חברת לומוס (Lumus), שמייצרת אופטיקה למשקפי מציאות רבודה (AR), קיימת כבר 23 שנה, אבל נדמה שהתקופה הארוכה הזאת הייתה לא יותר מאשר הקדמה לפרק המסעיר יותר שהחברה נכנסת אליו בימים אלה: עד שנת 2025 צפויות לפחות שתיים מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם לשלב את העדשות של לומוס במשקפיים שלהן. אז, מקווים בלומוס, תזכה סוף-סוף החברה הקטנה והאלמונית מנס ציונה בהכרה העולמית שמגיעה לה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
באקוסיסטם שיתפתח בשנים הקרובות סביב השוק המתפתח של משקפי המציאות הרבודה שואפת לומוס למצב את עצמה כמו אינטל, שמוכרת את השבבים שלה לרוב השחקניות בשוק - גם אם מדובר בחברות שמתחרות זו בזו. "כל הרכיבים במשקפי המציאות הרבודה קיימים כבר בסמארטפון", אומר מנכ"ל החברה ארי גרובמן ל-ynet. "הדבר היחיד שצריך לבנות מאפס הוא מוליך הגל (Waveguide, העדשה - י"מ). וכמו דוד מול גוליית, יש לנו יתרון מאוד ייחודי".
היתרון שגרובמן מדבר עליו הוא טכנולוגיה שנקראת מוליך גל רפלקטיבי (Reflective Waveguide) שבה משתמשת לומוס, לעומת רוב המתחרות שלה שמשתמשות בטכנולוגיה שנקראת מוליך גל דיפרקטיבי (Diffractive Waveguide). בלומוס טוענים שהפתרון של החברה, שמבוסס על מראות זעירות שמשולבות בתוך העדשה, מאפשר תצוגה בהירה יותר, צבעים מדויקים יותר, מקרן קטן יותר וחיי סוללה ארוכים יותר. "בגלל שנכנסנו מוקדם מאוד לשוק ורשמנו הרבה פטנטים, כשחברות אחרות נכנסו לתחום לא הייתה להן ברירה אלא לעבוד על הטכנולוגיות החלופיות", אומר גרובמן.
לדבריו, ענקיות הטכנולוגיה מאמינות שמשקפי מציאות רבודה הם השלב הבא של תחום המחשוב "מפני שאפשר לעשות איתם הרבה יותר דברים - אפשר להשתמש במסכים הרבה יותר גדולים, אפשר להעשיר את הדרך שבה אנחנו רואים את העולם הפיזי, ועם ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית וזיהוי התמונות אפשר גם להוסיף קונטקסט לדברים שאתה מסתכל עליהם".
החברות האלה גם מפתחות עדשות בעצמן.
"הן מפתחות בעצמן, משקיעות בזה מיליארדים ונכשלות - ואז הן נאלצות לפנות אלינו", משיב גרובמן. לדבריו, "כל החברות האלה מכירות אותנו. לכל אחת מהן יש לכל הפחות את ערכת הפיתוח שלנו, ועם חלקן יש לנו הסכמים על ייצור המוני".
הפרחים לאפל
חברות הטכנולוגיה הגדולות מפתחות כבר שנים משקפי מציאות רבודה, שמאפשרים לשלב אלמנטים דיגיטליים תלת-ממדיים בסביבה הפיזית של המשתמשים, אך נכון לעכשיו מדובר עדיין בהבטחה בלתי ממומשת. גוגל פנתה לשוק הצרכני עם גוגל גלאס לפני כעשור ונכשלה לחלוטין; מיקרוסופט למדה מהלקח שלה והעדיפה לפנות לשוק הארגוני והתעשייתי עם משקפי הולולנס שלה; ומג'יק ליפ ניסתה למכור את המשקפיים שלה לצרכנים אך נכשלה, ובדור השני הלכה בעקבותיה של מיקרוסופט. להגיד שאף אחד מהמוצרים האלה לא הפך ללהיט יהיה אנדרסטייטמנט. הסיבות לכך נעות בין המחירים הגבוהים של הדגמים (הולולנס 2 עולים 3,500 דולר לדוגמה) לבין העובדה שמדובר במכשירים כבדים, מסורבלים ומגושמים עם חיי סוללה קצרים.
