בזמן שחשבנו שטיקטוק היא רשת חברתית לריקודים ואתגרים מצחיקים, הפלטפורמה החברתית הצומחת ביותר בעולם הפכה למקום הראשי לעיצוב התודעה של הצעירים והשקפת עולמם. צעירים ששואבים מהרשת החברתית המלצות על קניות, בילויים וחוויות התחילו לגבש באמצעות הפלטפורמה דעות פוליטיות לא מבוקרות שמעודדות אנטישמיות.
סקר של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בשיתוף חברת הסקרים האריס מראה ששליש מהאמריקאים בגילים 24-18 חושבים שלישראל אין זכות קיום. הם מאמינים שהדרך לסיים את הסכסוך היא לשים קץ לישראל ולהעביר את שטחה לידי חמאס. יותר מזה: יותר ממחצית מהאוכלוסייה הצעירה בארה"ב חושבת שהטבח הנורא שבוצע על ידי החמאס ב-7 באוקטובר היה מוצדק. הצעירים שחיים ונושמים טיקטוק מזינים את הרשת בדיוק במידע מהסוג הזה ומעודדים, באמצעות סרטונים קלילים, תמיכה גורפת בפלסטינים ובאנטישמיות. התוכן הקיצוני הזה מצליח לסחוף אחריו עשרות אלפי עוקבים.
ריפרש
עזה של מטה: אתגר המנהרות של צה"ל / עם פרופ' קובי מיכאל
29:49
ישראל עומדת בימים אלו מול השאלה המטרידה: איך זה יכול להיות שאנחנו הותקפנו על ידי החמאס, שרצח - וממשיך לרצוח - מאות אנשים, בזמן שהצעירים בארה"ב תומכים בארגון הטרור, מגייסים תרומות עבור עזה ומקדמים אג'נדות שמעודדות את הפעילות של החמאס?
עבור מי ש"בילה" בחודשים האחרונים בטיקטוק התשובה ברורה. מדובר ברשת חברתית שמשמשת להפצת תכנים אנטי-ישראליים ופרו-פלסטיניים וסוחפת צעירים, שלחלקם אין בכלל מושג איפה ישראל ממוקמת על מפת העולם. הבעיה נעוצה בכך שהרשת לא רק מפיצה את התכנים הללו, אלא הופכת אותם לוויראליים ולטרנדיים.
בחמאס הבינו כבר מזמן שהקהל הצעיר נמצא בפלטפורמה הזאת, וששם הוא מגבש את דעותיו והעדפותיו, ולכן הם משקיעים משאבים רבים בהפצת המסרים שלהם בטיקטוק. כך, בזמן שישראל הייתה שקועה בניסיונות הסברה באמצעי התקשורת השונים, חמאס היה עסוק בייצור תודעה, כשהפיצוח הגדול שלו הוא הבנת הכוח העצום של טיקטוק.
מכונה לייצור טרנדים
כשבני בן ה-12 רוצה לצאת למסעדה או לסרט הוא לא משתמש במנועי חיפוש, הוא פשוט נכנס לטיקטוק ומקבל את כל המידע שהוא מחפש: איפה לבלות, מה לאכול, איזו מוזיקה לשמוע ומה ללבוש. האלגוריתם לומד מהן ההעדפות שלו, ויודע להזרים אליו את ההמלצות שהכי מתאימות לו. כשההמלצות האלו מגיעות מכוכב טיקטוק ידוע, הנוער מאמץ אותן במהירות וקונה כמעט כל דבר שרק יגידו לו. לא פלא ששוק המכירות בטיקטוק הניב הכנסות מוערכות של 9.4 מיליארד דולר ב-2022, והצפי הוא שזה רק ילך ויגדל.
כיום יש לטיקטוק כ-150 מיליון משתמשים בארה"ב, והיא נחשבת לרשת השנייה האהודה ביותר במדינה אחרי יוטיוב. כשני שלישים מהאמריקנים בגילים 29-18 אומרים שהם צורכים חדשות דרך טיקטוק. הפורמט הנוח והנגיש של טיקטוק כולל סיכום קצר, קולע, קצבי ומהיר שהופך את התוכן לקל לצריכה עבור צעירים אלו, שרגילים לקצב מהיר ותזזיתי.
