בני האדם לא מותאמים היטב לשרוד בטבע. יש לנו עור דק, שיניים חלשות, עיכול איטי, חושים לקויים, ואנחנו לא כל כך מהירים או חזקים. אנחנו לא יכולים לצוד, ללקט או לגדל מזון ללא כלים ושיטות. אנחנו צריכים מחסה, בגדים ואש כדי להגן על עצמנו מפני פגעי מזג האוויר, מזיקים וטורפים. אנחנו, במילה אחת, שבריריים.
אבל אנחנו חכמים. למדנו ליצור מגוון כלים שאפשרו לנו להתגבר על המגבלות הטבעיות שלנו וכך יצרנו מהפכה טכנולוגית אחרי מהפכה. האחרונה שבהן היא מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), אשר ניצבת בימים אלה במרכזו של דיון לגבי הסיכונים והסיכויים הגלומים בה. באופן טבעי, רבים חוששים ממה שמצטייר כטלטלה בכל תחומי החיים, אשר עלולה להיגרם כתוצאה מכניסת AI לעולמות התעסוקה, הטכנולוגיה, הרפואה, הכלכלה, החברה ואפילו היחסים בין בני האדם. אלא, שההיסטוריה מלמדת אותנו, כי המהפכות הגדולות ביותר תמיד נראו תחילה מפחידות ומאיימות, אך לימים התבררו כמבשרות שינוי חיובי – כזה שסייע לאנושות להתקדם ולהתפתח.
ריפרש
החברה הישראלית שהמציאה מחשב עם משקפיים במקום מסך / עם טמיר ברלינר
42:48
ניתן לראות זאת עוד במהפכה החקלאית, שהתרחשה לפני אלפי שנים, כאשר בני האדם החלו לביית צמחים ובעלי חיים והתיישבו בכפרי קבע. שינוי דרמטי זה העניק לבני האדם מקור יציב ושופע של מזון, אפשר להם להתרבות ולהרחיב את הטריטוריה שבה חיו, וסלל את הדרך לצמיחת הספרות, המתמטיקה והאומנות. לאחר מכן הגיעה המהפכה התעשייתית, כאשר השימוש במכונות, בדלק ובחשמל שינה סדרי עולם והעניק לאנושות דחיפה אדירה בפריון ובניידות. התיעוש גם נתן לנו את היכולת לחקור גבולות חדשים, לרבות האוקיינוסים, השמים והחלל החיצון, והמצאת הטלגרף, הטלפון והרדיו אפשרו לבני האדם לתקשר זה עם זה כפי שלא עשו מעולם.
תומר סימוןצילום: ראובן קופיצ'ינקיהתיעוש והמעבר ההמוני מהאזורים הכפריים אל הערים הביאו איתם כמובן גם תופעות לוואי כגון זיהום, מחלות ואי שוויון. עם זאת, אסור לנו לשכוח כי הטכנולוגיה שהתפתחה בעקבות זאת הובילה, בין היתר, ליצירת מערכות חימום ומיזוג ולעלייתה של הרפואה המודרנית. כך, הרבה לפני שמישהו חשב על האינטרנט, נוצרה האחדה בין האדם כיצור טבעי לבין הטכנולוגיה שיצר באופן מלאכותי על מנת לשרוד ולהתפתח. מהפכת המחשוב הביאה לכך שהטכנולוגיה לא שימשה עוד רק מפעלים ועסקים אלא הפכה לשפה כלל-עולמית, הנפוצה בכל בית ומשמשת גם אנשים פרטיים.
ניתן אפוא לראות, כי אנחנו, בני האדם, למדנו ליצור דרכי חיים מלאכותיות, בעזרת טכנולוגיה, מדע והנדסה, ולהגיע למצב בו המין האנושי יכול להשיג כל מטרה פיזית, לשגשג ולהתפתח. ועדיין, לאורך ההיסטוריה, קיבלנו בחשש ובספקנות כל מהפכה. החשמל ואפילו האינטרנט נתקלו תחילה בפחד גדול. איך זה יעבוד? האם זה לא יפגע בנו? ומי יגן עלינו מפני ניצול לרעה? והנה, מאה שנים אחרי השימוש הראשון בחשמל, וכשלושה עשורים אחרי פריצת האינטרנט, ברור כיום לכול, שהתרומה החיובית שלהם גדולה לאין שיעור מכול חשש או איום. שתי הטכנולוגיות הן חלק מהיומיום שלנו, ואנחנו לא יכולים לתפקד בלעדיהן.
אז מה הלאה?
נורברט וינר, חוקר מדעי המחשב ופילוסוף אמריקאי, אמר בזמנו, כי אחרי שהאדם הצליח להתנתק מהתלות שלו בכוח השריר, המהפכה הבאה תהיה כאשר ננתק את התלות שלנו בכוח המוח. זה מביא אותנו לקפיצה המלאכותית השלישית, זאת של הבינה המלאכותית. בניית היסודות של המהפכה הזו החלה כבר בשנות החמישים של המאה ה-20, כאשר המדען אלן טיורינג חקר את יכולתן של מכונות לחשוב. ב-1956 נולד המושג בינה מלאכותית, במובן של הענקת יכולת כמו אנושית (בינה) לתוצר מלאכותי (מחשב).
