יום רביעי שעבר, במהלך הפגנת המחאה של ההייטקיסטים בתל אביב, נפצע עובד מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל, דן פלד, בגבו מרימון הלם שהושלך לעבר המפגינים. מנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל וסגנית נשיא מיקרוסופט העולמית, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, שכבר שבועות ארוכים שומרת על שתיקה כמו רוב מנהלי התאגידים האמריקניים הפועלים בארץ, הרגישה שאינה יכולה יותר. היא התיישבה לכתוב מייל לעובדיה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אני עדיין נסערת", כתבה, "מתקשה לעכל שרימון הלם נזרק כלפי מפגינים לא אלימים. אני מקווה מאוד שמקרים כאלו לא יחזרו על עצמם. על כולנו עוברים ימים מורכבים והתחושות קשות מאוד", הוסיפה, "לי באופן אישי קשה לראות את המדינה שאני כה אוהבת שסועה וכואבת. אני משוכנעת שיש יותר נושאים שמאחדים חלקים שונים במדינה מאשר כאלה שמפלגים אותה. אני אופטימית ביכולת להגיע לפשרה לאומית בהסכמה רחבה, כמה שיותר מהר".
אופטימית? גם בימים האלו?
"כן, עדיין. אני אדם אופטימי".
בעבר ציטטת את צ'רצ'יל, שאמר "אף פעם אסור להחמיץ משבר טוב"; אז הנה, יש לך עכשיו כמה כאלה - גם משבר עולמי בכלכלה, גם משבר בהייטק, גם מהפכה משפטית בישראל. את בטח מאושרת.
(צוחקת) "זה לא אומר שאני רוצה משברים. אבל אין שום ספק שיש משבר. אני חושבת שעל כל דבר אחר אנחנו יכולים להתגבר, אבל הקרע הזה בעם וההתבטאויות הקשות שנשמעות - זה הדבר הכי דחוף לטיפול. רוזוולט אמר בזמנו: 'אין לנו דבר לפחד ממנו מלבד הפחד'. אחת הבעיות שלנו היא שכל צד מפחד מהשני, וכל צד גם חושב שהוא צריך לנצח. וזו טעות. אני באמת חושבת שיש צורך בהידברות ובכוונה אמיתית לפשרה; למצוא פתרון שיהיה מקובל על שני הצדדים. אסור שיהיו כאן מנצחים - אם יהיה צד אחד מנצח וצד אחד מובס, יהיו בעצם שני צדדים מפסידים".
את עומדת בראש שלוחה מרכזית של חברת ענק רב-לאומית. את בטח יכולה להעריך את הנזק שנגרם או ייגרם להייטק כאן בעקבות המהפכה המשפטית.
"לפני ההייטק - כמי שאוהבת את מדינת ישראל ולא מתכוונת לעזוב אותה, ושחשוב לי שהילדים שלי יגדלו פה וגם הילדים שלהם - עתידה של מדינת ישראל מאוד חשוב לי. וכרגע אני חרדה. ולגבי ההייטק, זו לא שבלונה: זהו באמת הקטר המוביל של הכלכלה בארץ. אנחנו באמת פלא - אין לנו כמעט משאבי טבע, חוץ מהאינטלקט, מהמשאב האנושי. הצלחנו לבנות פה תעשיית הייטק מדהימה, מובילה בעולם, שסוחפת את כל המשק קדימה, כולל את הפריפריה והמיעוטים. חשוב שכמדינה נעשה הכל כדי שההייטק ימשיך לפרוח. בלעדיו המצב הכלכלי, ובכלל מצב המדינה, יהיה חלילה הרבה פחות טוב".
ואני שואל: האם את יודעת או מעריכה שיש כבר התחלה של פגיעה בהייטק?
"יש חשש ויש דאגה, אבל אני מאמינה שהכישרון הישראלי חזק, שיהיה לו תמיד ביקוש, ואני בטוחה שנצליח בסוף ליצור את התנאים שההייטק יוכל להמשיך לפרוח. כן אהיה מודאגת אם לא תימצא לבסוף פשרה".
