חושבים עתיד: פאנל על טרנדים ורשתות חברתיות
(במאי: בני כרמלי, צילום: סנטרל הפקות)
"בסוף השבוע האחרון במוסף הספרות של ידיעות אחרונות התפרסמו שני סיפורים. הראשון של הסופר אתגר קרת והשני של בינה מלאכותית שהתבקשה לחקות את הכתיבה שלו", סיפרה ליאור אוחנה בפתיחה של פאנל "חושבים עתיד" בנושא טרנדים ורשתות חברתיות, שנערך במהלך ועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות". בפאנל השתתפו ד"ר תומר סימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל, מעיין שריג, סמנכ"לית תקשורת מטא ישראל, העתידנית העסקית עדי יופה, והמשפיעניות דנה זרמון וקורין גדעון. "שאלנו אנשים ברחוב למי שייך כל סיפור והתוצאות מרגיעות - רק 30% מהאנשים טעו. אז האם אנחנו צריכים לדאוג שהמכונות יחליפו אותנו? ומה היתרון של בינה מלאכותית בחיים שלנו?"
3 צפייה בגלריה
ליאור אוחנה, קורין גדעון, דנה זרמון, עדי יופה, תומר סיימון ומעין שריג
(צילום: יואב דודקביץ)
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
"לא לדאוג, אני חושב שצריך להסתכל על הבינה המלאכותית כטכנולוגיה המגדירה של התקופה", אמר סימון, "זה יהיה טייס-משנה של כל אחד מאיתנו בכל מקצוע. גם סופרים ואמנים ברחבי העולם כבר משתמשים בבינה מלאכותית, כדי להגדיר את סיפורי העלילה ולהשתמש בזה לעזרתם. צריך להסתכל על המקצועות שמשתנים אבל משתנים לטובה. זה מאפשר לנו להוציא את כל המשימות המייגעות שחוזרות על עצמן, ולהתמקד בחלק היצירתי שלנו, האנושי, להעצים אותנו ממש".
יופה הגדירה מהו טרנד, ואמרה כי "בשונה ממה שחושבים יש לזה המון הגדרות. טרנד זה שינוי בהתנהגות שלנו. אם אני למשל מפסיקה לאכול בשר, אז הנה טרנד הצמחונות או טבעונות. השימוש שלנו בטכנולוגיות כדי להקל לעצמנו על החיים, התהליך בו אני מתמסרת יותר ויותר לטכנולוגיה, זה הטרנד. הפסיביות שלי - ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, אני עושה פחות. גם האקטיביזם הפוליטי שאנחנו רואים, זה טרנד במונחים האלה. אנשים משנים את ההתנהגות שלהם, לא הולכים לעבודה והולכים להפגין". יופה הרחיבה ואמרה כי "הטכנולוגיה עושה המון טרנדים. כשאנחנו רוצים לשים ווייז בבוקר, ולוקח לנו בדיוק חמש שניות עד שאנחנו מפסיקים לחשוב ונותנים לו להוליך אותנו, זה אותו טרנד כמו בינה מלאכותית, פשוט בינה מלאכותית זה הסטרואידים. תומר התייחס לזה בחמלה, אבל אני חושבת שיותר ויותר לא נעשה שום דבר".
שריג התייחסה לשאלת המנחה האם המשפיענים יחליפו את העיתונאים, ואמרה כי "יש חיבור שנוצר בין הגולשים למשפיענים. יש שם רמת אמון מאוד גבוהה. 71% מהאנשים אמרו שהם סומכים על משפיענים כשהם ממליצים להם על משהו. זה קורה כי אני עוקבת אחרי דנה או קורין, יודעת בדיוק מה קורה איתן, מתלבשת עם דנה כל בוקר וכל ערב, שותה עם אלונה קפה כל בוקר, אז אני חלק משגרת יומן, ורמת הקשר שנוצר שם היא מאוד גבוה. לכן זה טבעי שאסמוך עליהן כשהן ממליצות על מסעדה כזאת או אחרת. עיתונאים צריכים לעשות בדיוק את זה. זה לא משנה אם זה על הפלטפורמה שבהם הם מדווחים או בסושיאל. למצוא את הדרך לספר את הסיפור בצורה מאוד עגולה. כשאנחנו נהיה איתך בשגרת היום שלך, כשתספרי לנו משהו שאת תרצי לספר, נאמין לך".
"יש משהו שאנשים שוכחים, וזה את האנושיות בדבר הזה שנקרא משפיענים", הוסיפה זרמון. "החיבור הוא לא רק על סמך זה שאוהבים את הבגדים שלי או שמתעניינים בבת של קורין. נהיה פה חיבור ברמת החברי. כשאני סומכת על אדם, אני סומכת על האדם שהוא, הסיפור שהוא מספר. מתוך זה אני גם נשענת על ההמלצות שלו, כי אני אומרת אוקיי, אני מחבבת את הבן אדם, בוא נראה אם אני מעריכה מעבר לזה, את הדעה הפוליטית שלו, או את סוג התחתונים שהוא בוחר ללבוש, זה לא משנה".
