יותר מ-100 גופים בינלאומיים כבר בפנים - מתחומי המחקר, התעשיות, הרפואה והמשפט. גם אוניברסיטאות תל-אביב ובן-גוריון מישראל. הפרויקט החדש-יחסית מכונה "הלב החי": העתק מלא ומדויק של הלב האנושי - כולל הפעימות, הפולסים החשמליים, זרימת הדם והמעברים מחדר לחדר - אבל על מסך; תאום וירטואלי מושלם של הדבר האמיתי, כזה שאפשר לבחון אותו מכל זווית ופינה, להגדיל ולהקטין, "לחדור" לתוכו, לבצע בו סימולציות וניסויים, לבחון השפעת תרופות עליו, ולהתכונן לפני טיפולים וניתוחים. אפשר לצפות בו על צג מחשב, בטלוויזיה או במשקפי תלת-ממד. במטה של חברת דאסו סיסטמס, המפתחת, הוקם אפילו "חדר חוויות" מיוחד, שעל קירותיו מוקרנת ההדמיה בתלת-ממד, ואפשר להסתובב סביב ולהתרשם ממרחק אפס באמצעות משקפי תלת-ממד פשוטים.
כך נראה ה"לב" של חברת דאסו סיסטמס
(צילום: דאסו סיסטמס)
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
"הלב החי" הוא רק ההתחלה. בדאסו כבר עובדים על הדמיה וירטואלית של איברים נוספים. פרויקט "הריאה החיה" נמצא בהרצה, וכך גם פרויקט "המוח החי", שמשמש לחקר הפרעות נוירולוגיות כמו אפילפסיה, ואמור לסייע בהדמיה של פעילות מוחית ובניבוי התקפים. התאומים האלה ודומיהם יקרים מפז: הם יכולים לחסוך בזמן הפיתוח והאישור של תרופות ומכשירים, ולייתר חלק מהניסויים בבני אדם ובבעלי חיים. קחו, למשל, ניתוחים לתיקון פגמים בלב. בעזרת "הלב החי" הצוות הרפואי יכול להתכונן היטב על מודל מושלם ולנסות עליו יותר מ-1,000 תרחישים אפשריים לפני שהוא ניגש לחדר הניתוח. אפילו להתאים מראש רכיבים מלאכותיים, כמו מסתמי לב או סטנטים להרחבת העורקים.
דאסו היא בין החברות הבודדות בעולם שיודעות לרכז פרויקט כזה - לתרגם מיליוני נתוני אמת, נוסחאות פיזיקליות, תהליכים כימיים ומדידות מכל סוג, למודל וירטואלי מדויק, תלת-ממדי ודינמי של לב אנושי פועם. נכון להיום, אומרת קלייר ביו, סמנכ"לית מדעי החיים והבריאות בחברה, יותר מ-50% מהתרופות בעולם ורבים מהמכשירים הרפואיים מיוצרים בעזרת טכנולוגיות ההדמיה שלה. פיתוח חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה, למשל, ארך בזכותה שלושה חודשים במקום שלוש שנים. ואם החדרה רגילה של מכשיר רפואי מתוחכם לשוק אורכת כיום כעשר שנים, הסימולציה הווירטואלית יכולה "לדחוס" את הזמן הזה לפחות מחצי.
"העולמות הווירטואליים", לדברי ביו, "מרחיבים ומשפרים את העולם האמיתי. הם גם משפרים את היכולת של מהנדסים, רופאים ומתכננים לחלוק ביניהם מידע בקלות ולעבוד במשותף, בזמן אמיתי. השימוש בתאומים הווירטואליים סולל את הדרך לרפואה מותאמת אישית. נוכל להזין את הנתונים הספציפיים של כל מטופל, ולפי התוצאות בסימולציה להעניק לו טיפול שהותאם במיוחד לגופו ולגנים שלו". כאמור, הסימולציה הווירטואלית המדויקת יכולה לחסוך גם את הצורך בניסויים נרחבים בבני אדם. "היום ניסויים חשובים מבוטלים לפעמים ותרופות לא מגיעות לשוק, רק בגלל שהמפתחים לא הצליחו לגייס את הסכומים העצומים הנדרשים לניסוי", היא אומרת.
