה נאלצה להוציא לחל"ת את מרבית העובדים. הוא מאוכזב עד עמקי נשמתו מהתנהגות הממשלה ואומר שבבריטניה החברה קיבלה סיוע משמעותי ללא עיכובים בירוקרטיים. "אנחנו התעקשנו שמרכז הפעילות יהיה בישראל ושנשלם כאן את המיסים, אבל עכשיו אני שואל את עצמי: בשביל מה?" הוא אומר. כחברה שעיסוקה בינלאומי ושפרושה במקומות שונים בעולם, טורבו היתה יכולה להיות רשומה במדינה שלא משלמים בה מיסים כלל.
אז טרטמן אולי מריר, אבל מגלה אופטימיות רבה לגבי העתיד. לדבריו התחושה היא ששוק התיירות כבר מתעורר מחדש, לפחות בחלק מהמדינות. החברה הכריזה על חזרה לפעילות בחודש הבא בשלוחות בצרפת ובבריטניה. בנוסף היא מתכוונת להרחיב את הפעילות גם לאוסטרליה, יש מגעים גם בארה"ב, אבל הפוקוס הוא על הלהיט התיירותי העכשווי - דובאי. לדברי טרטמן המגעים עם נותני שירותי תיירות בדובאי נמצאים כבר בעיצומם והחברה מתכוונת להתחיל לפעול בקרוב בנסיכויות המפרץ הפרסי.
מה קורה לענף הטרוול-טק שהיה הבטחה גדולה רק בשנה שעברה?
"המצב לא טוב. מאז ומעולם הטרוול-טק לא היה באזז-וורד מרכזי בהשקעות בהייטק. סייבר תמיד היה יותר מעניין, עולמות של AR/VR היו יותר מעניינים. אז אמנם ב-2019 נוצר גל מאוד רציני של טרוול-טק, התחום התחיל לתפוס תאוצה והיו גיוסים גדולים של חברות. השוק התחיל להתעורר. אבל הקורונה החזירה את הכל למצב שהיה לפני ואפילו יותר גרוע".
איך מתמודדים עם המשבר?
"אני חושב שההצלחה להתמודד קשורה יותר ביכולת הניהול של החברה במשבר, איך ההנהלה מתמודדת עם הסיטואציה, ולא באיזה ענף בטרוול-טק היא פעילה. יש תחזיות מאוד קודרות לשוק הישראלי, אני יודע על חברות טרוול-טק שנסגרו כמו גם חברות תיירות שנסגרו, או שהולכות להקפאת הליכים. בכל מקרה אנחנו ממשיכים בדרכנו, ממשיכים לדובאי, לאוסטרליה, מחזירים את הפעילות בפריז ובלונדון. צריכים לאזן, כמו ברכב תקוע, איפה שאפשר לשים את המשקל כדי לחלץ את הרכב, אנחנו שמים".