גם גדעון הוסיפה כי "עוקבים אחרינו אנשים כי הם בוחרים בזה. זה לא קהל שבוי. אם מישהי אוהבת לעקוב אחרי זה יכול להיות בגלל שאני מצטלמת לקמפיין הלבשה תחתונה ומראה את הצמיגים שלי אחרי לידה, או כי אני אוכלת מול המצלמה וכותבות לי בנות שאני עוזרת להן להתמודד עם הפרעות אכילה, או באמת, מישהי שפגשה היום את אמא שלי ברחוב וסיפרה לה שאמא שלה נפטרה, ובימיה האחרונים, מה ששימח אותה זה סרטונים של אלונה. זה לא משנה, בסופו של דבר אנחנו מספרות סיפור וכל אחת מספרת את הסיפור שלה. אני ודנה עושות דברים שונים לגמרי, אבל בסוף אנחנו מספרות את האמת שלנו. אז אנשים יהיו שם גם כשאני אמליץ להם על קרם פנים, וזה נורא מרדד את השיח להגיד 'להמליץ על קרם פנים' כי כל כך הרבה מחשבה עוברת מאחורי הדברים שאנחנו עושות ואנחנו מתייחסות בכבוד לעוקבים שלנו. ברגע שאזלזל בהם, הם פשוט לא יהיו שם. זה מאוד מיידי".
שריג סיכמה ואמרה כי "המילה הכי שחוקה היום בעולם יוצרי התוכן היא אותנטיות, ובדיוק על זה אנחנו מדברות. אם את לא מביאה את האותנטיות שלך 24/7 אנשים לא ישארו שם, הם יבינו שזה פייק מאוד מהר".
לשאלתה של אוחנה, האם הבינה המלאכותית תחליף גם את המשפיעניות, ענתה זרמון כי "ההבדל בין דנה הבינה המלאכותית לבין דנה האמיתית, היא בדיוק המילה אותנטיות. היה גל ששטף את עולם האופנה והלייף סטייל בדוגמניות וירטואליות שיצרו כדי לקדם מוצרים וקמפיינים וזה היה גימיק שלא תפס. זה לא תואם את המציאות שאנשים מחפשים מהחיבור האנושי שיש דרך הפלטפורמה".
יופה הוסיפה כי "טכנולוגיה נוספת שאנחנו אולי פחות מכירים היום אבל היא סיפור מאוד מעניין, היא המטאברס. מרחב וירטואלי שנתנהל בו בתור אווטארים. שום דבר מהממד האנושי האותנטי שאנחנו מדברים עליו פה, לכאורה לא יכול להתקיים שם. אני אבנה דמות בתלת-ממד, אחליט איך אני רוצה להראות, מה המגדר שלי, איך הנראות הפיזית שלי ומה התכונות שלי. העולם הולך לעולם של מכונות ואווטארים, מושקעים טריליונים בטכנולוגיות האלה. צריך לקחת את זה בחשבון. להבין למה מושקע כל כך הרבה כסף, למה מיליונים של אנשים יהיו בתוך האירוע הזה. אני חושבת שהמטאברס ייתן אוטופיה. נוכל לבחור איזה עולם שאנחנו רוצים, ולשפר אותו".
סימון הוסיף כי "לפני שנתיים כבר נפתחה סוכנות אווטארים לשחקנים בארה''ב, שאם עכשיו יש להם חוזה ביפן או בכל מקום, אי אפשר להגיע לכל מקום, אבל כן אפשר להשכיר את הדמות שתייצג אותם בתשלום, בלי פגיעה בזכויות יוצרים, ולהעצים אותם בתהליך הזה. אם אנחנו לוקחים את זה למקצועות אחרים כמובן אז זה בדיוק אותו מבט. היום גם רופאים בישראל וקופת חולים כללית שעושה הטמעה של בינה מלאכותית בשיתוף מיקרוסופט. אם מטופל הלך לכמה רופאים, ולכל אחד התלונן על משהו אחד, לא כל רופא מכיר את כל הסיפורים. אבל הבינה המלאכותית מאחורה אומרת לו, 'תקשיב רגע, הוא דיווח לרופא אחר על ירידה במשקל, היה לו שם איזה סדק, יש סיכוי לסרטן'. ככה הבינה לא מחליפה רופאים אלא מעצימה אותם. גם כשאנחנו מסתכלים על מפתחים, Co-pilot, התוכנה של גיטהאב עם מיקרוסופט, מביאה לזה שהמפתחים הרבה יותר שבעי רצון מהעבודה. הם יכולים להתמקד רק ביצירתיות, במהות של העבודה. כשמסתכלים קדימה, זו הדמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית. ראינו את זה גם עם מה שקורה עם ChatGPT. כל מקצוע משתמש כבר בבינה מלאכותית".
