הלילה צי החלל המרשים של אילון מאסק קיבל חיזוק נוסף. רקטת פלקון 9 המריאה ממרכז החלל קנדי שבפלורידה כשעל סיפונה 49 לוויינים של חברת סטארלינק (Starlink). להק הלוויינים החדש הצטרף אל הצי העצום של ספייס-אקס, החברה של מאסק, שמונה כבר יותר מ-2,000 לוויינים, כולם שוגרו בשנתיים האחרונות. מדובר ב-40% מתוך 5,000 הלוויינים שחגים כיום סביב כדור הארץ - ארמדה של ממש. המטרה המוצהרת מאחורי השיגורים המסיביים של ספייס-אקס בשנים האחרונות: חיבור אינטרנט מהיר יותר, שיגיע לכל מקום.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ב-2015 הכריז אילון מאסק על מיזם חדש של ספייס-אקס, חברת החלל מייסודו: מערך לוויינות חדשני שיספק שירותי אינטרנט מהיר לכל דורש, בכל רחבי העולם - "סטארלינק". כרגיל אצל מאסק, מדובר בחזון מרשים ויומרני, מוביל בחדשנות טכנולוגית ועסקית. בעת ההכרזה הקיפו את כדור הארץ כ-4,000 לוויינים בסך הכול, כ-1,300 מהם פעילים. במסגרת מיזם סטארלינק תשגר ספייס-אקס בשלב הראשון 12 אלף לוויינים חדשים (עד 2030), ובתוכנית המלאה והשאפתנית – 30 אלף נוספים.
עוד כתבות למנויים:
כיום, כשבע שנים אחרי ההכרזה, לסטארלינק יש כאלפיים לוויינים במסלול סביב כדור הארץ וכ-150 אלף לקוחות משלמים ב-24 מדינות בצפון אמריקה, באירופה, באוסטרליה, בניו זילנד ובצ'ילה. ישראל צפויה להצטרף ב-2022. העלות? דמי מנוי חודשיים של 100 דולר עבור אינטרנט מהיר ללא הגבלה עם התחייבות לשנה, ותשלום חד-פעמי על סך 500 דולר עבור צלחת ביתית (פלוס דמי משלוח. ההצבה והחיבור נעשים על ידי הלקוח, בשירות עצמי).
למה שתוציאו יותר מ-300 שקלים בחודש, ועוד 1,500 שקלים על ציוד שתתקינו בעצמכם, עבור אינטרנט מהיר, כשבמבצע טריפל-שקר-כלשהו תקבלו את זה ועוד ובשליש המחיר? סביר להניח שההצעה הזאת אכן לא בשבילכם – לעת עתה. אבל אלוהים, ומאסק, נמצאים בפרטים הקטנים.
גישה לאינטרנט הפכה תוך שלושה עשורים ממותרות של מעטים לתשתית קיומית שאינה שונה ממים וחשמל. ועדיין, אזורים רבים אינם מרושתים היטב או בכלל. מהפריפריה בנגב ועד הפריפריה בארה"ב, בפורטוגל ובצ'ילה - אזורים כפריים, המרוחקים ממרכזים עירוניים, ידועים בחיבור לקוי לתשתיות. סטארלינק מכוונת ראשית לשוק הביתי באזורים האלו, ומעידה על עצמה בתור The "Better than Nothing" Option.
ללקוחות מובהר כי זהו שירות ניסיוני וכי עלולות להיות נפילות תקשורת, אך גם בתור אופציה כזו מציעה סטארלינק חיבור רשת מהיר למדי, שלרוב אינו יורד מ-50 מגה-ביט לשנייה בהורדה, ובמקרים רבים מטפס ל-300 ומעלה. משתמשים אכן מדווחים על נפילות תקשורת, אך אלה מתרחשות בתדירות נמוכה יותר ויותר. בתחילת הדרך דיווחו משתמשים על ניתוקים של כמה עשרות שניות מדי שעה-שעתיים, אך עם הזמן הנפילות האלה מתרחשות לעיתים נדירות יותר ומתקצרות במשכן, הזמינות של השירות מתייצבת והמהירות עולה ועולה.
