קחו את המשחק פורטנייט (Fortnite) כמשל: נגיד שהעברתם את השעתיים האחרונות בחיסול כמה מהאויבים המרושעים ביותר שנראו בפלטפורמה הזו, שדרגתם את טכנולוגיית השימוש בגרזן האלים שלכם לכדי אומנות וליתר ביטחון השתמשתם בכרטיס האשראי כדי לרכוש עוד כמה שיפורים שגורמים לכל היריבים שלכם לנוס לכל עבר.
האם עכשיו הייתם רוצים לקחת את הגרזן הזה למשחק קול אוף דיוטי (Call of Duty) למשל, שם הוא יתממש כמקלע BRX-Z בעל קצב אש רצחני שמטיל אימה על כל היריבים שלכם? אם הרעיון הזה מדליק אתכם, אתם כנראה קהל יעד לטרנד הכי מדובר של משחקי ווב3 (Web3) או אם תרצו, משחקי און-צ'יין (On Chain), שבהם הגיימרים הם הבעלים של ההתרחשויות במשחק.
רישום מבוזר במקום מערכת ריכוזית
הדרך לעשות את זה עוברת בבניית המשחקים על פלטפורמה של בלוקצ'יין (Blockchain), שהיא גם הבסיס לטכנולוגיות הקריפטו, או המטבעות הדיגיטליים. בפלטפורמה כזו, כל הפעילות שלכם במשחק מקבלת ביטוי ברישום מבוזר ולא במערכת ריכוזית של חברה כזאת או אחרת, והרכישות שלכם נעשות דרך ארנק דיגיטלי, באמצעות מטבעות קריפטו. לצד המשחק יש בורסה למסחר באלמנטים מהמשחק, שמקבלים את ביטויים בחוזים חכמים וברישומי NFT.
צריך להגיד ביושר שהאפשרות להעביר נכסים מפורטנייט לקול-אוף-דיוטי לא באמת קיימת. וזו בדיוק הבעיה. אבל הרעיון של משחקי ווב3 מרחף כבר כמה שנים בשמי עולמות הגיימינג, כמו כוכב שביט שסוחף בעקבותיו נחיל של תקוות, ציפיות, הבטחות והרבה דיבורים בלשון עתיד.
יש עם זה שתי בעיות עיקריות: האחת, שמרבית משחקי הווב3 עד כה הם יותר פלטפורמות לעשיית רווחים ספקולטיביים מאשר פלטפורמות למשחק, מה שאומר שחוויית המשחק היא זוועה; והשנייה, שמיליארדי הגיימרים בעולם פשוט לא שם. הם רוצים לרוץ, לקפוץ, לירות, לשחוט, לנהוג ולהקים אימפריות. פחות מעניין אותם לצאת מהמשחק עם יותר כסף מכמה שהיה להם כשנכנסו.
בעלות אמיתית על נכסים דיגיטליים
בחברת סטארקוור (StarkWare) הישראלית משוכנעים שעכשיו דברים עומדים להשתנות. אלי בן ששון מייסד שותף של החברה והמנכ"ל שלה, אומר שבחברה מאוד אופטימיים לגבי הטכנולוגיה וההבטחה שהיא יכולה לתת בעלות אמיתית לאנשים על הנכסים, הפעולות ובכלל החיים שלהם במרחב הדיגיטלי.
סקר שעשתה חברת Unstoppable Games הבריטית במאי השנה מעלה שגיימרים לא ממש מרוצים מהיקף הכספים שהם הוציאו על רכישות בתוך המשחק. מתברר שבממוצע גיימר משלם 6,425 דולר במהלך השנים, משהו כמו 105 דולר בשנה.
כשאתה בלהט המשחק זה אולי נראה רעיון טוב, אבל בסקר אמרו 35% מגיימרים שהכספים האלה נראים כמו בזבוז מוחלט והם היו רוצים להמשיך ולהחזיק ברכישות שלהם גם הלאה. כמו קלפי כדורגל בקופסת הזיכרונות.
בן ששון אומר שהטכנולוגיה שפיתחה סטארקוור עונה בדיוק על הצרכים האלה: "יש לך בעלות אמיתית ולא נגמרת על הנכסים שרכשת תוך כדי המשחק. ואתה יכול לשלב בין נכסים ממשחקים שונים. זה כמו ילד שמשחק עם בובה של מארוול ובובה של מאטל ביחד. משחקי מחשב הנוכחיים הם עולם ריכוזי, וכופים עליך להישאר בשרת של חברה כשהנכסים שקנית חלים רק שם".
במשחקי ווב3 טמונה הבטחה גדולה גם למפתחים וליוצרים. אלה יוכלו ליצור עולמות חדשים או רמות יצירתיות ומאתגרות שישלבו בתוכן דמויות וחפתים שמגיעים מכל מיני משחקים. "יש להם יכולת ליצור משחקים חדשים וגם יכולת מוניטיזציה חדשה של היצירות שלהם – שנותנת להם תמריצים כלכליים להמשיך וליצור" אומר בן ששון.
