בימים אלה מתקיימות בחינות הסמסטר באוניברסיטאות ובמכללות, כאשר לראשונה התמודדה השנה מערכת ההשכלה הגבוהה עם השימוש בתוכנת ה-ChatGPT בקרב הסטודנטיות והסטודנטים. התוכנה, שרשמה מספר שיא של 100 מיליוני משתמשים תוך חודשיים בלבד מיום השקתה, מציבה אתגר דרמטי לאקדמיה ומעלה סימני שאלה מעל לכל מה שידענו עד היום. בין היתר, עולות שאלות לגבי השפעות הבינה המלאכותית היוצרת: על יצירת הידע והמחקר שעל בסיסם אנחנו מקבלים החלטות; לגבי המיומנויות שרוכש הדור הצעיר שלנו כאשר הוא מסתמך יותר ויותר על AI במקום על חשיבה והבנה עצמאית; וכמובן לגבי ההשלכות האתיות של השימוש בתוכנות האוספות מידע מהאינטרנט כדי שיבצעו במקום הסטודנטים מטלות אקדמיות.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
החששות הללו מובנים, אך אסור שהם ימנעו מאיתנו מלזהות את הפוטנציאל הטמון בבינה המלאכותית היוצרת. למעשה, ה-AI היא הזדמנות למהפכה שבשלה העת ליישמה בהשכלה הגבוהה. בראש ובראשונה, תהליכי המיון והקבלה יוכלו להסתייע באלגוריתמים שיטיבו לזהות מועמדים בעלי סיכויים גבוהים להצלחה, כולל מבחינת מעורבות חברתית והשפעה כבוגרי המוסד בעתיד. ה-AI תדע "לטרגט" מועמדים מבטיחים כאלה כקהלי יעד. נדרשת תשומת לב לכך ששימוש בכלים אלו עלול לייצר הטיות/אפליות, ויש לפקח על כך.
עם תחילת הלימודים, הבינה המלאכותית תדע לזהות מבעוד מועד "נורות אזהרה" לגבי סטודנטים המתקשים מבחינה אקדמית או אישית ולהציע להם מראש תוכניות סיוע ותמיכה. זאת, כדי למנוע נשירה ולהגדיל את סיכויי הסטודנטים לסיים את התואר בהצלחה. הכל יעשה תוך התאמת הסיוע באופן אישי לכל סטודנטית וסטודנט.
ד"ר איילת בן עזרצילום: דניאל סטרבואחת התמורות המרכזיות שצפויה הבינה המלאכותית היוצרת לחולל נוגעת לשיטות ההוראה והלמידה. כלי הבינה המלאכותית, שאולי בעבר נרתענו מהם, עשויים דווקא להועיל ולשמש כעוזרי הוראה אישיים לחברי הסגל (המסייעים ברכישת הידע, בביצוע משימות, בכתיבת מבחנים, הצעה לסילבוס, מבנה קורס וכו').
ה"עוזרים" הללו יוכלו לסייע לנו גם לשדרג את חוויית הפרסונליזציה – הם יהיו מותאמים אישית למאפיינים ולצרכים של סטודנטים ספציפיים, ויסייעו בפתרון בעיות ובמענה על שאלות שאחרת הולכות לאיבוד בכיתה. תפקיד המרצה ישתנה כך שיעשה שימוש בבינה המלאכותית היוצרת ככלי להוראה ולמידה (לדוגמה: ללמד איך לעשות הנדסת פרומפטים ואיך לשאול את השאלות הנכונות), המרצה יעסוק יותר במנטורינג ובחינוך ערכי. בנוסף, באמצעות הבינה המלאכותית היוצרת ניתן לקיים סימולציות עבור אימון אישי לסטודנטים (למשל: סימולציית טיפול פסיכולוגי, פיץ' למשקיעים, משפט מבוים וכו').
המשמעות איננה שהמערכת הולכת להתמסר כולה לרובוטים ולוותר על החשיבה המקורית ועל המאמץ שסטודנטים נדרשים להשקיע כדי לסיים תואר, כלל וכלל לא. מה שהולך להשתנות היא הדרך שבה החשיבה והמאמץ האלה יבואו לידי ביטוי, וכיצד נמדוד ונעריך את הסטודנטים על העבודה שלהם. לדוגמא, הקורסים עשויים לכלול יותר מצגות ממוחשבות; יתאפשר שימוש מסיבי יותר במישחוק בשיעורים, בסימולציות וביציאה לשטח; והעבודות והמבחנים עשויים לאפשר יותר הסתייעות בבינה מלאכותית תוך שהסטודנטים נדרשים לנתח ולבקר באופן עצמאי את הטקסטים שיקבלו מהתוכנה, ולהוסיף להם חשיבה מקורית.
