בנסיבות אחרות איליה סוצקבר היה יכול להפוך לאחת הדמויות החשובות בהייטק הישראלי: הוא עלה מרוסיה בגיל חמש, גדל בירושלים וכבר בתיכון התחיל ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. אלא שבגיל 16 הוא היגר עם משפחתו לקנדה, שם השלים דוקטורט באוניברסיטת טורונטו, ולאחר מכן דילג לעמק הסיליקון לעבודה כחוקר בחברת גוגל. התפנית הגדולה בקריירה שלו התרחשה ב-2015 כאשר ייסד - לצד חבורת יזמים הכוללת את אילון מאסק - את חברת OpenAI, שעומדת היום בחוד החנית של תחום הבינה המלאכותית.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
בתור המדען הראשי של OpenAI, סוצקבר (36) עומד מאחורי כמה מהפיתוחים המלהיבים ביותר בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות: החל ממודל השפה העוצמתי GPT-3, שמסוגל לכתוב מאמרים וסיפורים בכוחות עצמו, לנתח טקסטים ולקצר אותם, ובנוסף משמש לפיתוח צ'אטבוטים מתקדמים; דרך GitHub CoPilot - כלי מקצועי שמיועד למתכנתים, ומציע השלמות אוטומטיות לשורות הקוד שלהם על מנת לייעל ולקצר את העבודה; ועד ל-DALL-E2, מודל בינה מלאכותית שהפך לאחת התופעות הבולטות והמדוברות ביותר בעולם הטכנולוגיה בשנה האחרונה, בזכות היכולת ליצור תמונות ריאליסטיות לחלוטין על בסיס תיאורים טקסטואליים.
אבל עם כל הכבוד למודלים של שפה ולמחוללי תמונות, המטרה המוצהרת של OpenAI שאפתנית הרבה יותר - לפתח "בינה מלאכותית כללית" (AGI), בינה מלאכותית עם אינטליגנציה ברמה אנושית, תוך הקפדה שהטכנולוגיה הזו תועיל לאנושות ולא תנוצל למטרות שליליות. סוצקבר משדר את התחושה שהשלב הזה יגיע כנראה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. "הבינה המלאכותית מהמדע הבדיוני תהפוך למציאות", מצהיר סוצקבר בראיון ל-ynet ול"ממון", "אפשר לדמיין מה יקרה כאשר מחשב יהיה חכם כמו בני אדם - הוא יוכל לכתוב תוכנות, הוא יוכל לנהל, הוא יוכל לשאת נאומים, הכל".
סוצקבר משקיף לעבר העתיד הזה בהתרגשות מהולה בחשש. "אי אפשר לדמיין את האימפקט שיהיה לזה על החברה האנושית ועל העולם", הוא מסביר, "הייתי אומר שזה דומה להמצאת החשמל, המהפכה התעשייתית והמהפכה החקלאית ביחד. זה ביג דיל. הולכים לקרות דברים מדהימים והולכים לקרות גם דברים מטרידים".
אחד החששות המרכזיים בנוגע לבינה מלאכותית כללית, שלעתים קרובות ניתן לו ביטוי בז'אנר המדע הבדיוני, הוא שהיא תפעל בניגוד להוראות ולאינטרסים של בני האדם שפיתחו אותה. חשש נוסף הוא שבינה מלאכותית תחליף חלק מהמשרות הקיימות כיום ותגרום לאבטלה. לפיכך, אומר סוצקבר: "אנחנו מאמינים שזה לא מספיק לפתח את הטכנולוגיה הזאת, אנחנו רוצים גם לפתור את כל הבעיות שעשויות לצוץ, כדי שאנשים יגידו שהם שמחים שפיתחנו אותה ושהעולם הפך למקום הרבה יותר טוב בזכותה".