האירוע החשוב ביותר בתחום בשנים האחרונות היה ללא ספק ההכרזה של אפל על משקפי ה-Vision Pro בחודש שעבר. "מדובר בחיזוק אדיר לתעשייה", אומר גרובמן. "אני חושב שמדובר בתקיעת דגל שאומרת שזה כן הולך לקרות (הכניסה של משקפי המציאות הרבודה למיינסטרים - י"מ). אנחנו קיימים כבר הרבה שנים וראינו הרבה גלים שונים. למה עכשיו זה שונה? אני חושב שמדובר בהתכנסות של טכנולוגיות תומכות שמאפשרות לבנות מכשירים כאלה. מבחינה אופטית, לפני עשר שנים לא היו לנו עדשות שיכולות להשתלב במשקפי ריי-באן. היום יש לנו. זה דבר ענק". בנוסף מזכיר גרובמן את ההתקדמות בתחומי הבינה המלאכותית, כוח המחשוב, המעקב אחרי תנועה, הזיהוי הקולי והרשתות האלחוטיות: "כל הדברים האלה מתכנסים בשביל שזה יקרה עכשיו, וההוכחה הכי גדולה היא מיליארדי הדולרים שהחברות משקיעות בתחום".
"מה שיש לנו זה בדיוק מה שאפל צריכה כדי להפוך את Vision Pro בסופו של דבר למשקפיים. אין להם שם טכנולוגיית מוליך גל. הם מתמקדים במציאות מדומה בגלל שזו פלטפורמה בוגרת יותר"
איך הכניסה של אפל צפויה להשפיע על התעשייה?
גרובמן: "למיטב הבנתנו, השחקניות האחרות בתחום משקיעות סכומי עתק במחקר ופיתוח, ולחלקן כבר יש תוכניות קונקרטיות להשיק מוצרים. חברות אחרות לא ממהרות לקבוע תאריכים להשקות שלהן, וממשיכות לשפר את המוצרים שלהן בינתיים. התקווה היא שזה יאיץ את ההתקדמות של כולם".
Vision Pro של אפל עדיין רחוקים מהמשקפיים שהתעשייה חולמת עליהם: חוץ מהמחיר הגבוה, שיעמוד על 3,500 דולר כשיגיעו לחנויות בשנה הבאה, הם מסורבלים, כבדים ומחוברים באמצעות כבל לסוללה חיצונית. מעבר לכך, לא מדובר באמת במשקפי מציאות רבודה: ל-Vision Pro אין עדשות שקופות כמו אלה שלומוס מפתחת - הם מציגים למשתמשים את הסביבה הפיזית באמצעות מצלמות וידאו, שמשדרות את התמונה לשני המסכים הפנימיים של המכשיר.
"מה שיש לנו זה בדיוק מה שאפל צריכה כדי להפוך את Vision Pro בסופו של דבר למשקפיים", אומר דיוויד גולדמן, סמנכ"ל השיווק של לומוס. "אין להם שם טכנולוגיית מוליך גל (Waveguide). הם מתמקדים במציאות מדומה (VR) בגלל שזו פלטפורמה בוגרת יותר; היא מוכנה עכשיו. זה הגיוני כשחושבים על זה: אפל מאפשרת למפתחים לבנות יישומים בעזרת טכנולוגיה בוגרת יותר, וכשהיא תשיק משקפי מציאות רבודה יהיו לה כבר הרבה אפליקציות עבור המשתמשים".
מתי נראה משקפי מציאות רבודה בעיצוב של משקפי ראייה רגילים?
גרובמן: "אנחנו לא מאוד רחוקים מזה. אנחנו כבר בוחנים משקפיים עם עיצוב בסגנון ריי-באן, עם שדה ראייה בטווח הנמוך יותר של 50-30 מעלות. מנקודת המבט שלנו אנחנו כבר שם. המוצרים יגיעו לשוק ב-2025 או 2026".
האם המעבד של המשקפיים ישולב בתוכם או יהיה חיצוני?