הערך אינו רק בזמינות ובמהירות אלא באיכות החיבור. חלק בלתי נפרד מחוויית התקשורת הבינלאומית בעשרות השנים האחרונות הוא הדיליי. כולנו חווינו זאת, בין אם במשדרי חדשות חיים מהצד השני של העולם או בסתם שיחת טלפון עם המשפחה באוסטרליה. זמן השהיה (Latency) של שנייה או שתיים בין משפט לתגובה יונקים מכל שיחה את הספונטניות ואת הזרימה ומייצרים שלל מבוכות באולפני טלוויזיה, כשהמקור הוא במגבלה פיזיקלית מוכרת – מהירות האור. זה לא רק המרחק הפיזי בין שתי הנקודות על פני כדור הארץ, אלא המרחק הפיזי אל תחנת הממסר, לוויין התקשורת במסלול גיאו-סינכרוני סביב כדור הארץ, בגובה 35 אלף ק"מ. בחישוב קצר על גב מפית, מעבר מסר בכיוון אחד דורש במינימום הפיזיקלי כשליש שנייה – נצח!
כאן טמון הרעיון המהפכני של סטארלינק. הלוויינים נמצאים במסלול נמוך (Low Earth Orbit, LEO), בגובה 550 ק"מ בלבד. עם הגובה הנמוך והמרחק הקצר בהרבה (פי 60) שהאות נדרש לעבור באה גם ירידה בזמן ההשהיה, אך בגובה כזה כיסוי השטח של לוויין בודד קטן במידה ניכרת, לכן נדרשת הכמות האסטרונומית – אלפי לוויינים זעירים. כל לוויין מכסה שטח קטן, וביחד – שטח איתן. כל לוויין מסונכרן עם אלה שסביבו, וכך נרקמת רשת המסוגלת להעביר נתונים בין שתי נקודות מרוחקות בזמני המתנה נמוכים בהרבה. מה זה אומר? אינטרנט טוב, מהיר ונטול השהיות, מכל מקום לכל מקום - עבור שיחות וידאו, סטרימינג, גיימינג, מטאברסינג ואלגו-טריידינג.
ספייס-אקס היא המובילה הברורה בתחום אך מזנבים בה רבים, מאמזון ועד סין. OneWeb, מיזם דומה של ממשלת בריטניה והתאגיד ההודי Bharti Global, מתכנן להציב 600 לוויינים במתכונת דומה לסטארלינק (עד כה שוגרו 146) ומיועד לספק שירות החל מסוף 2022. פרויקט קויפר (Kuiper) של אמזון יפרוש 3,000 לוויינים, ומיועד גם הוא להעניק שירות עוד השנה. לקנדה, לסין ולרוסיה פרויקטים דומים בשלבים שונים. נהיה צפוף שם למעלה.
את לווייני סטארלינק, הנעים בקבוצות שזכו לכינוי "רכבות סטארלינק", ניתן לראות בשמי הלילה בעין בלתי-מזוינת. רצף נקודות אור בוהקות הנעות מצד אחד של הרקיע לצידו השני בלילה חשוך? לא מטאורים ולא עב"מים - להק סטארלינקים. ב-11 בנובמבר 2019 שיגרה ספייס-אקס מקבץ ראשון של לווייני סטארלינק מבצעיים, 60 במספר. שבוע לאחר מכן הם כבר חיבלו בתצפיות אסטרונומיות בצ'ילה. מאז מניין הלוויינים ברשת הוכפל פי 30, ורק יגדל מדי חודש לעבר היעד (הראשוני) של 12 אלף. עם יישום שלל הפרויקטים הנוספים - סין, רוסיה, אמזון וכו' - יוצבו עשרות אלפי לוויינים חדשים במסלול לווייני נמוך (LEO). חקר החלל עלול לספוג מכה אנושה, ושמי הלילה ישתנו לבלי הכר. למען השוואה, בלילה בהיר כאשר השמיים נקיים, העין האנושית מסוגלת להבחין בכ-3,000 כוכבים "בלבד".
