"אני פוגש אנשים שאומרים לי שהם אוהבים את ווייז, אבל אף אחד לא סיפר לי אי פעם שהוא אוהב את מכשיר הניווט או את המצפן שלו", מנסה אהוד לוי, אחד המשקיעים הראשונים בווייז, להסביר את סוד ההצלחה של אפליקציית הניווט הישראלית. "החברה הצליחה ליצור בצורה מאוד יפה חיבור רגשי לאפליקציה ובעזרתו גם את הקהילה, שאחד היסודות שלה הוא המלחמה באויב משותף - הפקקים".
5 צפייה בגלריה
הראשונים שזיהו. אהוד לוי (מימין) ויהל זילקה
(עיבוד תמונה. צילום: עומר הכהן, shutterstock)
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
"מה שאני אהבתי בווייז זה שהמשתמשים יוצרים את הדאטה, בין אם מדובר בדאטה של המפה ובין אם מדובר בדאטה של התנועה בכבישים", משתף יהל זילקה, גם הוא מהמשקיעים הראשונים בחברה. "עוד יותר אהבתי את זה שכל מי שנוסע עם האפליקציה בעצם תורם למאמץ הזה בלי שהוא צריך לבצע פעולה כלשהי".
החודש לפני עשור נרכשה ווייז על ידי גוגל תמורת יותר ממיליארד דולר, באחד האקזיטים הגדולים בתולדות ההייטק הישראלי. הסכום הגבוה, הפרופיל הציבורי של גוגל והעובדה שהיישום שנמכר היה מוצר צרכני פופולרי עם נתח שוק עצום ולא טכנולוגיה עלומה שפועלת מאחורי הקלעים, גורמים לעסקה הזאת להדהד עד היום ולהיזכר כאחד מסיפורי ההצלחה הבולטים של התעשייה המקומית.
ניווט באמצעות הסמארטפון אולי נראה לנו כמו הדבר הכי טבעי בעולם ב-2023, אבל זה ממש לא היה המצב בסוף 2007 כאשר לוי וזילקה התוודעו לסטארט-אפ ישראלי קטן שנקרא עדיין Freemap. כמה חודשים לפני כן אפל הציגה מכשיר חדש בשם אייפון, מערכת ההפעלה אנדרואיד עוד לא הושקה ורובנו עדיין הסתובבנו עם טלפונים סלולריים לא מתוחכמים במיוחד (זוכרים את נוקיה?) ובעלי מסכים קטנים למדי. אף אחד לא העלה אז על דעתו להיעזר במפה על מנת להגיע לעבודה או הביתה, ובשביל לנווט למקום שלא הכרנו היינו משתמשים במפות מודפסות או, במקרה של נסיעה לחו"ל, שוכרים מכשירי GPS יעודיים.
לוי, אז שותף-מנהל בקרן ההון-סיכון ורטקס, נזכר שבאותה תקופה ממש החלו להיכנס שבבי GPS לטלפונים: "אמרתי לעצמי שסוף-סוף אפשר לפתח אפליקציות מובייל. חיפשתי באופן אקטיבי אפליקציות בתחום ה-GPS וככה בעצם הגעתי לחברה, שמאוד מצאה חן בעיניי".
באותה תקופה גם זילקה, אז שותף-מייסד בקרן מאגמה, התוודע לסטארט-אפ הצעיר של אהוד שבתאי, אמיר שנער ואורי לוין. "מפגישה לפגישה הם הראו לי איך מפה נוצרת פשוט על ידי זה שאנשים נוסעים עם האפליקציה", הוא מספר, "אגב, זה עוד לא היה עם טלפון סלולרי אלא עם מכשיר PDA (מחשב כף יד) שלא היה מחובר לרשת. אני ידעתי לעשות את ההשלכה של מה יקרה אם יעבירו את זה לטלפון".
