באמצע שירו של פול מקרטני New בוקע לפתע מהרמקולים קולו של ג'ון לנון. צמרמורת חולפת בגוף. איך זה ייתכן? הרי לנון נרצח בשנת 1980 והשיר יצא לאור רק בשנת 2013. השניים מן הסתם לא נפגשו באולפן; מדובר בגרסה פיראטית שנוצרה על ידי מעריץ שדגם את קולו של לנון והלביש אותו על השירה המקורית של מקרטני. הביטלס, גרסת ה-AI.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
שירים מבוססי AI הפכו לתופעה בחודשים האחרונים: באפריל העלה משתמש טיקטוק בשם @ghostwriter977 שיר משותף של דרייק ודה וויקנד, Heart on My Sleeve. בניגוד לדואט של מקרטני ולנון, במקרה הזה היה מדובר בשיר חדש ולא מוכר. אלא שדרייק ודה וויקנד מעולם לא הקליטו אותו. גם במקרה הזה נעשה שימוש בבינה מלאכותית על מנת להשתיל את קולותיהם של שני הזמרים בהקלטה המקורית.
העובדה שהשיר נוצר באמצעות בינה מלאכותית לא הפריעה למעריצים. אולי אפילו להפך: Heart on My Sleeve הפך במהירות ללהיט ויראלי תוך שהוא צובר מיליוני האזנות בפלטפורמות השונות. יוניברסל מיוזיק גרופ, חברת התקליטים של דרייק, לעומת זאת, פחות התלהבה ודרשה להסיר אותו מטיקטוק, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, יוטיוב ושאר שירותי הסטרימינג. אבל אתם מכירים את האינטרנט: למרות המאמצים הרבים, עדיין אפשר למצוא את השיר בקלות.
שני הצמדים האלה - לנון ומקרטני, דרייק ודה וויקנד - ממש לא לבד: אם תחפשו ביוטיוב את השם של האמן או הלהקה האהובים עליכם בצירוף המילה AI, בהנחה שהם מוכרים מספיק, תמצאו שלל גרסאות מבוססות בינה מלאכותית. קורט קוביין שר את Creep של רדיוהד? אין בעיה. הביטלס מבצעים את Bohemian Rhapsody של קווין? יש לכם את זה. גרסת כיסוי של ביונסה ל-Umbrella של ריהאנה? למה לא. ג'ו ביידן מחרב את Heart of Gold של ניל יאנג? בהחלט, אבל בואו לא נדבר על זה יותר אף פעם.
לדברי בלו דוברצקי, סמנכ"ל התפעול של חברת הבינה המלאכותית Aiode, מאחורי הביצועים האלה עומדת טכנולוגיה לא חדשה במיוחד, Style Transfer, שמאפשרת לשכפל קולות ולהשתיל אותם במקום הדוברים או הזמרים המקוריים בקבצי אודיו קיימים. מה שכן חדש הוא הזמינות של הטכנולוגיה: אם פעם כלים כאלה היו נחלתן של חברות טכנולוגיה ומתכנתים מיומנים, היום כל אדם עם ידע בסיסי בתכנות יכול להשתמש בהם על גבי הלפטופ האישי שלו. "יש אפילו אתרים שמאפשרים לעשות את זה, כך שלא צריך שום ידע בתכנות", מספר דוברצקי. גם המודעות של המשתמשים לכלים האלה נמצאת בעלייה, כפי שמעיד גל יצירות ה-AI ששוטף את יוטיוב בשבועות האחרונים.
"הטכנולוגיה הגיעה למקום שאתה יכול להקליט שלוש שניות של הקול שלך וזהו, אתה יכול לכתוב כל טקסט והתוכנה יודעת בדיוק איך אתה נשמע", אומר דוברצקי. עם זאת, לדבריו, הקסם הזה נוטה להיעלם כאשר מבודדים את הערוץ של השירה: "אני בטוח שכל אחד יוכל לזהות שלא מדובר באדם אמיתי, לפחות בשלב שבו הטכנולוגיה נמצאת היום".
סיוט או הזדמנות?
הכניסה של הבינה המלאכותית לעולם המוזיקה היא מצד אחד סיוט עבור האמנים וחברות התקליטים. מדובר הרי בהפרת זכויות יוצרים המונית: ג'ון לנון, דרייק, דה וויקנד, קורט קוביין ואמנים אחרים לא העניקו לאף אחד אישור לשבט את קולותיהם ולשתול אותם ביצירות שמעולם לא שמעו או היו מעורבים בהן. מעבר לחשש שמישהו ירוויח כסף על גבם, ישנן עוד סיבות לדאגה. למשל, הטעיה של המעריצים, שלא יידעו להבדיל בין יצירה אמיתית למלאכותית, או שה-AI יכניס לפיהם של האמנים מסרים שהם מתנגדים להם.
