"כנס טכנולוגי? במרוקו?" - זאת הייתה התגובה האוטומטית שקיבלתי מכל מי שסיפרתי לו על כנס GITEX Africa שהתקיים השבוע במדינה הצפון-אפריקנית. התגובה הזאת מובנת לחלוטין; מרוקו היא לא בדיוק מדינה שמזוהה עם חדשנות טכנולוגית. למעשה, כנס GITEX Africa נוסד בדיוק מהסיבה הזאת.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
זוהי הפעם הראשונה שכנס GITEX, שמתקיים מדי שנה בדובאי (ונפתח גם לישראלים בעקבות הסכמי אברהם), נודד אל מרוקו. המטרה המוצהרת של הכנס היא לחבר בין ענקיות טכנולוגיה, סטארטאפים, משקיעים, ממשלות ואנשי אקדמיה, בתקווה שהחיבורים האלה יולידו יוזמות משותפות. מרוקו רואה חשיבות גדולה בכך שכל זה יקרה דווקא על אדמתה, מתוך שאיפה למצב את עצמה כמרכז טכנולוגי משמעותי וכשער לאפריקה.
GITEX Africa התקיים תחת חסותו של מלך מרוקו, מוחמד השישי, שתמונות שלו הוצבו במקומות שונים ברחבי אולמות התצוגה. אין ספק שהושקע כאן הון-עתק בניסיון למשוך את החברות, המשקיעים והמבקרים השונים למרוקו ולשים אותה, ולו רק לכמה ימים, על המפה של תעשיית הטכנולוגיה העולמית.
ראש ממשלת מרוקו, עזיז אחנוש, הסביר בטקס הפתיחה של התערוכה כי "לאור המשבר הכלכלי והשינויים המשמעותיים שקורים בעולם, טכנולוגיה דיגיטלית הפכה למנוף חיוני וחסר תקדים לפיתוח כלכלי גם מבחינה בינלאומית, וביבשת אפריקה במיוחד". לדבריו, "GITEX Africa הוא הזדמנות לשים דגש על הפוטנציאל המבטיח של אפריקה ועל המאמצים שלה לפתח כשרונות ומיומנויות בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות".
טריקסי לומירמנדצילום: יח"צ"אנחנו כאן כדי לייצר חיבורים", אומרת טריקסי לומירמנד, מנכ"לית חברת KAOUN International שארגנה את הכנס. "אני חושבת שמה שעומד מאחורי האינטרס של הממשלה המרוקאית בכנס הזה הוא רצון חזק מאוד בטרנספורמציה דיגיטלית. בשביל להאיץ את ההגשמה של החזון הזה יש צורך בפלטפורמה גלובלית שתעזור לגבש אקוסיסטם של מומחים, משקיעים, סטארטאפים וענקיות טכנולוגיה. הטכנולוגיה מתקדמת ומשתנה כל כך מהר, אז יש צורך בפלטפורמה כזאת כדי לשמור על ההישגים לאורך זמן".
900 חברות, גם פלסטיניות
בכנס השתתפו נציגים של כ-900 חברות וסטארטאפים, 250 משקיעים, 30 משלחות ממשלתיות ועשרות אלפי מבקרים מ-120 מדינות שונות. מדובר בין היתר בחברות ענק כמו וואווי, IBM, אורקל ו-HP, ולצדן סטארטאפים מרחבי העולם, חלקם ממדינות שבדרך כלל לא מככבות בתערוכות טכנולוגיה, עם דגש על אפריקה והעולם הערבי - ניגריה, מצרים, סנגל, תוניסיה, אוגנדה, אפילו ספרתי כמה מהרשות הפלסטינית. התחומים מגוונים: אגרו-טק, פינטק, סייבר, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין, ענן, האינטרנט של הדברים, מציאות מדומה (VR) - הכל הולך.
