פעם, לפני שנתיים-שלוש, חשבנו שישראל היא מעצמה בתחום טכנולוגיות הספורט, הספורט-טק. אחר כך בא המשבר בשוק העולמי, המהפיכה המשפטית, המלחמה בעזה וגם עידן ההתפכחות מהחלומות. הרבה חברות תלו את הנעליים בתקופה הזו, השקעות חדשות בספורט-טק כמעט ונעלמו, סטארטאפים חדשים בתחום הספורט כמעט ולא עלו למגרש. אז תגידו איך אפשר להיות אופטימי בעניין הספורט-טק?
ובכן, יש כמה סיבות לאופטימיות. למשל ההודעה לאחרונה של חברת מינט מדיה (Minute Media) הישראלית על רכישה של זכויות ההפצה הגלובליות של Sports Illustrated, מותג התוכן היזק בתחום הספורט. ההודעה באה בהמשך לדיווח קודם של מינט על רכישת פלטפורמת הוידאו אונליין STN Video. מינט היא חברת תוכן "דיגיטל ספורט" גלובלית עם שורה של פלטפורמות לספורטאים ולמשפיענים כמו The Players; Tribune, FanSided ו-90min, ועם שיתופי פעולה עם כל ליגות הספורט הגדולות בארה"ב, בהן NBA ו-NFL. מינט מתמודדת מול ענקיות כמו ESPN ומגלגלת הכנסות בהיקף מאות מיליוני דולר בשנה, והערכות השווי שלה ביום אופטימי יכולות למצב אותה בתור יוניקורן הספורט הישראלי הראשון.
וזה לא רק מינט מדיה. גם חברת WSC Sports של דניאל שיכמן מצליחה לא רע בעולמות הספורט-טק עם טכנולוגיית ההפקה וההפצה של סרטוני ספורט ותקצירים אוטומטיים מיוצרים בידי AI. החברה גייסה עד כה 136 מיליון דולר ונכנסה לשיתופי פעולה עם מאות גופי ספורט, בהם NBA, NHL, ESPN, YouTube TV, Bundesliga, FIBA ועוד. וגם חברת פיקסלוט (Pixellot) של ד"ר מיקי תמיר וגל עוז, שמצאה נישת שוק ייחודית: הפקה באמצעות AI של שידורי משחקי ספורט מליגות נמוכות, ליגות נוער ובתי ספר וכל תחומי הספורט שלא משודרים בפלטפורמות המסחריות. עד היום החברה גייסה יותר מ-200 מיליון דולר בארבעה סבבי השקעה ושווייה הוערך במיליוני דולר, אולי בדרך להיות יוניקורן נוסף.
לצד האופטימיות לגבי החברות האלה, צריך לשים לב: WSC Sports הוקמה ב-2006, מינט מדיה ב-2011, פיקסלוט ב-2013, וכמותן מרבית חברות הספורט-טק הישראליות הבולטות. אלה חברות של עשר שנים ויותר, חלקן אחרי סבב השקעות רביעי וחלקן מוגדרות כ"בשלות";. האם ההייטק הישראלי שרגיל לספק זרם בלתי פוסק של יזמים וטכנולוגיות חדשות, קצת התייבש כשמדובר בספורט?
מיינדפליי בפרמייר ליג
אז תחזיקו חזק – יש חברות צעירות ונלהבות בספורט-טק הישראלי, שאפילו הצליחו להדביק אותנו בהתלהבותן. אחת כזאת היא חברת מיינדפליי (MindFly) של ערן טל ויהודה אלמליח, שהוקמה רק ב-2021 וכבר מכה גלים. מיינדפליי פיתחה מצלמה זעירה שמותקנת על וסט שלובש שחקן הספורט, והיא לוכדת את המשחק מזווית הראייה שלו ומשדרת את הווידאו ואת פס הקול. טכנולוגיית AI מנהלת את כל האופרציה הזו, מייצבת את התמונה ומקבלת החלטות בזמן אמת על התמקדות באירוע כזה או אחר, והשידור שלה (feed) יכול להשתלב בשידור החי של המשחק או להיגזר לסרטונים בפלטפורמות הדיגיטליות.
כל התיאור הטכנולוגי הזה רחוק מלשקף את החוויה של הצופה. יש משהו בלצפות במשחק מחזה של שחקן כדורגל, שמכניס אותך לתוך המשחק יותר ממה שחשבת שתצליח, מאז ימי הכדורגל בהפסקות בבית הספר התיכון. ויש משהו מרתק בלהיחשף לשידור ממצלמת הגוף של שופט המשחק, שכל האירועים מתרחשים בסביבתו או ממש מולו, והוא מנהל את המשחק ואתה ביחד איתו. החוויה הזו היא הערך המוסף של טכנולוגיה, שקשה היה לנחש אותה לפני שהיא נבנתה והופעלה.
