שנת הלימודים שנפתחת היום תהיה הרבה יותר טכנולוגית ממה שהכרנו בעבר. משבר הקורונה, שפגע קשות במערכת החינוך, הכיר לנו את הלימודים מרחוק באמצעות וידאו. אבל יותר ויותר הבינו במערכת החינוך שהטכנולוגיה היא התשובה למגבלות שמוטלות, ועלולות להמשיך ולהקשות על מהלך הלימודים עוד זמן רב. כך יוצא, שתקופת הקורונה הפכה להזדמנות הגדולה של חברות אד-טק, טכנולוגיות חינוך, שעד כה לא הוערכה משמעותן כיאות.
טכנולוגיה בחינוך 2020, כך זה נראה
(מקור: מיינדסט, קלאסוס)
קחו למשל את חברת קלאסוס (Classoos) הישראלית, שבנתה מערכת שמעבירה את כל ספרי הלימוד למדיה דיגיטלית ומאפשרת להשתמש בהם באמצעות מחשב, טאבלט או הטלפון של התלמיד. החברה פועלת כבר שמונה שנים ועד לאחרונה היא עדיין התקשתה לשכנע בתי ספר והורים, שהחלופה הדיגיטלית עדיפה לאין שיעור על הספרים הכבדים, המיושנים. בתי ספר התגלו כמעוזים של שמרנות. ואז קרתה הקורונה, התלמידים הסתגרו בבתים והדרך ללמידה התחוורה בבהירות: ספרי לימוד וירטואליים.
הפלטפורמה של קלאסוס ממחישה מה אי אפשר לעשות, אלא באמצעות טכנולוגיה. על מסך הטאבלט התלמידים לא רואים רק את דפי ספר הלימוד, אלא גם שכבות מידע שהוכנו על ידי המורה, הם יכולים להדגיש, להוסיף הערות, לשרבט קשקושים וירטואליים, יש להם גישה לסרטוני וידאו שמסבירים קטעים קשים בטקסט, הם יכולים להתחבר לקורסים מקוונים, לתרגולים של החומר.
השימוש במערכת אינו זול, בין השאר בגלל עלות השאלת הספרים שמשולמת להוצאות הספרים, וגם זה היווה חסם כניסה משמעותי. אבל בתקופה שקדמה לקורונה כבר החלה התובנה לחלחל לבתי ספר ולהוצאות לאור של ספרי לימוד. עם התחלת הסגר גייסה קלאסוס את ההוצאות וביחד עם משרד החינוך הכריזה על פתיחת הגישה לכל בתי הספר לכל ספרי הלימוד, בחינם. אבשי שגב, מייסד שותף ומנכ"ל משותף בקלאסוס: "זו הייתה תוצאה של היחסים הטובים עם ההוצאות לאור, הן לא היו חייבות כלום. וזה איפשר להרבה בתי ספר, שלא יכלו לעשות זאת לפני כן בגלל החסם הכספי, להתנסות ולהכיר את המערכת. זו הייתה קפיצה מאוד גדולה בשבילנו".
וכך נפתחת שנת הלימודים החדשה כשקלאסוס כבר מותקנת ב-130 בתי ספר בישראל ויש לה הסכמים עם 145 הוצאות לאור בישראל. ולא רק בישראל: החברה החלה לפעול בבריטניה ב-2017 והתקינה את המערכת ב-18 בתי ספר. פרוץ הקורונה היה קריאת השכמה לבתי ספר גם שם, קלאסוס גייסה את הוצאות הספרים להציע השאלת ספרים בחינם באמצעות המערכת והתוצאה היא 100 בתי ספר שילמדו עם קלאסוס בשנת הלימודים החדשה. "אני אומר את זה בלי טיפה של ציניות, אני שמח שיכולנו לסייע", אומר שגב, "באנגליה גם מבינים את זה יותר טוב מאשר בישראל, מבינים שזה עוד לא נגמר ושצריך להתכונן גם לדבר הבא".
קלאסוס הוקמה ב-2012 על ידי אבשי שגב, עמיר גולן, גיל בהר וגיא בהר. בתחילה מימנו המייסדים את החברה מכיסם, אחר כך גייסו כ-5 מיליון דולר בכמה סבבים, ועכשיו מתקדם סבב גיוס נוסף של 10 מיליון דולר. אחרי ישראל ובריטניה היא התרחבה לשורה ארוכה של בתי ספר בינלאומיים שלומדים לפי שיטת הלימוד הבריטית, עם לקוחות בסין, אינדונזיה, צרפת, ארה"ב, ואיך לא – גם במדינות המפרץ. "עד 2024 אנחנו נגיע להיות החברה המובילה העולמית", אומר שגב. בלי טיפה של ציניות – הקורונה עשתה להם טוב.