ואז?
"הייטק יכול להתפתח רק בסביבה פלורליסטית, של פתיחות, שיתוף, יצירתיות, אופטימיות. כמו כל תחומי המדעים, הוא גם ניזון מדעות שונות - הוא פורח דווקא במקומות שבהם אנשים חושבים אחרת אבל מרגישים שהם חלק ממשהו גדול. הסביבה הזו היא הכרח. אם לא נצליח לאחות את הקרעים שנוצרו עכשיו - ההייטק אכן ייפגע".
יש לך הערכה כמה מתוך 3,000 עובדי מיקרוסופט השתתפו בהפגנות המחאה בשבועות האחרונים?
"קשה לדעת. אני משערת שהרבה, משני הצדדים. דרך אגב, יש כאן סביבת עבודה מאוד גמישה - אנחנו מאפשרים לאנשים לעשות דברים שהם מאמינים בהם, כולל להביע את דעתם הפוליטית, לא משנה מאיזה צד".
אז מה הסעיר אותך כל כך בפציעה של העובד שלך, שהוביל אותך להוציא מכתב לעובדים?
"אני חושבת שהזכות להפגנה היא אלמנטרית, ושהמדינה צריכה לאפשר הפגנות משני הצדדים. אני נגד הפגנות אלימות, נגד חסימת כבישים, נגד אלימות. דן פלד הפגין בצורה לא אלימה. הוא עמד בקבוצה בצד, עם אשתו וכמה נשים נוספות, ובכל זאת חטף רימון הלם בגב. יש כאן משהו לא תקין וצריך לתקן את זה. אני מקווה שזו הייתה טעות, אבל בכל מקרה אסור שדברים כאלה יישנו. אסור שאנשים שמפגינים באופן בלתי אלים יהיו חשופים לאלימות. וכמובן, אסור למפגינים להיות אלימים".
את מרבה להתגאות במאמץ שלכם להגיע למגוון גדול ככל האפשר של האוכלוסייה ולמגזרים חדשים. אחרי הדיבורים על הפריבילגים, בעלי הרולקסים והמרצדסים - את לא חוששת שהאירועים האחרונים יפגעו במאמץ הזה ויצבעו את כל ההייטק בצבעי שמאל?
"ראשית, אני לא מכירה איש הייטק אחד שיש לו שעון רולקס, גם לא קרטייה. שנית, תמיד אפשר לומר 'אל תבלבלו אותי עם העובדות', אבל הטיעון פשוט לא נכון - מגזר ההייטק מאוד מגוון מבחינה חברתית. גם אצלנו אני מכירה המון ימנים, אפילו קיצוניים, ודתיים לאומיים, וחרדים. ההייטק בהחלט מצליח, מוביל ובעל מעמד חזק בישראל, אבל להדביק לנו את תדמית הפריבילגים המנותקים - זה לא רק לא נכון, זה ההפך מן האמת, וזה כואב. אנחנו עושים הרבה כדי להגיע לשכבות פחות מיוצגות, אפילו אנשים על הרצף האוטיסטי; מפעילים אינספור מיזמים של עזרה לקהילה, ויש הרבה מתנדבים ופעילים. אני חושבת שהחזקים תמיד חייבים לעזור לחלשים יותר, ושמוטלת עלינו חובה להכניס אנשים נוספים למעגל, ואנחנו - אגב, לא רק במיקרוסופט - באמת עושים את זה.
"אני נולדתי ביד אליהו, הכי רחוק ממה שנחשב עושר. לאבי הייתה מכבסה ואמי הייתה מורה. לא יכולתי לקנות כל מה שרציתי. את הכסף שהיה השקיעו ההורים שלי בספרים, וכשרציתי דמי כיס הלכתי לעבוד; אני עובדת מכיתה ז' - לימדתי מתמטיקה ילדים מכיתות נמוכות יותר. כשהגעתי לאוניברסיטה להורים לא היה כסף לממן את לימודיי. אני לא מרגישה שאני פריבילגית; אני מרגישה שהגעתי למה שהגעתי בזכות עשר האצבעות שלי, עם המון יזע ודמעות".
