ברשת
הייפ קרו: "יש מי שרוצה להוריד לטיקטוק, אבל פה אפשר להצליח לא משנה מי אתה"
48:37
"להקת הטיקטוק הראשונה בישראל" מגיעה הרחק מבאר שבע. ארבעה חברים (עדי בן יוסף, נאור כהן, חן מיגירוב ותאיר וקנין) רקדו יחד באותו הסטודיו בעיר והחליטו להעלות יחד סרטונים משותפים לטיקטוק. "התחלנו כארבעה חברים טובים, רקדנו וצילמנו יחד טיקטוקים. זה התחיל ככיף ותפס תאוצה", סיפר עדי. חן הוסיפה: "פתחנו עמוד, ואז זה תפס – והתחלנו לקחת את זה יותר רחוק – בת מצוות, אירועים, קניונים".
בתוך שנה וחצי, הלקה מבאר שבע כבשה את הבמות בכל רחבי הארץ. "לפני שנה וחצי הכירו אותנו רק בקניון של באר שבע", סיפר נאור. "תשאל מי מצלם ליד המזרקות בקניון, כולם בעיר יגידו לך הייפ קרו".
עדי: "עשינו שת"פים עם אליעד וזמרים גדולים. אומרים לנו 'אתם יותר מבינים מאיתנו בטיקטוק ואנחנו רוצים לבוא לעשות אתכם סרטונים'. הטיקטוק זה כוח מטורף לחשיפה, לשירים. עכשיו כולם מבינים את זה".
תאיר: "בטיקטוק אתה יכול להצליח, ולא משנה מי אתה. יש כאלה שרוצים להוריד לטיקטוק, אבל זו פלטפורמה מדהימה".
את חגיגות מאה אלף העוקבים ציינו בלהקה בהוצאת שיר – סוג של מתנה. "ידענו שלכולנו יש שמיעה מוזיקלית, אבל התחלנו ללמוד פיתוח קול ואמרנו בואו נוציא שיר", סיפר נאור.
עדי: "להצלחה של השיר הראשון שלנו לא ציפינו. זה הגיע לשני מיליון צפיות בתוך זמן קצר. זה היה מרתק לראות את זה, אז הקלטנו עוד שיר".
עוד "ברשת":
לכל אחד מחברי הלהקה יש סיפור חיים מורכב, והריקוד הוא זה שחיבר אותם יחד, ואת חלקם אולי גם הציל. נאור הגיע לסטודיו משכונת בני אור, שעלתה לתודעה בעקבות סדרת הדרמה על שכונת המצוקה והפשע. "באתי מבית קשה ונוקשה. תמיד רציתי להצליח ושיידעו מי אני. בגיל 14 הסתובבתי עם אנשים בני 20".
"בגיל 16 לקחתי את עצמי בידיים, מזל שהיה לי חבר שלא היה מופרע והתחיל לרקוד. הוא נכנס לסטודיו ואמרתי שאגיע איתו", הוסיף נאור. "נשארתי לגור שם, אבל הראש שלי יצא משם. אמרו לי 'אתה מבני אור, אתה בחיים לא תצליח. מפה אתה יכול להיות רק פושע'. היום אמא שלי אומרת 'כיף שהלכת בדרך שלך'. אבל הכל תלוי בך בסוף".
חן הייתה אלופת ישראל בג'ודו לפני שהחלה לרקוד. "רציתי להכיר יותר חברים בסטודיו לריקוד. תאיר היא החברה הכי טובה שלי, ואז התחיל הטיקטוק כשעוד הייתי בתיכון. התחלנו להופיע כשהייתי בת 15 וחצי, ובאותו הזמן ההורים שלי התגרשו. זה לא היה קל, אבל אמא שלי תמיד הייתה מאחוריי והחברים פה מאוד עוזרים לי".
"גם ההורים שלי התגרשו, ועברתי תקופה לא קלה בדיוק באותו הזמן של חן", סיפרה תאיר. "בתקופה הזאת רציתי רק לצאת מהבית ולברוח לסטודיו. החברים עשו לי טוב והחזיקו אותי, אבא שלי פחות קיבל את זה".
במשך שנים עדי החביא את התשוקה שלו לרקוד. "התחלתי לרקוד רק בגיל 18. ראיתי את מייקל ג'קסון בבית ורציתי להבין איך אני יכול להיות זה שעל הבמה, ולא רק להסתכל על המסך. ההורים שלי האמינו בלסיים לימודים ותואר, ולא אמרתי להם עד גיל 18 שאני רוקד, וזאת התשוקה שלי. בכל פעם שרקדתי והם פתחו את הדלת הייתי עושה משהו אחר, הרגשתי בושה".
"רקדתי במסיבת סיום והכוריאוגרפית חשבה שאני רוקד כל החיים, שאלה איפה אני רוקד ואמרתי לה בבית", הוסיף עדי. "ההורים שלי לקחו אותי לשיחה ושאלו למה לא אמרתי להם. אחר כך הייתי הרקדן של סטפן ושל סטטיק ובן-אל ואז התגייסתי. אחרי הצבא התחיל הייפ קרו".
למרות ההצלחות, כולל הובלת שיר הקיץ של ערוץ הילדים, יש כאלה שעדיין מפקפקים בהם. "כל יום בתגובות אומרים לנו 'אתם לא מספיק טובים', 'אתם עוד להקה'. יש המון תגובות טובות, אבל צריך גם לראות את התגובות הרעות. בתור הוותיק אני כבר פיתחתי חוסן".
תאיר: "היה לי קשה מאוד עם תגובות רעות. בטיקטוק יש המון שנאת חינם. אתה נותן את הכישרון שלך וזורקים עליך תגובות רעות. עדי הכניס אותי לפרופורציה ואמר לי שזה מצביע על קנאה".
נאור: "אני מפחד מזה. כמה זמן להקות יכולות לשרוד בארץ? אין את זה המון שנים. ישראל היא מדינה שלא כל כך מקבלת להקות".
"הייפ קרו" מתארחים אצל בר שם אור
בכל שבוע בר שם אור מארח ב-ynet radio את אושיות הרשת והמשפיענים הגדולים במדינה לשיחה על הדרך למעלה, ההצלחות, הכישלונות ומה שמסתתר מאחורי הסטורי.