אומר ערן טל מנכ"ל החברה: "התחלנו להופיע בשידורים משלב החימום בצ'מפיונז ליג, בפרמייר ליג וכולי. אחר כך התחלנו לקבל בקשות מה-NBA, MLS, ועוד גופים. וזו קפיצה מאוד רצינית – להגיע, לשמוע ולראות מה השופט או השחקן שומע ממש כשאתה שם. אתה רואה איך השופט מנהל את השחקנים כמו גן ילדים. וגם יש לו את נקודת התצפית הכי טובה במגרש. הסרטון של השופט ב- MLS היה הכי ויראלי שלהם, עבר את התכנים של מסי".
בתוך זמן קצר מאז הושקה, מיינדפליי כבר יצרה הסכמים והחלה בפיילוטים עם הפרמייר ליג באנגליה, ליגת MLS בארה"ב, ליגת האלופות בכדורגל של UEFA וביורוליג בכדורסל באירופה. החברה עובדת עם גופי שידור כמו ESPN, NBC Sports, Globo ו-SKY Austria ועם קבוצות ספורט, בהן מנצ'סטר סיטי, יובנטוס, רדבול זלצבורג ובאיירן מינכן.
4 צפייה בגלריה
מייסדי חברת MindFly (מימין לשמאל): ערן טל (מנכ"ל), יהודה אלמליח (סמנכ''ל טכנולוגיות)
(צילום: אסנת קרסננסקי)
מה שהתחיל בהקלטת הווידאו ועריכת הסרטונים לאחר מכן הופך באחרונה להשתלבות בשידורים החיים: לראשונה בדצמבר 2022 ולאחרונה ב-18 בפברואר השנה, במשחק האול-סטאר של ה-NBA, שחקו דונובן מיטשל ומיילס טרנר כשמצלמות עליהם, וכך גם שופטי המשחק טוני בראד'רס וג'ון באטלר. לפי תגובות הצופים והפרשנים באולפן – ההתלהבות הייתה רבה. צעד נוסף קדימה נחנך במשחק בין ספרטה פראג לקופנהגן, כשהצופים בשידור החי יכלו לעבור בלחיצת כפתור למצלמת הגוף של השופט ולחזור למצלמה הראשית של האולפן.
"אנחנו הראשונים שעושים את זה, הראשונים שייצרנו תוכן כזה והראשונים לאמן את אלגוריתם ככה", אומר טל. זה מבחינתי חזון החברה: אתה בבית יכול לשבת על השידור הראשי, ואז בא לך לראות מה קורה עם מסי, אז אתה לוחץ על מסי. ואם בא לך לראות מה השופט רואה כי הוא כרגע מתווכח, אתה לוחץ על השופט. ואז בא לך לראות מה רואה השוער, או המאמן. זה מאפשר לך בתור צופה את האינטראקטיביות".
מיינדפליי כבר רואה הכנסות הולכות וגדלות בקצב מהיר משכירת הציוד שלה על ידי הליגות והקבוצות, אבל הכסף הגדול עוד לפניה. כשלאוהדים תהיה אפשרות לשלם ולקבל את השליטה במצלמת הגוף של השחקן שהם אוהדים, אז פלטפורמות השידור יגלו מקורות הכנסה משמעותיים חדשים, ואיתן גם ההכנסות של מיינדפליי ינסקו.
טכנולוגיות ספורט ישראליות מדליקות את הגרמנים
הסיפור של מיינדפליי מכיר לנו למה אנחנו מתלהבים מספורט-טק קצת יותר מתחומי טק אחרים. ההנאה מהמשחק עצמו, מתוגברת ביכולות החדשות שמביאה הטכנולוגיה – זה השילוב של הטוב מכל העולמות. זה מה שהביא את ענקיות הספורט-טק הישראליות לצמרת העולמית וזה עשוי להביא גם חברות ישראליות נוספות ללכת בדרכן. יש מכנה משותף לכל החברות הישראליות שמצליחות בתחום – הן משלבות AI במקום מרכזי בטכנולוגיה שלהן. לא משנה אם החברה עוסקת בניטור מדדים פיזיולוגיים, בניתוח ביצועים של ספורטאים או בהעברת שידורי ספורט לאוהדים, לב הטכנולוגיה הוא הערך המוסף שנותנת לה הבינה המלאכותית.
בשבוע הבא עומדות שורה של חברות כאלה לצאת לגרמניה לפגישות עם צמרת הליגה הגרמנית - באיירן מינכן, שטוטגרט ואיינטרכט פרנקפורט. באירוע שאורגן על ידי הנספחות הכלכלית של ישראל במינכן תתארח משלחת של חברות ספורט-טק אצל נציגי מועדוני הכדורגל המובילים בבונדסליגה. עשר חברות הישראליות ישתתפו באירוע: פיקסלוט, WSC, LEAP, New Stream, I-BRAIN TECH, פליימייקר, Easycoach, Spectalix, קולוסאום, ו-VITAS. חלקן גדולות ומוכרות, חלקן כה צעירות, שהביקור בגרמניה הוא התקווה שלהן לשרוד את השנה הראשונה בחייהן.