לטווח ארוך, את לא חוששת מפגיעה שתקשה עליכם למשל לגייס אנשים מהפריפריה או לפעול שם?
"אני חושבת שלא. אני מאמינה שאנשים נשפטים על פי המעשים שלהם ולא על פי מה שאומרים עליהם".
הריאיון תוכנן במקור לרגל יום האישה שחל השבוע. ברוורמן-בלומנשטיק היא מנכ"לית שניצבת בגאווה בחזית המאמץ לקידום נשים בהייטק הישראלי, בתוך מיקרוסופט ומחוצה לה, אף שלדבריה, היא עצמה מעולם לא הרגישה בתקרת זכוכית. כילדה, העידה, הייתה מעין טום בוי, לא מעט בעידוד אביה: מגיל צעיר היא עוסקת בספורט ומשתתפת בתחרויות טריאתלון, ובמקביל בלטה תמיד בתחומי המתמטיקה והפיזיקה.
בצה"ל שירתה ביחידת לוחמה אלקטרונית של חיל האוויר, ובמהלך השירות, בגיל 20, נישאה לאלן בלומנשטיק, אז סטודנט לרפואת שיניים בארצות הברית ("וזה למרות שבתיכון הצהרתי שלא צריך להתחתן, ואם כבר - אז רק בגיל 30)". היא למדה מדעי המחשב בניו ג'רזי, ובהמשך התקבלה לתוכנית הישירה לדוקטורט באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שם נולדו שתי בנותיה. לשיעורים נהגה להגיע עם בתה התינוקת. אחרי קבלת התואר השני (עם התמחות בבינה מלאכותית) עברה לעבוד כמהנדסת תוכנה בחברת הייטק בניו יורק. לאחר תשע שנים שבה המשפחה לישראל.
עד שהצטרפה למיקרוסופט ישראל ב-2013 הספיקה לכהן כסמנכ"ל ב"סאיוטה" לצד נפתלי בנט וכמנכ"לית RSA ישראל. במיקרוסופט הקימה את מרכז הסייבר של החברה בארץ. ב-2020 מונתה לסגנית נשיא בחברה העולמית וכמנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. היא מכהנת גם כסמנכ"לית הטכנולוגיה בחטיבת האבטחה הגלובלית של החברה.
ייסדת את הסניף הישראלי של Upward Women - רשת עולמית לנשים בכירות בתפקידי ניהול, שמייצרת להן נטוורקינג המסייע להתקדם לתפקיד הבא. למה צריך את זה?
"אחד הדברים שנשים פחות מצטיינות בו הוא נטוורקינג מקצועי. לפי מחקרים - בדרך כלל, כשגברים מגיעים לעמדות בכירות, את הג'וב הבא שלהם הם לא מוצאים במודעות 'דרושים'; יש את 'אגודות הבויז קלאב' - הקשרים החברתיים ממקום העבודה. אצל נשים, לפי אותם מחקרים, זה שונה: להן יש רשת מקצועית בנפרד ויש רשת חברתית בנפרד, ואין קשר ביניהן. וכשאת אישה בכירה ועסוקה, אין לך זמן לתחזק שתי רשתות כאלה. לכן הן עושות את זה פחות טוב".
אמרת פעם שנשים חושבות שאם יעשו את התפקיד שלהן היטב, מישהו מעליהן ישים לב ו"ימשוך אותן למעלה". גברים, לעומת זאת, מבינים שהם צריכים לשים לב למי שיכול לקדם אותם. כלומר, המטרה היא ללמד נשים להיות קצת ביצ'יות?