דאסו התחילה בכלל כיצרנית המטוסים "דאסו תעופה", שאותה הקים מרסל דאסו ב-1892. דאסו, שנולד כיהודי בשם מרסל בלוך, שרד בנס את השואה במחנה בוכנוולד, אך ב-1950 המיר את דתו לנצרות ושינה את שם משפחתו. עם השנים הפך לדמות מיתולוגית בצרפת.
"דאסו סיסטמס" נוצרה ב-1981 כשצוות מהנדסים קטן בראשות שארלז אדלסטן התנתק מדאסו תעופה והקים חברה נפרדת. אדלסטן פיתח תוכנה בשם CATIA להדמיה תלת-ממדית של מנהרות רוח, בשנים שבהן אפילו מחשב אישי היה מוצר נדיר. CATIA משמשת עד היום, בגרסתה הנוכחית, כתוכנת הדגל של דאסו.
היום מונה דאסו כ-20 אלף עובדים ברחבי העולם, והכנסותיה ב-2021 הגיעו לכ-5 מיליארד אירו. אדלסטן כיהן בה כנשיא ומנכ"ל עד 2002. היום המנכ"ל הוא ברנרד שארלז, בעל דוקטורט בהנדסת מכונות, שמחזיק גם בדרגת אביר וקצין בלגיון הכבוד הצרפתי. לחברה יש גם שלוחה בישראל, שאיננה מרכז מחקר ופיתוח אלא רק מערך שיווק ומכירות שיודע "לתפור" לחברות בארץ את הפתרונות הנדרשים להן. הלקוחות הבולטים שלה הם החברות ישקר, רפאל, אלביט ועוד.
מבחני ריסוק למכוניות
וירטואליה היא מילת באזז בהייטק בשנים האחרונות; הכל סביבנו וירטואלי - מהקניות בסופר ועד ישיבת העבודה היומית והמשחק בפלייסטיישן מול חברים. לפי חזון המטאברס של מארק צוקרברג, דיננו נגזר בכלל לשהות רוב הזמן ביקומים וירטואליים מלהיבים, שכולם יצירי דמיון. אבל יחי ההבדל הקטן בין עולמות הבידור והפנאי הדמיוניים, שנותנים דרור לדמיונם היצירתי של אמנים, לבין הייצוג הווירטואלי הסופר-מדויק של המציאות בדרך שעומדת במבחן הפיזיקה מתוצרת מהנדסי דאסו. "בשונה מהתוכנות שבהן משתמשים ליצירת סרטים מונפשים בהוליווד", אומר מנכ"ל שלוחת החברה בישראל, אלי בויקיס, "בכלים שלנו, כשהמהנדס מדמה לחיצה על כפתור, הוא מקבל משוב אמיתי של התגובה במציאות".
החברה נכנסה לתחום מדעי החיים רק ב-2020, ו"הלב החי" - שמדמה לא רק מוצר דומם אלא גם תהליכים ופעולות מורכבים - הוא רק דוגמה אחת למגוון התחומים שעבורם יוצרים 8,390 מהנדסי החברה סימולציות נאמנות למציאות, תמיד מאחורי הקלעים והכותרות, תמיד כספקי שירות לחברות ענק אחרות, ששמן מוכר לכל ילד בעולם. כל ענקיות הרכב הבינלאומיות עושות שימוש בטכנולוגיה הזו, לא רק כדי לקצר תהליכי תכנון של חלקי המכוניות לפני ייצורם, אלא גם למבחני התרסקות: כמה מכוניות ניסוי אפשר כבר לרסק לתוך קיר כדי לבחון עמידות של רכיב זה או אחר? עם עוצמת המחשוב של היום, אפשר לא רק לרסק וירטואלית אינספור כלי רכב ולבדוק מדעית (וגם ויזואלית) ובדיוק מדהים את התוצאות - אפשר גם לבחון תרחישי ריסוק שונים, ובכלל, לחקור איך כל חלק במכונית יתנהג כשהוא מורכב, מופעל או סופג פגיעה משמעותית. כיוון שמדובר בסך הכל בקובצי מחשב, מהנדסים יכולים לשתף את העבודה שלהם עם עמיתים בכל מקום על פני הגלובוס.
