מלחמת שירותי הסטרימינג עלתה מדרגה בשבוע האחרון, עם השקתו של דיסני פלוס - שירות הזרמת תכנים של אחת מחברות המדיה הגדולות בעולם, דיסני. השירות זמין כיום בארה"ב, קנדה והולנד, כשבאביב 2020 הוא צפוי להתרחב למדינות נוספות. תאריך השקה בישראל, יש לומר, טרם נחשף. הגולשים המקומיים ייתקלו בעמוד שמציע להם להירשם על מנת לקבל עדכונים.
(דיסני פלוס)
אך האם למשתמשים הישראלים יש בכלל למה לצפות? אחרי הכל, כבר יש כאן ספריות VOD עשירות למדי של הספקים המקומיים, יחד עם שירותים דוגמת נטפליקס ואמזון פריים. במילים אחרות, לא חסר תוכן לצפות בו כשאתם משועממים - אפילו שדיסני פלוס עולה פחות מהשירותים המתחרים (6.99 דולר בחודש או 69.99 בשנה).
עבור הקהל האמריקאי, התשובה לשאלה הזו אינה טכנולוגית. כאן השירות לא מספק בשורה. מבחינת הממשק והשימושיות, דיסני פלוס ספרטני למדי. הממשק שלו מזכיר את Hulu הותיק (עוד שירות סטרימינג שלא זמין בארץ) ולא בכדי - גם הולו שייכת כיום לחברת דיסני. למעשה, לדיסני יש כיום שלושה שירותי סטרימינג, כשהשלישי הוא ESPN+ המתרכז בספורט.
בימים הראשונים להשקתו, תשתית ההפצה של תכני השירות סבלה מבעיות. הן במחשב והן באפליקציית Apple TV הזרמת תכנים לא הייתה חלקה, עם כמה עצירות לאורך שעת שידור. בניגוד לנטפליקס או שירותי VOD אחרים שבהם השידור נעצר, כאן זה לווה גם בקפיצות מציקות של כמה שניות אחורה. כיום נראה שהתשתית התייצבה, וביומיים האחרונים הזרמת התכנים עובדת בצורה טובה וחלקה. השירות כן מגיע עם מגבלות נדיבות למדי: ארבעה מכשירים בו זמנית, ושבעה פרופילי משתמשים שונים. כל התכנים הזמינים ניתנים גם להורדה למכשירי אנדרואיד ו-iOS באמצעות האפליקציות, ותוכלו ליהנות מהם במקומות ללא קליטה. גודל הקבצים סטנדרטי לתכני HD של שירותי סטרימינג: כ-450 מגהבייטים לשעה.
נקודה טכנולוגית נוספת לרעתו של השירות היא ההחלטה של דיסני לשנות את יחס התצוגה של חלק מהתכנים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא העונות הראשונות של "משפחת סימפסון", ששודרו במקור ביחס 4:3 אך מוצגות בשירות ביחס 16:9. זה דורש למתוח את התמונה, ושרשור טוויטר פופולרי מהימים האחרונים מראה עד כמה זה פוגע בחווית הצפיה. דיסני התחייבה כבר לאפשר הצגה ביחס מסך מקורי בתחילת 2020. סדרות אחרות משנות ה-80 וה-90, אגב, משודרות כבר עכשיו ביחס המסך המקורי שלהן.
בהיעדר בשורה טכנולוגית, דיסני פלוס יקום ויפול על איכות התכנים שלו. אלה כוללים היום את כל הסרטים והסדרות של דיסני (בהם גם תכני מארוול ו-National Geographic) יחד עם מספר הפקות מקור - ובראשן The Mandalorian, סדרה חדשה בעולם מלחמת הכוכבים. היא לא לבד, יש בשירות מספר הפקות מקור נוספות, כמו סדרה דוקומנטרית חדשה שבה ג'ף גולדבלום הוא ג'ף גולדבלום, וסדרה בהנחיית קריסטן בל שבה משתתפים בהפקות במה בתיכון חוזרים לדמויות שלהם שנים רבות אחרי.
המנדלוריאן - הטריילר
קשה מאוד להסיק לפי מנדלוריאן מהי רמת ההשקעה של דיסני בסדרות של דיסני פלוס, היות ומדובר במוצר דגל. אך שני הפרקים הראשונים כוללים לא רק קאסט מרשים אלא גם ערכי הפקה ברמת סרטי מלחמת הכוכבים. העיצוב, ההשקעה בגרפיקה, האפקטים המעשיים - רואים לאן הלכו 100 מיליוני הדולרים שהושקעו בסדרה. מוצרי דגל אחרים - הסדרות של מארוול שצפויות להגיע בשנה הבאה וב-2021 ונמצאות כבר בהפקה - צפויים להיות אף יקרים יותר, על פי דיווח של Hollywood Reporter.
מאידך, גם ללא הפקות מקור, אין לזלזל בקטלוג של דיסני, ודיסני פלוס מסדר אותו בצורה נוחה מאוד לצריכה - במיוחד עבור ילדים. הילד שלכם אוהב את ספיידרמן? הנה עשרות על גבי עשרות שעות של תוכן על ספיידרמן! מלחמת הכוכבים? הנה הכל. סרטים מצויירים קלאסיים? יש כאן המון!
נכון לעכשיו, חלק מהתכנים האלה זמינים גם בשירותים אחרים. ובגלל הסכמי הפצה מסובכים, בעשור הקרוב נמשיך לראות סרטי דיסני בשירותים מתחרים - לכל הפחות בארצות הברית. הסכמי ההפצה, אגב, הם הסיבה לכך שאת כל הקטלוג האמריקאי של דיסני פלוס צריך המשתמש הישראלי לקחת בערבון מוגבל. יש להניח שהפקות מקור כמו מנדלוריאן יגיעו, אבל סרטים אחרים? לא ברור עדיין.
