משבר הקורונה העולמי, והכניסה לבידוד ולריחוק חברתי, משנים את חיינו מקצה לקצה. כהרף עין העברנו את מרכז הכובד של חיינו אל העולם הדיגיטלי: פעולות מקוונות במקום הליכה למקומות, שיחות וידאו במקום פגישות, נטפליקס במקום יציאה לבילוי. את התוצאה של כל אלה אפשר לראות בזינוק של קרוב ל-70% בתעבורת הנתונים בישראל ובעולם אבל גם בנתונים שמפרסמים גופים רבים, שמשקפים את השימוש שאנחנו עושים ברשת בימים אלה.
הביקוש לשירותי הממשלה אולי משקף יותר מכל את מצבנו. כך למשל הוגשו בשבועיים האחרונים 385,426 תביעות מקוונות לדמי אבטלה. כמה תביעות כאלה הוגשו בתקופה המקבילה בפברואר? 1,582 בלבד. וקחו לדוגמה את הטופס החדש לרישום מקוון ללשכת התעסוקה, שמילאו ושלחו 678,473 אנשים.
היקף הכניסות לאתר המידע הממשלתי gov.il זינק ב-90 אחוזים בשבועיים האחרונים עם 4,330,517 כניסות. עלייה של 118 אחוזים חלה במספר הכניסות של משתמשים חדשים לאתר. הפעלת תעודת זהות ביומטרית בוצעה על ידי 66,503 אזרחים (לעומת 19,237 בתקופה המקבילה בחודש הקודם). עליות משמעותיות נרשמו גם בשירות תשלום מקדמות מס הכנסה באופן מקוון עם 22,243 טפסים שמולאו ובדיווח ותשלום דוחות מע"מ עם קרוב ל-30 אלף טפסים.
באזור האישי באתר הממשלה רשומים כיום כ-700 אלף אזרחים וקצב הרישום הוכפל ומונה כ-2,500 נרשמים בכל יום. רשות התקשוב הממשלתי ואגפי טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרדי הממשלה, תומכים בימים אלה לא רק בגישה לשירותי הממשלה באופן מקוון אלא גם בעבודתם מהבית של אלפי עובדי המדינה, שמעניקים לציבור שירות מהבית.
פחות שיימינג, יותר מצוקה
מה עושים הילדים כל הזמן הזה? לא צריך לנחש – בהיעדר בית ספר וחוגים, כמעט את כל שעות הערות שלהם הם מבלים מול מסכי הסמארטפונים, המחשב והטלוויזיה. חברת בוסקו (Bosco) הישראלית, שמאפשרת להורים לנהל מעקב אחר התנהגות הילדים ברשתות החברתיות, מדווחת על גידול משמעותי בזמן שהילדים מבלים בימים אלה מול מסכי הסמארטפונים: מדובר בשיא של 8:40 שעות מסך, זינוק של קרוב ל-100 אחוזים בזמן שמעבירים ילדים עם הסמארטפון, לעומת תקופת השגרה בסוף פברואר, כשהשימוש הסלולרי הממוצע על 4:30 שעות ביממה.
עוד עולה מהנתונים של בוסקו, שמספר ההודעות בקבוצות הוואטסאפ אצל הילדים קפץ פי חמישה ואצל בני הנוער (גיל 13 ומעלה) נרשמה כמות הודעות הגדולה פי 7.5 מהממוצע. הבשורה החיובית היא, שבוסקו מזהה ירידה בכמות השיחות הפוגעניות ומקרי השיימינג, אולי בגלל תחושת הלכידות בין הילדים. הבשורה הפחות חיובית - יש עלייה במקרים של הבעת חששות אישיים בקרב בני הנוער ואף סימני מצוקה ואובדנות אצל אחדים מהילדים. אולי שיחה עם הילדים האישיים שלנו היא עניין נחוץ בימים אלה.
ועוד בענייני חרדות, חברת קודפיול (Codefuel) הישראלית, שעוקבת ומנתחת תוצאות של מנועי החיפוש העולם, מדווחת על מה שמכנים שם "מפת הפחד", המבוססת על היקף החיפוש אודות הקורונה. כך למשל מתברר, שיום לאחר שאיטליה הוכרזה כקורבן הקורונה העיקרי באירופה, באוסטריה השכנה נרשמה עלייה של 8,000 אחוזים בחיפוש מידע אודות הנגיף. כך גם נמצא שעלייה מאסיבית בהיקף ההדבקה בקורונה בדרום קוריאה התבטאה בבהלה בשוויץ עם עלייה של יותר מ-3,000 שאילתות קורונה בהפרש של יום.
על פי חיפושי הקורונה מתברר שהחרדה הרבה ביותר נמדדה בארה"ב, שוויץ, צרפת, גרמניה ובריטניה. בארה"ב חל זינוק של 600 אחוזים בחיפושי קורונה, בבריטניה גידול של 857 אחוזים, ובצרפת גידול של 1,553 אחוזים. החיפושים משקפים קשר ברור בין הדיווח על מקרים חדשים של קורונה שמאומתים לבין הצורך של אנשים לחפש מידע על הנגיף, ושיאי חרדה ממשיכים להימדד בכל פעם לאחר שרשויות הבריאות מדווחות על שיאי הידבקות או מוות חדשים.
מעניין, אולי גם עצוב, לגלות מדינות שבהן מדד הפחד נמוך יחסית, כמו למשל ספרד עם 338 אחוזי גידול "בלבד" בשבועיים הראשונים של מרץ, או הולנד עם 127 אחוזי גידול, מה שיכול אולי להסביר חלקית את ההתפשטות המהירה של המחלה במדינות אלה.