לא במקרה ענף הרכב הוא הביזנס הגדול ביותר של דאסו סיסטמס מתוך 11 תחומים שבהם היא פועלת, וכל ענקיות הרכב הגדולות הן לקוחותיה. רשימה חלקית: ב.מ.וו, פורד, הונדה, יונדאי, יגואר, לנדרובר, קרייזלר, רנו, סקאניה, טסלה, טויוטה ועוד. ואם כך ברכב - ודאי שבתעופה ובייצור ספינות. על מבחני התרסקות למטוסים אין הרי מה לדבר. אין שום דרך לבנות היום מטוס בלוח זמנים הגיוני בלי לעשות שימוש אינטנסיבי בסימולציות וירטואליות ממוחשבות. בואינג 777, למשל, היה המטוס המסחרי הראשון שתוכנן כולו באמצעות דאסו סיסטמס. המערכות שלה מוטמעות עמוק אצל כל יצרניות המטוסים וספקיות מנועי הענק שלהן: בואינג, איירבס, בל, ססנה, לוקהיד מרטין, נורת'רופ, פראט אנד וויטני ועוד.
מערכות תכנון באמצעות מודלים וירטואליים תמצאו גם בעולמות המזון והאריזה ובתעשיית האופנה: אדידס, רוקפורט, בנטון, גאפ, גוטייה, פטק פיליפ - כולם נעזרים בהן לא רק בתכנון המוצר עצמו, אלא גם בניהול תהליכי הייצור שלו. אלי בויקיס: "ברגע שיש לי אפשרות לדמות מוצר ולדעת איך יתנהג בכל מצב - אני יכול לדעת גם איך סביבתו תתנהג בתהליך הייצור. אנחנו יכולים ליצור אפילו סימולציה של פועל בשר ודם ולחשב לאיזה מדף הוא יוכל להגיע, כמה זמן ייקח לו להוריד מוצר מהמדף וכו'".
וכן, גם צרכנים לא מקצועיים יכולים לטעום משהו מיכולות הסימולציה של החברה: למי שלא מכיר, HomeByMe היא אפליקציה מקוונת חינמית של דאסו לעיצוב פנים, שמסייעת לבצע הדמיות של שינויים בבית באופן מקוון: רהיטים, ריצוף, קירות, כולל פתרון בתלת-ממד למשימה קשה במיוחד - תכנון מטבח.
שיטת העבודה בדאסו סיסטמס מבוססת על מערכת ממוחשבת אחת בלבד, בממשק אינטרנטי אחיד, שבה עושים שימוש כל 20,000 עובדי החברה, בלי קשר לתחום עיסוקם הספציפי. ולא רק הם - גם המהנדסים הרלוונטיים בחברות שמקבלות ממנה שירותים, אפילו סטארטאפים בתחילת דרכם. המערכת כוללת מאגר אדיר של אפליקציות - מתוכנת צ'אט ומייל פשוטה ועד תוכנת עיבוד תלת-ממד מורכבת, והגישה וההרשאה אל כל אחת מהן ניתנת לפי תפקידו הספציפי של כל עובד. כל פעילות המחשוב בענן של החברה מתנקזת בעשר חוות שרתים עצמאיות שהיא מחזיקה באתרים שונים באירופה, בצפון אמריקה ובאסיה.
טכנולוגיית ההדמיה משנה לחלוטין את הדרך שבה מוצרים מתוכננים, מיוצרים ונתמכים. דאסו חתומה על הסכמי סודיות עם כל לקוחותיה, ולכן למרבה הצער היא לא יכולה להתגאות בלמבורגיני החדשה או ביאכטה פורצת הדרך שעוצבו בעזרתה. כך, בהדגמת תהליך הפיתוח בפני עיתונאים היא נאלצת להיעזר במוצר דמיוני שהמציאה: התקן הזרקת אינסולין אוטומטי זעיר המיועד לחולי סוכרת.
