מחשוב ענן זה ממש לא מה שחשבתם. כלומר אם חשבתם על שמירת תמונות בגוגל פוטוס או שיתוף מסמכים בדרופבוקס. לאמיתו של דבר, הרבה מאפליקציות ומערכות האינטרנט שאתם משתמשים בהן מביאות את הענן היישר אל הטלפון או המחשב שלכם. מחשוב ענן כבר מזמן אינו רק אחסון אי שם בחוות שרתים בפינלנד או פילדלפיה. הענן זה המקום שבו נמצאים הדברים עצמם: הכלים, הבינה המלאכותית, האלגוריתם.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
תחשבו על מעבד התמלילים Word של מיקרוסופט: לפני 20 שנה היינו קונים תקליטור ומתקינים אותו אצלנו במחשב. לפני עשר שנים מיקרוסופט הרגילה אותנו שעדיף לאחסן בענן Onedrive שלה כי המסמכים יהיו זמינים בכל רגע בכל מקום. כיום אנחנו אפילו לא צריכים להתקין את מעבד התמלילים: Word יכול לעבוד ישירות מהענן, דרך הדפדפן.
(להתמודד עם הסטסט עם בינה מלאכותית וחטיפים)
מגרש המשחקים של הענן, שוק של 120 מיליארד דולר בשנה, הוא בראש ובראשונה המגרש של אמזון, שחברת שירותי הענן שלה, AWS, מחזיקה בכשליש מהפעילות בו. אחריה נמצאת מיקרוסופט עם נתח שוק משמעותי גם היא ואחריהן מדורגות גוגל, עליבאבא, IBM, אורקל, Tencent, פחות או יותר בסדר הזה, תלוי את מי שואלים. כולן נאבקות על תקציבי הענן של החברות עמוקות הכיסים.
התופעה המעניינת היא שלא רק חברות ענק עולות לענן, גם חברות בינוניות וקטנות וגם רבות מחברות הסטארט-אפ, שבונות את הטכנולוגיה שלהן מלכתחילה כשהיא מבוססת על שירותי ענן בלבד. אריק גומנובסקי מחברת ארמטיק (Ermetic) אומר: "אנחנו רואים נהירה לעולם הענן. מדובר גם בחברות סטארט-אפ, שמהיום הראשון הן בענן וגם בארגונים הכי גדולים שנכנסים לענן. המעבר לענן הוא הזדמנות אדירה לארגונים לחדשנות, תהליכי הפיתוח ותחרות מול חברות אחרות בשוק".
מעניינות במיוחד הן החברות שמפעילות מנועי בינה מלאכותית ישירות מהענן, מדלגות על הצורך לרכוש שרתים רבי עוצמה ואמצעי אחסון לכמויות הנתונים האדירות שהן אוספות. חברות כאלה הן אוצר בלום עבור ספקיות שירותי הענן: כשהן יהפכו יום אחד לחדי-קרן, כל הפעילות הזו תהיה מקור הכנסות מצוין. זו הסיבה שכל חברות שירותי הענן מטפחות סטארטאפים ומעניקות להן את התשתית הנדרשת לפתח את הטכנולוגיה בתחילת הדרך. בסוף הדרך זה לבטח ישתלם. הנה כמה דוגמאות לחברות שצמחו תחת הסינר של AWS.
חטיפים ובינה מלאכותית
חברת הפודטק מייאייר (MyAir) מפתחת חטיפי תזונה מותאמים אישית ללועס. "אנחנו חברת סמארטפוד", אומרת רחלי ירקוני-גולדשטיין, מנכ"לית ומייסדת משותפת של החברה, "אנחנו מייצרים את ההיברידיות שמקשרת בין אוכל חכם מותאם אישית וטכנולוגיה. הדור הבא של עולם המזון יהיה מזון פונקציונלי, מזון שעובד בשבילי. הרכיבים מבוססי צמחים, שמשפיעים עלינו קוגניטיבית".
מזון שמשפיע קוגניטיבית הוא למשל קפה - מרגיע עבור אחדים, ממריץ עבור אחרים. במייאייר רוצים להפיג את המתחים שלנו ויש לנו הרבה סיבות להיות במתח. מכיוון שצמחים כמו מרווה, כשות, ולריאן, רוזמרין או ג'ינסנג משפיעים על כל אחד בצורה אחרת, הטכנולוגיה של מייאייר מנתחת באמצעות AI את מאפייני המתח שלנו, עוקבת אחרי הנתונים הפיזיולוגיים שלנו באמצעות שעון חכם וכל הנתונים האלה מתממשים לכדי חטיפי בריאות עם אפקט של הרגעה. החטיפים מכילים את הצמחים המותאמים אישית על בסיס תמרים-אגוזים, בננה-פקאן ועוד, סך הכל כ-1,700 וריאציות שונות של חטיפים.
