אפשר לומר שעדה לאבלייס, שחיה במאה ה-19 והייתה מתמטיקאית וחלוצה בתחום מדעי המחשב, פתחה את הדלת לנשים שבאו אחריה. לראיה, זוהי השנה ה-15 שמציינים ברחבי העולם את היום הקרוי על שמה, שצוין השבוע. היום המיוחד נועד כדי להעלות את המודעות לפועלן של נשים במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ואף לעודד נערות ונשים אחרות להיכנס לתחומים אלו.
ומה המצב בישראל? מרגריטה ריפקין, מנהלת מכללת ג'ון ברייס הדרכה מבית מטריקס, מספקת מבט על נשים בתחומי הפיתוח. לדבריה, "נשים מהוות כיום במכללה כ-17% מכלל הסטודנטים בתחום התכנות. אנחנו רואים יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח בכירים בעולם הפיתוח והתוכנה, ואני מאמינה שבשנים הקרובות היחס בין נשים לגברים ילך ויתאזן והנשים שעובדות בתחום ישמשו כמודל לחיקוי עבור הדור הבא".
אומנם יש עוד דרך לעבור עד האיזון המיוחל, אך כבר כיום יש לא מעט נשים שהתחילו את המסלול המקצועי שלהן בעולם הפיתוח והתקדמו, על אף האתגרים השונים, לתפקידי ניהול בכירים בחברות טכנולוגיה מובילות. בשיחה עם 4 מפתחות, הן חולקות את הדרך אותה עשו, האתגרים של להיות נשים בתעשייה שהיא (בינתיים) ברובה גברית והמסר לדור הבא.
"כשחשבתי על פיתוח, דמיינתי מישהי שיושבת מול מחשב כל היום ולא מדברת עם אנשים"
קרן עמר, EVP לתחום דאטה ו-AI באברא, מהחברות המובילות בתחום טכנולוגיות המידע (IT) בישראל, משתפת: "בתיכון למדתי ביולוגיה וכימיה ובכלל, ותכננתי להיות עו"ד. לאחר הצו הראשון, זומנתי למיונים לממר"ם, התקבלתי ושם עשיתי את השירות הצבאי שלי וגם את שנת הקבע.
"עוד בחופשת השחרור קיבלתי פנייה לראיון עבודה מקופת חולים לאומית ושם התחלתי לעבוד בתפקיד של מפעילת מחשב במקביל ללימודים של תואר ראשון במדעי המחשב וכימיה באוניברסיטת תל אביב. תוך כדי הלימודים לתואר, ביצעתי וניהלתי שני פרויקטים גדולים בלאומית, התחתנתי וילדתי 2 מילדיי".
כאשר עברה בשנת 2000 לחברת פרטנר, נחשפה לראשונה לעולם הדאטה. עמר התחילה כראש צוות פיתוח Front End והתקדמה לניהול כל אגף הדאטה, שכלל עשרות אנשים. במקביל לעבודתה, גם הרחיבה את המעגל המשפחתי וילדה תאומים. לאחר 8 שנים בפרטנר, עמר החליטה לצאת לדרך עצמאית ובמשך שנתיים סיפקה שירותי ייעוץ ויישום בעולם הדאטה לחברות גדולות בשוק. בהמשך, הפכה ליועצת בכירה בחברת B-PRO.
עמר מדגישה כי: "במהלך כל התפקידים שביצעתי לאורך השנים, עסקתי גם בפיתוח עצמו. חשוב להבין כי אפילו בתפקידי ייעוץ, את תמיד חלק מהעבודה בפועל ואת גורמת לדברים לקרות. היכולת של מנהלים בתחומים טכנולוגיים להיות רלוונטיים לאורך זמן ולתת ערך לארגון, היא בעיקר דרך המקצועיות והיכולת להשתלב בפרויקטים ולקחת בהם חלק". ב-2017 עמר הקימה והייתה המנכ"לית של חברת אורנביט, אותה מכרה לאברא כעבור שלוש שנים ומאז היא חלק מהחברה.
