כל אחד והמזל שלו: יש כאלה שזוכים ב-2.04 מיליארד דולר בלוטו ויש כאלה שמעבירים ימים כלילות בין פיצ'ים למשקיעים למעבדות עד שמגיחה זמרת בת 21 והופכת את המותג שלהם בין לילה ללהיט ענק שאף בר דעת עם מעט חוש תיזוז לא יכול להישאר אדיש אליו. "השם של החברה הגיע הרבה לפני השיר של נונו", צוחקת ד"ר מיה ספיר-מיר, מנכ"לית ומייסדת פולופו, סטארטאפ פוד-טק חדש שבקרוב יביא לכם לצלחת חלבוני ביצה שגדלו בתוך תפוחי אדמה. "לא רצינו שם גנרי שמכיל כל מיני 'ביו', 'פלנט', 'גוד' וסופרלטיבים רגילים. רצינו משהו פחות מדויק והסיפור שלנו זה ממש 'פה ולא פה' - חלבון מהחי שגדל על צמח, גם הצליל 'פרו' של פרוטאין (חלבון), וגם 'פו' של פוטטו (תפוח אדמה). זה מקרי לגמרי ביחס לשיר, ואנחנו מרוצות מאד ממנו. זה לא הרס את התדמית, להיפך - זה מושך אש. גורם לאנשים להתעניין, לנסות להבין מה אנחנו עושות".
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
וזה, חייבים להודות, ניסיון די ראוי להערכה כשמדובר במדעניות שמקדישות את חייהן לשילוב שני מרכיבים שהקשר ההגיוני היחיד ביניהם הוא פריטטה. "זה נשמע כביכול לא קשור אבל ידענו שאנחנו רוצות לגדל חלבוני ביצים ואחרי שהתנסנו עם הרבה מאוד צמחי מודל הבנו מה מבחינתו נכון ולא נכון, ובאמת תפוח אדמה נמצא הכי מתאים מכל העולמות", אומרת ד״ר ספיר-מיר. "קודם כל זה צמח שמגדלים בכל העולם ובכל מזג אוויר. הוא גידול זול שמפיק הרבה תוצרת וזה הופך את העניין לכלכלי. חוץ מזה הוא רקמה צוברת ממש שיכולה להכיל חומרים. זה לא רקמה כמו עלים של פוטוסינתזה, זאת ממש רקמה שיודעת להחזיק חומרים באופן טבעי. אז בטבע היא מחזיקה בדרך כלל עמילן, אצלנו היא תחזיק חלבון. גם לתהליך ההפקה ממנו יש יתרונות, כלומר זול יחסית להפיק ממנו את החלבונים".
ולמה דווקא ביצים?
"באופן כללי יש היום לתעשיות המזון המון בעיות עם ביצים. זה לא רק איכות הסביבה והקיימות, אלא בעיות אמיתיות עם אספקה, מחירים, זיהומים ומפגעים שצריך להתמודד איתם. אבל עדיין לחלבון ביצה יש שוק מאוד גדול, במיוחד בצורת אבקה. הוא אחד החלבונים העשירים שידועים לנו בטבע. הוא מקציף, הוא מדביק, יש לו כל כך הרבה שימושים התעשיות ישמחו להחליף אותו מהחי אם אפשר לקבל את אותו חלבון ממש, בלי שום סכנה לזיהומים. וגם הצרכן בבית יהיה מוכן להחליף את החלבון מהחי ברגע שתינתן ההזדמנות, בעיקר ממניעים מוסריים".
בשלב הנוכחי, החלבון של פולופו נועד להחליף את אבקת חלבון הביצה כדי לשמש באפייה תעשייתית הדבקות של קפואים, הקצפות ועוד. בהמשך, לדברי ד"ר ספיר-מיה, הכוונה להגיע למכירה בסופר של תפוחי אדמה עשירים בחלבון, ישירות לצרכן. "זה דבר מדהים גם למדינות עולם שלישי, עם המחסור בחלבון, וגם למדינות המערב, שנוכל לאכול צ'יפס של חלבון ולא עמילן", היא אומרת. "אבל הלקוח המיידי שלנו הוא תעשיות המזון שחושבות רק מחיר. אז אנחנו מסבירות להם על עולם שבו לצרוך מוצרים מהחי יהפוך להיות מאוד מאוד יקר. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל היום הזה לא רחוק מאיתנו".
