צפו בכתבה המלאה על רז עטיה
(צילום: חגי דקל)
רז עטיה, בן 30, הוא בעלים של משרד עו"ד שעוסק בתחום התעבורה וההוצאה לפועל. עד כאן אין ממש מה שמבדיל אותו מעמיתיו למקצוע, אבל מעבר לייצוג לקוחות בבית המשפט עטיה הוא גם כוכב טיקטוק, פעיל חברתי ומרצה בתחום השיווק. הכל התחיל כשלקוחות פנו אל העו"ד הצעיר שוב ושוב עם אותן השאלות הבסיסיות בתחום דיני התעבורה והוא חיפש דרך לחשוף אנשים בצורה יעילה, קצרה ומעניינת למידע משפטי שלרוב אפשר למצוא במאמר מקצועי בן 2,000 מילה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
"החלטתי להנגיש את הידע המשפטי הזה באופן של סרטון, קצר, קולע, שאפשר לראות מההתחלה ועד הסוף מבלי להשתעמם", מסביר עטיה, "לא בכל יום בן אדם צופה בסרטון ורואה עו"ד רוכב על טרקטור ומדבר על כל מיני עבירות תעבורה". כך התחיל עטיה לפני חצי שנה לפרסם בטיקטוק סרטונים קצרים שבהם הוא מספר על הזכויות שיש לכל אזרח בסיטואציות שונות, למשל כאשר שוטר עוצר אותו או רוצה לבצע חיפוש ברכב שלו. עד כה פרסם עטיה יותר מ-60 סרטונים ויש לו יותר מ-40 אלף עוקבים.
עטיה הוא חלק מתופעה רחבה יותר של בעלי מקצועות אפרוריים במקצת - כמו מורים לנהיגה ורואי חשבון - שהפכו לכוכבים ברשת החברתית. "הגעתי להיות כוכב טיקטוק לגמרי במקרה", הוא מודה ומספר שבזמן שחיפש מה ללמוד הלך בעקבותיו של אחיו הגדול, עו"ד בתחום הפלילי. בזמן שלמד משפטים ומצא את עצמו בבתי המשפט וראה מה זה אומר להופיע מול שופט גילה את תשוקתו למקצוע. "זה לגמרי עשה לי את זה", הוא מודה.
כשסיים את לימודיו והתחיל לשווק את עצמו, ניסה עטיה למצוא דרך להכניס קצת צבע לעולם עריכת הדין, שלדבריו נחשב קצת אפור. הוא התחיל להעלות סרטונים לטיקטוק, "ואנשים קצת לא ידעו איך לאכול את זה. לפני שנכנסתי לטיקטוק כמעט ולא היו עורכי דין שהעלו סרטונים, ובפרט בטיקטוק שזאת אפליקציה יותר בידורית. אמרו לי שהרעיון הזה פשוט מגוחך, 'עו"ד לא יכול להעלות סרטונים בטיקטוק', וזה קצת לא מכבד את המקצוע. אבל בזמן שיהיו כאלה שיגידו שזה מגוחך, אני אגיד שזה מאוד משמעותי וזה מוצר שהוא לתועלת הציבור. ככה אני רואה את זה לפחות".
אם עדיין לא יצא לכם לצפות בסרטונים של עטיה, יש דבר אחד שכנראה מבדיל אותו מכל עו"ד אחר שראיתם - תנועות הידיים המהירות וההצבעות שלו לעבר המצלמה בזמן שהוא מדקלם את זכויותיהן המשפטיות של הצופים. עטיה נשאל מדי יום על התנועות האלו ולדבריו זה בא לו לגמרי בטבעי, ללא תכנון מראש. הוא מסביר שבתחילת דרכו בטיקטוק היה לו פחד במה: "הייתי קצת חסר ביטחון, פשוט התחלתי לעמוד מול המצלמה ולא ידעתי איך להזיז את הידיים, אז התחלתי להזיז אותן ועם הזמן צברתי יותר ויותר ביטחון וזה נעשה לי הרבה יותר קל. הצילום, המעבר של הטקסט, הכל נעשה הרבה יותר קל. אני חי את המצלמה היום ועד לפני חצי שנה זה היה הפחד הכי גדול שלי". הוא מודה שגם הוא בעצמו לא תמיד מאמין שהוא צופה בעצמו שזה אותו איש שמייצג לקוחות בבתי המשפט או נפגש איתם במשרד. "רז של הטיקטוק זה בן אדם אחר לגמרי, זאת ממש דמות לעומת רז של החיים האמיתיים של העבודה השוטפת, של בתי המשפט".
קצת סול גודמן כזה, לא?
"למען האמת זה די דומה", הוא עונה לי בצחוק מתגלגל ומודה: "אבל אני יותר קיצוני ממנו".