תמונת שוק מדכדכת
הנתונים שמפרסמות חברות שאומדות את היקף הפעילות במשק משקפים את דעיכת העסקים, שעוד לפני שבועות אחדים הראו פעילות תוססת. חברת ווייסבירגר (Weissbeerger) הישראלית שנרכשה בידי ענקית הבירה אינבב (AB InBev), פרסמה נתונים ממערכת Trayz שלה על צריכת הבירה בברים ומסעדות בישראל. המערכת, שאוספת את הנתונים ישירות מתוך ברזי הבירה בבר, חושפת כיצד חגגו הישראלים בימים האחרונים שלפני סגירת מקומות הבילוי. מתברר שבענף חלה צניחה של 89 אחוזים מאמצע החודש. ימים ספורים קודם לכן, בחג פורים, חלה עלייה של 10% בצריכת הבירה והמערכת גם אפיינה שרבע מהמבלים יצאו בקבוצות גדולות (חמישה אנשים ומעלה בשולחן) וזמן הבילוי הממוצע בבר היה שלוש שעות וחצי. נתוני המערכת מלמדים כיצד משך הבילוי בברים הלך והתקצר וגם הקבוצות הלכו וקטנו.
נתונים שפרסמה חברת פורטר (FORTER) הישראלית, המתמחה במניעת הונאות באתרי סחר מקוון על בהשפעת הקורונה על עולם הסחר המקוון, מציגים תמונה מדכדכת של ענף האי-קומרס העולמי בשבועות הראשונים למשבר. הנתונים מראים ירידה של 9.8 אחוזים בהזמנות טיסות ומלונות מייד בתחילת משבר הקורונה, כשהזמנות הטיסות בסין צנחו ב-52 אחוזים, בטייוואן ב-47 אחוזים וביפן ב-42 אחוזים. אבל שיא הירידות עם התפרצות המגפה היו באיטליה, עם 67 אחוזי ירידה. ענף חבילות השיט (קרוזים) התמוטט ראשון בעקבות אירועי ספינת הקורונה.
לעומת ירידות אלה פורטר מדווחת על עלייה של 7 אחוזים ברכישת מוצרים בחנויות המקוונות, כשמובילים מוצרי לבוש ותכשיטים ובהזמנות מוצרי המזון חלה עלייה של 13 אחוזים. שיאני ההזמנות, אפשר לנחש, הם חומרים לחיטוי הידיים ומסכות פנים. הנתונים מבוססים על עסקאות שעשו מאות לקוחות של החברה בעולם, עם היקף עסקאות שנתי שהגיעה בשנה שעברה ל-150 מיליארד דולר. כמה מזה יישאר ב-2020?
ואיפה רואים גידול בפעילות העסקית בתקופה הזו? מתברר שעסקי ההימורים המקוונים משגשגים עכשיו. חברת אופטימוב (Optimove) הישראלית, שעוסקת בשימור לקוחות מקוון והגדלת מכירות, בין השאר באתרי משחקים והימורים, מצאה עלייה של 43 אחוזים בפעילות משחקי הפוקר ברשת עם קפיצה של 225 אחוזים בקרב מי שהחלו לשחק פוקר בפעם הראשונה. עלייה משמעותית של 30 אחוזים חלה בהימורים במשחקי הספורט האלקטרוני (e-sport) ברשת, המהווים תחליף להימורים הרגילים על משחקי ספורט בעולם. עוד המחשה שהחיים עוברים מהמציאות אל הדיגיטל.
אופטימיות אפשר לזהות בדיווח של חברת מחקרי השוק נילסן, שמנהלת מרכז פיתוח בישראל. החברה ניתחה את נתוני התנהגות הצרכנים בעולם בצל התפרצות נגיף הקורונה והיא מעריכה כי קיימים כעת מספר גורמי האצה לתחומים עסקיים. כך למשל, עולם האי-קומרס, שגם לפי נתוני נילסן צומח בימים אלה, מעביר לקניות מקוונות לקוחות רבים שהעדיפו עד כה קניונים ומרכולים. כמו כן מערכי האספקה הישירה לצרכנים עוברים תהליך האצה בימים אלה בעקבות הביקושים הגואים למסירה עד הבית. סקר שערכה נילסן מראה ש-59 אחוזים מהציבור מעדיפים לעשות קניות בחנויות פיזיות אבל האילוצים הנוכחיים עשויים להיות הגורם שיאיץ כניסה של טכנולוגיות מציאות מדומה או רבודה עם מדפים וירטואליים ותכונות נוספות. לפי הסקר 51 אחוזים מהציבור מעוניינים בחוויות קנייה המבוססו על טכנולוגיות אלו.
חברת המודיעין הצרכני ווייזר (Wizer) ערכה סקר שבדק את הלכי הרוח בקרב חברות סטארט-אפ וקרנות הון סיכון. מהסקר עולה כי למעלה מ-50 אחוזים מהנשאלים מקפיאים השקעות בימים אלה או מפחיתים אותן. מנגד, ענפי השקעות חמים הם ענף טכנולוגיות הבריאות וגם ענפי הגיימינג, האי-קומרס ותוכנות עזר לניהול עסקים מרחוק. מרבית הנשאלים מעריכים כי המשבר יימשך אל תוך הרבעון הרביעי של שנת 2020 ואולי גם לשנת 2021. אז אם מישהו רוצה להשאיר לעצמו מעט אופטימיות בימים אלה, שיתרחק מסקרים.