"למה התלהבתי? אני הבנתי את עולם המפות, שנשלט אז על ידי שתי חברות שנקראו Navteq ו-Tele Atlas", אומר זילקה, "שתי החברות האלה הוציאו כמיליארד דולר בשנה כדי לדאוג למפות עדכניות. איך הן עשו את זה? באמצעות הוצאת כלי רכב עם הרבה מכשירים לשטח, על ידי צילומי אוויר ובדרכים אחרות. העלויות היו מאוד גדולות. פתאום באה חבורה ואומרת שהיא יכולה ליצור מפה עם אפס עלות, רק על ידי זה שהמשתמשים נוסעים עם התוכנה. כמובן שזו לא אותה איכות, אבל השאלה הגדולה הייתה אם זה מספיק טוב וכמה מהר אפשר לייצר מפות שאפשר להשתמש בהן".
זילקה: "אפל הם לא חברת תוכנה, והם הכי היו צריכים את ווייז. עד היום לא הצלחתי להבין למה זה לא קרה. הפעלנו את כל התותחים הכי גדולים כדי לקבוע פגישה עם טים קוק, והוא פשוט דחה אותנו"
גם לוי חקר את עולם המפות ושוחח עם בכירים בחברות שעסקו בתחום לפני שהחליט אם להשקיע בווייז: "קיבלתי תשובה די אחידה, שאין סיכוי לדבר כזה כי אנשים רוצים מפות מדויקות וצריך להראות להם גם את גובה הגשרים וגובה הרמזורים. הם אמרו שאי אפשר לסמוך על הקהילה שתבנה את המפות כמו שצריך. בוא נגיד שהתשובות האלה שכנעו אותי להשקיע בחברה".
השניים החליטו להשקיע בווייז, אבל זילקה הפתיע את היזמים כאשר הציע להם להכפיל את סכום הגיוס הראשוני מ-6 ל-12 מיליון דולר. "האמנתי שזה יאריך את מסלול ההמראה של החברה, יסייע לנו להביא עוד משתמשים ויגדיל את הסיכוי שבגיוס הבא נקבל הערכת שווי יותר גבוהה", הוא מסביר. לשם כך, הצטרפה לוורטקס ומאגמה קרן ההון-סיכון בלו ראן ונצ'רס. "Seed (סבב גיוס ראשוני - י"מ) של 12 מיליון דולר היה מאוד-מאוד חריג באותה תקופה", נזכר לוי.
דילמת האייפון
לוי מספר על ויכוחים קשים שהתחוללו בדירקטוריון של החברה בימים הראשונים: "היו לנו משאבים מוגבלים והתלבטנו אם לפתח את האפליקציה עבור מוצר חדש של אפל, חברה שטלפונים זה ממש לא התחום שלה, שנקרא אייפון, או לפתח אותו עבור מוצר ששימש אז אנשי עסקים עם רמה סוציו-אקונומית גבוהה - בלקברי. בסוף, למזלנו, הצד של אפל ניצח, ומסיבה טכנית. האייפון ידע להציג את הגרפיקה של ווייז בצורה מאוד מהירה ויפה ולכן החלטנו ללכת על זה. אבל מבחינת הפרופיל של המשתמש, היה יותר הגיוני לפתח עבור בלקברי. היו הרבה דילמות כאלה".
ב-2009 השיקה ווייז את האפליקציה בישראל והחלה לחפש מנכ"ל חדש. לישורת האחרונה הגיעו נועם ברדין ואחד, נפתלי בנט. בסופו של דבר היה זה ברדין שקיבל את המושכות והוביל את החברה עד 2021.
מתי בעצם אתם מבינים שהאפליקציה הפכה ללהיט?
לוי: "הייתי אומר שבאזור 2009, כאשר חצינו את רף מיליון המשתמשים והתחלנו לגדול בצורה מאוד יפה. המדדים שלנו היו מספר המשתמשים ונפח השימוש. כשראינו שזה הופך להיות אקספוננציאלי, הבנו שבאמת יש פה משהו. זה היה מאוד מאתגר. הרי מתי אתה צריך לנווט? כשאתה נוסע למקום שאתה לא מכיר. למקום שאתה מכיר, אתה לא צריך מכשיר ניווט. אבל ההצדקה לאפליקציה במובייל היא שאתה משתמש בה באופן תדיר. אז איך אתה מגשר על הפער הזה? זה היה מאוד לא טריוויאלי להגיע למצב שאנחנו מתרכזים באנשים שנוסעים לעבודה כדי שישתמשו באופן יומיומי באפליקציה".
