לפי הערכות, פלטפורמת המסרים המאובטחת "סיגנל" צירפה לשורותיה כמיליון משתמשים חדשים במהלך חודש מאי. יש שתולים את ההצלחה הפתאומית במשבר הקורונה העולמי ובהאצה הדיגיטלית שנכפתה עלינו בעקבות הסגר והריחוק החברתי, אחרים מתמקדים דווקא באקלים הפוליטי הסוער בארה"ב, ובהפגנות המחאה סביב מותו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במיניאפוליס לעיני המצלמה.
האלפים שממלאים את הרחובות בארה"ב נתקלים בהתנגדות, לעיתים אלימה, מצד השלטונות, ומתעוררים לאפשרות שעליהם למצוא דרכים בטוחות יותר להתארגנויות מחאה ולמניעת חיכוכים עם גורמי האכיפה. אחת הדרכים היא מעבר לתקשורת מבוססת סיגנל - פלטפורמת מסרים מיידיים, לא פופולרית כמו וואטסאפ או טלגרם, אבל כזו שקנתה לה מוניטין של פרטיות לאורך השנים, בזכות הצפנה מקצה לקצה (E2EE) ושימוש בקוד פתוח.
עוד כתבות על סיגנל:
למרות שלכאורה גם וואטסאפ היא אפליקציית מסרים מוצפנת מקצה לקצה, יש הבדלים נוספים בין הפלטפורמות, שהופכים את סיגנל לאטרקטיבית יותר עבור מי שפרטיותם חשובה להם. נור עבד אלח'אלק, מצוות השירות של חברת אבטחת המידע ESET מסביר כי "וואטסאפ וסיגנל משתמשות באותו פרוטוקול להצפנת שיחות מקצה לקצה אשר נקרא Signal Protocol (בעבר נקרא TextSecure Protocol) ופותח על ידי החברה Open Whisper Systems, המפתחת של Signal. וואטסאפ משתמשת בפרוטוקול זה לצורך הצפנת שיחות.
פוטנציאל קטן לחולשות
"מעבר לזה, סיגנל נותנת דגש חזק על פיצ'רים מוכווני פרטיות. האפשרות של הודעות נמחקות למשל, קיימת בסיגנל כבר כמה שנים טובות. מתבססת ונותנת דגש חזק בכל הקשור לנושאים של פרטיות. סיגנל גם מפרסמת את הקוד המלא של המוצר, כך שהפוטנציאל להימצאות של חולשות קטן, לעומת וואטסאפ בעלת הקוד הסגור שהופכת להיות יעד יותר אטרקטיבי יותר עבור תוקפים".
אבל ההבדל המשמעותי ביותר לטענתו, הוא בעובדה שוואטסאפ נמצאת בבעלות ענקית הטכנולוגיה פייסבוק, שהמודל הכלכלי שלה מבוסס על איסוף מידע משתמשים והתאמת פרסומות ממוקדות. "פייסבוק נמצאת במרכזו של משבר אמון גדול מאז פרשת קיימברידג' אנליטיקה", הוא מסביר, מה שהופך את וואטסאפ להרבה פחות אטרקטיבית ומקשה לתת בה אמון.
לפי נתונים של פלטפורמת המחקר App Annie, אפליקציית סיגנל ל-iOS עשתה היסטוריה בתחילת חודש יוני כשנכנסה לראשונה לרשימת 10 האפליקציות החברתיות שהורדו הכי הרבה פעמים. סיגנל נוטה להציג זינוק במספרי הורדות ומשתמשים על רקע מתיחות פוליטית ברחבי העולם, ובארה"ב הזינוק המשמעותי הקודם שלה נרשם ביום ההשבעה של הנשיא המכהן, דונלד טראמפ.
תמיכה ממייסד וואטסאפ
אבל סיגנל היא לא פלטפורמה חדשה וצעירה כפי שאולי נהוג לחשוב. למעשה, מדובר באבולוציה של מיזוג בין RedPhone ל-TextSecure, שבשנת 2015 הפכו רשמית לסיגנל. היום היא זמינה בכל פלטפורמה שאפשר לחשוב עליה, ועל אף שהיא מחייבת רישום באמצעות מספר טלפון אמיתי - היא מצליחה לפצות על זה באמצעות פרוטוקול הצפנה חזק, ובכך שהיא לא מאחסנת מטאדאטה של שיחות משתמשים.
לפני כשנתיים, סיגנל קיבלה זריקת מרץ עם הקמת The Signal Foundation, ארגון ללא מטרות רווח ששם לו למטרה לפתח פלטפורמות תקשורת מאובטחות. אחד המייסדים הוא לא אחר מאשר בריאן אקטון, שהקים עם שותפו יאן קום את וואטסאפ, מכר אותה לפייסבוק ב-2014 ומאז הספיק להכות על חטא. לצד הקמת הארגון, סיגנל קיבלה השקעה של 50 מיליון דולר, במטרה להפוך אותה לפלטפורמה נגישה עבור הציבור הרחב ולמתחרה ראויה בוואטסאפ הפופולרית.
סיגנל כוללת פיצ'רים מבוססי פרטיות שמשתמשי וואטסאפ יכולים רק לחלום עליהם: שיטות לאימות זהות הנמענים - גם בשיחה קולית וגם במסרים כתובים; הודעות שמשמידות את עצמן; נעילת מסך והסתרת התכנים; וממש לאחרונה נוסף גם כלי לטשטוש פנים מתמונות המצולמות ונשלחות באמצעות האפליקציה. על אף שחלק מהפיצ'רים האלה נמצאים בטלגרם, הפלטפורמה של טלגרם לא מוצפנת כברירת מחדל.
בשנים האחרונות לסיגנל היו גם פנים ציבוריים די מוכרים: חושף השחיתויות אדוארד סנודן נוהג להמליץ על שימוש בה, וב-2015 אף הבהיר שהוא משתמש בסיגנל באופן יום-יומי. לאט אבל בטוח - החלו ארגונים ממשלתיים, מחוקקים ובכירים - בארה"ב ובאירופה, לאמץ את סיגנל לצורך הבטחת תקשורת מוצפנת ופרטית. מוקדם יותר החודש צייץ מנכ"ל ומייסד טוויטר, ג'ק דורסי, והפציר בעוקבים להוריד ולהשתמש באפליקציית סיגנל. עיתונאים מובילים מגופי התקשורת הגדולים בעולם, בהם הגרדיאן והוושינגטון פוסט, מדווחים כי הם נעזרים בסיגנל לצורך תקשורת מאובטחת עם מקורות.
כדאי לזכור: לא מוכרחים להיות פעילים פוליטיים, עיתונאי תחקירים או חושפי שחיתויות כדי להעריך את היתרונות של סיגנל בכל מה שקשור לפרטיות ואבטחה של מידע. לעומת היתרונות, יש גם חיסרון אחד משמעותי, שכן פלטפורמות מסרים תלויות בבסיס המשתמשים שלהן. אם תורידו סיגנל עכשיו ולא תמצאו שם אף אחד - היא לא תהיה שווה הרבה.
אבל אם החודשים האחרונים לימדו אותנו משהו, השיעור הוא שביסודו של דבר - כולנו פגיעים וחשופים במידה שהולכת וגוברת. בין אישור תקנות האיכון על ידי השב"כ בישראל בחסות הקורונה לבין הנסיונות לדיכוי המחאות בידי רשויות האכיפה בארה"ב עובר קו ברור של הידוק החבל סביב הצוואר האזרחי, בדרך למדיניות מעקב. זו לא שאלה של איפה או מתי, זה קורה כבר עכשיו.