לצד זאת, גם בתחום המחקר עשויה הבינה המלאכותית להניע שינוי חיובי. אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, פרסם זה מכבר מדריך לשימוש ב-ChaptGPT ובכלי בינה מלאכותית בהשכלה הגבוהה. לפי המדריך, ה-AI עשויה לתרום לכל אורך התהליך המחקרי: החל מניסוח שאלות המחקר וזיהוי מקורות המידע; דרך איסוף הנתונים, החיפוש בארכיונים ועיבוד וניתוח המידע; וכלה בכתיבה, כולל בנוגע להפניות למקורות ולציטוטים ואפילו סביב כתיבה של מאמרים בהיקף משמעותי. למותר לציין, כי כל התמורות שתוארו כאן - בהוראה, במחקר ובמנהלה של המוסדות האקדמיים - צפויות גם להתבטא בחיסכון בעלויות ובייעול משאבים.
חששות אמיתיים
כמובן שלא הכל ורוד לגבי AI באקדמיה. הבינה המלאכותית היוצרת מציבה אתגרים רבים ביניהם קושי בשמירה על טוהר המידות, זיהוי תוצרים מקוריים, הזיות של הצ'אט שטועה וממציא מידע (למשל: שמות, תאריכים, אירועים היסטוריים שמעולם לא קרו), רידוד השיח בכיתה ויצירת אחידות, פסיביות וחוסר תמריץ להתאמץ וכמובן האתגרים בתחום אבטחת מידע וסייבר וסביב זכויות קניין רוחני.
החששות מפני שימוש לרעה בטכנולוגיה ומפני פגיעה במצוינות וביושרה האקדמית הם, כאמור, אמיתיים. לגישתי יש להכיר בכך שמדובר בכלי מורכב, הכולל יתרונות וחסרונות, ואשר השיח הציבורי לגביו עודנו בהתהוות. בהתאם לכך, יש ללוות את הטמעת הטכנולוגיה בגיבוש כללים ברורים לסגל האקדמי, לסגל המנהלי ולסטודנטים, ובהעברת הכשרות והדרכות לשימוש בבינה מלאכותית. יש לשתף את הקהלים הללו ולנהל איתם דיון לגבי השלכות השימוש ב-AI, שכן הדרך להטמעה נכונה עוברת דרך קיום שיח פתוח ושקוף בנושא. כמו כן, יש להקנות מיומנויות רכות לסטודנטים (חשיבה ביקורתית, יצירתיות, מקוריות, יוזמה, רגישות ואמפתיה), כדי לפתח את "מותר האדם מהמכונה".
טכנולוגיה משבשת היא לעולם מפחידה. אך ניסיון לאסור על השימוש בה הוא קרב אבוד מראש, שכן ברור כי הקידמה הטכנולוגית תנצח. באוניברסיטת רייכמן יצאנו זה מכבר לדרך, ובימים אלה אנחנו מובילים תהליך אסטרטגי, הכולל מיפוי של ממשקים אפשריים עם AI לרבות השירותים לסגל ולסטודנטים; יצירת חוויה כוללת של קהילת הקמפוס ואקוסיסטם כללי, שבו כל הגורמים ידברו בשפה זו, יבינו את הכלים והשימוש בהם. בתהליך זה אנחנו עובדים בצמידות עם חברי הסגל והמומחים מהיחידות הטכנולוגיות באוניברסיטה, כולל בתחומי החדשנות.
התהליך יתבסס גם על הניסיון שנצבר בתחום בקרב מוסדות אקדמיים מובילים בעולם, אשר איתם אנחנו משתפים פעולה, וברוח חזון החדשנות שמאפיין את המוסד שלנו מיום הקמתו. אנחנו נחושים שלא להחמיץ את ההזדמנות שבבינה המלאכותית.
ד"ר איילת בן עזר היא מנכ"לית וסגנית נשיא אוניברסיטת רייכמן
