זה כבר לא חזון דמיוני או תוכנית על הנייר: בעוד חודשים ספורים יחלו כל ארבע קופות החולים ובתי החולים הגדולים בישראל במהלך הדרגתי, שיחולל מהפכה הן בקשר בין רופא לחולה והן בנגישות של הרופאים והמטופלים למידע רפואי רב-ערך. מילות המפתח הן בינה מלאכותית, ענן, דאטה, ועוד הרבה ראשי תיבות של מונחים מעולם המחשוב, והאחראית לפיתוח המערכת שתאפשר זאת - המכונה בשם היבשושי "פלטפורמת מטופל 360" - היא ענקית התוכנה מיקרוסופט והסניף הישראלי שלה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
המקום הראשון שבו היא תופעל בהיקף נרחב כל כך הוא מערכת הבריאות בישראל, ולא במקרה. מדובר בגישה לאוצר בלום של נתונים רפואיים, אבל בעיקר בדרך חדשה לגשת אליו ולהפיק ממנו תובנות, שיכולות להציל חיים ובטח להקל עליהם. החידוש הוא, שגם המטופל וגם הרופא - בבית, בדרכים, במרפאה, וגם בחדר הניתוח - יוכלו מעתה לקבל בכל רגע נתון את המידע הרפואי המלא, הכי עדכני והכי רלוונטי, שיותאם לצורכיהם.
סמיילי בראש המסך
המפגש העיקרי של רובנו עם המערכת יהיה במרפאה. היום רופאים רבים כמעט לא יוצרים קשר עין עם המטופל, ועסוקים בעיקר בהקלדת הפרטים במחשב, מה שגם מאריך את המפגש. בנוסף, הסיכומים וההמלצות שלהם לא תמיד מובנים למטופלים, בעיקר למבוגרים, שגם מתקשים לזכור אותם. הבעיות האלה ייפתרו: ממשק התוכנה החדש במחשבו של הרופא יאפשר הקלטה קולית ותמלול אוטומטי של השיח בינו לבין המטופל, מה שיאפשר לרופא פשוט להקשיב. "מפגש" כזה יוכל להתבצע גם בשיחת וידיאו או בשיחה טלפונית, וגם בביקור בית אצל חולים קשים ו/או מבוגרים, עם המחשב הנייד.
טכנולוגיית התמלול האוטומטי פורחת בשנים האחרונות בעיקר בזכות ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית, ומתקרבת כיום לרמת דיוק של 99%. במיקרוסופט הצליחו להתגבר גם על אתגר השילוב של מונחים רפואיים מקצועיים בלטינית בתוך משפטים בעברית. במהלך כל השיחה יוכל הרופא גם להציץ בסמל סמיילי בראש המסך שלו, המציג את מצבו הנפשי של המטופל על פי ניתוח קולו באותו רגע - מודאג, מתוח, מדוכא או משוחרר. גם זו טכנולוגיה חדשה יחסית.
בעוד המטופל מדבר, הטקסט המתומלל יעבור ניתוח ועיבוד מהיר מאחורי הקלעים, שיתבסס על נתוני עבר שלו, על מאות אלפי (ולפעמים מיליוני) מקרים דומים, ועל המחקרים הכי עדכניים בנושא. על סמך הניתוח, במהירות של אלפיות-שנייה, הרופא יקבל על גבי המסך טקסט מסודר המציג את הסימפטומים, הדיאגנוזה והטיפול המומלץ, כל אחד בצבע שונה. על הפיצ'ר הזה, אגב, חתומים אנשי מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל. בהמשך, אם צריך, תספק המערכת גם הפניות למחקרים קליניים בעולם.
ניקח לדוגמה מטופלת שעברה ממוגרפיית שד. הצילום מופיע על מסך הרופא, לאחר שהמערכת כבר ניתחה אותו והשוותה אותו לצילומים אחרים בהיסטוריה הרפואית של האישה ולמאות אלפי צילומים דומים מהארץ ומהעולם, וקבעה מהו אחוז הסיכוי שיתפתח אצלה סרטן שד. הנתון יוקפץ לעיני הרופא לשיקול דעתו, והוא יוכל גם לפנות ישירות דרך המסך לרופאים מומחים אחרים בבקשת עצה.
סיכום הפגישה מתומלל ומעובד לטקסט אוטומטי נגיש וידידותי, שנכנס לתיק הרפואי, ובמקביל ניתן גם לצפייה באפליקציה של המטופל בסמארטפון. רגע לפני, המערכת תזכיר לרופא פרטים ששכח - למשל אם המליץ על תרופה אך לא ציין באיזו תדירות יש ליטול אותה - או תזהיר מפני התנגשויות בין תרופות ומינונים.