דובב גולדשטיין, מייסד שותף בחברה, מחבר את כל זה למחשוב הענן: "אנחנו חברה מוטת דאטה, עם צוות פיתוח חזק בתחום ה-AI, ואנחנו משתמשים בנתונים מעולמות נתוני השעון החכם, כמו למשל ניתוח איכות השינה ומעולמות ניתוח שאלונים קוגנטיביים. אפשר לעשות את זה ביעילות כמעט אך ורק בכלי ענן, בעולם שתמיד מחובר". חברת מייאייר הוקמה ביוני 2019 ויש לה משרדים בתל אביב, ניו ג'רזי וקליפורניה. עד כה גייסה 6 מיליון דולר.
סטייליסט אישי עם בינה מלאכותית
חברת הריטייל-טק סלקטיקה (Selectika) מפתחת בינה מלאכותית שמייעצת ללקוחות בתחום הסטיילינג האישי: מה הטרנד, מה כדאי ללבוש, מה מתאים לי אישית. החברה (שעד לאחרונה נקראה AskLily) מצליחה לפלס את דרכה בשוק עולמי עמוס בטכנולוגיות ריטייל באמצעות גישה ייחודית: ניתוח בינה מלאכותית של מראה הבגדים, שמאפשר לאפיין את הבגד לפי שורה של מאפיינים: אורך השרוול, מראה הצווארון, סוג הבד ועוד ועוד.
טלי חמדי, מנכ"לית החברה ומייסדת משותפת, אומרת שהרעיון צמח מצורך אישי: "לקח לי שעות לחפש בגדים באתרים עם 80 אלף פריטים. אני אומרת 'בואו תראו לי מה שאני מחפשת ותחסכו לי זמן. אם אף פעם לא לבשתי חולצת בטן או מכנס מנומר אז אל תראו לי פרטים כאלה". הפתרון היה מערכת שמתאימה את הקנייה למאפייני הלקוחות באמצעות שאלון אישי ומעקב אחרי בחירות קודמות. בהמשך השתנה המודל הכלכלי מייעוץ אישי B2C לשיתוף פעולה B2B עם אתרי איקומרס גדולים בתחום האופנה והקוסמטיקה, למשל רנואר, נאוטיקה, רינה צין וקיקו מילאנו בישראל, וגם רשתות בינלאומיות ידועות.
"השירות כולו ניתן בענן של אמזון, זה נבנה ככה מאפס וזה נורא נוח לעבוד ככה", אומרת חמדי, "בנינו רשת נוירונים שאליה שופכים אליה התמונות והכל יוצא מתוייג בשתי רמות – הדברים האוביקטיביים וההתאמה האישית. אנחנו גם עוזרים לחנויות להבין מה הלקוחות רוצים וגם מסייעים בהתמודדות עם כמויות זריקת הבגדים המטורפת על ידי כך שאנחנו מסייעים לחזות טרנדים". סלקטיקה הוקמה ב-2019 על ידי טלי חמדי, מיכה קמינר המשמש CTO ודנה שגיא (שפרשה בינתיים).
להסביר את הבינה המלאכותית
חברת דקודיאה (Decodea) מפתחת טכנולוגיה שאפתנית בתחום הבינה המלאכותית. "הרעיון שלנו הוא למדל את החשיבה האנושית", אומר זאב פיין, מנכ"ל החברה ומייסד משותף, "אם אתה נותן למערכת למידת מכונה (ML) לנתח מצב מסובך היא תתחיל להסתכל על הפרטים אבל להבין ממנה מה צריך לעשות - זה רחוק מהיכולת שלה. לנו יש יכולת להמשיג את המצב כמו שבני אדם יבינו אותו".
(כך עובדת האפליקציה של דקודיאה)
הרעיון המופשט הזה קיבל מימוש מעניין בפלטפורמת השחמט DecodeChess. שלא כמו מערכות שחמט אחרות שמסתפקות בניקוד המהלכים לפי מידת יעילותם, המערכת של דקודיאה מנתחת את המצב בשפה אנושית, מציעה את היעד בכל נקודה ואת הדרכים להשגתו. "אנחנו לא מתעסקים ב'מה', אלא ב'למה'", אומר פיין. שנת הקורונה והסרט "גמביט המלכה" הביאו לפריחת העיסוק העולמי בשחמט והמערכת הגיעה כבר ל-50 אלף משתמשים רשומים, חלקם לומדים, חלקם מדריכים וחלקם פשוט משחקים.