שאלת טריליון הדולר
OpenAI הוקמה בשנת 2015 כארגון ללא מטרות רווח על ידי סוצקבר, מאסק, המנכ"ל סם אלטמן (לשעבר נשיא מאיץ הסטארטאפים היוקרתי Y Combinator) והנשיא והיו"ר גרג ברוקמן (לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת התשלומים הדיגיטליים סטרייפ). ב-2019 הוחלט להפוך את הארגון לחברה במודל של רווח מוגבל (Capped Profit). המטרה הייתה לאפשר ל-OpenAI לגייס כספים ממשקיעים, על מנת שתוכל להשיג את המשאבים הדרושים לפיתוח יישומי בינה מלאכותית מתקדמים, אך להגביל את הרווחים שלה על מנת להבטיח שהטכנולוגיה העוצמתית שהיא מפתחת לא תהפוך אותה לגדולה מדי. המשקיעים הראשונים בחברה, לפיכך, לא יכולים להרוויח יותר מפי מאה מהסכום שהשקיעו.
"המטרה של חברה מסחרית היא לפתח מוצרים ושירותים ולנסות להרוויח כמה שיותר כסף", מסביר סוצקבר, "אבל לבינה מלאכותית תהיה השפעה שלא ניתן לדמיין, והיא יכולה להיות השפעה מאוד משבשת. בין היתר היא תשבש את כל המשרות. לכן זה הגיוני להגביל את כמות הכסף שחברה שרוצה לפתח את הטכנולוגיה הזאת יכולה להרוויח".
זה אומר שאף פעם לא תהפכו לענקית טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון או אפל?
"בינה מלאכותית כללית תגמד את כל החברות האלה, וכן, אנחנו לא הולכים לכיוון הזה, למרות שהיינו יכולים לעשות את זה".
כמה אנחנו רחוקים מבינה מלאכותית כללית? זאת שאלת טריליון הדולר, נכון?
"לא, זה הרבה יותר מזה - הייתי אומר שזאת חשיבה בקטן. קשה לחזות את זה, ולכן אני לא רוצה לנקוב במספר, אבל אני חושב שהקצב של ההתקדמות ימשיך להפתיע אותנו. אני מצפה שבעוד 10-5 שנים, דברים ייראו אחרת".
"אני מאמין שרשתות עצביות מלאכותיות יהפכו ליותר ויותר שימושיות ויפתרו עוד ועוד בעיות, גם בתחום של יצירת מדיה, אבל לא רק. אפשר לחשוב עליהן כעל מוחות דיגיטליים שלומדים ממה שאתה נותן להם - תן להם תמונות וטקסט, והם ילמדו להפיק תמונות. תן להם דאטה אחר, והם ילמדו לעשות משהו אחר"
עד כמה אתה מודאג משימוש לרעה בטכנולוגיה הזאת?
"בינה מלאכותית היא טכנולוגיה מאוד עוצמתית, והיכולות שלה צפויות להשתפר עם הזמן. אני חושש שיהיה בה שימוש משמעותי לרעה, זאת פשוט מציאות החיים. אני מקווה שהוא יהיה קטן כמה שיותר, אבל אי אפשר לחזות את העתיד".
בישראל יש לא מעט כשרונות בתחום הבינה המלאכותית. אתה עוקב אחרי מה שקורה כאן?
"כן, במידה מסוימת. בהחלט ראיתי כמה מחקרים טובים שהגיעו מאוניברסיטאות בישראל".
הכי קרוב לקסם
קשה היה להתחמק בשנה האחרונה מהבאז שנוצר סביב DALL-E2, מחולל התמונות של OpenAI. אחרי שסרק כמות עצומה של תמונות וכיתובים ברחבי הרשת, DALL-E2 למד כיצד ליצור חומרים ויזואליים בעצמו על בסיס תיאור טקסטואלי בלבד. בקשו ממנו לצייר עבורכם מכונית של חברת טסלה בסגנון של ואן-גוך, או לחלופין ליצור תמונה בעלת מראה ריאליסטי של דינוזאור ברחובות ניו יורק, והוא יעשה זאת תוך שניות. אופציה נוספת היא להעלות תמונות שלכם ולערוך אותן באמצעות המודל.