ספייס-אקס, או בשמה הרשמי והמלא "תאגיד טכנולוגיות לחקר החלל" (Space Exploration Technologies Corp), אינה מקילה ראש במפגע שנוצר, לפחות כלפי חוץ, שכן לחברה ולמאסק העומד בראשה הערכה עצומה לחקר החלל ותוכניות שאפתניות בתחום. החברה נקטה שורה של צעדים לטיפול בסוגיה, החל מצביעת הלוויינים בשחור, הוספת מגן סינוור (visor) ולאחרונה גם שינוי הזווית הפיזית שבה נטויים הלוויינים במסלול כדי לצמצם את ההחזר מאור השמש. המאמצים הניבו תוצאות חלקיות, ואכן קשה יותר לראות את הלוויינים בעין בלתי מזוינת, אך קיים עדיין פער ניכר כדי להגן על תצפיות אסטרונומיות. זו רק חברה אחת וצי לוויינים אחד, אין לדעת איזה משקל יעניקו לכך אמזון, רוסיה או סין, וטרם ניתנה כלל התייחסות לנזק הצפוי לתצפיות אסטרונומיות שאינן בטווח האור הנראה – נזק שמקורו לא בנוכחות הפיזית של הלוויינים בחלל, אלא בתשדורות בחזרה לארץ.
מעבר לחבלה המדעית, צפיפות מביאה איתה סיכוי גדול יותר לתאונות דרכים, ובחלל כל תאונה היא קטלנית. המהירות במסלול LEO היא כ-27 אלף קמ"ש, פי שמונה ממהירות קליע רובה. מובן שכל פגיעה בתחנת חלל תביא למותם של השוהים בה ותהיה אסון נורא. חשש נוסף הוא סינדרום קסלר (Kessler Syndrome), הכינוי לתגובת השרשרת הנוצרת בזמן התנגשות של שני עצמים בחלל. אינספור השיירים מההתנגשות יתפזרו לכל עבר, ינועו במהירות אדירה ויחסלו כל דבר בדרכם. תרחיש כזה במסלול צפוף במיוחד (כמו LEO) עלול להוציא משימוש אין-ספור לוויינים ובאבחה אחת לגרום לנזק גלובלי עצום ולהחשכה תקשורתית של חלק גדול מהעולם, ממסחר בורסאי ועד לטינדר.
הפעלת כל לוויין כוללת שינויים עיתיים במסלול כדי למנוע התנגשויות הרסניות, אך התיקונים נהיים תכופים יותר ויותר. לצפיפות לא אחראית סטארלינק בלבד, אך לפי קבוצת המחקר לאסטרונאוטיקה באוניברסיטת סאותהמפטון, בריטניה, ב-2021 התרחשו מדיע שבוע כ-3,200 אירועי "כמעט-ונפגע" (אירועים כאלה מוגדרים כמעבר של שני עצמים במרחק של קילומטר או פחות זה מזה האחד), כמחציתם עם לווייני סטארלינק.
דוגמה: ב-6 בדצמבר 2021 הגישה ממשלת סין תלונה רשמית לאו"ם על שתי "כמעט התנגשויות" של לווייני סטארלינק עם תחנת החלל הסינית שהתרחשו ב-2021. באחד האירועים, ב-21 באוקטובר 2021, חלף לוויין סטארלינק במרחק 3 ק"מ מהתחנה, לאחר שביצעה תיקון חריג במסלול על מנת למנוע התנגשות. מדובר בעובי שערה במונחי חלל.
הערכת השווי של ספייס-אקס (חברה פרטית) כמעט ששולשה בתוך שנה וחצי, מ-36 מיליארד דולר במרץ 2020 ליותר מ-100 מיליארד באוקטובר 2021. מה קרה בתקופה הזו? לא מעט כספי ציבור הופנו ומופנים להקמה ולשדרוג של אינטרנט מהיר באזורים מרוחקים, כאלו שפרישת תשתית פיזית (ארצית) בהם פשוט אינה מוצדקת כלכלית בטכנולוגיות הקיימות. בנובמבר 2021 העביר ממשל ביידן בארה"ב תקציב היסטורי עבור תשתיות לאומיות הכולל 65 מיליארד דולר עבור אינטרנט מהיר. עוד לפני כן, במרץ 2021, הכריזה ממשלת בריטניה על השקעת 5 מיליארד ליש"ט באופן דומה. אה, כן, והייתה מגפה עולמית. סגרים. עבודה מהבית. הוראה מרחוק. ב-2018 שיחות וידאו באיכות גבוהה נראו כמותרות, כעת הן מרכיב בסיסי בחיינו, מעסקים ועד משפחה.
