האם משחקי וידאו הם אמנות ומקומם במוזיאון? לפי מוזיאון MoMA בניו יורק, אחד המוזיאונים לאמנות מודרנית הנחשבים בעולם, התשובה ברורה כבר שנים: המוזיאון מציג בימים אלה תערוכה גדולה ומושקעת המוקדשת למשחקי מחשב ולדרך שבה הם משפיעים על חיינו. היא נקראת Never Alone ("לעולם לא לבד - משחקי וידאו ועיצוב אינטראקטיבי אחר"), על שם משחק המחשב הייחודי שפותח ב-2012 בשיתוף עם קשישים ילידי אלסקה והנציח את סיפוריהם.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
זה מתחיל כבר מחוץ לבניין, במסך ענק הפונה לרחוב, שמזפזפ בין תמונות מתוך 36 משחקי הווידאו המוצגים בתערוכה, ומזמין את העוברים והשבים להיכנס. התערוכה, שנפתחה ב-10 בספטמבר, פתוחה לקהל חינם, ומזכירה יותר אולם משחקי ארקייד מאשר חלל מוזיאון: 10 מתוך הכותרים ניתנים למשחק (מוגבל בזמן) בתערוכה. שחקני פקמן, משחק בן 42 שנים, מלהטים בחיצי המקלדת כשסביבם קהל מריע, ואחרים שקועים ב"הסימס 4" כשהם קשובים לעצות קולניות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בניגוד לסתם יצירות אמנות, שמוצגות במוזיאון בדרך כלל במרחק סביר מהמבקרים, מה שיוצר ריחוק רגשי, ב"לעולם לא לבד" הושקעה הרבה מחשבה כדי להפוך את התערוכה לנגישה ככל האפשר: כל המתקנים הכוללים את הבקרים, השלטים, העכברים והמקלדות ממוקמים בגובה נמוך, כדי שכל אחד, ללא קשר לגובהו או למצבו הפיזי, יוכל לשחק בהם. המשחקים עצמם מוצגים על מסכים הנראים מכל זווית.
פול גאלווי, מאוצרי התערוכה, אמר למגזין "ארס טכניקה", כי "משחקים עוסקים גם בצפייה באנשים אחרים משחקים, וזה מה שהופך אותם להיות גם תופעה חברתית. אז רצינו לוודא שיש כמה שיותר הזדמנויות לכך. זוהי גם חקירה של האופן שבו משחקי וידאו יכולים לחבר אותנו וליצור קהילות". לא במקרה התערוכה עולה בניו יורק אחרי יותר משנתיים של מגפת הקורונה. "כשאנחנו משחקים, אנחנו אף פעם לא לבד", כתב גאלווי בקטלוג התערוכה.
חלק ניכר מחיינו עובר כיום דרך עולמות דיגיטליים ודרך ממשקי הגישה אליהם - מאפלקציות צ'אטים כמו זום, פייסטיים, וואטסאפ וטוויטר ועד לעולמות המשחקים העשירים של "רובלוקס" ו"פורטנייט". כולם, לפי MoMA, הם ביטויים חזותיים של שורות קוד המחברות (ומפרידות) בינינו, ומעצבים את האופן שבו אנחנו מתנהגים, לומדים ומתקשרים עם סביבתנו. האם זאת "אמנות"? ב-MoMA לא חוששים מהשם המפורש. ולא רק ב-MoMA: משחקי וידאו זוכים כבר להגנה משפטית כיצירות אמנות לכל דבר בבית המשפט העליון של ארה"ב. לפי פאולה אנטונלי - אוצרת בכירה לאדריכלות ועיצוב, מנהלת המחקר והפיתוח במוזיאון ואחת הדוחפים להקמת התערוכה - מדובר ב"עיצוב אינטראקציה", תחום הבוחן את נקודות ההשקה בין מוצרים, מכונות, מערכות ושירותים, לבין אנשים. "משחקי וידאו הם כמה מהדוגמאות הטהורות והברורות ביותר לעיצוב אינטראקציות".
זו לא הפעם הראשונה שהמוזיאון מציג משחקי וידאו: 14 משחקים שולבו בו לראשונה כחלק מתערוכת עיצוב יישומי ב-2013, שגם עליה ניצחה אנטונלי. למעשה, מאז שנת 2010 החלו אוצרי MoMA לרכוש באופן עקבי משחקי וידאו נבחרים. מדובר בקשת רחבה למדי, שנעה בין קלאסיקות כמו "טטריס", "פקמן" ו"סימסיטי", דרך משחקי מופת שעוסקים בעולם הטבע, כמו Flower מ-2009, ועד לתיעוד של מסורות ותרבויות, כמו Never Alone המרהיב. משחק הווידאו הראשון, אגב, שנרכש על ידי MoMA, היה Long March: Restart שנוצר ב-2008. על רכישת המשחקים מופקדת המחלקה לאדריכלות ולעיצוב.
מה צריך להיות במשחק וידאו כדי שיהפוך ראוי לרכישה על ידי המוזיאון? כבר לפני 10 שנים פנו ב-MoMA לחוקרים, למומחים לשימור דיגיטלי, למשפטנים ולהיסטוריונים, בבקשה להגדיר את הקריטריונים, ובכלל כדי ללמוד את סוגיות הרכישה, התצוגה והשימור של אלמנטים דיגיטליים. בגדול, לפי גאלווי, העקרונות הם אסתטיקה, מרחב, הזמן שאורכת החוויה, והשפעתה על התנהגות. משחקים אלימים במיוחד לא נרכשים; אנטונלי מספרת, כי הדיון בנושא הזכיר לה דיון אחר שהתקיים במוזיאון סביב השאלה האם לרכוש לאוסף את אקדח הברטה האיטלקי, הידוע בעיצובו הייחודי. ההחלטה הייתה שלילית. "זה נשאר איתי לנצח, וזה הוביל אותנו להחלטה שלא לרכוש את המשחק GTA (Grand Theft Auto)".
רכישת משחק עבור מוזיאון, מתברר, לא ממש דומה לרכישה פרטית עבור הקונסולה הביתית שלנו. ב-MoMA חושבים על הדורות הבאים וחייבים לדאוג לכך שגם בעוד 50 שנה ניתן יהיה להציג את המשחקים בלי בעיית זכויות או פורמט תצוגה. לכן מעדיפים שם לרכוש את קוד המקור עצמו, מול בעלי הזכויות והחברה המפתחת. זה לא תמיד נגמר בהצלחה. לצד חברות כמו סוני, מיקרוסופט ו-Valve, שמשתפות פעולה בשמחה, בולטים בהיעדרם בתערוכה משחקי נינטנדו היפנית, כמו סדרות "האחים מריו", "זלדה", ו"דונקי קונג", שהם חלק בלתי נפרד מהצלחת המדיום. "החלפנו עם נינטנדו מאות מיילים", אומר גאלווי, אבל המגעים עם בעלי הזכויות עלו על שרטון.
"לעולם לא לבד" תוצג ב-MoMA עד 16 ביולי 2023.