"בגרסאות הקלות יותר, שבהן יהיו פחות צורך בעיבוד וחוויות ה-AR יהיו פחות אימרסיביות, המעבד יהיה פנימי".
ומה לגבי הסוללה?
"גם כן. הייתי אצל לקוח שלנו, וניסיתי אב-טיפוס אלחוטי לחלוטין שהוא פיתח. אמרתי 'וואו, המציאות הרבודה כבר כאן'".
האתגרים של היצרניות לא ייגמרו כשהן יגיעו סוף-סוף לעיצוב של משקפי ראייה רגילים. איש לא מבטיח שאנשים שאינם רגילים להרכיב משקפיים יתחילו לעשות זאת כעת, בטח אם לוקחים בחשבון את המספר הגדול של האנשים שמרכיבים עדשות מגע או שעברו ניתוחי לייזר לתיקון הראייה.
גרובמן מאמין שניתן לשכנע את הצרכנים לשנות את ההרגלים שלהם, ושולף דוגמה מההיסטוריה הלא-מאוד-רחוקה כהוכחה: "תסתכל על הגודל של הטלפון שלך. זוכר שלפני 23 שנה היו בשוק טלפונים ממש קטנים? אני זוכר שלאשתי היה טלפון קטנטן של אריקסון, זה היה הדבר הכי מגניב שיש. אבל החלטנו שלא - אנחנו נחזור להשתמש בטלפונים גדולים וכבדים יותר, כי הם מציעים לנו ערך אדיר ואפשר לעשות איתם הרבה יותר דברים. בימים ההם טלפונים יכלו לשרוד כמה ימים בלי טעינה, והיום צריך להטעין את הטלפון כל יום; לשימושיות יש מחיר".
בשירות צבא ארה"ב
לומוס הוקמה בשנת 2000 על ידי ד"ר יעקב אמיתי, ששירת כנווט בחיל האוויר, עשה דוקטורט בפיזיקה במכון ויצמן ועומד מאחורי פטנטים רבים בתחום האופטיקה למשקפי מציאות רבודה. מאז הקמתה גייסה החברה 82 מיליון דולר מעליבאבא הסינית, מקרן ההון-סיכון הישראלית JGV, מחברת HTC הטייוואנית, מקרן ההון-סיכון Shanda ומיצרנית מכשירי האלקטרוניקה הטייוואנית קוואנטה קומפיוטר, שעם לקוחותיה נמנות אפל, מיקרוסופט ואמזון. ד"ר אמיתי עזב את החברה ב-2015, ומאז הקים את חברת Oorym, שמפתחת גם היא אופטיקה למשקפי מציאות רבודה.
החל משנת 2010 מספקת לומוס עדשות ומקרנים לקסדות של טייסי חיל האוויר האמריקאי באמצעות חברת Thales הצרפתית. לומוס סיפקה גם עדשות לשתי חברות שמפתחות משקפי מציאות רבודה למנתחים - הסטארט-אפ הישראלי אוגמדיקס (Augmedics), שהודיע בחודש שעבר על גיוס של 82 מיליון דולר, ו-MediThinQ הקוריאנית. לקוחה נוספת היא לנובו הסינית, ששילבה את העדשות של לומוס במשקפי ה-ThinkReality A6 שהושקו ב-2019 עבור השוק הארגוני. לחברה שני קווי ייצור שמופעלים ברישיון, על ידי קוואנטה קומפיוטר בטייוואן ו-SCHOTT במלזיה.
"תמיד הייתה לנו שאיפה להיכנס לתחום הצרכני", מספר גרובמן. לפני כעשור ניהלה החברה מגעים עם גוגל ומיקרוסופט, שעשו אז את צעדיהן הראשונים בתחום המציאות הרבודה. "זה לא הסתדר מבחינה עסקית", מספר גרובמן, "אבל למדנו מזה איך עובדים עם חברות גדולות ומה המודל העסקי שהן מוכנות לאמץ מול חברה כמונו. עשינו אתחול מחדש והתמקדנו יותר בתחום התעשייתי, עד שתפסנו שוב את הגל הצרכני שאנחנו נמצאים בו עכשיו".