ובישראל, נדמה שאנחנו עוד יותר רחוקים מהצלחת. בגלל הרגולציה הנוקשה בארץ, יהיו אלה קודם כל האמריקאים שיקטפו את חלבוני ההצלחה. "אנחנו מדברים על מוצרים מהונדס גנטית שזאת בעיה רגולטורית בארץ ובאירופה כרגע", מסבירה ד״ר ספיר-מור. "ישראל לא מאפשרת כרגע, אבל זה משתנה עם הזמן. יש מסכת שלמה של רגולציה מחמירה שצריכה לעבור שינוי, והעולם משנה לאט לאט את העמדות כי מבינים שהתחום הזה כולו רווי בהנדסה גנטית ונצטרך לנסות ליצור סביבה שתאפשר לשווק. למזלנו להפיק את החלבון עצמו זה לא בעיה רגולטורית כי הוא לא נחשב מהונדס".
מקנאביס לחלבונים
ד״ר ספיר-מיר ושותפתה המייסדת, סמנכ"לית הטכנולוגיה ד"ר רעיה ליברמן-אלוני, הכירו במכון הוולקני בבית דגן. ״עבדנו כמעט שש שנים אחת לצד השנייה, ויצאנו כל אחת יצאנו לסטארטאפים שונים בתחום הקנאביס והאגרו-טק (טכנולוגיה חקלאית). לאורך השנים ראינו יותר ויותר חברות סביבנו שקמות סביב חלבונים אלטרנטיביים ואמרנו לעצמנו, היי - זאת ממש ההתמחות שלנו הרי, חלבונים בצמחים. הגענו למצב בו כל הזמן ראינו סביבנו את הניסיונות האלה וניסינו להסביר מהניסיון שלנו במעבדה שהמפעל הטוב ביותר לגידול חלבון מהחי הוא בעצם הצומח. גם מבחינת איכות החלבון, וגם מבחינת כמות. הרעיון הזה הסתובב לנו בראש הרבה זמן עד שהוא הבשיל לדבר המזוקק״.
חברות אחרות בתחום מנסות לגדל חלבונים מן החי על צמחים שונים, לדוגמה חלבון חלב בסויה. לכל חברה יש את הטכנולוגיה שלה כדי להשיג את המטרה ובסופו של דבר מדובר בטכנולוגיות דומות, השאלה מי הראשונה שתגיע לגידול המוני, ומשם היישר לצלחת שלנו. פולופו נחשבת לאחת ההבטחות המובילות בדרך לשם. היא הוקמה רשמית בתחילת השנה וגייסה בפרה-סיד (סבב גיוס ראשוני) כשני מיליון דולר בהובלת קרן הון הסיכון הבריטית של ג'רמי קולר, CPT Capital.
בתחילת החודש היא הגיעה לניו יורק לרוד שואו למשקיעים במסגרת מסלול Better Plate של האקסלרטור של העמותה לחקלאות מודרנית ו- MassChallenge Israel. לדברי לבנה שיפמן, מנכ״לית העמותה, ישראל מדורגת במקום השני בעולם אחרי ארה"ב בפיתוח תחום החלבונים האלטרנטיביים ובגיוסי הון של חברות סטארט-אפ בתחום: ״השנתיים האחרונות מוכיחות יותר מתמיד כי ישראל היא לא רק סטארט-אפ ניישן, היא פוד-טק ניישן״.
הלוקיישן לרוד שואו עבור משקיעים לא נבחר בכדי. לדברי ראש המשלחת הכלכלית בקונסוליה בניו-יורק, ענת כץ, ניו יורק הפכה להאב משמעותי בפוד טק וחברות ישראליות מעוררות כאן עניין רב. לדבריה, "ישראל ידועה כחדשנית והמשקיעים צמאים לשמוע ולבחון את הפתרונות הישראליים". כץ מספרת כי לאווירה הזאת נוסף גם תומך נלהב בלתי צפוי בדמות ראש העיר עצמו, אריק אדמס. אדמס, שאובחן לפני מספר שנים כטרום-סוכרתי, שינה את הרגלי התזונה והפך לטבעוני וכיום תומך בפיתוח סקטור הפוד-טק בעיר וכל הנוגע למזון הבריא.