התוצרים של DALL-E2 הפכו תוך זמן קצר ללהיט ברשתות החברתיות, וסללו את הדרך למודלים בעלי יכולות דומות, כמו Midjourney ו-Stable Diffusion. הם גם הפכו לעדות ויזואלית מהדהדת להתקדמות העצומה שנעשתה בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות.
אבל זה לא הכל: DALL-E2 הצית מחדש את הדיון על מהותה ומקומה של האמנות בעידן ה-AI, והזכיר כי בינה מלאכותית היא טכנולוגיה שההשפעה שלה דו-כיוונית: מחוללי תמונות יכולים מצד אחד לסייע לכל המעוניינים בכך ליצור תוכן ויזואלי בקלות ובמהירות, ומצד שני הם עלולים לפגוע במשרותיהם ובהכנסותיהם של אמנים, צלמים ומעצבים.
בין הגרסה הראשונה של DALL-E שהושקה בתחילת 2021 לבין DALL-E2 היה זינוק ענק ביכולות. האם הגרסה השלישית בדרך?
"אני מאמין שרשתות עצביות מלאכותיות (מודלים מתמטיים שמטרתם לחקות את המוח האנושי ומהווים את הבסיס לרוב הפיתוחים המודרניים בתחום הבינה המלאכותית - י.מ) יהפכו ליותר ויותר שימושיות ויפתרו עוד ועוד בעיות, גם בתחום של יצירת מדיה (תמונות וסרטונים - י.מ), אבל לא רק. כמו שבן אדם הוא לא רק אמן, מתכנת או מורה - בן אדם יכול לעשות הרבה דברים. אפשר לחשוב על הרשתות העצביות המלאכותיות כעל מוחות דיגיטליים שלומדים ממה שאתה נותן להם - תן להם תמונות וטקסט, והם ילמדו להפיק תמונות. תן להם דאטה אחר, והם ילמדו לעשות משהו אחר".
סוצקבר מזכיר את אחד הפיתוחים האחרונים של OpenAI - כלי לתמלול אודיו בשם Whisper. "לקחנו רשת עצבית מלאכותית, הזנו אותה באודיו וטקסט, ובנינו את מערכת הזיהוי הקולי הטובה ביותר", הוא מספר, "כשאני מדבר אנגלית יש לי קצת מבטא והאייפון לא מצליח להבין אותי, אז אני צריך לשנות את הדרך שבה אני מדבר. עם Whisper אין שום בעיה. הרשתות העצביות האלה מדהימות. מכל הטכנולוגיות, זה הדבר הכי קרוב לקסם. אז כן, DALL-E בהחלט הולך להשתפר בעתיד, אין שאלה בכלל. הכל הולך להשתפר".
נראה שהחזית הבאה של עולם הבינה המלאכותית הולכת להיות תחום הווידיאו. האם אתם עובדים על מודל בסגנון DALL-E ליצירת סרטונים?
"אני לא יכול לדבר על דברים שאנחנו עובדים עליהם ב-OpenAI לפני שהם יוצאים, אבל אני יכול להגיד שיש היום הרבה עבודה שבמסגרתה לוקחים את אותם רעיונות ומיישמים אותם על וידיאו. בחודשים האחרונים ראינו עבודות של חברות שונות בתחום (מטא, לדוגמה, הכריזה לאחרונה על מודל AI שיכול לייצר סרטונים קצרים על בסיס פקודות טקסטואליות - י.מ), ויש התקדמות מגניבה, מרגשת וראשונית. וידיאו הוא בהחלט חזית בתחום הבינה המלאכותית, אבל יש לה עוד חזיתות רבות והיא מתקדמת בכולן - למוח הדיגיטלי לא משנה מה הוא לומד".
"יותר גדול מחברה אחת"
התומכת המשמעותית ביותר ב-OpenAI היא ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט, שהשקיעה בה מיליארד דולר בשנת 2019, ולפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל מהחודש שעבר שוקלת להשקיע בה סכום נוסף. שתי החברות מרבות לשתף פעולה, ולאחרונה הודיעה מיקרוסופט על הטמעת DALL-E2 בחלק מהיישומים שלה, כולל במנוע החיפוש בינג.