מעבר לכך, הרופא יכול בממשק החדש לקבל תמונה מלאה על המטופל ממגוון מקורות - החל מבדיקות הדם שביצע, דרך נתונים ששיגר השעון החכם שלו או שנאספו ממד לחץ דם ביתי, גלוקומטר וכדומה, ועד לרקע הרפואי של בני המשפחה הקרובים. הממשק יציג גרפים ויקפיץ התרעות על מדדים חריגים, ויוכל להמליץ לו על תוכניות טיפול מותאמות אישית או למעקב ממושך (למשל מחלה, היריון או תהליך רפואי).
המפגש הקלאסי במרפאה בין החולה לרופא הוא רק אפס-קצה של יכולות המערכת, שתשמש את כל בעלי המקצועות הרפואיים בארגונים השונים. לדברי רועי חרמוני, סמנכ"ל המגזר הציבורי במיקרוסופט ישראל, עיקר גאוותה של מיקרוסופט הוא ביכולות עיבוד וניתוח הנתונים הפנטסטיות, שנעזרות בכל הטכנולוגיות הכי עדכניות של תעשיית הידע ב-2022: אינטרנט מהיר המאפשר גישה מיידית לנתונים; ענן ייעודי שבו מאוחסנים מאגרי המידע ומתבצעים תהליכי העיבוד האינטנסיביים; וכמובן הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, שמאפשרות חיקוי של החשיבה האנושית והסקת מסקנות מכמויות מידע עצומות במהירות דמיונית.
אז למה שהענן לא יספק כבר אבחנה סופית, מרשם ודרכי טיפול, ונחסוך לגמרי את הרופא? ליאור ציוני, מנהל תחום בריאות וממשלה במיקרוסופט ישראל, מחייך: "בינתיים מדובר בכלי תומך החלטה בלבד. על הכל - ואני מדגיש: על הכל - עובר הרופא, והוא המילה האחרונה".
המערכת החדשה, אגב, מתוכננת להתמודד גם עם נושאים לא ממש בריאותיים. למשל, בעיה שמטרידה מאוד ארגוני בריאות - אי-הגעה של מטופלים לתורים שנקבעו מראש. מתברר שמה שנראה לנו כתכונה ישראלית אופיינית, מהווה כאב ראש לא קטן גם בחו"ל: בארה"ב בלבד, ההפסד שנגרם מהתופעה נאמד ביותר מ-150 מיליארד דולר בשנה. במרכז הפיתוח הישראלי פיתחו יישום שיודע לחזות מראש את המקרים הללו - בין השאר על פי דפוסי עבר בהתנהגות המטופל, סוג התור, השעה ביום ועוד. על בסיס זה, מטופל שמקבל מהמודל "דירוג גבוה", יזכה ליותר תזכורות, ייווצר איתו קשר מוקדם, ואם יבטל את התור אפשר יהיה להעבירו למישהו אחר שזקוק לו.
למטופלים, מצידם, תהיה אפליקציה ידידותית במיוחד, שהרעיון הכללי שלה הוא להפוך את כולנו לשותפים מלאים למצבנו הבריאותי. קופות החולים אמורות לשדרג את האפליקציות שהן מציעות לנו, כל אחת לפי העדפותיה, והן יכללו לראשונה גם אופציה להתכתבות ישירה עם הרופא. כשניכנס לאפליקציה ונרצה להבין אם אנחנו הולכים למות כי כואבת לנו הבטן וקופת חולים סגורה, יענה לנו צ'אטבוט דיגיטלי מתוחכם, שמבוסס על בינה מלאכותית, שבניגוד לאפליקציות המוכרות כיום, כמו K Health הפופולרית - שיודעות לספק מענה רפואי בסיסי באמצעות תשאול - יהיה מחובר ישירות לנתונים האישיים שלנו. הוא ינהל איתנו דו-שיח מפורט, עד למתן פתרון או הפניה לגורם המתאים.
מכתב יד לטופס דיגיטלי
איך קורה שמהלך משמעותי כל כך מתחיל בהיקף כה נרחב דווקא בארץ? נכון, ישראל ידועה בחדשנות שלה גם בתחום הרפואה, אבל מעבר לתשובה הקלאסית של "אומת הסטארט-אפ", מילת המפתח כאן היא מאגרי נתונים, דאטה. הטכנולוגיה הקסומה של בינה מלאכותית, שעליה מבוססת המערכת, לא יכולה לפעול בלי מאגרים אדירים וזמינים של נתונים רלוונטיים. נתונים הם חלומו הרטוב של כל מפתח בינה מלאכותית: ככל שיש יותר מהם, רמת הדיוק והיעילות של המסקנות שיצליחו מנועי הבינה המלאכותית להפיק מתוכם תעלה. ובישראל יש נתונים, והרבה.
