דמיינו לרגע את התרחיש הבא: אתם מרכיבים את משקפי המציאות המדומה (VR) שלכם ויוצאים לסיבוב במטאברס. מחוץ לאחת החנויות האהובות עליכם אתם מבחינים בזקן חביב שמחייך אליכם ובידו קופון הנחה. אתם מחייכים בנימוס, מושיטים יד ולוקחים את הקופון מידיו. בום! טעות גדולה. האיש הנחמד הוא למעשה בוט שנשלט על ידי האקרים שתוך שניות משתלטים על האווטאר שלכם או מרוקנים לכם את הארנק הדיגיטלי.
הדרך למטאברס - כתבות נוספות בסדרה:
זאת רק דוגמה אחת למה שעלול לקרות לנו אם לא נשמור על עצמנו במטאברס: הגלגול העתידי של האינטרנט יהיה גן עדן להאקרים - יותר שורות קוד, יותר דאטה, יותר אינטראקציות, יותר עסקאות פיננסיות. עכשיו תוסיפו לזה את המיזוג בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי, שעשוי לערפל את החושים שלנו ולפגוע בשיקול הדעת שלנו: היום אנחנו יודעים לא להוריד קבצים ממקורות לא מוכרים ולהתייחס בחשדנות להודעות SMS שמבטיחות לנו הרים וגבעות; בעולם וירטואלי בתלת-ממד נצטרך להתרגל לחשוד בכל אובייקט שנמצא ב-360 מעלות מסביבנו, אפילו אם הוא נראה אנושי בדיוק כמונו.
עודד ואנונוצ'ק פוינטהמטאברס יהיה עמוס בחוויות, אירועים ומשחקים בתלת-ממד. זה אומר שיהיו בו הרבה מאוד שורות קוד, ואיפה שיש שורות קוד יש גם חולשות אבטחה. עודד ואנונו, ראש מחלקת חולשות מוצרים בחברת אבטחת המידע צ'ק פוינט, מזכיר כי את רוב מתקפות הסייבר ניתן לחלק לשני שלבים: גילוי של חולשת אבטחה ושליחת קוד זדוני. אבל אם היום ברוב המקרים אנחנו צריכים ללחוץ על סרטון נגוע או על לינק זדוני בשביל שהמתקפה תצא לפועל, במטאברס רגע ההדבקה יהיה כמעט בלתי מורגש: מספיק שנלחץ את היד לאווטאר של חבר, או שנתפוס כדור שנזרק אלינו במהלך משחק. "במטאברס אתה לא בהכרח תקליק על דברים", מסביר ואנונו, "המון תרחישים שאנחנו מכירים היום, נפגוש בצורה ויזואלית".
נקודות התורפה העיקריות יהיו המקומות שבהם הפלטפורמות והחוויות השונות מתממשקות אחת עם השנייה - הרגע שבו משתמש עובר עם האווטאר והנכסים הדיגיטליים שלו מפורטנייט לרובלוקס, או פותח את הארנק הדיגיטלי בחנות שמעולם לא ביקר בה. אלה בדיוק האזורים שבהם ההאקרים ינסו לצוד אותנו. "תדמיין שאתה נכנס לחנות ויש בה באג שנותן לבעלים יותר מדי הרשאות על המשתמשים", נותן ואנונו תרחיש אפשרי, "משטחי התקיפה נהיים אינסופיים".
צבאות של פייק-אווטארים
אחת התופעות המטרידות ברשתות החברתיות של ימינו היא צבאות הבוטים - פרופילים מזויפים שמופעלים לעתים על ידי מדינות וארגוני ביון על מנת להפיץ מסרים פוליטיים. על הניסיון של רוסיה להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 כולנו שמענו. עכשיו תדמיינו איך ייראה קמפיין כזה במטאברס, כשאת הפרופילים המזויפים בפייסבוק יחליפו פייק-אווטארים שנראים בדיוק כמונו.