כרגע נראה שעדיין יש רתיעה של מרבית המשתמשים ומשחקי בלוקצ'יין נשארים נחלתה של קהילה קטנה ואליטיסטית
"אתה נוגע בנקודות נכונות. חלק מהציבור נכווה באינטראקציות של גיימינג מעל בלוקצ'יין, היה חיכוך גדול בהכנסת יוזרים חדשים וגם המחירים הקשו על השימוש. כל הדברים האלה הם בלשון עבר. היום חוויית משחקים מבוססי בלוקצ'יין היא כמו כניסה למשחק חדש. גם עלויות השימוש בבלוקצ'יין ירדו בצורה דרמטית וקצב הפעולות עלה, כך שחוויית המשתמש היא יותר נעימה. זה נכון שעולם הגיימינג הרחב לא נכנס עדיין, אבל אני מאמין שנגיע לשם".
אתגר האיסוף והאגירה
אחת התובנות היסודיות בעולמות הגיימינג החדשים היא שלא מדובר באותו סוג של משחקים. יש בעולם אלפי משחקים, בדרך כלל אלה אפליקציות משחקים בסמארטפון, שמעבירות את זה הזמן בלי לאתגר יותר מדי.
גיימרים רציניים ישחקו במשחקים עתירי גרפיקה ואפקטים שמיועדים לקונסולות או למחשבי גיימינג מקצועיים. שם אפשר לירות, להילחם, לחסל זומבים או חייזרים, לבנות אימפריות או להתחרות במרוצים מטורפים.
אבל כל זה שייך לעולמות הווב2: המשחקים מופקים ומממונים בהשקעה גדולה על ידי ענקיות הגיימינג, והן מחזירות את ההשקעה באמצעות מכירת המשחקים, דמי שימוש ורכישות של חפצים בתוך המשחק. בעולמות הווב3 המציאות שונה לגמרי. במרבית המקרים אין שם אקשן מטורף ואדרנלין גבוה - האתגרים מתבטאים באיסוף ואגירה של חפצים ואלמנטים במשחק, כשהבסיס הכלכלי למשחקים הוא טכנולוגיית בלוקצ'יין ותשלומים במטבע קריפטו.
הדור הראשון של משחקי הקריפטו התייחס למשחקים כמו שהתייחס לאומנות ב-NFT: דרך להרוויח כסף בעסקאות ספקולטיביות. ככה באו לעולם משחקי Play to Earn שבהם המטרה העיקרית היא להשיג חפצים בזול ולמכור אותם ביוקר. זוכרים את Axie Infinity? לפעמים היה נדמה שאלה בכלל משחקי פירמידה משוקצים.
עכשיו יש דור מחדש של משחקי ווב3, שאולי יהיה הגשר בין העולמות. אחד הכיוונים המובילים הם משחקיMMORPG (massively multiplayer online role-playing game) שהמוכר שבהם - World of Warcraft, הוא כנראה הדוגמה המובהקת ביותר לסוג הזה של משחקים.
הבעיה היחידה היא שבינתיים זה לא קורה. מה שיש הם בעיקר משחקי קזינו והימורים שונים שמשלבים ביצוע משימות שונות כדרך לאגור חפצים, NFTs וטוקנים. יש משחקים שעוסקים בסחר בנדל"ן, משחקי קלפים, פה ושם מרוצים או משחקי חלל שבכולם הסחר בחפצים הוא מרכיב מרכזי. אלה לא דברים שמדברים לגיימרים.
גיגי לוי-וייס, שותף מנהל בקרן NFX, היה מהמשקיעים הראשונים בפלייטיקה ותקופה מסוימת מנכ"ל אתר ההימורים 888. הוא משקיע כמעט אך ורק בגיימינג ונחשב לגורו בתחום. בעניין משחקי בלוקצ'יין הוא נשמע מעט סקפטי: "לפני שנתיים-שלוש, כשהדבר הזה התחיל, השקענו במספר חברות גיימינג עם מרכיבי בלוקצ'יין. מתוכן יש כמה שכשלו, כמה שעשו פיבוט למשחק ללא בלוקצ'יין, ויש אחת שגייסה המון כסף ושאמורה לשחרר את המשחק עוד מעט. יש סיכוי שהם יהיו הראשונים שיעשו משחק ברמה הכי גבוהה עם אלמנטים ממשחקי RPG".