למרות שמדובר בהתקן פיזי, חוץ מהדפסת אבטיפוס ראשוני "כדי להרגיש", כל התהליך - משלב הסריקה של המצאי הקיים בשוק, דרך העיצוב הראשוני והזרמת הנתונים למחשב, ועד למוצר המוגמר - הכל נמדד, מחושב ונבדק בתוך המערכת. כל רכיב ותהליך, כולל התנהגות של חומרים, עוברים סימולציה על בסיס מאגרי מידע עצומים מתחומי הפיזיקה, המתמטיקה, הכימיה, הביולוגיה, המכניקה והאלקטרוניקה: המינון המדויק של התרופה, מעבר הנוזל בתוך המחט, זמן ההזרקה, עוצמת הסוללה, הנזק הצפוי בנפילת ההתקן ועוד.
בדרך הזו, שינויים שצריך לעשות בתהליך - שכיום מהווים סיוט ליצרנים ועולים להם הון תועפות - נעשים בקלות יחסית; ברוב המקרים הם אפילו נלקחים בחשבון מראש. בויקיס: "כך, כשנדרש תיקון או שינוי, או כשמתגלה תקלה, קל מאוד להיכנס מחדש ל'עץ המוצר', לגרסת התוכנה הספציפית, לחפש את מקור הבעיה, ולתקן במהירות. יותר מזה: המערכת עצמה יודעת גם לבצע הדמיה של 'התעייפות החומר', כלומר כמה פעמים למשל תוכל לפתוח ולסגור את הסמארטפון המתקפל שלך עד שישבוק חיים. כיום התקינה עדיין דורשת לבצע בדיקה כזו בפועל על ידי מכונות מיוחדות, אבל רמת הדיוק בסימולציה מגיעה ליותר מ-90%".
להרגיע חולי סרטן
דאסו לא לבד בשטח. סימנס הגרמנית מתחרה בה ראש בראש בעיקר בתחומי הייצור במפעלים, וחברת ההדמיה האמריקאית הוותיקה אנסיס (Ansys) לא עושה לה חיים קלים בתחומי השבבים, המערכות הלווייניות והמכשירים הרפואיים. גם לתחום מדעי הטבע נכנסה עכשיו יריבה חדשה - חברת השבבים ומחשוב-העל אנבידיה, שהתמחתה במעבדים גרפיים חזקים והודיעה לא מכבר כי תבנה תאום דיגיטלי של כדור הארץ כולו, במטרה להאיץ את המחקר בתחום שינויי האקלים ומזג האוויר.
דאסו מצידה מתפעלת כבר שבע שנים "מעבדת חדשנות" שלא למטרת רווח, שבה היא מטפחת סטארטאפים המובילים פרויקטים טכנולוגיים עם פוטנציאל לשנות את החברה. היא מעמידה לרשותם חינם את כל הכלים שלה - כולל מאגר המידע העצום שהצטבר עם השנים - כדי לדמיין, לתכנן, לעצב, לבדוק ולנתח פתרונות שיעבדו בעולם האמיתי. בין הפרויקטים שבעבודה - סביבה וירטואלית שמדמה בצורה מושלמת את תהליך ההקרנות שמקבלים חולי סרטן, ואמורה להרגיע אותם לפני הטיפול עצמו. המעבדה של החברה בפריז, אגב, נראית כמו שילוב בין מגרש משחקים, מוסך ואולם משחקי וידיאו: בובות בגדלים שונים, מדפסות תלת-ממד, משקפי VR ועוד.
אחרי 40 שנה, מהו האתגר הגדול הבא של דאסו סיסטמס? לפי המנכ"ל שארלז, מדובר באיום האקלים המשתנה במהירות. "יש לי חמישה ילדים", הוא אומר, "ואני רואה שהדור שלהם מגלה רגישות מיוחדת ומוכן לפעול אקטיבית לטובת עולם בר-קיימא יותר. אני נוסע הרבה ואני מרגיש את זה בכל מקום. יש חרדה בסיסית מפני העתיד, ואנחנו בדאסו יכולים וצריכים להיות חלק מהפתרון. כי הטיפול באקולוגיה צריך להיעשות בדרך לגמרי רציונלית, מדעית. זה מה שאנחנו מביאים: דרכים למדוד דברים לפי פרמטרים ברורים, פתרונות מבוססי מדע. הפוליטיקאים פשוט צריכים ללמוד להקשיב טוב יותר למדענים".
הכותב היה אורח חברת דאסו סיסטמס בפריז