מצד שני, זו לא תערוכה של טכנולוגיה צרכנית כמו CES או IFA שמתקיימות מדי שנה בלאס וגאס ובברלין. זה לא המקום להכרזות על מוצרים טכנולוגיים פורצי דרך. אולי תתקלו מדי פעם ברובוט חמוד או במשקפי מציאות מדומה (VR), אבל אלה ממש לא העיקר כאן. בסופו של דבר זה כנס של אנשים בחליפות שמנסים לסגור עסקאות עם אנשים בחליפות.
רם ליסאיצילום: אלבום פרטי"יש פה הזדמנות מיוחדת לדבר עם מובילי דעה, ממשלות וארגונים", מסביר רם ליסאי, מנהל המחלקה האגרונומית הגלובלית של חברת ההשקיה המדייקת נטפים. "לא רק מרוקו, יש כאן הרבה מאוד מובילי דעה מכל רחבי אפריקה, הרבה מאוד אנשים שאפשר להתחבר אליהם גם ברמת הארגון לארגון, גם ברמת הארגון לממשלה וגם ברמת הארגון לחברה מסחרית. מבחינתנו, זאת הזדמנות מאוד טובה להראות איך אנחנו מאמינים שצריך לתקוף את האתגרים המאוד משמעותיים של עולם ייצור המזון".
לא רק קוסקוס וגמלים
למרות ההזדמנויות המשמעותיות באפריקה ומאמציהם של מארגני התערוכה, הנוכחות הישראלית הייתה דלילה למדי. ארבע חברות ישראליות בלבד הציגו בתערוכה, שתיים מהן חברות סייבר - צ'ק פוינט ו-Waterfall. "אפריקה ומרוקו עדיין לא נמצאות בתודעה של הישראלים בצורה מספיק טובה כשוק לעשיית עסקים בתחום הדיגיטלי", מסבירה עינת לוי, יזמית וחוקרת במכון מתווים למדיניות חוץ אזורית ויועצת לפיתוח שיתופי פעולה בין ישראל ומרוקו. "מרוקו היא הרבה פעמים מקום נוסטלגי שסבא וסבתא נולדו בו, או יעד תיירות אקזוטי שרוכבים בו על גמלים ואוכלים קוסקוס. אבל היא הרבה מעבר לזה ואחת המשימות שעומדות לפתחנו היא לייצר תהליך למידה בין ישראל למרוקו כדי שישראלים יכירו את הכלכלה המרוקאית ואפריקנית ואת ההזדמנויות לשיתופי פעולה".
עינת לויבאדיבות המצולמת"עוד סיבה לנוכחות הדלילה של החברות הישראליות היא שהן עוד לא כל כך מדמיינות מה הן יכולות לעשות במרוקו או אפריקה", מוסיפה לוי, "מצד שני, גם במרוקו לא מכירים מספיק את הכלכלה הישראלית. ישראל בדרך כלל מוצגת כחלק מהסיקור של הסכסוך הישראלי-ערבי או הישראלי-פלסטיני, אבל אין באמת היכרות עם ענפי הכלכלה השונים שלה. יש מקום להשקיע יותר ביצירת מרחבים כאלה לעשיית עסקים ובתהליכי למידה בין השווקים".
ההרגשה בכנס היא שמרוקו מנסה לאותת לתעשיית הטכנולוגיה ולהגיד "גם אנחנו כאן".
לוי: "נכון. מרוקו נמצאת בעשור של פיתוח כלכלי כמעט בכל הענפים. הדיגיטל הוא תחום מפתח עבורה, כי ההון אנושי הוא אחד המשאבים הכי חזקים שלה. בכל שנה כ-12 אלף מהנדסים וכ-10-12 אלף טכנאים מסיימים את הלימודים כאן. יש פה משאב אנושי שאם ינותב נכון יוכל בעצם לממש למרוקו הישגים משמעותיים בתחום הדיגיטלי. בשביל זה היא צריכה להשאיר את העובדים במרוקו, לדאוג לפתח את האקוסיסטם שלה ולשדר לעולם שמרוקו היא מרכז משמעותי, בטח בצפון-אפריקה ובאפריקה בכלל, וככה לפתח את הכלכלה שלה, כי אין לה נפט ואין לזה גז. מרוקו קצת דומה לישראל - יש לה משאב אנושי והדיגיטל הוא המפתח".