לוי מציין לטובה את הפוקוס של החברה, שלדעתו נשמר עד היום והוא אחד מסודות ההצלחה שלה: "ההצעה של ווייז למשתמשים היא 'אנחנו ניקח אותך הכי מהר לאן שאתה צריך להגיע'. לא ניקח אותך למקומות הכי יפים, לא למקומות הכי מעניינים, לא באופניים, לא בתחבורה ציבורית, לא כלום - אנחנו עוזרים לנהגים שנוסעים לעבודה להגיע הכי מהר ליעד שלהם. אתה יכול לשער שכל יומיים בא מישהו עם רעיון כזה או אחר, אבל ההנהלה הייתה ממוקדת בדבר הזה".
מתנה מטים קוק
אחד האירועים המכוננים בתולדות ווייז התרחש בספטמבר 2012, כאשר אפל השיקה את אפליקציית המפות שלה Apple Maps שהייתה עמוסה בתקלות למגינת ליבם של המשתמשים. "אחרי שבועיים-שלושה אפל הוציאו הודעה שהם ממליצים בינתיים לעבוד עם ווייז", משחזר זילקה, "זה יצר פתאום הייפ סביבנו. הבנו שהנושא חם וניסינו להגיע למנכ"לים של חברות הטכנולוגיה הגדולות - פייסבוק, מיקרוסופט, גוגל, אפל ואמזון".
באופן רשמי, בווייז לא דיברו אז על מכירה, אלא על סבב גיוס נוסף שבמסגרתו שווי החברה יוערך בכ-700 עד 800 מיליון דולר. אבל לדברי זילקה, כאשר ניגשים למנכ"לים של חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם ומבקשים מהם להשתתף בסבב גיוס, ברור שגם האופציה של מכירה נמצאת על השולחן. "לא התקבלה החלטה בדירקטוריון, לא היה דיון כזה אפילו", הוא נזכר, "אבל זה ברור לגמרי שחברות טכנולוגיה תמיד מעדיפות שהטכנולוגיה תהיה שלהם מאשר להשקיע בה".
לוי: "זאת תהיה טעות מצד גוגל למזג בין השירותים של ווייז וגוגל מפות. יש כוח בלשמור על שני מותגים. אופי השימוש שונה: כדי להגיע הכי מהר למקום מסוים, אני פותח ווייז. כדי לדעת איפה נמצא בית האופרה במילאנו, אני פותח גוגל מפות"
זילקה נזכר שבכירי החברה נפגשו עם המנכ"לים של רוב חברות הטכנולוגיה, אבל דווקא לטים קוק הם לא הצליחו להגיע. אמזון ירדה מהפרק, מיקרוסופט החליטה לוותר על ווייז למרות שהייתה משקיעה אסטרטגית בחברה, ובסופו של דבר התחרות הצטמצמה לשתי מתמודדות - גוגל ופייסבוק. "גוגל, עם המשאבים הבלתי סבירים שלה, הייתה יכולה לתת את ההצעה הנדיבה ביותר", נזכר לוי.
הייתה התלבטות עם מי ללכת?
לוי: "לא. ההתלבטות הייתה אם למכור או לא. הייתה לנו גם הצעה מאוד יפה להשקעה בחברה, עם הערכת שווי מאוד גבוהה, וההתלבטות הייתה אם למכור או לקחת את ההשקעה הזאת, לתת עוד רגל על הגז ולהמשיך לבנות את החברה. היזמים הם אלה שקיבלו את ההחלטה בסופו של דבר".
זילקה נזכר שהעסקה עם גוגל נסגרה תוך פרק זמן קצר מאוד של כשבוע בלבד. "זה היה מדהים", הוא נזכר. הוא עצמו חשב שדווקא אפל הכי מתאימה כרוכשת: "הם לא חברת תוכנה, הם אלה שהכי היו צריכים את ווייז, הם אלה שנפלו על הפנים עם המפות שלהם".
למה לדעתך זה לא קרה?
זילקה: "עד היום אני לא הצלחתי להבין. אנחנו הפעלנו את כל התותחים הכי גדולים כדי לקבוע פגישה עם טים קוק, והוא פשוט דחה אותנו".