"את כל המסלול שלי בעולם הטכנולוגיה והפיתוח התחלתי בזכות הצבא, כאשר איתרו אותי ושלחו אותי למיונים לממר"ם. שם גיליתי והכרתי את העולם הזה. אם היו שואלים אותי בזמנו, לא הייתי חושבת שהכיוון נכון, מתאים או רלוונטי לי. כשחשבתי על פיתוח, דמיינתי מישהי שיושבת מול מחשב כל היום ולא מדברת עם אנשים וזאת לא אני, אני טיפוס של אנשים. רק כשנכנסתי לעולם הזה, הבנתי שזה אחרת לגמרי מהתפיסה שהייתה לי עליו", מעידה עמר.
חווית אתגרים במהלך הדרך שקשורים לכך שאת אשה?
"לעבוד מול הנהלות שמורכבות ברובן מגברים זה משהו מאוד מאתגר כאשה. אפילו ברמת היכולת ליצר חיבור לאנשים. הנטייה של הגברים בישראל היא לדבר על ענייני תוכן של גברים – צבא, מכוניות ועוד. כחלק מהצלחת התפקיד, חייבת להיות יכולת לייצר אינטראקציה יותר רכה, את חייבת גם להתחבר לאנשים, וזה אתגר כי רוב מי שעובד מולך אלו גברים. בנוסף, לא מעט ספגתי אמירות ורמיזות לא מקובלות וצריך שיהיה לך חוסן לעמוד מול זה ולא להתרגש. וזה לא משנה עם איזה טייטל את מגיעה לפגישה".
10 צפייה בגלריה
"לעבוד מול הנהלות שמורכבות ברובן מגברים זה משהו מאוד מאתגר כאישה". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
עמר מוסיפה: "אתגר נוסף הוא עצם המחשבה שלנו כנשים. בגלל שאנחנו לא הרוב בתפקידי ניהול, אנחנו מנסות להיות הכי טובות בכל מה שאנחנו עושות. אנחנו מאוד ביקורתיות כלפי עצמנו, אנחנו מרגישות שאנחנו לא מספיק טובות. מדברים על אפליה מתקנת, אבל זה תלוי רק בנו – מה אנחנו משדרות כלפי חוץ, איך אנחנו תופסות את עצמנו. אם אנחנו הנשים נשנה את דרך המחשבה שלנו, גם הצורך באפליה מתקנת ייעלם".
איזו עצה תוכלי לתת לנערות ונשים צעירות שרוצות להיכנס לתחום?
"העצה הראשונה היא להאמין בעצמך. חשוב להבין שלא כולם יודעים הכל, כל הזמן לומדים ומתפתחים. תיכנסי לתחום בהבנה שמדובר בתהליך למידה אינסופי, במיוחד כשהטכנולוגיה מתקדמת ומשתנה כל הזמן. תאמיני ביכולות שלך ובכך שאת יכולה ללמוד, להתפתח ולהשתנות תוך כדי תנועה.
"העצה השנייה היא לא להירתע מכך שלא הרבה נשים נמצאות בתחום או במשרות בכירות. אל תשימי לעצמך חסמים או תקרות זכוכית שלא קיימים. תדאגי שהדברים יקרו. אנחנו צריכות לעשות את השינוי ולא הסביבה. זה יקרה אם אנחנו נבין שזה תלוי רק בנו ולא באף אחד אחר".
10 צפייה בגלריה
"כבר בתקופת בית הספר, צריך לתת לנערות את הכלים המתאימים". תלמידות בבית ספר בשדרות
(צילום: תומר שונם הלוי )
לדעתה של עמר, כדי להגדיל את מספר הנשים העוסקות במקצועות ה-STEM, "כבר בתקופת בית הספר, צריך לתת לנערות את הכלים המתאימים לדעת לפרוץ מחשבתית את כל החסמים. לתת את הכלים וללמד שהכל אפשרי, זה מעגל שיזין את עצמו ובסופו של דבר, יגדיל את תחושת המסוגלות ויפתח הזדמנויות".
"כמו כן, צריך לשנות את התפיסה לפסול מקצועות מסוימים מראש בטענה שזה קשה מידי או מתאים לגברים. אנחנו עסוקות בלהסביר למה לא. ברגע שננקה את החשיבה הזאת, זה יאפשר לנערות ונשים רבות יותר להיכנס לתחומים האלה. הכל מתחיל מהחינוך, אבל לא בלימוד של המקצוע עצמו, אלא במתן הכישורים הרכים והחשיבה שהכל אפשרי", מסכמת עמר.
"דווקא המקומות הקשים ביותר הם אלו שמובילים לצמיחה המשמעותית ביותר"
סנדרין קאלק, דירקטורית לתחום DevOps ו-Cloud Operations באקווה סקיוריטי, למדה אלקטרוניקה בבית הספר של חיל האוויר ושם נחשפה לראשונה למקצוע טכנולוגי בסביבה פחות נשית. "היינו מעט בנות בכיתה, אבל בכל זאת סיימתי בהצטיינות והרגשתי שהשמיים הם הגבול. בצבא שירתי בתפקיד שחשף אותי לעולמות מדעי המחשב ותקשורת נתונים. במהלך השירות הגשתי חמש הצעות ייעול למערך הטכני, שכולן התקבלו בהצלחה".
"לאחר השירות הצבאי ניהלתי תחנות שירות ומכירה בתחום הסלולר בחברת מיני ליין בבאר שבע, בתקופה שבה התחום היה בחיתוליו. במקביל למדתי הנדסת תוכנה ובשנה האחרונה ללימודים התקבלתי לחברת ההיי-טק OnePath Networks בתפקיד מנהלת תצורה בצוות מחקר ופיתוח. המסלול שם היה קצר בשל המשבר בעולם ההיי-טק בשנות ה-2000. בהמשך, התמקצעתי ועברתי לתפקידים מגוונים בחברות גדולות כמו מוטורולה, AT&T, ורינט ולאחר שצברתי ניסיון, עברתי לתפקידי ניהול, מהובלת צוות ועד לתפקיד סמנכ"לית מחקר ופיתוח".
"היום אני עובדת באקווה סקיוריטי בתפקיד דירקטורית גלובלית לתחום DevOps ו-Cloud Operations ומנהלת צוותים גלובליים בארה"ב, הודו וישראל. אני מעניקה הזדמנות שווה לנשים וגברים בתהליך הגיוס וגאה במיוחד על כך שהצלחתי לגייס שלוש נשים מהודו כמהנדסות DevOps – דבר נדיר בנוף ההיי-טק ההודי. בישראל יש לי כמה מהנדסות בקבוצה, שהן אלופות אחת אחת", מעידה קאלק.
נתקלת באתגרים במהלך הדרך?
"האתגרים היו רבים. במרוצת הזמן התחתנתי וילדתי שלוש בנות מקסימות והאיזון בין החיים האישיים לקריירה תמיד היווה אתגר. עם זאת, כל אתגר כזה חיזק אותי והוביל להתפתחות מקצועית ואישית, במיוחד בהיותי אישה בסביבה גברית. חשוב לי לציין שלא הרגשתי אפליה מגדרית לאורך הקריירה שלי וגם לא התעסקתי בכך. הייתי נאמנה ליושר המקצועי שלי ולניסיון הניהולי שהבאתי".