משפיעני טיקטוק בעלי אלפי עוקבים, שהקהל הצעיר רגיל לצפות בהם, הפכו בחודשים האחרונים למשפיעני חדשות. הם מאמל"קים (פועל שנגזר מהביטוי אמל"ק – ארוך מדי, לא קראתי) לקהל הצעיר את התוכן החדשותי ומאכילים אותו בכפית במנות קטנות ומדודות, שמגיעות עם הפרשנות האישית שלהם. ברגע שהגולש הצעיר עושה לייק לתוכן מסוג זה, האלגוריתם לומד על העדפותיו וממשיך להציע לו תוכן באותו נושא.
הטיקטוק מלא גם בסרטונים של חיילי צה"ל רוקדים, משוויצים בשפם שלהם או משחזרים שיר של להקת הנח"ל, אבל יש בו גם אינסוף גרסאות של שירי "מהנהר עד הים" של נשים לבושות בכאפיות. כשהגולשים מגיבים לאחד הסרטונים האלו, או רק צופים בו עד הסוף, האלגוריתם יודע לזהות את הדעה שלהם ולהציף אותם בעוד תוכן מאותו סוג. ככל שהרשת מלאה ביותר ויותר סרטונים פרו-פלסטיניים, הסיכוי שהתוכן הזה יחזור בפיד שלכם גדול יותר.
החמאס, שהבין איך טיקטוק פועל, דואג להציף את הרשת גם בסרטונים של אזרחים ברחובות עזה. סרטונים מסוג זה מעוררים תגובות עוצמתיות והזדהות. בתחילת המלחמה סרטוני החיילים הרוקדים זכו למאות אלפי צפיות, חלקם אפילו הגיעו למיליונים, אבל ככל שעבר הזמן והלחימה בעזה התעצמה, הצעירים בארה"ב הפסיקו לצפות בסרטונים מהסוג הזה והחשיפה שלהם הלכה וירדה.
רק השבוע פרסם הוול סטריט ג'ורנל כתבה על ניסוי שערך: אנשי העיתון פתחו חשבונות פיקטיביים בטיקטוק, כיבכול של ילדים בני 13, והתחילו להפעיל אותם בעזרת בוטים. כעבור שעות ספורות בלבד התחילו להופיע בפיד שלהם סרטונים הקשורים למלחמה. רוב הסרטונים שהופיעו בפיד של ה"ילדים" היו פרו-פלסטיניים. כלומר, הילד בן ה-13 לא צריך לחפש סרטונים של הפצצות וילדים פצועים בעזה – הם פשוט מגיעים אליו. אם הוא יעצור לצפות באחד הסרטונים, האלגוריתם של הרשת, כמו של כל הרשתות החברתיות, יתחיל להזרים לפיד שלו עוד ועוד סרטונים מהסוג הזה.
אקטיביזם מדומה
מחקרים רבים מראים שדור ה-Z רוצה להיות אקטיביסט. הטרנדים המתחלפים בטיקטוק גורמים לצעירים לאמץ אג'נדות במהירות, גם כאשר הן סותרות זו את זו. כך הם יכולים מצד אחד לתמוך בקיימות, ומצד שני להיות מכורים לאופנה מהירה.
התמיכה של הצעירים באוכלוסייה חלשה מעניקה להם תחושת ערך, והרגשה שהם אקטיביסטים שפועלים למען עולם טוב יותר. הם לא טורחים לבדוק את העובדות, ולא מעניין אותם ההקשר ההיסטורי, הפוליטי או המדיני של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
המדיה החברתית מאפשרת לכל אחד לצלם סרטונים בטלפון ולהפיץ בהם כל מידע שהוא רוצה. כך תומכי החמאס יכולים לשדר סרטונים 7/24 לקהל שעוקב אחריהם. הם מצלמים את ה"זוועות" שהם עוברים ומעבירים אותן בדרך הטיקטוקית שמתאימה לקהל היעד, בלי שיהיה כל צד אחר שיאזן את המסרים.