איתן רייסל הוא מייסד ושותף מנהל בקרן VGames, שמתמחה בהשקעות במשחקים בארץ ובעולם. אחרי לא מעט השקעות ואקזיטים במשחקים, הוא מודה שמשחקי בלוקצ'יין מרתיעים אותו: "הקריפטו נכנס למשחקים כמו מטוסF16 שטס לתוך קיר ולא עצר לשנייה. לדעתי בגלל זה האפקט היה יותר מדי חזק. בסוף, משחק הוא כלכלה מאוד סגורה ומתנהל כמו מדינה קטנה. מרגע שאתה פותח את זה, יותר קשה למפתח לשלוט על המחירים וזה מקשה לנהל את כלכלת המשחק כמו שצריך".
יכול להיות שאתה מחמיץ את הדבר הגדול הבא בעולם המשחקים?
"מן הסתם אתה מודד את עצמך כל הזמן אם אתה פחדן או שאתה מחמיץ משהו. אבל בסוף, המטבע כאן הוא מאוד ספקולטיבי. זה הרבה יותר משחק במנייה מאשר כל דבר אחר. להגיד לך שיש לי ידע בלנהל מטבע? לא. אני לא רוצה להיות נביא זעם. יכול להיות שבעוד עשר שנים זה ישתנה, אבל כרגע אני חושב שההשפעה של AI על תחום הגיימינג הרבה יותר גדולה מההשפעה של הקריפטו", רייסל טוען.
גיא בן-דב, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת הפרסום במשחקים אנזו (Anzu), משמש גם כיו"ר עמותת גיימאיז (GameIS), ארגון גג של מפתחי המשחקים בישראל. "הנושא של בלוקצ'יין כתפיסה של ווב3 בהחלט עניין אותנו", הוא מספר, "ישראל דווקא לא עלתה על הגל הזה יחסית למדינות אחרות".
"הנקודה היא שמדובר בקהל שונה מקהל שחקני המשחקים בחינם (Free to Play) המוכרים בארץ. זה קהל שהנושא של פיננסים ואיסוף חפצים יותר משמעותי אצלו. בחו"ל זה קיים יותר, אבל גם לא מדובר בהמונים. זה עדיין שוק שבונה את עצמו ובעיקר את הציפיות ממנו".
קשה להבין איזו מוטיבציה יכולה להיות לחברת משחקים גדולה לאפשר בעלות והעברה של חפצים מחוץ לפלטפורמה
"אני מסכים אתך. עם זה קשה להעריך מה יהיה בעוד עשר שנים. זה בהחלט אחד העתידים האופציונליים. אבל זה ידרוש תמיכה מאוד משמעותית של החברות הגדולות ואנחנו יודעים שזה לוקח הרבה שנים אולי אפילו עשרות שנים".
כדאי אולי להקשיב לאביחי חרמון, עיתונאי, אנליסט גיימינג ומנכ"ל חברת משחקי המובייל לאיה (Leia Games). "אני אומר לך כמי שבא מתעשיית הגיימינג, שיש לי בטן מלאה על משחקי בלוקצ'יין: הם מחוברים לתעשיית הבלוקצ'יין, מנסים למשוך משקיעים ואנשי קריפטו, ולא מבינים מה גיימרים רוצים".
באמת נראה שהבעיה היא שאין למשחקים האלה יוזרים, אין ציבור
יש היום בערך 70 מיליון שחקנים במשחקי בלוקצ'יין, זה כלום בפיתה. למשחק מצליח רגיל יש עשרות מיליוני שחקנים. לפורטנייט יש 50 מיליון שחקנים ביום. וכאן יש 70 מיליון בכל האקוסיסטם. זו בדיחה. הסיבה היא שהמשחקים שלהם לא טובים. יש דיסוננס מאוד גדול בין המשקיעים שרוצים להרוויח כסף לבין הגיימרים שרוצים ליהנות מהמשחק ולא אכפת להם מ-NFT ומבעלות על נכסים".
אבל הנה, בסוף אתה בעצמך מפתח משחק בלוקצ'יין
"אחת הסיבות שהקמתי חברת משחקי ווב3 הייתה כי אמרתי – 'חלאס לעשות משחקים גרועים'. בבלוקצ'יין כולם מדברים על לפתח פלטפורמה, אבל האם היא גם משחק? נכנסתי למשחקי קז'ואל בווב3 וזה מביך. לא מבין איך אנשים מרשים לעצמם להוציא משחקים כאלה".
אז מה התשובה שלך, איך לפצח את השוק?
"אנחנו פנים לעולמות של משחקי יכולת (skill), לא הימורים. אמרנו - בואו ניקח משחקי סקיל ונוסיף להם קריפטו. אתה תיכנס לאפסטור, תתקין את המשחק, תשלם דרך אפל פיי. כל הקריפטו עלי, אני מחבר אותך לארנק ומנסה לעשות גיימיפיקציה לכל החוויה הזו. במקום לקחת בלוקצ'יין ולהתאים אותו למשחקים, בואו נעשה ההיפך. יש 3 מיליארד גיימרים במובייל, בואו נביא אותם לקריפטו".