"ממש לא. קודם כל לדבר, להחליף אינפורמציה עם אחרות, לשים לב למבנה הארגוני בחברה, לרכוש כלים לבניית הקריירה שלהן - דברים שגברים עושים בדרך כלל יותר בקלות, אולי כי הם הוסללו לכך מראש. הגישה העקרונית שלי לכל נושא הנשים בהייטק ובכלל היא הוליסטית: צריך להתחיל מגיל אפס - להשקיע בחינוך של ילדות בגיל מאוד מוקדם ואחר כך בחטיבת הביניים. זה ייצור את הדור הבא. אין שום הבדל אינטלקטואלי בין גברים לנשים; עקרונית - אין שום סיבה שבהייטק לא יהיו 50% נשים, שכל מיעוט לא יקבל כאן את האחוז היחסי שלו. אם לא יהיו נשים בלימודים הטכנולוגיים - לא יהיו גם נשים שנוכל להעסיק בתחום.
"נולדתי ביד אליהו, הכי רחוק ממה שנחשב עושר. לאבי הייתה מכבסה ואמי הייתה מורה. לא יכולתי לקנות כל מה שרציתי. את הכסף שהיה השקיעו ההורים שלי בספרים, וכשרציתי דמי כיס הלכתי לעבוד"
"כדי לפתור את זה צריך להשקיע גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. תפקידנו לתקן את העיוותים ולהסיר את החסמים. צריך לוודא שיש סביבה תומכת: אנחנו משקיעים במפגשים עם בנות ונשים, מביאים לכאן סטודנטיות. גם המודל לחיקוי חשוב מאוד - אני מודה שבעבר לא התעסקתי בזה בכלל, אבל עברתי מהפך והיום אני מאוד פעילה בתחום, מופיעה המון בפני ילדות וצעירות ומדברת גם עם הורים. קידמתי נשים במהלך חופשת הלידה. אנחנו נותנים גם חופשת לידה לגברים - ובעיניי זה אחד הדברים הכי חשובים בתחום השוויון. כי ברגע שגם הגבר יכול לקבל חופשת לידה, ברור שהאחריות היא משותפת, וזה מיד מעלה גם מודעות וגם את אחוז הנשים העובדות".
העובדים מנצלים את זה?
"מאוד. ואני כבר רואה גם את השינוי התפיסתי. אני מקווה שכמה שיותר חברות יאמצו את זה. יש לנו כאן כמובן חדרי הנקה לאמהות, אבל יש גם חדרי הורים - אם יש בעיה לשים את הילד במסגרת, אפשר להביא אותו לחדר משחקים כאן, שבו יש גם עמדות עבודה להורים".
ובטווח הארוך?
"צריך לתת לבנות את הכלים להעז. היכולת לקחת סיכונים מאוד חשובה. מחקרים מלמדים שילדות בגיל שנתיים שרק מתחילות ללכת מקבלות חיזוק חיובי להיות נורא זהירות ובנים באותו גיל מקבלים חיזוק חיובי להתקדם קדימה. הורים נוטים לגונן על הבת וכך דוחפים אותה לכיוון כזה".
פעם סיפרת על אחת הבנות שלך, שמגיל אפס החלטת שלא תלבש ורוד, וקנית לה רק טרקטורים ומשאיות ומחשבים, בלי אף בובה. מה היא עושה היום?
"היא השיבה לי בהפוך על הפוך. ברגע שגילתה את הבובות היא התחילה לשחק איתן בגיל הרבה יותר מאוחר, ולא הלכה לכיוון הטכנולוגי. תשמע, אני הייתי אמא סופר-צעירה, בתחילת שנות ה-20 שלי, לא ידעתי שום דבר על ילדים. קראתי רק מחקרים. ודרך אגב, למרות כל המחקרים, היא יצאה מדהימה. כן, עשיתי טעויות, וכן - אני בהחלט משנה את דעתי. ורק להשלמה: הבת הקטנה, שאותה כבר לא דחפתי, שאותה הלבשתי גם בוורוד ושקיבלה גם בובות וגם טרקטורים, הלכה כמובן לכיוון של מתמטיקה ופיזיקה, וסיימה עכשיו תואר ראשון במדעי המחשב. היא כבר עובדת כסטודנטית בחברת סטארט-אפ".
בסוף 2021 הודיעה מיקרוסופט כי תפתח בארץ עד שנת 2025 חמישה מרכזי פיתוח חדשים ותגייס אליהם 2,500 עובדים נוספים. אני מבין שירדתם מהעניין, לאור המצב הכלכלי.
"אנחנו בשלבים סופיים של בניית המרכז הראשון בבאר שבע, שייפתח תוך כמה חודשים. הוא חלק מן התפיסה שלפיה חשוב שההייטק לא יתמקד רק במרכז, ולכן נתנו לו קדימות. לגבי שאר המקומות - ההכרזה הייתה בתקופה של גאות; התוכניות קיימות, אבל הן יתממשו בטווח יותר ארוך. אי אפשר להתעלם מנתוני הכלכלה העולמית, וגם אנחנו עושים התאמות בתוכניות שלנו. שם המשחק הוא סדר עדיפויות, והגענו למסקנה שהמקום בעל העדיפות הכי גבוהה בתקופה מאתגרת כזו הוא באר שבע".
מיקרוסופט העולמית הכריזה בינואר על סבב פיטורים של 5% מכלל עובדיה בעולם. המהלך כבר מאחוריכם?
"זו הייתה החלטה לא פשוטה, שנלקחה בכובד ראש. נתוני המקרו-כלכלה השתנו, וכל חברה - בוודאי חברה כמו מיקרוסופט - צריכה להתנהל בצורה אחראית ולהתאים את מבנה ההוצאות להכנסות".
הסניף הישראלי תרם את חלקו ל-5% הללו?
"אני יכולה לומר רק שההשפעה על המרכז בישראל הייתה ממש מינורית. כמעט בלתי מורגשת".
אחרי הקורונה והמעבר לעבודה היברידית, גם מהבית, אתם לא מתחרטים על ההשקעה במבנה האולטרה-מודרני החדש שהקמתם בהרצליה?
"ממש-ממש לא. ראשית, למרות שאנחנו מאפשרים לעובדים גמישות להחליט אם לעבוד כאן או מהבית, רובם הגדול אוהבים להגיע לבניין לפחות שלוש פעמים בשבוע. האינטראקציה הבין-אישית, הוויכוחים והעלאת הרעיונות פנים אל פנים - אין להם תחליף. לכן, המשרד לא מת. צריך רק לנצל אותו כך שהוא יציע ערך מוסף. מה שכן למדנו בקורונה - לא חייבים לבוא למשרד כל יום. זה המודל ההיברידי המושלם".
במה אתם כן מקצצים בתקופה של הידוק חגורה?
"אנחנו מתמקדים בעיקר במנועי הצמיחה. במקרה של המרכז בישראל, מדובר קודם כל בסייבר, שתופס כמעט 50% מהפעילות שלנו. פושעי הסייבר לא נחים בתקופה כזו, וככל שמצב הכלכלה בעולם נפגע, גם הם זקוקים לעוד כסף. כך שהדרישה למוצרי סייבר רק הולכת וגדלה. מעטים יודעים שמיקרוסופט היא כיום חברת אבטחת התוכנה הגדולה בעולם, עם 820 אלף לקוחות, ואנחנו בארץ מובילים את פיתוח מוצרי הדגל שלה בתחום. קח למשל את מתקפות הכופרה (נעילת מידע ואיום בשחרורו תמורת כופר כספי - י"ו), שממשיכות להיות מאוד אפקטיביות - אנחנו רואים בהן עלייה של 130%. ההתקפות היום מתוחכמות הרבה יותר מבעבר. אם ב-2019 נדרשו למתקפת כופרה בערך שלושה ימים כדי לשתק ארגון שלם, ב-2021 כבר נדרש רק יום אחד, והשנה - 15 דקות בלבד. הטכנולוגיה של הצד הקרימינלי הולכת ומשתכללת, והנזק שהם עושים ענק: בשנה שעברה הוא הגיע לסכום הבלתי נתפס של 8.4 טריליון דולר. זה מחייב אותנו להיות כל הזמן צעד אחד לפניהם.