נראה שביניכם לבין מיקרוסופט יש ברית אסטרטגית.
"אנחנו חברה עצמאית ויש לנו כמה שיתופי פעולה מסחריים עם מיקרוסופט. ככל שנתקדם במחקר ובעבודה שלנו, תהיה יותר אינטגרציה עם הכלים של מיקרוסופט. זאת חברה גדולה ויש הרבה יתרונות בלעבוד איתם על מוצרים, כי הם מגיעים לכל כך הרבה אנשים. מיקרוסופט היא שותפה נפלאה ואני אסיר תודה על העבודה איתם, אבל לא כל מה שאנחנו עושים הוא עבור מיקרוסופט. לפעמים אנחנו רוצים לעשות דברים יותר ניסיוניים".
4 צפייה בגלריה
אופטימוס, הרובוט ההומנואידי של אילון מאסק. "מגניב, מרגש ומטריד"
(צילום: AFP PHOTO / HANDOUT / TESLA)
מיקרוסופט משקיעה בעצמה בבינה מלאכותית, גוגל משקיעה בבינה מלאכותית, כל ענקיות הטכנולוגיה עושות זאת. מה מייחד אתכם בנוף הזה?
"במה עוד יש להשקיע? זה העתיד. אבל בינה מלאכותית היא הרבה יותר גדולה מחברה אחת. עד כמה שאני רוצה ש-OpenAI תהיה החברה הדומיננטית ביותר, במציאות יהיו הרבה חברות שיתרמו לאקוסיסטם וייצרו פסיפס של יישומים שונים של בינה מלאכותית. ב-OpenAI אנחנו נעשה את המיטב שביכולתנו כדי להמשיך לעשות עבודה טובה, להוביל מחקר מדעי ברמה גבוהה, להמשיך לשמש דוגמה לחברות אחרות, לבנות כלים ומוצרים שימושיים ולהתקדם לעבר הגשמת המטרה שלנו - פיתוח בינה מלאכותית כללית שתועיל לאנושות".
האם אילון מאסק עדיין מעורב במה שקורה ב-OpenAI?
"מאסק הוא אחד המייסדים של החברה, אבל הוא עזב אותנו לפני כארבע שנים וחצי ומאז הוא לא מעורב בכלל בחברה".
מה חשבת על המאמצים שלו לפתח רובוט הומנואידי (דמוי אדם)?
"כמו כל דבר בבינה מלאכותית - אני חושב שזה מגניב, מרגש ומטריד באותו זמן. יש הרבה סרטי מדע בדיוני עם רובוטים הומנואידים שעולות בהם, בוא נגיד, סוגיות מעניינות. אני בטוח שזה אפשרי ושרובוטים הומנואידים יתהלכו בינינו תוך מספר לא מאוד גדול של שנים. יהיו לזה הרבה יישומים כלכליים, ויהיו לזה הרבה יישומים מטרידים".
סוצקבר לא מפרט, אבל הסכנות הטמונות ברובוטים כוללות בין היתר איסוף מידע אישי, אובדן משרות וגם האפשרות המטרידה שהם יפעלו בניגוד לרצון הבעלים שלהם (ע"ע סדרת המד"ב "ווסטוורלד").
האם רובוטים הומנואידים הם העיצוב הנכון? יש חוקרים שמאמינים שרובוטים לא חייבים להיות דומים לבני אדם.
"כן, זה לא הגיוני לעשות את זה בדרך אחרת. זה נכון שלוקח קצת יותר זמן לפתח רובוטים הומנואידים, אבל העולם בנוי עבור בני אדם. רובוט הומנואידי יוכל ללכת, לפתוח דלתות ולהיכנס לחדרים שונים. הוא יוכל ללכת לאן שבני אדם הולכים, וזה הופך אותו להרבה יותר שימושי. בסופו של דבר כל המאמצים השאפתניים בתחום הרובוטיקה יתכנסו לכיוון הזה".