למידה היברידית
מערכת החינוך למדה קורס מהיר וכואב בנושא חשיבות מערכות מידע מקוונות. מערכת ועידות הווידאו זום, שפותחה בכלל למגזר העסקי, הוסבה להחלפת כיתת הלימוד, לא תמיד בהצלחה גדולה. מערכות נוספות עברו הסבה קצת יותר משמעותית. כך למשל מיקרוסופט ישראל, שפועלת במעל אלף בתי ספר ברשתות עמל, אמית ועתיד, תמכה במעבר ללמידה מקוונת, בין השאר במתן גישה לכלי אופיס עבור המורים והתלמידים ובפלטפורמת הווידאו טימז (Teams) בגרסה שמותאמת למערכת החינוך. גם הטכנולוגיה של קלאסוס הותאמה ושולבה בתוך מערכת ניהול הלמידה (LMS) של טימז. יכולות דומות מוצעות גם על ידי חברת גוגל.
במיקרוסופט מדברים על למידה היברידית במערכת החינוך החל מהיום, שמבוססת על הטכנולוגיות של החברה. בין השאר מדובר על שילוב הכשרה והתנסות מקצועית בבינה מלאכותית (AI), שילוב משחק מיינקראפט בתכנית הלימודים, מעבדות וירטואליות בענן ועוד. ערן גופר, מנהל מגזר החינוך במיקרוסופט ישראל, אומר: "מאמצע מרץ ראינו גידול עצום מ-30 אלף משתמשים למעל 100 אלף משתמשים, מורים ותלמידים, שהמשיכו לעבוד בפלטפורמה בסביבת הלמידה, ותקשורת רציפה בין המורים לכיתות שלהם".
מחקר שהוזמן על ידי מיקרוסופט בארה"ב מגלה כמה תובנות מעניינות על לימוד מרחוק. למשל שקשה לתלמידים להתרכז במהלך שיעור מלא באינטרנט ושיעור קצר יהיה יותר אפקטיבי, שיש צורך בלמידה פעילה, בשיתוף חברים לכיתה, ועם מעקב של המורים אחר ההתקדמות שלהם. וגם שיש צורך בסיוע בהקניית הרגלי למידה מרחוק, ותמיכה אישית – מורה ותלמיד לבד. מיקרוסופט מציעה כמענה לכל אלה גרסה חדשה של מערכת תובנות (Insights) שמותאמת למערכת החינוך, אשר פותחה בישראל במרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט.
עלייה דרמטית
אחד הגופים הבולטים בישראל בתחום הטכנולוגיה בחינוך הוא המרכז לטכנולוגיה חינוכית – מטח, גוף עצמאי וללא כוונת רווח, שפועל כבר 50 שנה עם ספרי לימוד וספרים דיגיטליים, סביבות למידה דיגיטליות עוד מהתקופה שקראו להן תוכנות, אתר הלמידה אופק, מו"פ נרחב בתחום טכנולוגיות למידה ועוד.
אחד המיזמים החשובים של מטח הוא מרכז החדשנות מיינדסט ( MindCET) שממוקם בירוחם. במרכז מיינדסט תומכים בסטארט-אפים בתחום האד-טק ובמחקרים לשילוב טכנולוגיות בחינוך, וגם בונים קהילת מורים ויזמים שנועדה לדיון ברעיונות חדשניים בתחום. אבי ורשבסקי, מנכ"ל מיינדסט, מסכים שתקופת הקורונה נתנה דחיפה לתעשיית האד-טק: "כל הסטארט-אפים שאנחנו מכירים וגם חברות יותר מבוססות, מדווחות על עלייה דרמטית בהיקפי השימוש, כשהשיא היה בתקופת הסגרים".
לדבריו, המשבר במערכת החינוך גרם לפריצת החסם שעמד בפני חברות טכנולוגיות החינוך. "קורה עכשיו משהו יותר עמוק", אומר ורשבסקי, "הטכנולוגיה החינוכית שפנתה בעיקר לקהל של early adopters, כאלה שרצו להתנסות בדברים חדשים, הפכה לחלק מהחיים של כולם. הרבה מההבטחות של התחום מתממשות עכשיו כי הוא באמת נהיה אמיתי, כבר לא רק בשוליים. המדיום הזה גם משנה את החינוך, ואני חושב שהוא לא יחזור להיות מה שהיה קודם. פתאום צריכים להסתכל על תהליך הלמידה עצמו ולא רק על בית ספר, שהילד הולך אליו כל בוקר".