"תחום הסייבר הוא לא רק ביזנס טוב; הסייבר גם מאפשר את הטרנספורמציה הדיגיטלית - להפוך כל אחד מאיתנו ליותר פרודוקטיבי. עם כל הכבוד להתקדמות באינטרנט, בענן ובבינה המלאכותית - אם זה לא בא יחד עם היכולת לאבטח הכול, אף אחד לא ייכנס לזה. לכן הסייבר חשוב כל כך למיקרוסופט - הוא זה שמאפשר את כל העסקים האחרים שלה. יש גם מגמה נוספת, שחשפה המלחמה באוקראינה. אם עד אליה היה שימוש בסייבר לצורך ריגול בין מדינות, בפעם הראשונה הוא הפך לחלק אינטגרלי מהמלחמה עצמה: כמעט לכל התקפה קרקעית קדמה התקפת סייבר. כך ייראו המלחמות הבאות".
איפה נכנסת כאן הבינה המלאכותית, ה-AI, הבאזז הכי עכשווי בתעשייה?
"המושג AI הוא 'מטרייה' של הרבה מאוד תחומי משנה: למידת מכונה, ראייה ממוחשבת, זיהוי ויצירת קול, עיבוד שפה טבעית, וכמובן LLM - מודלים של שפה. אנחנו כבר הרבה שנים משתמשים בלמידת מכונה במוצרי הסייבר שלנו, פשוט כי אי אפשר לעשות את זה אחרת: כשמדובר בצורך לנתח כמויות אדירות של מידע, אין אפשרות לעשות זאת בדרך רגילה. וככל שיש לך יותר דאטה, המערכות המתבססות עליו יעבדו טוב יותר ויהיו יותר אפקטיביות ומדויקות. לשם המחשה: מיקרוסופט מנתחת כל יום 65 טריליון אותות מסוגים שונים בכל מוצריה, שהם רלוונטיים לצורכי אבטחה. ככה אפשר להבין גם איזה מקום מרכזי יש לענן בסיפור הזה: נגיד שאתה בעל עסק בענן והותקפת במתקפת סייבר. אם זיהינו את המתקיף בזמן אמיתי וסימַּנּו אותו - בתוך שנייה, כל המשתמשים האחרים בענן יזכו להגנה אוטומטית ממתקפה כזו".
יש גם קשר בין ה-Generative AI - הבינה המלאכותית היצירתית, שמשתלבת כבר במנועי חיפוש, בכתיבת טקסטים, ביצירת תמונות - לבין עולמות הסייבר?
"בוודאי. זו הולכת להיות מהפכה שתשנה גם את עולם הסייבר. ראשית, בעזרת הטכנולוגיה הזו תוקפי הסייבר יכולים, לצערנו, לייצר בקלות נוזקות בלחיצת כפתור. ראיתי, אגב, כבר כמה כאלה. מהצד של ההגנה - אנחנו משתמשים ב-Generative AI כדי לשפר את זיהוי ההתקפות ואת המחקר עליהן. העבודה הזו נעשית גם פה, בישראל".
אבל יש גם צד שני לסיפור הזה. ה-Generative AI כבש את העולם בבת-אחת, מיד עם הופעת ChatGPT. ההייפ גרם לחברות הטכנולוגיה למהר ולשלוף יישומים נסיוניים בתחום. מתברר שהטכנולוגיה רחוקה מלהיות מושלמת: שהיא מספקת גם מידע חלקי, לעתים שגוי, לעתים שקרי, לעתים הזוי.