"אחרי הטלוויזיה, הרשתות החברתיות נתנו לי במה"
אוחנה שאלה את גדעון על דעתה על הביקורת שהביעה דורין אטיאס על משפיעניות לאחרונה, וגדעון השיבה כי "אני מצאתי ברשתות החברתיות קול. הייתי מנחה בטלוויזיה, הסתיימה לי העבודה בטלוויזיה, והרשת החברתית נתנה לי במה. אני חושבת שהמון אנשים הזדהו עם זה. גם דנה שהייתה שם לפני כולנו. הרשת החברתית נותנת במה להמון אינדיוודואלים להצליח לפרוץ גבולות. יש בזה המון דברים מבורכים. מי שמצליח הוא מי שיש לו השפעה בכל תחום. זה לא משנה אם זה פוליטי, אם אני מראה את האמת על חיים עם שני תינוקות בבית ועל בעל שמגיע מבית חרדי ועל הקשיים שלי בהתמודדויות שלי. בסוף אני משפיעה על מישהו. מי שאני לא משפיעה עליו פשוט לא יהיה שם. אז ההצלחה שלנו היא נמדדת בדברים האלה. כשאני בחרתי להנחות את ההפגנה של הקהילה הגאה נגד החלטות ההממשלה, עשיתי את זה כי התחברתי לזה באמת. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיות ניזונים ממישהו אחר שישפוט במה אנחנו משפיעים או במה עלינו להתערב. גם דורין אטיאס היא לא פוליטיקאית. יש מי שעושה ויש מי שמבקר את מי שעושה".
"ממש ככה", אמרה זרמון. "אני גם אגיד שהשם 'משפיעניות' הוא מאוד שנוי במחלוקת, ואף משפיענית לא מגדירה את עצמה משפיענית, אלא יוצרת תוכן. אני יוצרת תוכן. אם התוכן שלי מדבר לעוד חצי מיליון אנשים, כנראה שיש לתוכן שלי השפעה. אבל אני לא אגדיר את עצמי משפיענית. אבל בשורה התחתונה, אנחנו איזשהו כוח שנוצר מתוך הקהל, מתוך האנשים האמיתיים, ולא מתוך המלכה של גופי תקשורת. זה מבהיל אנשים שהגיעו ממקורות שהם יותר אולדסקול. נורא קל לזלזל בזה כי זה מרגיש 'מה את כבר עושה, את מעלה סטורי, שמים לך לייקים, זה לא אמיתי'. אז זה מאוד אמיתי, יש לזה המון כוח, וברגע שמתחילים לזלזל בזה, זה אומר שאנחנו עושות משהו שהוא טוב".
גדעון הוסיפה כי "לי ולדנה צופים בסטורי בערך אותה כמות אנשים כמו בתוכנית טלוויזיה קטנה. גם בתוכנית טלוויזיה, וגם בתוכנית שדורין עבדה בה, הייתה הפסקת פרסומות".
לשאלה המסכמת שהופנתה לכלל הפאנל, כיצד ניתן להתרחק מעט מהמסכים ולהישאר מחוברים לאנשים שלצידנו, שריג השיבה כי "יש הרבה כלים כאלה, בתוך הטכנולוגיה, וזו אחריות שלנו כאנשים, הורים ומשתמשים, לדעת איפה אנחנו מותחים את הגבול ואיפה אנחנו לוקחים הפסקה, סוגרים, מקטינים או מפקחים על הילדים שלנו. אני חושבת שהרבה אנשים חוששים מטכנולוגיה ומתייחסים אליה טיפונת בבורות. אז מגיע החשש מגיע מאיבוד שליטה שהוא לגמרי מוצדק אבל הכוח בידיים שלנו".
סימון אמר כי "זה חלק מהתהליך. בדרך כלל מ-9 בערב אני שם את השעון בצד. 10 שעות ביום הטלפון לא לידי, שזה אתגר מאוד גדול. אני יוצא לטייל וקורא ספרים פיזיים".
יופה אמרה כי "גם השאלות של איך אנחנו רואים את עתיד האנושות, זה בידינו, אנחנו יכולים להחליט באופן אקטיבי כמה אנחנו רוצים לתת לטכנולוגיה לשלוט בנו, כמה אנחנו רוצים שתכונות אנושיות יהיו חשובות בחיים שלנו ובעתיד שלנו, לא להיות על אוטומט. בואו נשאל שאלות, נטיל ספק, נדאג שבאמת יהיה לנו עתיד לאנושיות כי אחרת הרובוטים ינצחו אותנו".