המוזיקאי סטינג הביע השבוע דעה נחרצת בנושא: "אבני הבניין של המוזיקה שייכות לנו, בני האדם. זה הולך להיות מאבק בשנים הקרובות: להגן על ההון האנושי שלנו אל מול הבינה המלאכותית". הוא הוסיף כי בינה מלאכותית אולי יכולה לעבוד כשמדובר במוזיקה אלקטרונית לריקודים, "אבל בשירים שמביעים רגשות? אני לא חושב שזה ייגע בי".
מצד שני, יש כאן גם הזדמנות כלכלית אדירה עבור התעשייה: אמנים שהלכו לעולמם כמו איימי וויינהאוס, מייקל ג'קסון או פרדי מרקורי, יוכלו לחזור מהעולם הבא בשביל עוד להיט או אפילו אלבום שלם - הכל כמובן בכפוף להסכמת יורשיהם, ותוך שמירה על החזון האמנותי שלהם ככל שניתן. ואם יש שירים חדשים, למה לא ללוות אותם בסיבוב הופעות וירטואלי במטאברס או במופע הולוגרמות, כמו שעשתה להקת אבבא לאחרונה? מדובר בכסף ששוכב על הרצפה. ניל טננט מהפט שופ בויז אף העלה את האפשרות שה-AI יסייע לו לסיים שירים לא גמורים.
מי שהשתמש לאחרונה בטכנולוגיה על מנת להחיות את המתים הוא תאגיד השידור כאן, ששכפל את קולותיהם של עופרה חזה וזוהר ארגוב בעזרת הטכנולוגיה של חברת Aiode עבור הדואט "כאן לעולם" לרגל יום העצמאות ה-75. על מנת לשחזר את הניואנסים היחודיים של חזה וארגוב נשכרו חקיינים שעל גבי השירה שלהם הושתלו קולותיהם המסונתזים של שניהם. הכל נעשה כמובן בהסכמת משפחותיהם של הזמרים המתים.
גם הזמרת גריימס - שאולי מוכרת לכם בתור זוגתו לשעבר ואם ילדיו של אילון מאסק - רואה בבינה המלאכותית הזדמנות. אחרי הסערה סביב הדואט המזויף של דרייק ו-The Weeknd היא הודיעה כי תתחלק 50%-50% ברווחים עם יוצרים שישתמשו בקולה על מנת ליצור מוזיקה חדשה. היא אפילו השיקה אתר שמאפשר לשכפל את הקול שלה בצורה קלה ונוחה. כך, היא יכולה להגדיל באופן משמעותי את ההכנסות שלה ממוזיקה, בלי לנקוף אצבע או מיתר קול. עם זאת, ברור שלא מדובר בפתרון שמתאים לרוב האמנים.
ד"ר יואב מור, מנכ"ל Sphereo: "למוזיקאים בשר ודם יהיה מאוד קשה להתבלט בעולם שבו מכונה יכולה ליצור אלף שירים חדשים בשנייה. מוזיקאים יצטרכו להמציא את עצמם מחדש, להיות מאוד-מאוד ייחודיים. רק הטובים ביותר יוכלו לשרוד"
מי שתיאר בצורה מדויקת למדי את הבלבול והאמביוולנטיות של תעשיית המוזיקה הוא מנכ"ל ספוטיפיי, דניאל אק, שהגדיר את הבינה המלאכותית כ"מגניבה ומפחידה". לדבריו, שירות הסטרימינג מנסה לאזן בין השאיפה לעודד חדשנות בפלטפורמה - שעשויה להוביל ליצירה של מוזיקה חדשה שבעזרתה ניתן להגדיל את ההכנסות של החברה - לבין הרצון לשמור על זכויות היוצרים של האמנים. "מהצד החיובי, זה (בינה מלאכותית - י"מ) עשוי להיות ענק ליצירתיות", אמר אק.
עד עכשיו, בכל הדוגמאות שציינו, הבינה המלאכותית הייתה מעורבת אך ורק בהחלפת קולותיהם של הזמרים. אבל בשנים הקרובות ה-AI צפוי להיכנס יותר ויותר לתהליך היצירה עצמו. גוגל, OpenAI וחברות נוספות הציגו בשנים האחרונות מודלים שיכולים ליצור קטעי מוזיקה חדשים על בסיס פקודות טקסטואליות, בדומה לדרך שבה מודלים כמו ChatGPT ו-DALL-E2 מפיקים טקסט ותמונות.
צריך להודות שהטכנולוגיה הזאת נמצאת עדיין בחיתולים: התוצאות לא תמיד קוהרנטיות, השירה נשמעת כמו ג'יבריש ואיכות הסאונד נמוכה יחסית. אבל אין ספק שזה ישתפר ותוך כמה שנים יצירות שנכתבו על ידי AI יוכלו לשמש כמוזיקת רקע במשחקי מחשב או בסרטים וסדרות טלוויזיה. לא מן הנמנע שבעתיד נוכל לבקש מהבינה המלאכותית ליצור עבורנו שיר חדש של הביטלס או יצירה של באך.