נראה שהדרכת שחמט היא רק המבוא למימוש היכולות המלאות של הבינה המלאכותית הקוגניטיבית של דקודיאה. את השנה שעברה הם עשו באקסלרטור הסטארטאפים של השב"כ. במערכת הביטחון מתעניינים ביכולת של המערכת להסביר בשפה אנושית למה חשוד בטרור שאותר על ידי הבינה המלאכותית הוא אכן כזה, ומה הסיכון שכרוך בו. עם זה פיין אומר שבחברה בחרו להתפתח לכיוון טכנולוגיית הבינה המלאכותית המכונה למידת חיזוק (reinforcement learning-RL), המתחרה של למידת מכונה, שמתאימה בדיוק ליכולות שפיתחה החברה. בתחום הזה אין הרבה חברות אחרות (להוציא את גוגל נגיד), מה שמהווה פוטנציאל לא רע לזינוק.
דקודיאה הוקמה בשנת 2015 על ידי זאב פיין וד"ר עפר שמאי, והיא פועלת מקיבוץ לוטן שבערבה. את כל היכולות שלה דקודיאה מפתחת אך ורק בענן. "לפני עשר שנים אין מצב שהסטארט-אפ שלנו היה קם, כי הוא היה מחייב שרתים מאוד גדולים כדי לעשות את החישובים המתמטיים ואין סיכוי שהיינו מצליחים לגייס את המיליונים בשביל החומרה הנדרשת", אומר פיין, "אבל היום אני יכול להגיד לאמזון לתת לי את השרת כי חזק שלה לזמן מסוים כי אני צריך לבדוק איזה חישוב מאוד מסובך וזה מקל בצורה אדירה".
הענן כמגנט להאקרים
יש היבט שכל הסטארטאפים יעדיפו שלא לדבר עליו, היבט אבטחת המערכת. אם היה יתרון למערכות מחשב ותקשורת מהסוג הישן, אלה היו שכבות ההגנה הפיזיות שעטפו אותן, ולפחות עיכבו אם לא מנעו חדירה של האקרים ופושעי סייבר. כשמדובר במערכת ענן, מה שמפריד בין ההאקר לבין גישה לכל נתוני המערכת היא שם משתמש וסיסמה. כך הצליחה כזכור מהנדסת תוכנה לחדור למערכת של בנק Capital One האמריקאי ולגנוב פרטים של 100 מיליון לקוחות, 80 אלף חשבונות בנק ו-140 אלף מספרי ביטוח לאומי. הבנק התגאה להיות הבנק הראשון שכולו בענן. לפריצה אליו היתה משמעות סמלית.
חברת הגנת הסייבר ארמטיק עוסקת בהגנה על מערכות בסביבות ענן של אמזון, מיקרוסופט וגוגל. אריק גומנובסקי, מנהל תחום הלקוחות בחברה, אומר שהבעיה חמורה שבעתיים כשלא רק בני אדם מקבלים הרשאות כניסה למערכות בענן אלא בהרבה מקרים מדובר באפליקציות, שנכנסות הישר למאגרי הנתונים הרגישים ביותר ובאמצעות ההרשאות שלהן ניתן לפגוע באופן חמור בחברה המותקפת.
הפיתרון של ארמטיק מבוסס על סריקה מעמיקה של ההרשאות, תחום שספקיות שירותי הענן משאירות ללקוחות שלהן. "לפי נתונים שאספנו, למעלה מ-85 אחוזים מההרשאות בחברות הן הרשאות מיותרות ו-10 אחוזים מהן הן הרשאות מאוד גבוהות", אומר גומנובסקי, "בשלב הראשון אנחנו משקפים את כל הזהויות וההרשאות שיש לארגון בתשתיות הענן, משימה שמאוד קשה לחברות לבצע בגלל המורכבות של תשתיות הענן. אחרי זה יכולים להפעיל אנליטיקה שמזהה מצבי סיכון, להתריע עליהם וגם להציע פתרונות לתיקון המצב".
ארמטיק הוקמה ב-2019 על ידי ארבעה יזמים סדרתיים - המנכ"ל שי מורג, ה-CTO מיכאל דולינסקי, ה-CPO סיון קריגסמן וה-CBO גומנובסקי. עד כה גייסה החברה מעל 27 מיליון דולר ויש לה עשרות לקוחות משלמים בישראל, אירופה וארה"ב. כשמסתכלים על המספר הגואה של חברות שנכנסות לענן, ומנגד על המספר המזנק של מתקפות סייבר על שרותי ענן, אפשר לראות למה המשקיעים של ארמטיק אופטימיים. הענן הוא המקום שבו קורים הדברים.