בשנת הלימודים הקרובה יכולים במטח ובמיינדסט להתגאות בשורה של פרויקטים טכנולוגיים חינוכיים, שאילולי הקורונה אולי היו זוכים לפחות התעניינות. היה כמה דוגמאות:
שברים בדרך שלי
מערכת ללימוד באמצעות כלים טכנולוגיים של שברים במתמטיקה, לכיתות ד'-ה', שפותחה על ידי מטח בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט. החידוש הוא ביכולת של המערכת לזהות את התקדמות הילד, הקשיים והחוזקות שלו, ובאמצעות בינה מלאכותית להתאים לו את קצב ההתקדמות ונושאי הלימוד. המידע שבמערכת מאפשר למורה להתאים את ההוראה לצרכי הכתה המדויקים ולשלב תמיכה אישית בכל אחת ואחד מהילדים.
סייבר סקוואד
מסימני התקופה: לימודי סייבר כבר בבית הספר היסודי. סייבר סקוואד (Cyber Squad) היא מערכת להיכרות עם תחום הסייבר והאבטחת מידע לתלמידי כיתות ח'-ט'. בעולם שבו בני הנוער מחוברים לאינטרנט כשמונה שעות ביום, ונחשפים לסכנות רבות, החל מבריונות ברשת, דרך גניבת זהות ועד ניסיונות הונאה, מדובר באחד מכישורי החיים החשובים ביותר שבית הספר יכול להעניק לתלמידים: כישורי חשיבה, פתרון בעיות, ואוריינות קיברנטית ודיגיטלית, שיתרום לדרך בה יתנהלו כשהם ברשת. מעבר לזה, מדובר בהכרה עם מקצועות העתיד, כשתעשיית הסייבר העולמית מתמודדת עם מחסור בכוח אדם. סייבר סקוואד פותחה בשיתוף עם חברת סייבינט (Cybint), שהוקמה על ידי רואי צור ומתמחה בהכשרה בתחום הסייבר. המערכת נמצאת בשימוש בארה"ב, אירופה, סינגפור והודו, וסיימה גם פיילוט בישראל.
פלתורה
אם מדברים על כישורי חיים, הנה מקצוע שלא היה מוכר בכלל עד לשנים האחרונות: חשיבה חישובית. פלתורה (Plethora) היא מערכת לפיתוח מיומנויות של פתרון בעיות מורכבות לתלמידי כיתות ג'-ט' באמצעות פיתוח כישורי הבנה במערכות מורכבות וחשיבה חישובית ואלגוריתמית. פלתורה מאתגרת את התלמידים בפתרון בעיות שיתופי באמצעות משחק מחשב, המשתמש בשפה ויזואלית וללא צורך בשפת תיכנות. המערכת פותחה בשיתוף פעולה עם המחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן והיזמים הם ד"ר רמי מראלי ממכון ויצמן ואפי ברוך, מנכ"ל ומייסד שותף. בתקופת הקורונה גוייסה המערכת והיא נמצאת בשימוש של עשרות אלפי תלמידים בישראל ובמדינות נוספות.
Eton.News
המערכת של ETON מעודדת פיתוח מיומנויות כתיבה במעטפת של מערכת עיתונאית אמיתית. התלמידים נהנים לקחת חלק ביצירת עיתון משלהם, שבו הם משלבים כתבות שכתבו בעצמם, תמונות וסרטונים וגם מתנסים בעבודת צוות. כך אפשר גם להוציא לאור עיתון בית ספרי מודפס, דיגיטלי או באפליקציה ייחודית לבית הספר. שלושת היזמים, אלעד שלו, בועז חשביה ויניב ריינהרץ', היו בעבר בתפקידים בכירים ב"ידיעות אחרונות" (גילוי נאות: ynet משתייך לקבוצת "ידיעות אחרונות") והם פיתחו מערכת לימוד שמבוססת על עקרונות מערכות עיתונאיות אמיתיות. המערכת פועלת כבר בעשרות בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים בכל המגזרים ובחודשים האחרונים הסתיים פיילוט בפולין ופיילוט נוסף מתקיים בספרד.
קליקס
מערכת קליקס נותנת מענה לתחום המתפתח בשנים האחרונות של למידה עצמית באמצעות קורסים מקוונים. כל מי שהתנסה בלמידה כזו יודע עד כמה היא מורכבת וארוכה ודורשת כוח התמדה. קליקס מסייעת ללמידה עצמית על ידי בניית קבוצות למידה, בדומה לקבוצות ריצה בעולם הכושר והבריאות. היא מציעה אבחון מזורז שמסייע ללומד לבחור את הקורסים המתאימים לו, לאחר מכן הלמידה נעשית דרך המערכת והיא גם מציעה מאמן למידה דיגיטלי שמסייע ללומד למצוא את דרכי הלמידה המתאימות לו, בקצב שלו. היוזמה לבניית המערכת היתה של יהונתן אייזנשטיין ומיכל בר זכאי, יזמים מירוחם, וכעת הוא נמצא בפיתוח של צוות מיינדסט, משה דוד ורן מגן.
