שנת 2024 נחשבת לשנת הפריצה של הבינה המלאכותית (AI) הגנרטיבית, ששינתה את עולם הטכנולוגיה בתוך חודשים ספורים בלבד. לפי כל ההערכות, בקצב המטורף הזה של ההתפתחות הטכנולוגית - ב-10 השנים הבאות צפויות מהפיכות טכנולוגיות כמעט בכל תחום בחיינו, מתחבורה ועד רפואה. הן יעצבו מחדש את הדרך בה אנו חיים, עובדים ומתקשרים עם העולם הסובב אותנו. 2025 אמורה לבשר את המעבר מעולם הפיתוח לעולם היישום.
6 צפייה בגלריה
אירוע הכרזת GPT-4o של OpenAI. שנת 2024 הייתה ללא ספק שנת הפריצה של הבינה המלאכותית
(צילום מסך: יוטיוב)
בינה מלאכותית: הסוכן החשאי
אם ב-2024 הבינה המלאכותית הפכה ממדע בדיוני למציאות, בשנת 2025 אנחנו צפויים לראות את יישומה בשגרת היומיום שלנו, כאשר ההתפתחות המדוברת ביותר היא של עוזרי AI אישיים, שלא רק יגיבו להנחיות, אלא יסייעו לנו באופן שותף, יחזו את הצרכים שלנו ויידעו ליעל משימות.
לפי חברת המחקר גרטנר, עד 2028, לפחות 15% מהחלטות העבודה היומיומיות שלנו יתקבלו כבר עצמאית על-ידי סוכני AI. המשמעות - תהליכי קבלת ההחלטות, במיוחד של מנהלים, ישתפרו ללא היכר.
דרמה גדולה צפויה גם בתהליכי ייצור: AI יהפוך מגוון רחב של משימות מונוטוניות, חוזרות ונשנות, לאוטומטיות, זאת באמצעות רובוטים הומינואידים. שירות הלקוחות יעבור מהפך: צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית המספקים תמיכה יעילה, מותאמת אישית, הולכים ומשתכללים בכל רגע. בקרוב כבר לא נוכל להבדיל בינם לבין עמיתיהם האנושיים.
6 צפייה בגלריה
מערכת בינה מלאכותית ליצירת אוואטרים. בקרוב לא נוכל להבדיל בין המכונה לאדם
(צילום: D-ID)
מדענים חוזים כבר השנה פריצות דרך בתחום הבריאות בזכות היכולת של AI להפיק תובנות ממאגרי נתונים עצומים; הן באבחון מחלות, הן ביצירת תרופות חדשות במהירות כפולה ויותר מבעבר, והן ביכולת להתאים לכל אדם תוכניות טיפול ותרופות מותאמים אישית.
מציאות מורחבת (XR): עולם חדש במשקפיים
ב-2025 הגבולות בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי ילכו וייטשטשו עוד יותר. אם מציאות מדומה (VR) מציגה עולם וירטואלי מלא, ומציאות רבודה (AR) מציגה מידע דיגיטלי שמשתלב בתמונת המציאות – השנה תככב המציאות המורחבת (XR), הכוללת את שתיהן, ותעבור מיישומי נישה למיינסטרים.
ענקיות הטכנולוגיה ינהלו קרבות VR ו-XR בעיקר בזירת המשקפיים: החל ממשקפי יום-יום כמו משקפי ריי-באן החכמים של מטא – שהשנה צפוי להתווסף להם מסך שיציג התראות והודעות – וכלה במשקפיים משולבי מציאות מדומה, כמו אלה שתציג בקרוב סמסונג עם מערכת הפעלה ייחודית של גוגל (אנדרואיד XR). עם משקפיים כאלה נוכל למדוד בגדים בבית באופן וירטואלי ולהשתתף בקונצרט רוק חי, מורים יוכלו להדריך תלמידים בסביבות וירטואליות המדמות מצבים אמיתיים, ורופאים יוכשרו באמצעות הדמיות של ניתוחים וטיפולים רפואיים.
מחשוב קוונטי: מפצחי ההצפנות
לפי ההתקדמות בתחום בשנה החולפת, שהקדימה את התחזיות, נראה ש-2025 עשויה לסמן קפיצת מדרגה משמעותית בתחום המחשוב הקוונטי. בעוד שמחשבים מסורתיים מסתמכים על "ביטים" (כל יחידת חישוב מיוצגת על-ידי 0 או 1), מחשבים קוונטיים רותמים את כוחם של "קיוביטים" (שיכולים להיות 0 וגם 1 בו-זמנית), מה שמאפשר להם לבצע במהירות דמיונית חישובים מורכבים מאוד, שלא ניתן לבצע במחשבים קלאסיים.