5 צפייה בגלריה
נועם ברדין, מנכ"ל ווייז לשעבר. "כל רעיון שהיה לנו אומץ על ידי גוגל מפות"
(צילום: עמית שעל)
הסכום האסטרונומי שגוגל שילמה על ווייז, 1.1 מיליארד דולר שהתחלקו בין המשקיעים, המייסדים והעובדים, החזיר ללוי ולזילקה פי 20 ממה שהשקיעו בחברה. כל אחת מהקרנות שלהם הרוויחה יותר מ-100 מיליון דולר מהמכירה. "מיליארד דולר היו שבירת תקרת הזכוכית", אומר זילקה, "כולנו חשבנו שאפשר להגיע ליותר בעתיד אם נמשיך ונגייס כסף, אבל זאת הייתה בסופו של דבר ההחלטה של הצוות. אני הייתי מוכן להמשיך, אבל עסקה כזאת משנה את העולם של היזמים, המנכ"ל והעובדים. אתה לא יכול לעצור בעדם. וזאת לא תוצאה גרועה, זאת תוצאה מעולה, מדהימה, שעוד לא הייתה. בוודאי לחברה ישראלית".
"אתם תהיו כמו יוטיוב"
לאורך השנים נשמעו לא פעם טענות על כך שגוגל רכשה את החברה הישראלית על מנת לבלום את התחרות בתחום הניווט וכי היא ממשיכה להקצות את מירב תשומת הלב והמשאבים שלה לגוגל מפות (Google Maps). נועם ברדין חיזק את התזה הזאת כאשר ב-2021, לאחר שסיים את תפקידו כמנכ"ל ווייז, פרסם פוסט נוקב שבו מתח ביקורת חריפה על הנהלת גוגל.
"לא קיבלנו הפצה מגוגל וכל רעיון שהיה לנו אומץ במהרה על ידי גוגל מפות", האשים ברדין, "חנות האפליקציות של אנדרואיד התייחסה אלינו כצד-שלישי". הוא גם הצביע על כך שבניגוד לאפליקציית המפות של גוגל, ווייז לא הגיעה מותקנת מראש על מכשירי אנדרואיד. "כל הצמיחה של ווייז אחרי הרכישה נבעה מעבודה שלנו, לא מתמיכה של ספינת האם", סיכם.
זילקה מבהיר כי הוא אינו בקיא במה שקרה עם החברה לאחר הרכישה ב-2013, אבל מציין שגוגל דווקא עמדה בהתחייבותה לשמור על העצמאות של ווייז: "לפני שחתמנו איתם על ההסכם הסופי הם אמרו, 'אתם תהיו עצמאיים כמו יוטיוב, לכו תדברו איתם'. אני לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל עד היום הם עמדו בהתחייבות שלהם. ועם יוטיוב לא היה להם מוצר מתחרה כמו גוגל מפות. מגיע להם שאפו על זה, אני באמת מוריד בפניהם את הכובע".
לוי מסכים: "גוגל התייחסו לווייז מאוד יפה אחרי הרכישה ודי נתנו לה יד חופשית. גם המותג נשמר - ווייז לא הפכה לצוות מחקר ופיתוח עבור גוגל מפות. אני חייב להגיד שזה היה מאוד-מאוד יפה מצידם".
בסוף השנה שעברה גוגל מיזגה את המחלקות של ווייז וגוגל מפות וההשערה היא שבעתיד יהיה גם מיזוג של שני השירותים.
לוי: "אני בספק. אני חושב שזאת תהיה טעות מצד גוגל לעשות דבר כזה, אבל קטונתי. יש כוח בלשמור על שני מותגים. אופי השימוש בווייז ובגוגל מפות הוא שונה: כשאני רוצה להגיע הכי מהר למקום מסוים, אני פותח את ווייז. כשאני רוצה לדעת איפה נמצא בית האופרה במילאנו, אני פותח את גוגל מפות".