10 צפייה בגלריה
לתפקיד הצבאי חשיבות גדולה בהמשך דרכן של נשים צעירות בעולמות הטכנולוגיה. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock )
העצה של קאלק לנערות ונשים צעירות שרוצות להיכנס לעולם הטכנולוגיה היא: "אל תחששו מהאתגרים. דווקא המקומות הקשים ביותר הם אלו שמובילים לצמיחה המשמעותית ביותר. תהיו סקרניות, תמשיכו ללמוד ואל תפחדו לקחת סיכונים. תאמינו בעצמכן ואל תוותרו על התשוקה להוביל ולחדש בתחומכן. המסר שלי הוא להפוך כל אתגר להזדמנות ברמה האישית והמקצועית".
קאלק סבורה שיש להתחיל בחינוך ולהנגיש את תחומי ה-STEM לבנות מגיל צעיר: "חשוב לספק להן מודלים נשיים לחיקוי, כדי שיראו שזה אפשרי גם עבורן. בנוסף, על החברות לפעול ליצירת סביבות עבודה שוויוניות ולעודד מנטורינג לנשים".
"העצה שלי היא כל הזמן ללמוד ולחפש הזדמנויות חדשות"
נלי כרדי, דירקטור, Chief of Staff ברד האט, למדה בתיכון פיזיקה ומחשבים. "אלה היו המקצועות שעניינו אותי והייתי הרבה יותר טובה במקצועות הריאליים. אחרי הצבא המשכתי לתואר ראשון דו-חוגי במדעי המחשב וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. אני גם מאוד אוהבת את התחום הפיננסי ולכן, עשיתי תואר שני במנהל עסקים עם התמחות בפיננסים באוניברסיטת תל אביב", היא מספרת.
כרדי החלה את הקריירה בזמן המשבר של 2008, כשהיה מאתגר להיכנס לתעשייה: "בסופו של דבר, הצלחתי להיכנס לעבודה בזכות חבר מהתעשייה. באחד מהפרויקטים שביצעתי, פגשתי מהנדס שהתחברתי אליו וכשהוא התאקלם ברד האט, הוא הזמין אותי לקפה במשרד ומשם הכל היסטוריה".
"אני נמצאת בחברה מזה עשר וחצי שנים. התחלתי כמנהלת צוות קטן ועשיתי בדרך כמה מעברים לצוותים גדולים יותר וגדולים פחות, כשהמטרה שלי הייתה תמיד להיות איפה שמעניין ומאתגר לי. היום יש לי צוות של 70 אנשים ואני בדיוק משלימה את המעבר לתפקיד חדש – Chief of Staff שבו אעבוד צמוד עם המנהל שלי על אופרציה ואסטרטגיה לקבוצה וחיבור עם קבוצות הנדסה אחרות בארגון".
רד האט היא חברת תוכנה שעוסקת בפתרונות בעולם הקוד הפתוח וכרדי משתפת באתגר הראשון שלה: "הגעתי עם ידע בשכבות טכנולוגיות גבוהות יותר ופתאום הגעתי לעבודה של תשתיות, התקנות של מערכות הפעלה, קונפיגורציה עם כלים שלא הכרתי ונכנסתי לצוות מאוד חזק שחי ונושם את התחום".
"הגעתי לתפקיד ניהול התחלתי והייתי צריכה ללמוד היטב את התחום כדי להיות מסוגלת לעזור לצוות להתקדם לכיוונים הנכונים. עברתי בין תחומים נוספים ועשיתי לא מעט שינויים ומעברים בין תפקידים לאורך הקריירה. בשלב מסוים, עברתי להיות מנהלת איכות והאתגר של למידה מתמדת והתאמה לסביבה המשתנה במהירות היו, מצד אחד, האתגר הכי משמעותי ומצד שני, העובדה שהתנסיתי בהם באופן מאוד תכוף ועברתי שינויים גדולים יחסית, גרמה לי לפתח יכולת גבוהה של סתגלנות, חוסן, יכולת ללמוד מהר ובאופן עצמאי ולקפוץ למים בביטחון".