אנחנו בישראל רגילים לדבר על מרוקו כעל חלק מהעולם הערבי, אבל לוי מזכירה כי מאז 2017 האוריינטציה שלה היא בעיקר לאפריקה, מה שמסביר את המיתוג של הכנס כ-GITEX Africa. "מרוקו 'נעדרה' מאפריקה 33 שנים בעקבות הסכסוך על הסהרה והעימות שלה עם ארגון איחוד אפריקה. יש ציטוט מפורסם של המלך חסן השני שמרוקו היא כמו עץ ששורשיו באפריקה וענפיו באירופה, אבל ב-2017 המלך מוחמד השישי החליט 'להחזיר' את מרוקו לאפריקה. הסיבה היא שהזירה של הסכסוך על הסהרה היא אפריקה, וחשוב למרוקו להשפיע על הצורה שמדינות היבשת יצביעו ביחס לסוגייה הזאת. מבחינה כלכלית, מרוקו היא אחת המדינות החזקות באפריקה ויש לה לא מעט להציע למדינות אחרות ביבשת".
פלר חסן נחוםצילום: נועם פיינרפלר חסן נחום, המשנה לראש העיר ירושלים והאחראית על פיתוח כלכלי וקשרי חוץ בעירייה, הגיעה ל-GITEX Africa כדי להשתתף בפאנל בנושא ערים חכמות. "מרוקו רוצה למקם את עצמה כשער לחדשנות באפריקה והכנס ממש נותן לה את ההזדמנות הזאת", היא אומרת. היא מציינת כי פעילות עסקית ישראלית באפריקה אומנם קיימת כבר עשרות שנים, "אבל בעקבות הסכמי אברהם והנורמליזציה, ולאור החיבור הטבעי שיש לנו עם מרוקו - ישראלים מרגישים פה בבית - יש לנו הזדמנות לעשות דרכה עסקים באופן יותר נרחב באפריקה".
הענק הישן מתעורר
עמרי טופול, שותף בקרן ההון-סיכון North First Ventures, הוא אחד משורה של משקיעים ישראלים שהשתתפו בכנס, בהם ליטל לשם מ-AnD Beyond Ventures, ענבר חכם מ-INcapital Ventures וגיא פרנקלין מ-Mapped in NY Ventures. לדברי טופול, "עצם הקיום של כנס GITEX פה באפריקה, לצד כמות האנשים, המשקיעים והחברות שהגיעו לכאן, מצביעים בעיניי על כך שהענק הישן הזה שנקרא אפריקה מתעורר. אנחנו נכנסים לעידן שבו היבשת הזאת תגרוף הרבה מאוד מהכסף, מתשומת הלב ומהצמיחה. בסופו של דבר זה שוק בתולי".
עמרי טופולבאדיבות המצולם"נכון שאין כאן את חוד החנית של הטכנולוגיה וה-AI או הסייבר הבא לא יגיע מפה", מוסיף טופול, "אבל יש פה שוק עם בעיות שיש להם פתרונות טכנולוגיים שאפשר לממש אותם היום. פגשתי פה יזמים ברמה מאוד גבוהה, חלקם אומנם נמצאים בשלב מאוד ראשוני, אבל ככה בונים תעשייה בסופו של דבר. יש כסף שרוצה לזרום לכאן כי ההזדמנות גדולה".
אפריקה הייתה על המפה שלך עד היום?
"לא. אני גם לא יכול להגיד שהיום היא במפה שלי ברמה של השקעות. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל הפוטנציאל פה הוא ברור. אני בהחלט מתכוון לעקוב אחרי מה שקורה בשוק האפריקני".
הכותב היה אורח של מארגני GITEX Africa במרקש