אפקט ווייז
זילקה, היום שותף-מייסד בקרן 10D, מאמין ממרחק השנים שלעסקת גוגל-ווייז היה אימפקט דרמטי על ההייטק הישראלי. "ווייז ומובילאיי (שנרכשה על ידי אינטל תמורת כ-15 מיליארד דולר ב-2017 - י"מ) שינו את מפת הסטארטאפים. לפני ווייז היה אולי 50 חברות שהתעסקו בתחום המוביליטי והאוטומוטיב. היום יש 650 חברות כאלה. ההצלחה של שתי החברות האלה משכה לישראל חברות רב-לאומיות שהקימו כאן מרכזי מחקר ופיתוח, והיום יש לנו את את כנס אקו-מושן שאנשים מגיעים אליו מכל העולם".
ההצלחה של ווייז, מובילאיי ולצדן וויקס, מוסיף זילקה, סייעה להגדיר מחדש את היעדים של היזם הישראלי: "לפני כן, הנורמה של חברות ישראליות הייתה לפתח מוצר שיהיה רכיב במסגרת יותר גדולה ולמכור אותו תמורת 200-300 מיליון דולר. ווייז הראתה שאם לא מוכרים מוקדם, ואם בונים חברה משמעותית שהיא מובילה בקטגוריה שלה ומביאים אותה לערך ענק, אז התוצאה עבור היזמים, המשקיעים והאקוסיסטם היא פנומנלית". לראיה, הוא מצביע על כך שאם ב-2013 היו רק שתי חברות ישראליות עם שווי של יותר ממיליארד דולר - ווייז ו-וויקס - היום יש יותר ממאה.
בנוסף, ווייז פרצה דרך לחברות ישראליות נוספות שהעזו בעקבותיה לפנות לצרכן הסופי (B2C) ולא לעסקים אחרים (B2B). "ההייטק הישראלי לא היה ידוע לפני כן במכירה למשתמשים הסופיים, וזה היה שינוי", אומר זילקה. לוי, שעזב את קרן ורטקס ב-2014 כדי להקים את קיינן פרטנרס, מסכים: "ווייז הייתה ה-B2C המשמעותי ביותר שקם בישראל. היום יש לה 150 מיליון משתמשים חודשיים. זה מאוד-מאוד מרשים".
האם גוגל מפות תבלע את ווייז?
האם ווייז תהיה קיימת גם בעוד עשור, או שהיא תיבלע בתוך גוגל כפי שקרה בעבר ללא מעט סטארטאפים שנרכשו על ידי ענקית הטכנולוגיה? בדצמבר 2022 נפל דבר בווייז: אחרי עשור שבמהלכו התנהלה אפליקציית הניווט באופן כמעט אוטונומי תחת חסותה של גוגל, החליטה ענקית הטכנולוגיה כי במסגרת הקיצוצים בחברה 500 עובדי ווייז ישולבו במחלקת "גיאו" שעומדת מאחורי מוצרי המפות של גוגל - מאפס, ארת' וסטריט וויו.
במסגרת המהלך הודיעה גוגל כי מנכ"לית ווייז, נהא פאריק, שנכנסה לנעליו של נועם ברדין רק בשנת 2021, תסיים את תפקידה לאחר תקופת מעבר. בחברה שיבחו את "המיתוג הייחודי, האפליקציה האהובה והקהילה המשגשגת" של ווייז והבטיחו כי היא תמשיך לפעול כשירות נפרד.
חייבים להודות שמדובר במהלך מתבקש, בטח בתקופה של קיצוצים: אין היגיון כלכלי בכך שבגוגל מפות ובווייז יעבדו אנשים שונים במקביל על פיצ'רים זהים. מצד שני, יש אנשים שכבר שנים טוענים שאין שום היגיון בכך שגוגל מחזיקה בשני מוצרי ניווט שונים שבסופו של דבר מתחרים אחד בשני.
האיחוד בין ווייז וגוגל מפות הוא טכני בלבד כרגע; מבחינת המשתמשים שום דבר לא אמור להשתנות. אבל מדובר במהלך שיאפשר לגוגל למזג בין שתי האפליקציות הרבה יותר בקלות אם יום אחד היא תרצה בכך. ולכו תדעו אילו הפתעות יכולות לצוץ בהמשך הדרך.
