טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) מקושרת אצל רוב האנשים בעיקר לגיימינג ולתחום הבידור, אך בפועל מפותחים יישומים שלה בתחומים מגוונים, כמו חינוך ואפילו רפואה. כעת, מחקר חדש ומסקרן מצא כי מטופלים שעברו ניתוח תוך כדי שצפו בתכני VR נזקקו לפחות חומרי הרדמה. בשלב זה עדיין דרוש מחקר נוסף בתחום, אך ייתכן שבעתיד נראה את הטכנולוגיה בשימוש במטופלים מנותחים, מסייעת להפחתת כמות חומר ההרדמה הנחוץ עבורם.
עוד בנושא:
המחקר נערך על ידי קבוצת חוקרים מהמרכז הרפואי "בית ישראל דיקונס" (Beth Israel Deaconess Medical Center) בבוסטון. במהלכו נערך ניסוי שבחן את התגובות והתחושות של 34 מטופלים שעברו ניתוח אלקטיבי ביד. המטופלים חולקו לשתי קבוצות שוות בגודלן, כאשר הקבוצה הראשונה צפתה בתכנים בטכנולוגיית VR במהלך הניתוח, ואילו הקבוצה השניה לא.
חברי הקבוצה הראשונה עברו את הניתוח כשהם חובשים קסדות "אוקולוס גו", ומרכיבים אוזניות מבודדות רעש. במהלכו נעשה שימוש בתוכנה שפיתחו בחברת XRHealth הישראלית, שהציעה למטופלים לבחור בין מספר סוגי תכנים מרגיעים. אלו כללו נופים שהוקרנו ב-360 מעלות של מקומות כמו אחו, פסגות הרים או יערות, תרגולי מדיטציה מונחית, וסרטונים שונים עם אפקט של הקרנה על מסך קולנוע על רקע של שמיים מלאי כוכבים. למטופלים ניתנה גם האפשרות להחליף בין התכנים במהלך הניתוח, בסיוע צוות החוקרים.
הניתוחים שנערכו במסגרת המחקר היו כאלה בהם מטופלים מקבלים לרוב הרדמה מקומית והרגעה לפני הניתוח, ובמהלכם המטופל ער ונושם ספונטנית, ויכול לבקש חומרי הרדמה או משככי כאבים נוספים. אלה יכולים להתווסף גם לפי שיקול דעתו של הרופא המרדים.
מהמחקר עלה כי הקבוצה שצפתה בתכנים ב-VR, ביקשה כמויות נמוכות בהרבה של תוספת חומר הרדמה, בהשוואה לקבוצת הביקורת. המטופלים בקבוצה הראשונה קיבלו בממוצע 125.3 מיליגרם לשעה מהתרופה המרדימה "פרופופול", לעומת 750.6 מיליגרם לשעה בממוצע בקבוצה השניה.
החוקרים מאמינים כי הסיבה לשוני הזה היא שהקבוצה שקיבלה גישה ל-VR במהלך הניתוח, הייתה מוסחת יותר לעומת הקבוצה השניה, ואותה הסחת דעת מנעה מהמטופלים לעבד גירויים מזיקים. לפי ההסבר במחקר, לעתים הדרישה לחומר הרגעה נוסף נובעת מחרדה של המטופל בלבד, מה שהוביל לשימוש מינימלי יותר בחומרי ההרדמה בקבוצה הראשונה.
למרות זאת, החוקרים גם מכירים בכך שייתכן שהקבוצה הראשונה נכנסה לניתוח עם אמונה מוקדמת שה-VR יסייע להם, מה שהביא לאפקט פלצבו שהוריד את הצורך שלהם בחומרי הרדמה נוספים. יש צורך במחקר נוסף כדי להכריע בנושא.
נקודה מעניינת נוספת שעלתה מהמחקר היא שמטופלי הקבוצה הראשונה גם עזבו את יחידת ההתאוששות מההרדמה (post anesthesia care unit) מהר יותר, ושהו בה 63 דקות בממוצע, לעומת 75 דקות בממוצע בקרב מטופלי הקבוצה השניה.
פרט לנתונים הללו, נמדדו גם הדיווחים של המטופלים על רמות כאב וחרדה, הסיפוק הכללי שלהם מההליך, ותוצאותיו, על מנת לבדוק אם השימוש ב-VR בחדר הניתוח עשוי להשפיע לרעה באופן אחר. אך לא נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת הסיפוק שדווחה, וגם לא ברמות הכאב או באיכות התוצאה. בנוסף, לא נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת ההסכמה של המטופלים בשתי הקבוצות עם ההצהרות הבאות במסגרת שאלון שמילאו: "הכאב שלי נשלט בצורה טובה במהלך הניתוח", "הרגשתי רגוע במהלך ההליך שעברתי", ו"הרגשתי חרד במהלך ההליך שעברתי".
לפי החוקרים, צמצום בכמות חומר ההרדמה במהלך ניתוחים עשויה לקצר את משך האשפוזים, להפחית את הסיכון לסיבוכים, וכן להביא לחיסכון כספי בשל הצורך להשתמש בכמות קטנה יותר של תרופות. כמו כן, ההפחתה בזמן השהיה בחדר ההתאוששות יכולה לתרום להתייעלות בבית החולים.
כאמור, למרות התוצאות המעודדות מדובר בנושא שדורש מחקרים נוספים. הפרופסור להרדמה אדיל פרוקי מאוניברסיטת קולורדו, שהוביל את המחקר, אמר לאתר MIT Technology Review כי הצעד המתוכנן הבא של צוות החוקרים הוא להוציא לפועל ניסוי המשך, במטופלים שעוברים ניתוחי ירך וברך.