"צא מנקודת הנחה שבמטאברס אתה תהיה חשוף לאווטארים נוספים שאתה לא באמת יודע אם הם אנשים או בוטים", אומר ואנונו. הפייק-אווטארים האלה עלולים להשתתף בהפגנות ענק וירטואליות או להפוך קונצרטים ואירועים אחרים למפגנים פוליטיים. ואולי בהישמע פקודה ממוסקבה, בייג'ינג או פיונגיאנג, מיליונים מהם ייצאו במקביל לרחובות המטאברס כשהם לובשים חולצה עם מסר שלא משתמע לשתי פנים.
מני ברזילימני ברזילי, חוקר במרכז מחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב ושותף בחברת סייטקטיק, מזהיר כי ככל שהעולם הדיגיטלי יהיה עשיר יותר, כך יתקשו המשתמשים לזהות מניפולציות מהסוג הזה. "בעולם כזה", הוא מסביר, "החושים שלנו לא חדים מספיק בשביל להבדיל בין מה אמיתי ומה דיגיטלי". הרשתות החברתיות ינסו כמובן להילחם באווטארים-בוטים, אבל אנחנו יודעים עד כמה הן מתקשות לפקח על תוכן סטטי כמו טקסטים ותמונות. ניטור מסרים באודיו ובווידאו בזמן אמת זו כבר משימה הרבה יותר קשה, שלא לומר בלתי אפשרית.
האווטאר שלך בידינו, עכשיו תשלם
ייתכן שהסוגייה הכי קריטית במטאברס לא תהיה מה אווטארים אחרים עלולים לעשות לנו, אלא איך אנחנו מגנים על האווטאר הפרטי שלנו: בדיוק כמו שהיום האקרים יכולים להשתלט על חשבון הוואטסאפ שלנו ולבקש מחברים ובני משפחה שישלחו להם כסף, בעתיד הם יוכלו להשתלט על הכפיל הדיגיטלי שלנו. מה הם יעשו איתו? ייכנסו במקומנו לפגישת עבודה, ייצאו למסע שופינג, יבלו בדייט עם בן או בת הזוג שלנו, או שפשוט יסחטו אותנו בתמורה לשחרור החשבון. "אנחנו נכנסים לעולם שהוא הרבה יותר עשיר מבחינה דיגיטלית", אומר ברזילי, "ולכן כשגונבים לך את האווטאר יש אפשרות לעשות הרבה יותר דברים. מה יהיה כשפדופיל יגנוב את הזהות הדיגיטלית של מישהו במטאברס וייכנס לבית ספר שהוא לא אמור להיות בו?".
ויטלי קמלוקצילום: יח"צויטלי קמלוק, דירקטור בצוות המחקר והניתוח של חברת אבטחת המידע קספרסקי, חוזה שבעתיד האקרים ישתלטו על אווטארים של אישי ציבור או אנשי עסקים וישחיתו אותם בדיוק כמו שכיום הם נוהגים להשחית אתרים מסיבות אידיאולוגיות או פוליטיות. "הם ינסו לעשות את זה דווקא בכנס של G20 או באירוע עסקי בשביל לגרום למבוכה", הוא מעריך, "מכיוון שאי אפשר להגיב לזה בזמן אמת, האפשרות היחידה תהיה להתנתק ולהפסיק את האירוע". דמיינו האקר שמשתלט על האווטאר של נשיא ארה"ב וגורם לו להגיד משהו מביך, או מתסיס, כשכל העולם צופה. ממש כמו דיפ פייק, רק בזמן אמת.
פרטיות? תשכחו מזה
אם אתם חרדים לפרטיות שלכם, כנראה שהמטאברס הוא בכלל לא בשבילכם. "האווטארים יהיו מקושרים לבני אדם אמיתיים ויהיה צריך לאמת את הזהות שלהם איכשהו", אומר קמלוק, "זה סולל את הדרך למעקב המוני. גם אם החברה שהמידע נמצא אצלה היא תמימה, מדינות עלולות לפרוץ אליה כדי להוציא את המידע שהן רוצות. לכן אנחנו צריכים שיהיה מגוון של חברות שמספקות את השירותים האלה. אסור שהמידע על המשתמשים יהיה שמור במקום אחד או בידיים של חברה אחת".