כל ההתפתחויות האלה, ועוד לפני העידן הדיגיטלי, יצרו איחוד בין האדם לטכנולוגיה (למלאכותי). אנחנו כבר לא יכולים להתקיים ללא כל השכבות המלאכותיות שבנינו סביבנו במעגלים הולכים וגדלים. העידן המודרני, ביחד עם מהפכת המחשוב, הביאו אותנו לאיחוד מקיף יותר ביחד עם הטכנולוגיה, שהשתלבה לחלוטין בחיינו.
כ-70 שנים מאוחר יותר, השנה היא 2024 וכולנו יכולים לחוות ולהשתמש בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, כמעט מבלי לשים לב. למשל, המלצה אוטומטית לסדרה מנטפליקס, או ביצוע שיחת טלפון באמצעות העוזרת הקולית בסמארטפון הן פעולות מבוססות בינה מלאכותית שאף אחד לא חושש מהן. הכלים האחרונים שנכנסו לחיינו – כלי ה- GenAI (בינה מלאכותית יוצרת) לעומת זאת, נמצאים במרכזו של דיון סוער.
צ'אטבוטים ומחוללי תמונות מבוססים AI הפכו פופולריים במהירות עצומה, הם זמינים בקלות לכל אחת ואחד מאיתנו, דרך הטלפון החכם או המחשב, ומציעים מגוון פעולות שלא ניתן היה לדמיין עד כה, החל מיצירת מסמכים מורכבים בלחיצת כפתור ועד יצירת תמונות וסרטונים באמצעות משפט יחיד. אבל היתרונות של ה-AI אינם נעצרים בשימוש האישי, אלא משפיעים גם על עולם התעסוקה.
מי שהתנסה לא רוצה לחזור אחורה
מחקר שעורכת מיקרוסופט מדי שנה בקרב עשרות אלפי אנשים בעשרות מדינות ברחבי העולם מצא, כי רוב מוחלט של העובדים שמתנסים בכלי הבינה מלאכותית של החברה לעבודתם (77%) לא מעוניין לחזור לעבוד בלעדיהם. הסיבה היא ככל הנראה, החסכון הגדול בזמן. על פי הממצאים, 22% מהמשתמשים בכלים חוסכים יותר מ-30 דקות ביום והזמן הזה מושקע על ידי רוב העובדים (53%) בעבודה מרוכזת. אחוז גבוה מהנשאלים אף ציין שכלי GenAI משפרים את איכות העובדה שלהם (68%) ועוזרים להם לייצר רעיונות חדשים (72%). מכאן ניתן ללמוד שבמקום לחשוש מהכלים החדשים, ניתן להשתמש בהם בצורה יעילה בכדי להעצים עובדים.
מורים למשל, יוכלו להשקיע זמן רב יותר בשיחות אישיות עם תלמידים, אם תלמיד יוכל לתרגל כישורי קריאה בצורה מותאמת אישית באמצעות בינה המלאכותית; אנשי רפואה יהיו פנויים לשיחה שוטפת עם המטופלים שלהם, אם כל פגישה תתועד באופן אוטומטי. כלומר, הבינה המלאכותית לאו דווקא תרחיק אנשים זה מזה, אלא יכולה לפנות לנו זמן יקר שניתן להשקיע ביצירת קשר, והגברת הקשב שלנו אחד לשני. החשש מפני ניצול לרעה ומפני הגברת האי-שוויון כתוצאה משימוש לא נכון בבינה המלאכותית זוכה גם הוא למענה. השחקנים הגדולים ב-AI הביעו זה מכבר מחויבות לשימוש אחראי בבינה מלאכותית, והדבר בא לידי ביטוי הן בעידוד שהם מעניקים לרגולציה ממשלתית שתפקח על התחום והן בפיתוח הטכנולוגי שהם מובילים – פיתוח המבוסס על שקיפות, אמון, הוגנות, בטיחות והגנה על פרטיות.
אפשר אולי לדמות את השלב הנוכחי בכך שיצרנו לעצמנו שכבה מלאכותית נוספת המאפשרת לנו לנהל ולהבין את העול המלאכותי שיצרנו מסביבנו באלפי השנים האחרונות. הפעלנות (Agency) היא שלנו וטייס המשנה הזה הוא לצידנו, בשליטתנו, בהכוונתינו ולצרכינו.
לכל אורך ההיסטוריה והפרה-היסטוריה, למעשה, האבולוציה וההתקדמות של האדם היתה שלובה ביחד עם טכנולוגיה, מכלים פשוטים (גרזני אבן) ועד המכונות המתקדמות והמשוכללות ביותר (מאיצי חלקיקים או וטלסקופים בחלל). באותו אופן, הבנייה וההטמעה של ה-AI הן תהליך הדרגתי, המתקדם תוך העלאת שאלות וביקורת עצמית. מכאן, שבמקום לפחד מהשינוי עלינו לחבק אותו ברוח הסקרנות והאופטימיות שהנחו את המין האנושי בכל אחת מהמהפכות הגדולות שלקחו עד היום את האנושות לשלב הבא שלה.
ד"ר תומר סיימון הוא המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח
