שורה של חברות כבר מתחממות על הקווים, לקראת הכניסה לזירת המאבק על המטאברס: מטא (פייסבוק לשעבר), מיקרוסופט, אנבידיה, רובלוקס, דיסקורד. נאום חזון המטאברס של מארק צוקרברג היה רק שריקת הפתיחה של הקרב הגדול ובו בזמן הוא עצמו זינק לזירה עם ההכרזה על שינוי שמה של חברת פייסבוק ל"מטא". זה נראה כמשהו שיתפתח למלחמה גדולה ועקובה מכסף, אבל הפרס למנצחים קורץ: הכנסות עתק מהשוק החדש, הטריליון הבא של החברה המנצחת.
הדרך למטאברס - עוד כתבות:
איך עושים כסף במטאברס? מבחינתן של ענקיות הטכנולוגיה התשובה ברורה: מי שירצה לעשות עסקים במטאברס שלהן יצטרך לשלם להן דמי שימוש, משהו שמזכיר אולי שכר דירה שמשלמות חנויות בקניון. הכניסה שלנו למטאברס תהיה בחינם, כמו באינטרנט הרגיל, אבל אחרי שנסיים להסתכל סביב וליהנות מהנוף הווירטואלי, אנחנו נרצה לקחת בו חלק: לרכוש אווטאר איכותי שמייצג את האישיות שלנו, להלביש אותו בלבוש הולם, להיכנס למועדונים, להשתתף במשחקים, להיפגש עם חברים, לצאת לחופשות במקומות מדומיינים. כל הדברים האלה יעלו לנו כסף, והפלטפורמה, נגיד מטא, תגזור לעצמה עמלה קטנה מכל תשלום שנשלם. ככה מתעשרים.
הרבה חברות קטנות ובינוניות מחכות גם הן להיווצרות המטאברס. מה זה מחכות, לא יכולות להתאפק עד לרגע שבו יוכלו להשתלב בחזון האינטרנט השלישי. מה שעוד לא ברור להן לגמרי, זה מה יהיה המודל העסקי שיאפשר גם להן להרוויח במטאברס. האם הן ימכרו מוצרים וירטואליים, או שאולי יתנו שירותים תמורת דמי שימוש? האם הן ישלמו דמי שכירות לפלטפורמה, אולי היא תרצה להיות בכלל שותפה שלהן? ואולי מתחרה בהן עם שירותים דומים? הרבה סימני שאלה, הרבה התרגשות.
אם אתם שואלים את טל מלנבוים, מנכ"ל חברת הכפילים הדיגיטליים VFR וחברת הדוגמניות הדיגיטליות Zoe01, המטאברס כמו נולד למענו. "עכשיו זו התקופה שהדמויות הווירטואליות תופסות תנופה. פייסבוק נתנו לנו את הדחיפה האחרונה שהיינו צריכים. זה האיץ בנו להתקדם למקומות שלא חשבנו שנלך לשם", הוא אומר, ומספר על פניות רבות לקבל דמויות וירטואליות כדוגמניות ודוגמנים לאתרי מכירות ועל התעניינות בטכנולוגיה של החברה ליצירת כפילים דיגיטליים של המנהלים.
הרעיון המקורי היה שהכפילים הדיגיטליים ישמשו כצ'טבוטים שייתנו שירות ללקוחות, אבל בעולמות המטאברס הדמיון ממריא אל על. "אם אתה איש עסקים, אתה תנהל פגישות עסקים עם מנהלים אחרים במטאברס, ואתה תמקם את עצמך בעולם הווירטואלי", אומר מלנבוים. המוצר החם יהיה האווטאר שכל אחד יבקש ליצור לעצמו, לא דמות מצוירת כמו של צוקרברג, אלא כפיל שנראה כמו המקור, אולי עם שיפורים והתאמות שיחזקו את המסר: הבעות פנים שמוכרות טוב יותר, תנועות גוף שמשדרות ביטחון או תמיכה. "חלק מהעבודה שעשינו היה לנתח את תווי הפנים ואת הבעות הפנים בשיחה, וזה יהיה עניין חשוב ומרכזי בעולמות החדשים", אומר מלנבוים.
בפלטפורמה ווירטואלית כזו, מה יהיה המודל הכלכלי שלכם?
"אם בעולם האמיתי ואפילו בעולם האונליין מוכרים לי מוכר בגדים או ציוד, בעולם המטאברס מוכרים לי את המראה שלי, הדמות שלי בצורה טובה יותר ושונה. הפלטפורמה תציע סוג של API פתוח, וכל חברה שיש לה יכולת לייצר אובייקטים ב-3D תוכל להעלות אותם. אנחנו נהיה אחד הספקים האלה ואני ממש רואה איך אנשים קונים שיער, גבות, עיניים, הבעות. המומחים יוכלו לייצר את הדמות בצורה יותר יציבה ואפשר יהיה להבחין בין מעמדות, לראות למי יש דמות יותר מושקעת ולמי פחות מושקעת. זה מסקרן לאיפה זה עוד יכול להגיע, למשל האם הדמויות האלה יזדקנו, או שאנחנו נישאר כל הזמן באותו גיל ובאותו מראה. יש הרבה שאלות".
בכל מקרה, מלנבוים מעריך כי אפשר יהיה להבטיח הבלעדיות על האווטאר האישי של כל אדם באמצעות מערכת NFT לרישום זכויות על נכסים דיגיטליים. האם זה אומר שניתן יהיה לעבור עם האווטאר האישי בין פלטפורמות מטאברס מתחרות? זו שאלה פתוחה. לפי הערכתו, המודל הכלכלי של הפלטפורמה יהיה כמו זה של אפל או גוגל בחנויות האפליקציות שלהן כיום, כשהן נוטלות לעצמן שיעור מההכנסות של המפתחים שמוכרים את האפליקציות שלהם בחנויות שלהן.
הטכנולוגיה של חברת אינסאונדז (Insoundz) מכונה אודיו בשישה מימדים. היא מאפשרת לייצר צליל מותאם למיקום המאזין בחלל הווירטואלי. כשאתה משנה מיקום - הצליל משתנה, קולו של האדם שלידך עובר מימין לשמאל, הרעש מהטלוויזיה נחלש ופתאום אתה שומע את טפטוף המים מהברז במטבח. ממש כמו בעולם האמיתי. אינסאונדז פיתחה יישומים לעולם הגיימינג ולעולם הביטחוני, אבל המטאברס כאילו הומצא עבורה. "ייצור צליל בעולם וירטואלי היה החזון שלנו די מהתחלה אבל העולם עוד לא היה שם. מה שצוקרברג עשה זה שירות מדהים עבורנו", אומר גיא אתגר, מנכ"ל ומייסד משותף של אינסאונדז.
כלכלת המטאברס, הוא מעריך, תעבוד בכמה מודלים במקביל. חברות שמייצרות תוכן יבקשו לקבל תשלום מכל בעל מכשיר שמתחבר למטאברס וצורך את התוכן שלהם. למשל, אם המשתמש רוצה להכין פגישה וירטואלית על שפת הים בקריביים, הוא יוכל לרכוש מאינסאונדז צליל מרחבי של שפת הים, כולל שחפים מימין, גלים מלמטה ומוסיקה קובנית חרישית ברקע. ממש כמו שהוא רוכש היום פילטר באפליקציית תמונות. מודל אחר יהיה תשלום לפי שימוש, למשל על התחברות לשירות חדר ישיבות וירטואלי או על כניסה להופעה באיצטדיון וירטואלי.
כמו VFR, שמייצרת כפיל וירטואלי ללקוח באמצעות צילום ב-360 מעלות ועיבוד AI, כך אינסאונדז מפיקה צלילים למטאברס באמצעות דגימת צלילים מחדר אמיתי באמצעות מספר מיקרופונים שפזורים בחדר, או באמצעות מיקרופונים שנמצאים בציוד הקיים - מחשב, טלפון, טלוויזיה. לדבריו, הלקוחות יוכלו לרכוש מוצרים גנריים שמתאימים לכולם או מוצרים שמותאמים אישית, ולהגן על הרכוש שבבעלותם באמצעות NFT.
פייסבוק היא זו שתעשה את הכסף הגדול או שתתפתח תחרות?