מערכת הבריאות בארץ ריכוזית וייחודית, מסביר חרמוני. יש כאן ארבע קופות חולים בלבד, לעומת עשרות ומאות ברוב המדינות המפותחות. בגלל חוק ביטוח בריאות חובה, כל אזרח חייב להיות מנוי בקופה כלשהי, שמרכזת את הרישומים הרפואיים שלו, והמידע לא הולך לאיבוד גם אם המטופל נוטש לאחרת. כך, במהלך עשרות שנות פעילותן, הצטברה בקופות כמות נתונים אדירה, חלקה בניירת שנשמרת בארכיונים, וחלקה באמצעים דיגיטליים השמורים בשרתים הפנימיים שלהן.
בקופת חולים כללית לבדה, למשל, נאספו כ-10 טרה-בייט (1,000 גיגה-בייט) של נתונים רפואיים. ההערכה היא כי בישראל כולה נאגרו כ-20 טרה־בייט של נתונים רפואיים, שיכולים, אגב, להוות גם בסיס למחקרים רפואיים רחבי היקף. מדובר באוצר בלום, שמעבר לערכו הכספי עבור ארגוני בריאות וחברות תרופות, יכול לסייע לקידום הרפואה בכל הגלובוס. לא במקרה בחרה "פייזר" בישראל כאחת המדינות הראשונות להפצת חיסון הקורונה שלה, בתמורה למידע על השלכותיו. ישראל משופעת גם בחברות העוסקות בפיתוחים בתחום הבריאות, כשהפיתוח שהכי מזכיר את המערכת שמציעה מיקרוסופט הוא של חברת "דיאגנוסטיק רובוטיקס", שמובילה ד"ר קירה רדינסקי, אחת המדעניות והיזמיות הישראליות הבולטות בעולם: יישום בינה מלאכותית שחוזה הידרדרות במצב הרפואי ומספק כלים למנוע אותה אצל חולי אי-ספיקת לב ואפילו אצל חולי נפש.
העניין הוא, שכדי שכל המידע שנשמר במרתפי השרתים של קופות החולים יהיה בעל ערך לביצוע המשימות המתוארות כאן, צריך להעביר אותו לחוות שרתים מודרנית, שם אפשר יהיה לגשת אליו ולעבד אותו. זהו אחד האתגרים המורכבים שעימם התמודדו במיקרוסופט. וכמובן, צריך גם לסרוק את כל החומר הכתוב בכתב יד ולהמיר אותו למצב דיגיטלי. ארגוני הבריאות בארץ עושים לשם כך שימוש בסורקים רבי עוצמה, גם הם מבוססי בינה מלאכותית. במקביל, במיקרוסופט עובדים על דרכים להפוך תהליכים שכיום מתבצעים עדיין בנייר, לדיגיטליים.
אתגר אחר הוא לשמר מידע רפואי דיגיטלי בדרך מוסכמת, שתאפשר העברה שלו מגוף בריאות אחד למשנהו בלי צורך בהמרות מסובכות. מתברר שבדיוק כמו ה-PDF למסמכים, ה-JPG לתמונות וה-MP3 לקבצי מוזיקה - התקבל כבר תקן עולמי אחיד ומוסכם, חדש יחסית, גם לשמירה ולתיוק של מידע רפואי. קוראים לו FHIR (מבוטא "פאייר", אש באנגלית). בתחום הדימות (צילומי רנטגן, MRI, CT) שולט פורמט מוסכם אחר, המכונה DICOM. התקנים הללו מאפשרים לכל גורם רפואי "לדבר באותה שפה" עם השוק כולו, ולפענח בקלות כל מידע שהופק במוסד אחר.
"אדם העומד לפני ניתוח לא יצטרך בקרוב להגיע לבית החולים לבצע בדיקות מוקדמות. הוא יוכל לנטר את כל המדדים בבית בעזרת השעון החכם שלו"
בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני שנתיים העריך משה בר סימן טוב, אז מנכ"ל משרד הבריאות, כי ההטמעה של FHIR, שמתבצעת כבר במערכת הבריאות בישראל, תעלה כ-400 מיליון שקל, על פני חמש שנים. ההשקעה כדאית: בארה"ב, למשל, המפוצצת בגופי בריאות פרטיים המתחרים זה בזה, נעשה בעבר ניסיון לפתור את בעיית שיתוף המידע ביניהם אך הוא נכשל; יש עדיין בתי חולים ומרפאות רבים במדינה שמעדיפים לשמור את המידע על מטופלים בפורמט בלעדי, והדבר מקשה על המטופלים לעבור למוסד רפואי אחר לקבלת טיפול.
