הרשת החברתית הפופולרית טיקטוק נחשבת שנויה במחלוקת כבר תקופה ארוכה, ממגוון סיבות, בהן אתגרים מסוכנים, הפצת אידאלים מעוותים של יופי באמצעות פילטרים ועוד. אך אחת הסיבות המרכזיות למחלוקת נובעת מהעובדה כי טיקטוק היא חברה בת של בייטדאנס - ענקית טכנולוגיה סינית. מעובדה זו עולה החשש בקרב המערב כי הפרטיות של משתמשיה נמצאת בסכנה, שהחברה מעבירה מידע אודותיהם לממשלת סין וכך למעשה משמשת כלי ריגול בידיה, ואפילו כלי לקידום האג'נדה שלה מעבר לים. טיקטוק מצדה, מכחישה בתוקף טענות שכאלה, והצהירה פעמים רבות כי אינה משתפת פעולה עם ממשלת סין, לא שומרת את המידע על המשתמשים בסין, ופועלת באופן עצמאי מחברת האם. בסין אף טוענים כי הסיבה לכל אותן ספקולציות היא ניסיון של האמריקאים לדכא תחרות לחברות המקומיות.
עוד בנושא:
שיח על צעדים קונקרטיים נגד טיקטוק החל עוד בתקופת ממשלו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שקידם מהלך של מכירת הפעילות המקומית של טיקטוק בארה"ב, ועסקה שכזו מול חברת הטכנולוגיה אורקל הייתה קרובה להיסגר. אלא שלמרות שינוי הממשל בארה"ב, החששות מהפלטפורמה מעולם לא נעלמו. לאחרונה, נראה כי הקרב בחברה עלה מדרגה, במספר מדינות.
השבוע, מכירה שכזו שוב הפכה להיות אופציה ריאלית, כאשר לפי דיווחים ארה"ב הציבה בפני בייטדאנס אולטימטום לפיו עליה למכור את הנתח שלה בטיקטוק, או שתוחרם בשוק האמריקאי. בתגובה, בטיקטוק הצהירו כי "מכירה לא תפתור את הבעיה" מאחר ו"שינוי בבעלות לא יוביל להגבלות חדשות על זרימת מידע או גישה". בנוסף, הזכירו בחברה כי היא הבטיחה להשקיע כ-1.5 מיליארד דולר ב"פרויקט טקסס", שבמסגרתו אורקל תפקח על הדאטה של המשתמשים האמריקאים, ולמעשה המידע על המשתמשים יועבר למקום מחוץ להישג ידם של הסינים.
הפנייה לבייטדאנס נעשתה על ידי הוועדה להשקעות זרות בארה"ב (CFIUS), שמנהלת משא ומתן עם טיקטוק בשנתיים האחרונות. מוקדם יותר החודש גם הוצגה הצעת חוק בקונגרס שתסייע לממשל האמריקאי להטיל חרם על טיקטוק. בשבוע הבא, מנכ"ל טיקטוק שו זי צ'ו אף צפוי להעיד בפני הקונגרס.
איום שכזה בחרם כולל של הפלטפורמה נחשב קיצוני, מאחר שיש בו גם אלמנטים של פגיעה בחופש הביטוי ואף פגיעה בפרנסה של משפיענים וכן עסקים שונים שמשתמשים בפלטפורמה כדי לקדם או למכור שירותים ומוצרים. עד היום, אף מדינה מערבית לא הטילה חרם כולל שכזה על טיקטוק למרות החששות הביטחוניים. היא כן נחסמה לחלוטין בהודו כבר ב-2020, כחלק מחסימה רחבה של עשרות אפליקציות סיניות, בטענה של חששות לפרטיות ובטיחות המשתמשים. אלא שאותה החסימה הגיעה בסמוך להתנגשות צבאית בין הודו וסין באיזור גבול שנוי במחלוקת, וייתכן שזה היה הרקע האמיתי לבחירה בחרם כזה. גם משטר הטאליבן באפגניסטן חסם את טיקטוק בשנה שעברה, אך באופן צפוי מסיבות שונות לחלוטין - בטענה ל"הגנה על הנוער" מפני התכנים בפלטפורמה.