"לא לחינם אתה רואה מאבק אדיר בין אפל לבין פייסבוק. הם הבינו שהם הפסידו את המשחק בטלוויזיה ואת המשחק בסלולר ועכשיו הם מנסים לשלוט בציוד שאיתו יצרכו את תכני המטאברס. ברגע שאתה שולט בציוד, אתה יכול להחליט איזה תוכן ייכנס. באותו מובן גם GTA בונים את המטאברס שלהם מעל המשחק ויש נסיון של כל חברה לנכס לעצמה את הפלטרפומה, כך שתוכל לגבות בה תשלום על שירותים דיגיטליים. כולם מדברים עכשיו על היוצרים בטיקטוק או ביוטיוב שרוצים ליהנות לאורך זמן ממה שהפיקו. הפלטפורמות יצטרכו לתת פתרונות, שיאפשרו למשל להפיק בטיקטוק אבל ליהנות מהכנסות גם ביוטיוב. אני חושב שחברות המדיה הגדולות רוצות לספק חוויה טובה כדי שהמשתמש ירצה לשלם כסף, ואם הן ינסו לכבול את המשתמשים הם ילכו למקומות אחרים".
אחת החוויות שילוו את המבקרים במטאברס תהיה ללא ספק החשיפה לפרסומות. ככל שיגדל מספר המשתמשים בפלטפורמה הווירטואלית והיקף הכספים שמשולמים לשירותים שונים, כך יהפוך המטאברס לאטרקטיבי יותר למפרסמים. ובעולם וירטואלי פרסום לא יהיה משבצת עם תמונה וטקסט. הוא ישתלב בחלל שסביבנו, יוטבע על מבנים, על גופים שמרחפים ממעל, על מכוניות שיסעו ברחוב. חפצים שונים כמו נעליים, כובעים, חולצות – יהיו ממותגים. וכן, כל אחד מאיתנו יראה פרסומות אחרות, מותאמות ומטורגטות אליו היטב.
חברת אנזו (Anzu) הישראלית ממוצבת היטב כדי לקחת חלק בעולם הפרסום הווירטואלי הזה. החברה שזכתה להשקעות של חברות כמו סוני, סוכנות הפרסום הגדולה בעולם WPP, וקבוצת הבייסבול שיקגו קאבס עוסקת בשתילת פרסומות בתוך פלטפורמות משחקים כמו רובלוקס.
איתמר בנאדי, מנכ"ל ומייסד משותף, אומר שהאופציה שמציג צוקרברג למטאברס היא אחת מתוך שתיים אפשריות. השנייה היא שהמטאברס יתפתח סביב פלטפורמות גיימינג כמו רובלוקס, פורטנייט או מיינקראפט, שהפכו לזירות חברתיות וגם לאתרי הופעות של זמרים ידועים. "הטכנולוגיה שלנו עובדת גם ב-VR וב-AR. כרגע אנחנו פחות מתקדמים עם זה עסקית כי עד עכשיו היה שם פחות תוכן ביחס לגיימינג, אבל מבחינתנו זה לא משנה אם המטאברס יקרה כמו שצוקרברג חושב או כמו ש-Epic חושבים, אנחנו בכל מקרה נהיה שם", הוא אומר.
המודל הכלכלי שלכם מזכיר את זה של עולם הפרסום המוכר, אז מה יהיה שונה במטאברס?
"חד משמעית אנחנו מביאים את הפרסום הדיגיטלי לתוך המטאברס. הכוח של הפרוטוקולים הפרסומיים בקניית מדיה, באפקטיביות, באנליטיקות, בחיוב - שום דבר לא משתנה, רק מתרחב לעוד סביבה".
אבל בכל זאת נוסף כאן עוד שותף להכנסות מהפרסום – פלטפורמת המטאברס.
"בתחום הגיימינג הפלטפורמות כמו אקס-בוקס, iOS או Windows לא שותפות בחלוקת הרווחים. הגישה שלהם היא להעצים את הקהילה שתצליח, וכדי שמפתחי המשחקים יצליחו מאפשרים להם לבחור את המודל העסקי שמתאים להם. במובייל לעומת זה, פייסבוק הם גוף פרסום. הם כבר עשו ניסוי בהעלאת פרסומות באוקולוס וקיבלו תגובות רעות. אבל יכול להיות שבעתיד פייסבוק יהפכו למתחרה שלי או שנעשה הסכם רישוי בינינו. בינתיים הם מדברים על זה ואנחנו עושים את זה".