מוקדם יותר השנה הכריזה לומוס על העדשות החדשות שלה, Z-Lens, שמזכירות בעיצוב שלהן עדשות של משקפי ראייה רגילים. בחברה מאמינים שהן יסללו את הדרך לאימוץ צרכני נרחב של הקטגוריה. Z-Lens כוללות תצוגה ברזולוציית 2K, בהירות מקסימלית של 3,000 ניטים, שלפי החברה מאפשרת שימוש באור יום מלא, ומקרן הקטן ב-50% בהשוואה לדורות הקודמים. שדה הראייה של העדשות עומד על 50 מעלות, אבל בחברה כבר עובדים על הדור הבא, שיציע שדה ראייה רחב יותר של 80 מעלות.
אילו חברות צפויות לשלב את Z-Lens של לומוס במשקפי המציאות הרבודה שלהן? החברה מחויבת לסודיות ואינה יכולה לחשוף את זהות הלקוחות שלה, אבל גרובמן טוען שמדובר בחברות טכנולוגיה מהשורה הראשונה ומבטיח שברגע שהמוצרים יגיעו לשוק, כל העולם יֵדע שלומוס היא החברה שפיתחה את העדשות. אחרי הכול, הוא מזכיר, "בניגוע למעבד שנמצא מתחת למכסה המנוע, אנחנו נמצאים בחזית של המכשיר".
מי צריך את זה בכלל?
תסתכלו רגע על הסמארטפון שלכם: כיום הוא אולי מרגיש כמו חלק בלתי נפרד מהגוף שלכם, מכשיר חיוני שאתם פשוט לא יכולים להסתדר בלעדיו, אבל לא תמיד הוא היה שם. והוא לא תמיד יהיה. משקפי מציאות רבודה (AR), כך מאמינות לא מעט חברות טכנולוגיה, יאפשרו לנו לבצע את כל הפעולות שאנחנו רגילים לבצע עם הטלפון, ועוד הרבה יותר מזה: תחשבו למשל על קריאת הודעות בוואטסאפ בלי צורך לשלוף את הסמארטפון מהכיס, על הוראות ניווט שיופיעו מול העיניים שלכם ולא על גבי מסך או על צפייה בתוכן תלת-ממדי שישתלב בסביבה הפיזית שלכם.
אבל בדרך להגשמת החזון הזה יש לא מעט מכשולים, חלקם טכניים: משקפי המציאות הרבודה של ימינו הם מגושמים, מסורבלים וכבדים; כמה מהם מחוברים באמצעות כבל לסוללה חיצונית שמספיקה לשעות ספורות בלבד, ועוד לא דיברנו על המחיר שמגיע לכמה אלפי דולרים. גם כשחברות הטכנולוגיה יצליחו למזער אותם לגודל של משקפי ראייה רגילים - לפי ההערכות זה יקרה עוד בעשור הנוכחי - בכלל לא בטוח שאנשים שאינם רגילים להרכיב משקפיים ירצו להתחיל לעשות זאת.
מכשול אחר הוא חברתי: לא ברור כיצד הרכבת משקפי מציאות רבודה, שבפועל יאפשרו לכל אחד מאיתנו לחוות את המציאות בצורה שונה, תשפיע על היחסים שבין אדם לחברו; ומה לגבי ההתראות שעלולות לקפוץ למשתמשים מול העיניים בשעה שהם נמצאים בפגישת עבודה, בשיחה עם חבר או חברה או כשהם מבלים עם הילדים שלהם? שאלה אחרת היא אם אנחנו בכלל רוצים לתת לחברות כמו אפל, מטא או גוגל, שגם כך האחיזה שלהן בחיינו מתחזקת משנה לשנה, לתווך בינינו לבין העולם האמיתי.
בהיעדר תשובות לכל השאלות האלה, אפשר לומר שמשקפי המציאות הרבודה הם הימור ענקי של חברות הטכנולוגיה - הימור שהן מתקדמות לקראתו בעיניים פקוחות, תוך שהן שורפות מיליארדים רבים של דולרים בדרך.