לכרדי יש שתי עצות לנערות ונשים צעירות שרוצות להיכנס לתחום: "הראשונה היא לבנות קשרים. אני די מופנמת ולא מלאת ביטחון והרבה פעמים בשביל לעבור לתפקיד הבא שלי, היה מישהו שהאמין בי, הכיר את היכולות שלי וגרם לי להרגיש שאני מסוגלת לעשות את השינוי. העצה השנייה היא כל הזמן להמשיך ללמוד. לא להישאר במקום אחד. לחפש הזדמנויות חדשות. לא רק שזה תורם מבחינת גיוון יכולות, שליטה בהרבה תחומים, יכולת השפעה גדולה יותר כי יש ניסיון ומומחיות בתחומים שונים, אלא זה גם מייצר הרבה עניין ומאפשר לכן להישאר רעננות, דינמיות ועם עניין".
"בתיכון, בחרתי מקצועות בדומה לחברות. בעקבות שיחה עם המחנכת שינית למסלול טכנולוגי"
סנדרה ביטון, מנהלת קבוצת פיתוח תוכנה בחברת זרטו, העוסקת בניהול והגנה על נתונים, חברת בת של HPE, בוגרת תואר ראשון במדעי המחשב, החלה את הקריירה בענף ההיי-טק לפני 14 שנה. היא הצטרפה לזרטו לפני כשש שנים כמפתחת ועשתה את כל מסלול הקידום בתחום עד שהפכה לראש קבוצת פיתוח עם כ-40 עובדים בקבוצה.
על האופן שבו הגיעה לתחום היא מספרת: "מסלול הקריירה שלי התחיל למעשה בתיכון. כאשר התבקשנו לבחור אילו מקצועות להרחיב, בחרתי את המקצועות בדומה למה שחברות שלי בחרו. זה היה הכי נוח. המחנכת שלי הופתעה מהבחירה, תפסה אותי לשיחה ובעקבות זאת, החלטתי לשנות למסלול טכנולוגי ומשם הכל היסטוריה".
"האתגר הראשון של נשים מתחיל עוד בבית ספר, שפחות מעודד את הנערות לבחור במסלול טכנולוגי. בנוסף, לאורך הדרך נאלצתי להתמודד עם איזון בין הקריירה שלי, שהיא מאוד חשובה ומאתגרת, לבין חיי המשפחה והמעגלים החברתיים שלי. כאישה בתעשיית ההיי-טק, לעיתים הרגשתי שעליי להוכיח את עצמי יותר מאחרים".
"על מנת להגדיל את מספר הנשים העוסקות במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, יש לשים דגש, לדעתי, על מתן ביטחון לנשים להיכנס לתחומים הללו. זה מתחיל בלעודד אותן בבית ספר ובצבא להיכנס למקצועות הטכנולוגים וממשיך בלצמצם את החסמים שמרתיעים אותן. לדוגמה, אצלנו בארגון שמנו לב שכמות הדרישות הארוכה במודעות דרושים עלולה להרתיע נשים בעיקר. החלטנו להתאים את הדרישות, קיצרנו את הרשימה, גרמנו למשרות להיות יותר מונגשות ולא להרתיע נשים כי אנחנו באמת רוצים שנשים יגיעו וירימו עוד ועוד את הארגון בזכות היכולות שלהן".
"בנוסף, חשוב לשים דגש על ייצוג נשי בתפקידים בכירים שמהווה מודל לחיקוי ומחזק את הביטחון של נשים אחרות להצטרף לתחום. לשמחתי, אנחנו רואים יותר ויותר נשים מובילות, כמו ב- HPE ישראל, אשר מובלת על ידי ענת וינטר-קליין, וארגונים נוספים".
לסיכום, אומרת ריפקין: "מלחמת חרבות ברזל הוכיחה שנשים יכולות לעשות הכל. אני מאמינה שהדור הזה של הנשים הצעירות, שנוכחנו ביכולותיו בשנה האחרונה, ינפץ את תקרת הזכוכית וייצור מצב של שוויון במספר הנשים בקורסי ההכשרה להיי-טק ובמספר הנשים שעובדות בתחום".