האלטרנטיבה המבוזרת
ואולי המטאברס ייראה אחרת לגמרי: יכול להיות שציבור המשתמשים הענק יעשה לראשונה שימוש בכוח שלו כדי להשפיע על הפלטפורמות, כדי לעצב את המטאברס לפי העדפותיו ולא לפי העדפות מטא או רובלוקס. התקווה הזו מפציעה בעולמות הבלוקצ'יין והקוד הפתוח. התארגנויות קהילתיות במסגרות של DAO (ראשי תיבות של ארגונים אוטונומיים מבוזרים), אולי יהיו אלה שיובילו את פיתוח חוויות המטאברס וגם אמצעי התשלום בתוכו.
מומחית הבלוקצ'יין ד"ר מילי פרי, יזמית כנס NFT ישראל, יושבת ראש (BUG (Blockchain University Global ומנהלת מרכז המצוינות בתחום הבלוקצ'יין של הלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל, מאמינה שהמנוע הכלכלי מאחורי המטאברס יהיה היכולת לייצר בעלות ולרשום אותה באמצעות טכנולוגיית NFT. לדבריה, זהו מודל כלכלי שונה לגמרי מהמודל המוכר לנו, שבו קיימים סוכני אמון שמתווכים בין המוכר לקונה – מתווכים, חנויות, אתרי אינטרנט, חברות כרטיסי אשראי. "זה נותן להם הרבה כוח. למרות שאנחנו אלה שמייצרים את הכלכלה, אנחנו נמצאים בידיים שלהם. בעולמות הדיגיטליים הפלטפורמות הן סוכנות האמון, השירות לכאורה בחינם אבל שילמנו בפרטיות שלנו ובערכים דמוקרטיים שאולי לא היינו רוצים לוותר עליהם", היא אומרת.
הבלוקצ'יין, אותה טכנולוגיה שמבטיחה את העברת המידע והתשלומים, יצרה לדבריה סוכן אמון חדש וחסר אינטרסים - הקוד. בשנתיים האחרונות, עידן הקורונה, ה-NFT שמבוסס על בלוקצ'יין הפך לאמצעי בולט לסחור ולהחזיק בבעלות על נכסים דיגיטליים. זו הסיבה שהוא מתאים מאין כמוהו לשימוש ביקום המטאברס הווירטואלי. לדברי ד"ר פרי, "הטרנזקציה הכספית מאוד פשוטה, אתה לא צריך כרטיס אשראי, אתה לא צריך למסור את שמך. אתה מיוצג על ידי הארנק הדיגיטלי שלך. וזה יעיף אותנו לירח מבחינת היישומים".
למה לא נסתפק בתשלומים בכרטיס אשראי, כמו עד היום?
"למשתמש במטאברס יש דרישות. הוא לא מוכן שינהלו אותו בצורה בלתי נסבלת כמו שעושות את זה הפלטפורמות היום. אם אני קניתי חרב ייחודית בתוך משחק שיושב בשרת של חברה מסוימת, אני רוצה שזה יהיה נכס שלי. אני רוצה שיהיה לי NFT שמייצג את הבעלות על החרב ושאוכל להעביר אותה למשחק אחר. ולזה הפלטפורמות לא יכולות להסכים כי זה מושך את הבסיס הכלכלי מתחת לרגליהן. היום הן מחליטות מתי יוצאות גרסאות חדשות ומה יהיה המוצרים החדשים אבל יש כבר קהילות המבוזרות שבהן השחקנים מחליטים. אנחנו בטרנספורמציה מהעולם הריכוזי לעולם המבוזר. פייסבוק מתה, אבל היא עוד לא יודעת את זה".
את אומרת שהציבור יפתח מטאברס משלו?
"כן, ולא רק מטאברס. נצטרך אנשים עם יכולות טכניות, משתמשים שיודעים לעשות VR ו-3D וזה בא בהמשך לקהילות הקוד הפתוח שגם עשו שינוי מאוד מהותי. אפילו אחסון בענן לא נצטרך לרכוש מחברות הענן כי יהיה איחסון מבוזר בין המחשבים של כל המשתמשים בעולם. החברות ייראו אחרת, הן יבנו מתוך קהילה שנועדה למטרה מסוימת, למשל לכל הצמחונים יהיה DAO אחד. יהיה להם כוח כלכלי שנועד למטרה טובה. לדור ה-Z יש גישה חזקה לערכים, הוא הולך עם האמונות שלו והן שונות לחלוטין מאלה של הבומרס".