קמלוק: "כשאתה משתמש רק באינטרנט ומתרגל לאנשים סינתטיים, אווטארים, אתה מאבד את היכולת לזהות קמפיינים של פייק ניוז ומידע מוטעה. זה גורם לדור הצעיר לפתח הרגלים רעים ולאבד את החיבור למציאות"
ברזילי מוסיף כי במטאברס יהיה גידול משמעותי בסוגי ובהיקף המידע שנאסף על המשתמשים, בין היתר בעזרת המכשירים שבהם נשתמש, למשל משקפי מציאות מדומה (VR) שיעקבו אחרי הבעות הפנים ותנועות הגוף שלנו. "כבר היום לחברות המובילות בעולם יש הרבה מידע ביומטרי עלינו", הוא מזכיר, "אבל אין שום ספק שבמטאברס ייאסף הרבה יותר מידע - דפיקות לב, חום גוף, כל מיני דברים שיכולים לאפשר לזהות אותך. איך אתה הולך, איך אתה זז. אנחנו רוצים לעבור מעולם של סיסמאות לעולם של זיהוי קוגניטיבי לפי התנועות של הגוף. במטאברס תהיה אפשרות לגנוב את המידע הזה ולעשות בו שימוש".
לדברי ברזילי, עולם הטכנולוגיה עובר ממצב של "כבוי כברירת מחדל" (Off by Default) ל"דולק כברירת מחדל" (On by Default). "המצלמה בטלפון שלך כבויה כברירת מחדל", הוא מסביר, "אבל שעונים חכמים עובדים בצורה אחרת - הם אוספים מידע כל הזמן אלא אם כיבית אותם. אנחנו הולכים לעולם שבו הכל פועל ואוסף מידע כל הזמן. התובנות שאפשר להגיע אליהן באמצעות המידע הזה הרבה יותר גדולות ממה שאתה חושב ולכן אנחנו חיים בעולם שבו פרטיות תצטרך ממש להגדיר את עצמה מחדש. היא תהפוך להיות משהו אחר ממה שאנחנו מכירים היום".
אם הגעתם עד לכאן יכול להיות שכבר החלטתם שהמטאברס הוא ממש לא בשבילכם. זה המקום להזכיר שלצד כל הסכנות, האינטרנט העתידי יכול להיות גם מקום חיובי: תחשבו למשל על פגישה וירטואלית בתלת-ממד עם קרוב משפחה או חבר שנמצא כבר שנים ביבשת אחרת; על הילד או הילדה שלכם שיוכלו לצאת עם הכיתה לסיור ברחובות של רומא העתיקה או על פני הירח; או על האפשרות לצפות בהופעה של הביטלס או ג'ימי הנדריקס.
האם אנחנו צריכים להיות מודאגים מהמטאברס?
קמלוק: "אני מודאג מההשפעות הרגשיות והחברתיות שלו. כשאתה משתמש רק באינטרנט ומתרגל לאנשים סינתטיים, אווטארים, אתה מאבד את היכולת לזהות קמפיינים של פייק ניוז ומידע מוטעה. זה גורם לדור הצעיר לפתח הרגלים רעים ולאבד את החיבור למציאות. הם כבר לא יידעו לדבר עם אנשים אמיתיים".
ואנונו וברזילי, לעומת זאת, נשמעים נרגשים למדי. "המטאברס ייתן להמון אנשים סוג של חופש שלא קיים היום - אנשים נכים, חולים או כאלה שחיים במקומות שיש בהם כל מיני מגבלות", אומר ברזילי, "אני חושב שאנחנו צריכים להתרגש לקראת העתיד שמגיע אלינו אבל צריך לעשות את זה תוך כדי הבנה עמוקה של הסיכונים".