המשמעות לחיינו תהיה דרמטית: מחשוב קוונטי מאפשר, למשל, תוצאות מדויקות בסימולציות של מדעי החומרים, מה שרלוונטי, בין השאר, ליצירת הצפנות בלתי ניתנות לפריצה, לגילוי ולהמצאת תרופות, לפיתוח אנרגיה מתחדשת, ולגיבוש מודלים פיננסיים.
הוא עשוי גם להשפיע עמוקות על התפתחות הבינה המלאכותית, שכן אלגוריתמים קוונטיים יידעו לעבד במהירות מטורפת גם נתונים הדרושים לעיבוד שפה טבעית, נהיגה אוטונומית ויישומי ראייה ממוחשבת. מצד שני - הטכנולוגיה העוצמתית עלולה לפצח בקלילות הצפנות סטנדרטיות ולשבור אלגוריתמים שנחשבים כיום בלתי ניתנים לפיצוח.
IoT: פח האשפה החכם
טכנולוגיית IoT ("אינטרנט של הדברים") מתייחסת למכשירים וחיישנים המקושרים ביניהם בעזרת תקנים אחידים. בשנה הקרובה צפוי מספרם ברחבי העולם להגיע לכ-76 מיליארד מכשירים.
IoT קשורה לחזון ה"עיר החכמה" המלווה אותנו כבר שנים, שהניסיונות להגשימו לא עלו עד כה יפה. נראה שב-2025 הכוכבים אמורים להסתדר סוף סוף: היצרניות הסכימו ביניהן על תקנים מחייבים, שיאפשרו לכולם "לדבר באותה שפה" ומספר מכשירי ה-IoT השנה צפוי ממש להתפוצץ.
בניהול העירוני למשל, הטכנולוגיה תשמש לניהול חכם של תחבורה, תאורה ומים, ותקשר בין חיישנים המשולבים בפחי אשפה, ברמזורים, במקומות חניה, במערכות ביוב ועוד. בכל הנוגע לשימוש הפרטי - לפי שמועות ברשת, אפל עשויה להכריז במרץ הקרוב על מכשיר בית חכם דמוי אייפד שישלוט במכשירי החשמל הביתיים, ואולי אפילו פעמון חכם לדלת. יש למה לצפות.
דפוס ביולוגי: הדפס לך אוזן
הדפסה של אוזן אנושית, מותאמת אישית לאדם ספציפי, בעזרת קובץ מחשב, הפכה אפשרית בשנים האחרונות. הדפסת רקמות חיות חלופיות או אפילו איברים שלמים להשתלה בהתאמה אישית למטופל היא נושא מדובר כבר שני עשורים; רק לפני שנתיים הציגו חוקרים מארה"ב דיו להדפסה תלת-ממדית המופק מחיידקים. מדפסות ביולוגיות, כמו אלו של חברת "ביופלוטר", פעילות בשוק משנת 2000, ומציגות כבר דור רביעי.
חוקרים מעריכים, כי פריצות דרך צפויות בתחום בשנה-שנתיים הקרובות, מה שיאפשר לפתור את בעיית המחסור באיברים להשתלה ולהציל חיים רבים. האתגר העיקרי הוא פיתוח החומרים הביולוגיים המשמשים להדפסה. בהדפסה ביולוגית עושים כיום שימוש בתאים חיים ובביו-חומרים גם לחקר חומרים, להנדסת רקמות ועוד. טכנולוגיות להדפסת רקמות מוח מאפשרות גם חקר מעמיק של מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
ממשקי מוח-מחשב: האם סופו של העכבר הגיע?
לפני כשנה השתילה חברת ניורלינק של אילון מאסק שבב ראשון במוחם של שני צעירים משותקים, שאמור לאפשר שליטה בסמארטפון או במחשב באמצעות המחשבה בלבד. המושתל הראשון, נולאנד ארבו, הדגים כיצד הוא משחק כך שח, שולט במיקום הסמן ומפעיל ומכבה מוזיקה במחשב; השני, אלכס, הצליח לשחק במשחק היריות "קאונטר סטרייק". במקביל, בתחילת דצמבר האחרון קיבלה ניורלינק אישור לבחון שליטה בזרוע רובוטית באמצעות המחשבה בלבד.
הזינוק בפיתוח ממשקי מוח-מחשב, כדי לעקוף שיטות קלט מסורתיות כמו מקלדות או עכברים, מתאפשר, בין השאר, בזכות השימוש בחומר בשם גרפן, שהוא בעל מוליכות גבוהה וגמישות, במקום בסיליקון. ההערכות הן שהשנה נוכל כבר לראות יישומים כמו שליטה טובה יותר באמצעות חיישנים כאלו באיברים תותבים ושימוש בפקודות מוחיות גם בממשקי מציאות רבודה.
