כך עובד האלגוריתם של טיקטוק
מאז שטיקטוק מיצבה את מעמדה בתור הרשת החברתית השולטת של התקופה, יש ביטוי אחד שלא מפסיק לעלות בכל דיון: האלגוריתם. כל מי שמשתמש בקביעות בטיקטוק שם לב שככל שהזמן עבר, האפליקציה למדה את ההעדפות והתכנים שמעניינים אותו בצורה ששום פלטפורמה אחרת לא הצליחה לעשות לפניה.
תחשבו רגע על הרגע שאתם יושבים במיטה ועושים סקרולינג בפייסבוק או באינסטגרם: אתם תמיד תחזרו ותראו את אותם פרצופים של האנשים שאתם מכירים או עוקבים אחריהם. גם התכנים שאתם צורכים ביוטיוב יגיעו, בדרך כלל, מעמודים שאתם עוקבים אחריהם או מאיזשהו חבר ששיתף אותם איתכם. אבל טיקטוק שינתה לגמרי את המשחק כשהביאה לחיינו את ה-For You. דף ה-For You של כל משתמש מבוסס על תמהיל הרבה יותר מורכב מסתם משתמשים שהוא בחר לעקוב אחריהם. להיפך - רוב מה שיקפוץ לכם ב-For You אלה תכנים שטיקטוק בוחרת עבורכם, במקום שאתם תבחרו לצרוך אותם. אז איך זה עובד?
בפייסבוק, לצורך ההשוואה, סרטון יהפוך לוויראלי רק אם משתמש יתייג באופן אקטיבי משתמש אחר או ישתף את הסרטון לחבריו, ויתחיל שרשרת תפוצה גדולה מספיק. טיקטוק, לעומת זאת, עובדת יותר כמו קבוצת מיקוד שפועלת בכל רגע נתון. ברגע שמשתמש מעלה סרטון לטיקטוק, הסרטון מופץ אצל קבוצה מצומצמת ואקראית של אנשים. מכאן, הבינה המלאכותית של טיקטוק מתחילה לעבוד. היא מזהה אם מדובר בסרטון עם פוטנציאל צמיחה גבוה, לפי פרמטרים כמו כמה אנשים צפו בסרטון, במשך כמה זמן הם התעכבו עליו, עד איזו נקודה ספציפית המשיכו לצפות עד שהמשיכו לסרטון הבא, כמה הגיבו או עשו לייק.
הסרטונים שצומחים בקצב מהיר יותר, מקבלים הזדמנות נוספת ומופצים אצל קבוצה אקראית נוספת של אנשים. כלומר - הצמיחה לא תלויה אך ורק בשרשרת של שיתופים בין חברים, אלא יכולה לקרות באופן אורגני. טיקטוק מתגמל תוכן שמעורר עניין ותגובות על ידי הפצה אצל קהל נוסף וחדש שעוד לא נחשף אליו. זה בעצם אומר שהבינה המלאכותית של טיקטוק אוספת מידע ולומדת לשני כיוונים - מצד אחד, היא משתמשת במידע כדי להגביר חשיפה של סרטונים עם פוטנציאל גבוה להצלחה, ומצד שני, היא גם לומדת על הרגלי הצריכה של כל משתמש אינדיווידואלי וככה יודעת להתאים עבורו את התוכן.
לדוגמה: בואו נאמר שהוצג לכם ב-For You סרטון של חתול. צפיתם בו לכל אורכו ועשיתם לייק, כי אתם כל כך אוהבים חתולים. בסרטון הבא הוצג לכם אדם מחזיק ברוקולי - ואתם, כמובן, שונאים ברוקולי. אז לא עשיתם לייק, והעברתם במהירות לסרטון הבא כדי שלא תצטרכו לשבת ולצפות בברוקולי הנוראי הזה. וככה במהלך שניות בודדות, הבינה המלאכותית של טיקטוק הספיקה ללמוד עליכם שאתם שונאים ברוקולי ומאוד אוהבים חתולים. עכשיו, תארו לכם שהבינה המלאכותית מיישמת את הפעולה הזאת ולומדת ממנה בכל רגע נתון ממיליונים של משתמשים ברחבי העולם. ככה, פחות או יותר, טיקטוק הצליחו לייצר אלגוריתם מדויק יותר משל כל אפליקציה אחרת.
2 צפייה בגלריה
מה מונע מהרשתות המתחרות לנסות לייצר אלגוריתם מוצלח כמו של טיקטוק?
(צילום: shutterstock)
אבל זה מעלה את השאלה: מה מונע מהרשתות המתחרות לנסות לייצר אלגוריתם מוצלח כמו שלהם? התשובה די פשוטה - בשביל שבינה מלאכותית תעבוד בצורה כל כך מדויקת, היא צריכה שיהיו לה משתמשים פעילים שירגישו בנוח לשתף על עצמם מידע אישי ואת הרגלי הצפייה שלהם. ובשביל זה, דרוש דבר אחד שטיקטוק מאפשרת הרבה יותר מהרשתות האחרות - אנונימיות.
מכירים את זה שראיתם מתכון מגניב, עשיתם לייק בהיסח דעת ועכשיו כל העולם ואשתו יודעים שניסיתם להכין מג'דרה? פייסבוק ואינסטגרם יצרו סטנדרט שלפיו רשת חברתית היא תעודת הזהות האישית שלך. כזו שגם חברים, קרובי משפחה מדרגה שלישית או מעסיקים פוטנציאליים יכולים לראות. העובדה הזו גורמת למשתמשים לחשוב פעמיים לפני שהם עושים לייק, משתפים או מגיבים על תכנים מסוימים וככה מצמצמת בצורה משמעותית את כמות המידע שיכולה להיאסף עליהם. ואז הגיעה טיקטוק - שהחזירה לאופנה את "חתיך אש מגיל שש".
לטיקטוק לא אכפת אם אתה אדם אמיתי או יוזר מפוברק עם תמונה של בובספוג - למשתמשים יש את החופש לבחור כמה, אם בכלל, לחשוף מעצמם. חלקם בוחרים לשתף באופן חשוף ואובססיבי את חייהם, אבל רבים גם בוחרים להיות רואים ובלתי נראים. המצב הזה מקל על המעורבות באפליקציה, והיד הרבה יותר קלה על הלייקים והתגובות.
למשתמש אנונימי יש הרבה פחות מה להפסיד כשהוא מגיב או עושה לייק על סרטון, מה שמעלה את המעורבות הכללית של משתמשי האפליקציה. וככה נוצר מצב שלטיקטוק יש מאגר של משתמשים פעילים שלמעשה עובדים בשבילם ועוזרים להם על בסיס יומי לשפר את הבינה המלאכותית המתוחכמת שלהם. אז בפעם הבאה שתתעכבו על סרטון של חתול שקופץ לכם בטיקטוק, תזכרו - האלגוריתם זוכר הכל.
תודה לסהר מור על הסיוע בהכנת הכתבה