ואלו רק השימושים בשוק הביתי והמסחרי. ברקע אפשרויות גם ליישומים צבאיים, הומניטריים וכמובן פיננסיים - צמצום הפער בין בורסות ניו יורק ולונדון בכמה עשרות מילי-שניות יהיה שווה מיליונים ספקולטיביים. זוהי קרקע פורייה להתרחבות מטאורית של סטארלינק, כמו גם מתחרותיה, שלעת עתה משתרכות מאחור. סטארלינק הייתה נפרשת כך או אחרת לאורך השנתיים האלו, אך היו אלו שנתיים מהותיות, ורבים מעריכים שהקפיצה העצומה בהערכת השווי של ספייס-אקס נובעת במידה לא מועטה מיישום נמרץ של סטארלינק - הפוטנציאל המסחרי העצום הטמון במיזם לצד ההרחבה האדירה המסתמנת בתעשיית השיגורים עצמה, ליבת הפעילות של ספייס-אקס.
מאסק כבר רמז על הנפקה אפשרית של ספייס-אקס ועל הפיכתה של סטארלינק לחברה נפרדת, גם היא עם פוטנציאל להנפקה משלה. ההיגיון העסקי ברור כשמש: שתי החברות תוכלנה להיסחר בנפרד בבורסה ולגייס משאבים בנפרד; סטארלינק לא תהיה עוד פרויקט פנימי של ספייס-אקס ותידרש לשלם עבור השיגורים, וספייס-אקס תיהנה מלקוח מסחרי, משמעותי וידידותי. אולי אפילו תעשה מחיר.
עם התבססות הרשת, שאולי תוביל בעתיד לירידה במחיר, האם הפריפריות של העולם ימשיכו להיות היעד? למה שסטארלינק לא תספק אינטרנט מהיר גם בניו יורק, בניו דלהי ובתל אביב? האם ספקיות האינטרנט המקומיות - בישראל ובשאר העולם - צריכות לחשוש? אם במאה ה-21 גישה לאינטרנט היא תשתית מקבילה לחשמל ומים, הרי שמדובר בתשתית לאומית אסטרטגית. שוו בנפשכם ששיעור כלשהו, 20%, 50% או 80% מתשתיות האינטרנט במדינה כלשהי, יופעל באמצעות חברת לוויינות זרה הפועלת על פי אינטרסים זרים – יהיו אלה האינטרסים של אילון מאסק או כאלה שמוכתבים על ידי בייג'ינג. כיצד זה ישפיע על הגלישה ברשת? על פרטיות? אכיפת חוק? חופש מידע ואופי המידע המוצג? מה יקרה בתקופות של חוסר יציבות פוליטית, מלחמה או הפיכה?
אלו הסוגיות שמסתתרות ממש מעבר לאופק. מארק צוקרברג לא ידע שעליו לגבש עמדה בנוגע למלחמת האזרחים במיאנמר. התוצאה – שימוש מפלצתי בפייסבוק וסיוע למעשי זוועה ורצח עם. האם אילון מאסק מוכן למידת האחריות הנדרשת כספק האינטרנט של העולם? ימים יגידו. מה שכן, הוא ממשיך ומסמן את מאדים כיעד ומלהיב את משקיעיו ואת נאמניו עם חזון היישוב של הכוכב האדום. בסעיף 10 של חוזה הצרכן של סטארלינק, "סמכות השיפוט", מצוין כי כל עוד מדובר על כדור הארץ ועל הירח, הסמכות תהיה מדינת קליפורניה בארה"ב - אך עבור שירותי סטארלינק במאדים, מוסכם על הצדדים כי זו פלנטה חופשית, שדינה של אף ממשלה ארצית אינו תקף בה ושסמכות השיפוט תיקבע עם יישובה, ועל ידי מתיישביה.