כדי ליצור סרטון קצר וקולע, עטיה נדרש להרבה מלאכת מחשבת. לדבריו, החלק שלוקח הכי הרבה מאמץ, זמן ומחשבה ביצירת סרטון חדש הוא הכתיבה והתכנון. הצילום עצמו למעשה יכול לקחת פחות מעשר דקות. "אני צריך לבחור את הנושא של הסרטון, להנגיש אותו כך שהצופה לא יוכל לדפדף אותי בטיקטוק. אני אף פעם לא יודע איך הסרטון יצטלם בסוף, פשוט זה בא לי תוך כדי תנועה". עטיה מספר שהוא משקיע את מלוא הזמן ותשומת הלב לכל סרטון במחשבה על הצופים ועל התועלת שהסרטון יביא להם. בחירת הלוקיישן, הוא מוסיף, חשובה לא פחות: "אתה חייב לתפוס את התשומת לב של הצופה והלוקיישן מאוד משפיע. אם אתה מצטלם במשרד עם תעודות זה פחות מעניין מנוף מלא ירוק או עם איזה בעל חיים לידך".
ליוונו את עטיה לצילום סרטון חדש בממלכת השעשועים שלו במושב במרכז הארץ. כאן יש לו הרבה אפשרויות לעבוד איתן ולשלב בסרטונים - רכבי שטח, חיות משק, צמחייה ירוקה ואפילו טרקטורים, כשבכל אחד מאלו הוא כבר הספיק להשתמש לפחות פעם אחת בסרטונים שלו. את הסרטונים מצלמת באופן קבוע שירן גינסברג, טיקטוקרית בעצמה שעוזרת לעטיה לכתוב את התסריטים גם ומביימת אותו. למעשה, היא זאת שהציעה לו להתחיל להעלות סרטונים הקשורים בעריכת דין לטיקטוק, רעיון שבתחילתו נשמע לו מגוחך ובסופו של דבר התגלה כהצלחה מסחררת.
היזהרו מחיקויים
עטיה מודה שעד היום הוא לא תמיד יודע להכיל את הסיטואציה. בזמן קצר מאוד הוא הפך מעו"ד לא מוכר לדמות רשת מפורסמת שאנשים מזהים ברחוב וילדים מבקשים לצלם אותה. לסרטונים שלו יש עשרת חיקויים, כולל חיקוי בעמודים של צה"ל ושל רשת דומינוס. "אני לוקח את זה כמשהו מעודד ומפרגן מאוד ואני צוחק על החיקויים הקורעים האלה. זה מדהים כל החשיפה הזאת וזה שאנשים מכירים אותי", מספר עטיה.
לצד התגובות החיוביות, יש גם לא מעט תגובות שליליות ואפילו מעליבות על ההופעה של עטיה, תנועות הידיים ובחירת הלוקיישנים שלו. הוא, מצדו, מסרב להתרגש: "התגובות הרבה יותר יצירתיות מהסרטון עצמו. זה משעשע אותי ונותן לי את הדרייב להמשיך עם זה". מבחינתו, עצם העובדה שבן אדם טרח לכתוב ביקורת על הסרטון שלו אינה מובנת מאליה. "אני אמשיך לאהוב את מי שלא אוהב אותי", הוא מסכם. בין לבין, הוא גם מפרסם סרטונים שלא עוסקים בהכרח בחוק ובעריכת דין. לצד הרבה הומור עצמי, יש גם סרטונים רציניים יותר העוסקים במצב החברתי במדינה ובאקטואליה. בין היתר הוא פרסם סרטון נרגז על סוגיית התשלום למשפחות מחבלים וזכה לתגובות אוהדות ומזדהות אפילו ממי שהקניטו אותו על סרטונים אחרים.
כיום עטיה לא מניח בצד את הטיקטוק לרגע: "זה חלק מהחיים שלי היום. זה כמו שאני מצחצח שיניים - ככה אני אעלה כל יום סרטון או פוסט, או משהו שיכול לשמש מישהו אחר. כל עוד אני חי ונושם אני מתכוון להמשיך עם הטיקטוק, כי אני רואה בזה שליחות וזו התשוקה האמיתית שלי". לדבריו, מאז שהוא נכנס לטיקטוק הוא עבר תהליך מעו"ד "די אפור" לאישיות רשת שמנגישה ידע משפטי להמוני אנשים מדי יום והוא לוקח מאוד ברצינות את המדיה החברתית ואת השיווק כדרך חיים. "הטיקטוק הגדיל את העסק וההכנסות שלי, גרם ליותר אנשים להגיע אליי, העלה את הערך העצמי שלי, הפסקתי לפחד מעמידה מול קהל ומצלמה. הטיקטוק באמת שינה לי את החיים".
