זה התחיל בעוד ניסיון מחקרי ללמוד על התנהגות משתמשים בעולמות המציאות הווירטואלית החדשים. בדצמבר 2021 הרכיבה החוקרת הבריטית נינה ג'יין פאטל את משקפי ה-VR מבית מטא (לשעבר פייסבוק), קווסט 2, ונכנסה למשחק הווירטואלי "הורייזון וניוס VR". דקה בדיוק אחר כך, סיפרה בהמשך, האווטארית שייצגה אותה הותקפה על ידי שלוש-ארבע דמויות אווטאר גבריות, שמיששו את גופה. בקשותיה החוזרות להרפות נענו בזלזול ובקללות. "הם צחקו, הם היו אגרסיביים, הם היו בלתי נלאים", המשיכה, "הכל קרה כל כך מהר. קפאתי. זה היה סוריאליסטי. זה היה סיוט".
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
פאטל היא לא היחידה שחוותה סוג כזה של הטרדה. לפני יותר מחודש, חוקרת בת 21 של עמותת SumOfUs האמריקאית נכנסה לעולם וירטואלי אחר של הורייזון. לפי דוח מיוחד שפירסמה העמותה וזכה לציטוטים בכל העולם, האווטארית של החוקרת הוזמנה על ידי משתמשים ל"מסיבה" ב"חדר" פרטי. שם התבקשה בשלב ראשון לבטל הגדרת בטיחות שמונעת מאחרים להתקרב אליה. בסרטון שצירפה העמותה לדוח נראה אווטאר גברי מתקרב לעברה. בשלב הבא, שלא נכלל בסרטון, היא נאנסה על ידי אחד מהם כשהשני נוכח ב"חדר" ולעיני אחרים שצפו מן החלון. כאשר האווטאר נגע בה, בקר המגע בידי החוקרת רטט, והיא דיווחה כי חוותה תחושה פיזית מוזרה.
"כסף טוב, כסף רע"
בדוח של SumOfUs - שרואה עצמה ככלב שמירה לריסון כוחם הגובר של תאגידים - סיפרה החוקרת: "חלק אחד במוח שלי אמר 'מה לעזאזל קורה כאן', החלק השני הרגיע: 'זה לא גוף אמיתי', והחלק השלישי אמר: 'זה מחקר חשוב'".
תקיפה מינית וירטואלית רחוקה מלהיות דבר חדש. כבר בשנת 1993 תיאר ה-Village Voice אונס וירטואלי במשחק LambdaMOO, כאשר שחקן השתמש בתת-פונקציה כדי לאלץ דמויות של שחקנים אחרים לבצע מעשים מיניים. משחק בשם Rape Day, שאפשר לאנוס דמויות, שוחרר במארס 2019 עד שנאסר במדינות רבות. ב-2016 התלוננה משתמשת במשחק החץ וקשת QuiVR כי שחקן אחר מישש אברים מוצנעים באווטאר שייצג אותה ורדף אחריו.
אבל לפי SumOfUs, מספר המשמשים בפלטפורמות וירטואליות שנתקלים בתקיפות או בהטרדות מיניות, הולך וגדל במהירות, במיוחד מסוף 2022, אז החלה מטא להפעיל את העולמות של הורייזון. אלה מהווים בסיס למטאברס העתידי, והם מוצעים למשתמשים מעל גיל 18 בארה"ב ובקנדה (בלבד, בינתיים). "מדובר לא רק בהטרדה מינית - גם בהתעללות מילולית, בהשמצות גזעניות ובפלישה למרחב האישי במספר עצום של אפליקציות, שרבות מהן נגישות באמצעות משקפי אוקולוס קווסט של מטא".
המקרים הללו, ואחרים, שלא דווחו, מעוררים שאלות קשות על מצבים שבהם הגבול בין מציאות לדיגיטל מיטשטש - משפטית, חברתית, חינוכית ופילוסופית. המטאברס כבר פה: חברות הטכנולוגיה בעולם משקיעות בו מיליארדים. לפי אתר Insider, הפרסומים על ההטרדות הניעו משקיעים גדולים בפלטפורמה לדרוש ממטא לפרסם דוח שיבחן את הנזקים הפוטנציאליים שלהן. המגזין דיווח כי נטשה לאמב, מנהלת משותפת באחת הקרנות הללו, ארג'ונה קפיטל, אף התבטאה בבוטות: "המשקיעים צריכים לשקול אם זה רעיון טוב או לא לפני שאנחנו זורקים כסף טוב אחרי כסף רע".
מחויבים לבטיחות
מטא מודעת לכך שנטל התשובה נופל בעיקר עליה. אם ברשתות החברתיות המסורתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם, עוד אפשר חלקית להסיר פוסטים, תמונות וסרטונים פוגעניים - בעולמות הווירטואליים המתבססים על פעילות "בשידור חי", האופציה כמעט ולא קיימת. בשלב זה החברה מציעה כבר כמה הגדרות בטיחות המכונות "גבול אישי" שניתנות להפעלה בהורייזון, ומבטיחה להמשיך לעשות שיפורים עם הזמן. עם זאת, ניק קלג, נשיא לעניינים גלובליים במטא, קבע בפוסט שכתב כי "בעולם הפיזי, כמו גם באינטרנט, אנשים עושים דברים לא נעימים שלא אסורים על פי חוק, וגם מטרידים ותוקפים אנשים בדרכים אסורות. המטאברס לא יהיה שונה. אנשים שרוצים לעשות שימוש לרעה בטכנולוגיות תמיד ימצאו דרכים לעשות את זה".
דוברת מטעם מטא הודתה בפני מגזין הטכנולוגיה של MIT כי "משתמשים צריכים לקבל חוויה חיובית בעזרת כלי בטיחות שקל למצוא אותם בממשק, אם כי זו לא אשמתם אם הם לא עושים שימוש בכל התכונות שאנחנו מציעים. אנחנו נמשיך לשפר את הממשק, כך שאפשר יהיה לדווח על דברים כאלה בקלות ובאמינות. המטרה שלנו היא להפוך את הורייזון לבטוחה, ואנחנו מחוייבים לעשות את העבודה הזו".