(בבונדסליגה כבר החלו בשילוב טכנולוגיה ישראלית)
על פי ההערכות, אירופה מהווה כ-30% מהיקף הפעילות בתחום הספורט-טק העולמי, כשגרמניה היא השוק העיקרי לטכנולוגיה. הספורט הבולט הוא כמובן כדורגל. החברות הבולטות בשוק הזה היום הן SAP בגרמנית וגם אפל, סיסקו, IBM, אורקל, אמזון ומיקרוסופט. האם החברות הישראליות יצליחו להתברג בהרכב הפותח של הנבחרת הטכנולוגית?
הנספח הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה למינכן, דורון חמו, אומר: "בחודשים שמאז השביעי באוקטובר ראינו תמיכה יוצאת דופן בגרמניה כלפי מדינת ישראל והחברה הישראלית. זה התבטא במפגני תמיכה יוצאי דופן של אוהדי קבוצות רבות בליגה הגרמנית אשר קראו להשבת החטופים הישראלים המוחזקים בשבי חמאס ברצועת עזה. התמיכה הזו מתבטאת גם בנכונות הקהילה העסקית בגרמניה לארח משלחות רבות מאי פעם של חברות ישראליות ולבחון אפשרויות שונות לשיתוף פעולה עסקי".
רשות החדשנות לא מזהה אתגרים
מי שהייתה אמורה לקדם את סקטור הספורט-טק הישראלי מהר יותר, גבוה יותר ורחוק יותר היא רשות החדשנות, הזרוע העיקרית של הממשלה בבואה לתמוך בטכנולוגיות וביזמים. שם, מתברר, הספורט-טק אינו בראש המעיינים בזמן האחרון. למעשה, בדו"ח השנתי על מצב ההייטק לשנת 2023 מוזכרים הרבה ענפי טכנולוגיה ישראלית, טכנולוגיות ספורט אינן חלק מהן.
צחי שנרך, המשנה למנכ”ל רשות החדשנות וראש החטיבה הטכנולוגית, מסכים שהספורט-טק אינו במוקד הפעילות של הרשות. "אנחנו מתערבים כשיש כשלי שוק, חסמים", הוא אומר, ומתאר כיצד השקיעה רשות החדשנות 200 מיליון שקל לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית שסבל מהיעדר גישה לדאטה. "לא זיהינו אתגרים, וגם איש לא הציב לפתחנו אתגרים, בעולמות של הנגשת דאטה של ספורטאים לחברות. לא מוכרים לנו אתגרים שמחייבים התערבות ממשלתית", הוא אומר.
לדברי שנרך, ההתלהבות מהספורט-טק העולמי אפיינה את השנים 2015-2017, תקופה שבה היה הייפ לגבי טכנולוגיות הספורט. מספר העסקאות סביב חברות ספורט-טק הגיע לשיא ב-2021 וגווע כמעט לחלוטין כעת. תחזיות צמיחת השוק בשנים הקרובות הן מתונות ביותר, ממש לא בוננזה. בישראל שיא ההשקעות לפי נתוני SNC הגיע לשיא ב-2022, וצנח גם הוא מאז. 37 חברות ישראליות הגישו בקשה לרשות החדשנות ומתוכן קיבלו 26 חברות מענקים בסכום כולל של כ-37 מיליון דולר.
"כמו בהרבה תחומים יש בהתחלה התלהבות, וגיוסים, ופתיחת חברות והרבה באזז, ואז מתחילה ירידה בכל הפרמטרים: סבבי גיוס, מספר עסקאות וכן הלאה. אבל זה לא ייחודי לספורט-טק, גם בבריאות דיגיטלית היינו מקום ראשון או שני בעולם במספר החברות, גם בפוד-טק היה הייפ עד לשנה האחרונה. יש תמיד התלהבות ראשונית מהשילוב הייטק בעולמות תוכן מסורתיים ואז יש התפכחות והגעה לריאליות", אומר שנרך.
זה אומר שהספורט-טק כבר לא בפוקוס של רשות החדשנות?
"הרשות לא מחליטה מה התחום המנצח, אנחנו בוחנים חברות לגופו של עניין. המטרה שלנו היא להקים חברות שיעבדו בהן כמה שיותר עובדים, שיעשו יצוא ויכניסו הכנסות ממיסים ולא משנה אם זו תרופה לסרטן או נשק או אפליקציה לספורט. בשלוש-ארבע השנים האחרונות אנחנו גם מתחילים להסתכל על אזורים שבהם יש כשלי שוק. אבל בספורט אנחנו פשוט לא מזהים את זה. אם זה קיים, כדאי שמישהו ידבר איתנו".