צעירים בארה"ב תומכים באופן גורף במוטו Black Lives Matter. כמעט 90% מהצעירים תומכים במלחמה בגזענות ובאלימות משטרתית. זה נחשב אפילו מגניב לכתוב בביו שלהם שהם תומכים במיעוט השחור. הצעירים האלו מרגישים צורך לתמוך גם בפלסטינים. הם מרגישים שזה הופך אותם לאקטיביסטים, לערכיים ובעיקר למגניבים יותר.
להחרים או להצטרף?
בימים אלו עולים קולות שקוראים להחרים את טיקטוק, להוציא את הרשת החברתית מחוץ לחוק בארה"ב ולקבוע הגבלות שישמרו על עתיד הצעירים. מצד שני, אנחנו יודעים שדווקא את מה שאסור הצעירים רוצים יותר, כך שהם כנראה ימצאו את הדרך לצרוך את המדיה, גם אם היא לא זמינה ונגישה. האם בכלל ניתן לאסור על השימוש ברשת החברתית בעולם מערבי מתקדם?
אולי הפתרון צריך לבוא מכיוון אחר. אולי צריך ללמד את הצעירים הישראלים איך יוצרים תודעה בטיקטוק. אולי הם יצלמו את עצמם חיים את חייהם עם רקטות ואזעקות ומשתתפים בהלוויות של חבריהם, אבל גם לומדים, מבלים ואפילו מתאהבים בתוך המציאות הנוראית שנחתה עלינו. אולי אפילו מערכת החינוך, שרבים מתלוננים שהיא מיושנת, תתחיל ללמד בבתי הספר איך מתבלטים ברשת ואיך מצלמים סרטונים שיהפכו לוויראליים ויעוררו הזדהות של אנשים בכל העולם. אנחנו כבר יודעים שברשת הרגש מנצח את כל העובדות. אולי רק ככה נוכל לצאת למסע הסברה חדש, מרענן ואפקטיבי, כי אין ספק שהקול שלנו צריך להישמע עכשיו, יותר מתמיד.
מטיקטוק נמסר בתגובה כי "מ-7 באוקטובר עד 30 בנובמבר הסרנו יותר מ-1.3 מיליון סרטונים באזור ישראל, עזה והגדה בשל הפרת כללי הקהילה שלנו; כולל דברי שטנה, טרור, מידע שגוי ותוכן המקדם את חמאס. ברחבי העולם הסרנו עשרות מיליוני תכנים באותה תקופת זמן, כמפורט בתרשים מטה, ומנענו מחשבונות של בני נוער לצפות ביותר ממיליון סרטונים המכילים אלימות או תוכן גרפי בלתי הולם".
מגמת בולטות בטיקטוק מאז 7 באוקטובר
טרנד המניפסט של בן-לאדן מ-2002
סרטוני טיקטוק שהציגו את "המכתב לאמריקה" שכתב אוסמה בן-לאדן הפכו לוויראליים. הרעיון מאחורי הסרטונים הוא לעודד תעמולה פרו-פלסטינית בקרב צעירים. הסרטון מצדיק את ההתקפות של 11 בספטמבר כנקמה מותרת על פי הקוראן. טיקטוק הסירה את התוכן הזה ואסרה לפרסם אותו, אך זאת רק לאחר שרבים כבר הספיקו להיחשף אליו.
טרנד הקריאה בקוראן
המגמה הזו כבשה גם את הטרנסים והקווירים, שהתחילו להעלות סרטונים שלהם קוראים פרקים מהקוראן. כמה חבל שהם לא יודעים מה דינם של קווירים על פי האיסלאם.
טרנד האבטיח
שימוש בצבעי האבטיח - אדום, ירוק, שחור ולבן, שהם גם הצבעים של הדגל הפלסטיני - התחיל להיות פופולרי כדי להביע תמיכה בחמאס. האבטיח הפך לראשונה לחלופה לדגל פלסטין לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, כשישראל אסרה על הצגת דגל פלסטין בפומבי. בטיקטוק התחילו להשתמש בפילטרים של אבטיח כדי להתחמק מהאלגוריתם של טיקטוק ולמנוע חסימת תוכן.