בעוד שמדינות מערביות טרם נקטו כאמור בצעד של חרם כולל כזה, יותר ויותר מדינות בתקופה האחרונה החילו מדיניות של החרמת הפלטפורמה ממכשירים ממשלתיים. בארה"ב עצמה, לאחר שנעשו צעדים כאלה בקרב המדינות השונות שאסרו על שימוש באפליקציה במכשירים ממשלתיים, גם השלטון הפדרלי יישר קו וקבע לאחרונה כי יש למחוק את הפלטפורמה ממערכות ומכשירים פדרליים בשל חששות הנוגעים לאבטחת מידע. אחרי ההכרזה של ארה"ב, גם בקנדה הוציאו הוראה כזו לגבי מכשירים ממשלתיים, בשל סיכון "שלא ניתן לקבל" לפרטיות ואבטחה.
פרט לאמריקה הצפונית, גם באירופה ננקטו צעדים דומים לאחרונה. בשלושה גופים מובילים של האיחוד האירופי - הפרלמנט האירופי, הנציבות האירופית ומועצת האיחוד האירופי, החילו חרמות על טיקטוק במכשירים של עובדים. ייתכן שבמסגרת החרם של הפרלמנט האירופי, שייכנס לתוקף בשבוע הקרוב, יומלץ למחוקקים ולצוות העובדים להסיר את האפליקציה גם ממכשיריהם האישיים. לצעד של הגופים האירופאים ניתן נימוק דומה - החשש שממשלת סין אוספת מידע על המשתמשים או מקדמת את האינטרסים שלה באמצעות הפלטפורמה.
החרם באירופה לא קורה רק בגופים רשמיים של האיחוד. בבלגיה, בעקבות אזהרות של מועצת הביטחון הלאומית הנוגעות לכמויות המידע שהפלטפורמה אוספת והאפשרות לשיתוף פעולה בינה לבין שירותי מודיעין סיניים, הפלטפורמה נאסרה לשימוש בטלפונים ושאר מכשירים של הממשל הפדרלי. גם הממשל הפלמי המחוזי הודיע כי יגביל את הגישה של אנשי הצוות לפלטפורמה.
גם בריטניה הודיעה השבוע כי תאסור על השימוש בטלפונים ממשלתיים, לאחר שהמדינה ערכה חקירה בהובלת מרכז אבטחת הסייבר הלאומי. זמן קצר אחריה, ניו זילנד הצטרפה למגמה והודיעה גם היא על חרם של טיקטוק במכשירים שקשורים לפרלמנט שייכנס לתוקף עד סוף החודש, בעקבות עמדתם של מומחי סייבר ודיונים בממשלה ומול מדינות אחרות. במזרח, טייוואן נקטה בצעד כזה ואסרה על שימוש בפלטפורמה, ובתוכנות סיניות בכלל, במכשירים של עובדי המגזר הציבורי כבר בסוף שנה שעברה. לא מן הנמנע שבקרוב נשמע על מדינות נוספות שנקטו בצעד דומה.
ומה קורה בישראל? בעקבות המגמה ההולכת וגוברת בעולם המערבי, פנינו למשרד התקשורת ולמערך הסייבר הלאומי בשאלה אם גם ישראל שוקלת לאסור את השימוש בטיקטוק בטלפונים ממשלתיים. במשרד התקשורת בחרו שלא להגיב לפנייה. ממערך הסייבר נמסר כי "כמדיניות, מערך הסייבר הלאומי ממליץ למשתמשים בכל רשת חברתית ואפליקציה על ניהול הסיכון באופן מושכל, כגון מסירת מינימום מידע פרטי, שימוש זהיר תוך נקיטת אמצעי אבטחה, ואימות מידע מול מקורות רשמיים".