"אז אני דווקא חושבת שזה קרה לאט מדי. זה מאוד מרגש אותי, כי לפני 25 שנה, באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, תחום המחקר שלי לדוקטורט היה בדיוק זה – Generative AI וראייה ממוחשבת. אנחנו הלכנו על גישה שונה, שלא התבססה על מודלים של שפה, והיא לא הצליחה. זו הייתה אחת הסיבות שבגללה לא המשכתי בדוקטורט - לא רציתי לעסוק בדברים תיאורטיים. והנה, עכשיו ה-AI כאן. לכן, מהזווית שלי - זה לא קרה מהר. נכון, יש טעויות, והטכנולוגיה יחסית בחיתוליה, אבל זה הולך לשנות את העולם. הבינה המלאכותית היצירתית - בניגוד לאנאליטית שנמצאת איתנו כבר הרבה שנים - תיצור מקצועות חדשים, ותאפשר לאנשים להיות יותר יצירתיים. בכל תחום כמעט - במקום ליצור משהו לבד, יהיה לך מעין צוות מדומיין של 'טייסי משנה', שיהיה מאוד ממושמע ויעשה עבורך חלק מהעבודה, אבל אתה תישאר הטייס. זה יעזור לך להיות טוב יותר וגם לייצר בפחות זמן".
ואני דווקא חשבתי שהיא תביא לכך שמקצועות רבים יעברו מן העולם.
"אני מדמה את זה לכניסת האינטרנט לחיינו באמצע שנות ה-90. פתאום נוצרו מקצועות חדשים. מי שמע עד אז על מקצוע 'בניית אתרים'? פעם גם לא הייתה גרפיקה ממוחשבת - את 'סינדרלה' של דיסני ציירו בשנות ה-30 ביד, פריים אחר פריים. אז יהיה דור חדש של מקצועות, ואלה הקיימים ישתפרו: הם ייעזרו בכלי החדש, הוא יאתגר אותם והם יוכלו לייצר דברים אחרים".
את מתעלמת מן הסיכונים הטמונים בשימוש לרעה בטכנולוגיה הזו.
"תראה, חלומו של כל מהנדס הוא להוציא את הדבר המושלם מתחת ידיו; אני מסכימה שיש עוד הרבה עבודה כדי להגיע לשם, ושיש לטכנולוגיה מגבלות ועוד הרבה במה להשתפר. חלק מהטעויות בבינג החדש (מנוע החיפוש של מיקרוסופט הכולל מעתה אופציה לצ'אט בינה מלאכותית – י"ו) הפתיעו את כולנו. כפי שפורסם, הגבלנו עכשיו את השימוש בו לחמש שאלות רצופות בלבד. אבל כדי להתקדם חייבים לחשוף את המערכת לשימוש המוני, לאפשר את תהליך הלימוד שלה. אי אפשר לעשות את זה רק במעבדה. מצד שני, אנחנו מאוד זהירים ומשקיעים המון מאמץ כדי שהתוכנה תהיה הוגנת ואחראית, שלא תהיה מוטה ושתהיה מוגנת ככל האפשר. כל הזמן יש שיפורים, והגרסה הבאה תהיה יותר מוצלחת".
אנחנו באמת הולכים לקבל את הבינה המלאכותית בכל אחד מהמוצרים של מיקרוסופט? אני אלחץ כפתור בפאואר-פוינט והיא תייצר לי מצגת אוטומטית?
"כן. כאן, במרכז הפיתוח הישראלי יש קבוצות שעובדות כבר על פיתוחי Generative AI בתוך המוצרים הקיימים. בתוכנת Teams, למשל, יש לנו כבר עכשיו טכנולוגיה שיודעת לסכם פגישות".
המורים בבתי הספר מורטים שיער: הילדים מגיעים מהבית עם עבודות חקר מרשימות שהכין עבורם ChatGPT בלחיצת כפתור.
"כל התקדמות טכנולוגית מאתגרת את מוסדות החינוך, כי פתאום זה לא מספיק לשפוט רק לפי הייצור. אנחנו נמצאים במצב ביניים. פעם לא היה מחשבון, לא היו מחשבים ולא היה אינטרנט - כילדה ישבתי שעות וימים בספרייה. אני לא אומרת שיש לי פתרון לזה, אבל ברור לי שיהיה פתרון. בסופו של התהליך, התלמידים ילמדו להיעזר בכל הכלים שעומדים לרשותם כדי ליצור את התוצאה הטובה ביותר".