סלאש, הגרסה הווירטואלית
אחת החברות שמנסה לקחת את היכולות של הבינה המלאכותית צעד, או כמה צעדים, קדימה, היא Aiode, שכאמור הייתה מעורבת ביצירת הדואט של עופרה חזה וזוהר ארגוב. הסטארט-אפ הקטן מהוד השרון מפתח פלטפורמה של מוזיקאים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית, אשר מושתתים על מוזיקאים אמיתיים ומסוגלים לנגן ולהגיב בזמן אמת לכל קונטקסט מוזיקלי.
עידן דוברצקי, מנכ"ל Aiode: "חרטנו על דגלנו להיות אלו שלפחות בעולם המוזיקלי נותנים כלי ליוצרים ולא מחליפים אותם. אנחנו משתפים את המוזיקאים עצמם בתהליך היצירה, מקבלים את האישור שלהם ושואלים אותם על איזה דאטה הם רוצים שהמודל יתאמן. כמובן שבסוף התהליך אנחנו גם משתפים אותם ברווחים"
דמיינו לעצמכם מפיק מוזיקלי ישראלי שמעוניין להקליט סולו גיטרה של סלאש. עם הפלטפורמה של Aiode הוא יוכל לשתף פעולה עם בן דמותו הווירטואלי של הגיטריסט המפורסם, שאמור להישמע בדיוק כמוהו. כל זאת, בהנחה שסלאש ישתף פעולה. כאן בדיוק נעוץ ההבדל בין Aiode לבין מודלים אחרים של בינה מלאכותית שהתאמנו על מיליוני יצירות ברחבי הרשת בלי לקבל אישור של בעלי הזכויות או לשתף אותם ברווחים.
"אנחנו חרטנו על דגלנו להיות אלו שלפחות בעולם המוזיקלי נותנים כלי ליוצרים ולא מחליפים אותם", מסביר מנכ"ל החברה, עידן דוברצקי. "אנחנו משתפים את המוזיקאים עצמם בתהליך היצירה, מקבלים את האישור שלהם ושואלים אותם על איזה דאטה הם רוצים שהמודל יתאמן. כל דבר שלא מוצא חן בעיניהם אנחנו לא מכניסים למודל מלכתחילה. כמובן שבסוף התהליך אנחנו גם משתפים אותם ברווחים, מה שלדאבוננו הרב לא קורה במודלים כמו DALL-E2 ומידג'רני".
סטארט-אפ נוסף שפועל בצומת המסקרנת של המוזיקה והבינה המלאכותית הוא Sphereo. החברה השיקה לאחרונה את Mixit, אפליקציית קריוקי משוכללת שמאפשרת למשתמשים לשנות בלחיצת כפתור את הסגנון המוזיקלי של שירים מוכרים, למשל מרוק כבד לבלדת פסנתר, או מפופ ל-Unplugged אקוסטי. לאחר מכן הם יכולים להקליט ולצלם את עצמם שרים, להוסיף פילטרים ואפקטים ולבסוף לשתף את התוצאות בטיקטוק ובפלטפורמות אחרות. "מדובר באולפן הקלטות על גבי מכשיר המובייל", אומר המנכ"ל והמייסד של החברה, ד"ר יואב מור.
אינטגרציה עם ChatGPT מאפשרת למשתמשי Mixit לבקש מהצ'אטבוט הפופולרי לכתוב מילים חדשות לשירים מוכרים. "אנחנו מתקרבים במהירות לעולם שבו יהיה קשה להבדיל בין יצירה שמאחוריה עומד בן אדם לבין יצירה שמאחוריה עומד בן אדם עם מקלדת ובינה מלאכותית", אומר מור. "למרות שזה מרגיש בחיתולים, אני חושב שיצירה של מוזיקה יש מאין (באמצעות AI - י"מ) תגיע מהר, לפני שנרגיש".
איך זה ישפיע על תעשיית המוזיקה לדעתך?
"אם AI יוכל ליצור משהו שהוא מתחרה או שקול למה שיוצר בן אדם, גם מבחינת המילים, גם מבחינת המוזיקה וגם מבחינת ביצוע, נגיע לעולם שבו למאזין יהיה קשה להבדיל בין משהו מסונתז לגמרי למשהו שנוצר על ידי בני אדם. למוזיקאים בשר ודם יהיה מאוד קשה להתבלט בעולם שבו מכונה יכולה ליצור אלף שירים חדשים בשנייה. מוזיקאים יצטרכו להמציא את עצמם מחדש, להיות מאוד-מאוד ייחודיים. רק הטובים ביותר יוכלו לשרוד".
האם שיר שנוצר על ידי מכונה יוכל לרגש אותנו כמו יצירה שנכתבה על ידי בן אדם? זאת שאלה שקשה לענות עליה; הטכנולוגיה עדיין לא שם. מה שבטוח הוא שבלי מוזיקאים אמיתיים שדמעו, שמחו, הזיעו וזיקקו את רגשותיהם לכדי יצירות אמנות מופלאות, לא היה לבינה המלאכותית ממי ללמוד. ובנימה זאת, אני הולך להקשיב למוזיקה אמיתית.