מצד שני, דווקא כשהפורמטים אחידים, הרגישות המיוחדת של מידע רפואי מחייבת את כל ארגוני ומוסדות הבריאות בזהירות יתרה, ואת מיקרוסופט - לנקוט אמצעי אבטחה יוצאי דופן להגנת "ענן הבריאות" שלה. מאז תקופת הקורונה הפך מגזר הבריאות ליעד מועדף על תוקפי הסייבר בעולם כולו.
בכלל, ההחלטה שקיבלה מיקרוסופט בשנים האחרונות, לפתח חבילות ש"תפורות במיוחד" עבור כל תעשייה ותעשייה (יש לה "ענן" נפרד לבריאות, לחינוך, לפיננסים ועוד), חייבה אותה להקים מערך אבטחה ענק פנימי, בתוך החברה, שמשרת את כל מוצריה. היא חוסכת בכך מלקוחותיה את הצורך לשכור שירותים נוספים למטרות אבטחה, אבל בעיקר ישנה בשקט, בידיעה שהכל בשליטתה. החלק הארי של המערך הזה, אגב, נמצא במרכז הפיתוח בהרצליה.
לליאור ציוני חשוב להבהיר: "מיקרוסופט היא לא הבעלים של הנתונים המעובדים אצלנו. אנחנו לא גוגל ולא פייסבוק. זה מאוד מוקפד. מיקרוסופט רק מספקת את הכלים, המידע נשאר נגיש רק לנותני השירות. מדובר במידע מאוד מבוקש, וברור שכל דליפה קטנה תחולל נזק עצום. גם כשמתקיים מעבר מידע רפואי בין הקופות עצמן - הן אלו שקובעות ביניהן את הכללים לכך".
בעוד מספר חודשים תחנוך מיקרוסופט את חוות השרתים ("דאטה סנטר") שלה בישראל. לראשונה, ענן מקומי, שהמידע הרפואי של אזרחי ישראל ירחף בו יחד עם מאגרי מידע אחרים. חרמוני: "זה לא רק יתרום להאצת המעבר לדיגיטל ולשימוש בדאטה בארץ. גופי הבריאות שלנו ייהנו מיכולות אבטחת המידע הטובות בעולם, ובזכות הקירבה אפשר יהיה לספק שירותים בצורה מהירה וטובה יותר".
ההשקה לא תתבצע בבת-אחת באף קופת חולים, וכל גוף - קופות החולים או בתי החולים - יבחר לאמץ תכונות ופונקציות מסוימות על פני אחרות, ויחליט מה ליישם קודם אצל מטופליו ומטפליו. כל אחד גם יעצב לעצמו ממשק משלו - שוק הבריאות בישראל הוא תחרותי, וטוב שכך. חלק מהשירותים כבר זמינים לגופים השונים, אומרת מנהלת שירותי הבריאות של מיקרוסופט, שרית סאס, חלק צפויים להופיע במהלך שלושת החודשים הקרובים, ואחרים יהיו זמינים בתוך שישה חודשים.
במיקרוסופט ישראל נדרשים לשמור על מידור גבוה: חרמוני, ציוני וסאס אמנם מובילים את כלל הפעילות בנושא, אבל שומרת הסודות הראשית היא סאס, שיוצאת ובאה כבר תקופה ארוכה ממשרדיהם של מנכ"לי כל קופות ובתי החולים, רואה לכולם את הלבן שבעיניים, ובכל זאת איש מהם לא יקבל ממנה רמז על התוכניות המדויקות של מתחריו. סאס בדיפלומטיות: "אנחנו שומרים על סודיות מלאה. כל התהליכים והתכנים מותאמים אישית לצורכיהם של כל קופה או בית חולים, ומול כל ארגון יש לנו הסכם מיוחד שמעגן את עניין הסודיות".
"המערכת תיראה אחרת"
המעבר שעשתה מיקרוסופט בעשור האחרון מעולמות הווינדוס והאופיס לעולמות הענן הגלובליים מיוחס למנכ"ל הכריזמטי שלה, סאטיה נאדלה, שהימר מספיק מוקדם על הטכנולוגיה והטיל את כל כובד משקלו על המהלך. מיקרוסופט, שבשנות ה-80 וה-90 עוד נחשבה לילד הרע והכוחני של תעשיית התוכנה - כמעט כמו פייסבוק של היום - עברה תחת נאדלה טלטלה רצינית, הנמיכה פרופיל תקשורתי, והתמכרה לעולמות החדשים. גם השבוע, בתוך המשבר הגדול שפוקד את כל ענקיות תעשיית ההייטק, היא היחידה שעקפה בדוחותיה הרבעוניים את תחזיות ההכנסות והרווח.
אבל מיקרוסופט רחוקה מלהיות היחידה בזירת ענני הבריאות. הענקית הבינלאומית סיילספורס, למשל, המתמחה באפליקציות עסקיות עבור ארגונים, היא יריב קשה. סיילספורס הטמיעה בבית החולים שערי צדק בירושלים מערכת כוללת דומה, ובשוק התוכנה אפשר למצוא חברות שמציעות פתרונות דומים נקודתיים וספציפיים, כמעט בכל תחום.
בכלל, עולמות הרפואה הציבורית נחשבים כבעלי פוטנציאל רווחי גדול. מגיפת הקורונה הפנתה זרקור מיוחד אל הרפואה מרחוק - תחום שמאגד בתוכו בינה מלאכותית, רובוטיקה, טכנולוגיות איסוף מידע ועוד. בצרפת, באיטליה ובפורטוגל אפשר כבר למצוא עשרות "חדרי רפואה מרחוק", שבהם יכולים החולים ליצור קשר עם רופא שיושב במרחק מאות קילומטרים מהם, אך מסוגל - באמצעות הציוד שבחדר - לבצע אבחון ראשוני־בסיסי: לבחון את הדופק שלהם, את חום הגוף, את רמת החמצן בדם, ואפילו את רמת השמיעה. בינתיים, עם שקיעת הקורונה והמשבר הכלכלי, ירד קרנן של חברות הרפואה מרחוק, ורמות השווי שלהן צללו, אבל ברור שהטכנולוגיה איתנו כדי להישאר.
מיקרוסופט חדרה לתחום המכשור הרפואי כבר לפני שבע שנים עם משקפי המציאות הרבודה שלה "הולולונס", שמשלבים אלמנטים וירטואליים בתוך תמונת המציאות, ומסייעים למוסדות רפואיים ברחבי העולם — בישראל לבתי החולים שיבא ושניידר - בהדמיות של איברים פנימיים ושל תהליכים, ואפילו בניתוחים בזמן אמיתי. רק באחרונה נעזרו במשקפיים האלה רופאים צעירים משניידר, שיצאו לבצע ניתוחים בילדים בבית חולים שדה באוקראינה. הבכירים שנותרו בארץ יכלו להנחות אותם בשידור חי.
במיקרוסופט מעריכים היום, כי תעשיית הבריאות מתקדמת בצעדי ענק לאימוץ נרחב של מכשירים הכוללים חיישנים מכל הסוגים לניטור מצב החולה. בישראל אנחנו מכירים כבר את ה"טייטו" ודומיו, שכבר עכשיו מבצעים בדיקות בסיסיות של חום, דופק, ריאות, גרון, אוזניים ועור, אך על האש נמצאים גם גאדג'טים זעירים לבדיקת אק"ג, לחץ דם, סוכרת ואפילו אולטרה-סאונד, חלקם - כמו אק"ג ולחץ דם - כבר משולבים בשעונים החכמים של אפל וסמסונג. הטלפון והשעון החכם, אגב, יכולים לספק היום לא רק ניטור של מדדים, אלא גם זיהוי של בעיה וסבירות לחלות במחלה מסוימת.
"אדם העומד לפני ניתוח למשל", אומר חרמוני, "לא יצטרך בקרוב להגיע לבית החולים לבצע בדיקות מוקדמות. הוא יוכל לנטר את כל המדדים בבית בעזרת השעון החכם שלו, למשל, והמערכת - כמו זו של מיקרוסופט - תדע לקלוט את המידע ולהמליץ אוטומטית על דחייה של הניתוח במקרה שיש לכך סיבה".
חרמוני: "תחשוב על זה, בזכות היכולת שלנו למנוע מראש מחלות, מערכת הבריאות תיראה אחרת. לקופות ולבתי החולים יגיעו רק מי שבאמת יזדקקו לכך. כמות מיטות האשפוז תרד. הרופאים יתפנו לתת יחס אנושי יותר. התרופות יגיעו לדיוק גבוה יותר, עד לרמה של תרופה בהתאמה אישית לכל מטופל. אפילו מודלי המימון של מערכות כמו הביטוח הלאומי ישתנו. למה צריך לממן מיטה בבית חולים אם יש אופציה לאשפוז בית עם ניטור מרחוק".
