פייק ניוז, תיאוריות קונספירציה, סרטונים גרפיים, ביטויי שטנה וצבאות של בוטים. "תוהו ובוהו", מתאר יוסף דאר, מייסד-שותף וסמנכ"ל מוצר בחברת Cyabra, את מה שמתחולל ברשתות החברתיות מאז שהתחילה המלחמה עם חמאס בשבת האחרונה.
6 צפייה בגלריה
כאוס ברשתות החברתיות
(עיבוד תמונה. צילום: Thaspol Sangsee / Shutterstock.com, MAHMUD HAMS / AFP)
ב-Cyabra, שמנטרת איומים ברשתות החברתיות, בחנו כ-734 אלף פוסטים ותגובות סביב המלחמה שפורסמו על ידי כ-450 אלף חשבונות בפייסבוק, X (טוויטר לשעבר), אינסטגרם וטיקטוק בימים האחרונים. "מה שאנחנו רואים זה בעיקר השתתפות אקטיבית של משתמשים פיקטיביים בשביל לדחוף נרטיבים מסוימים", מספר דאר.
עוד בנושא:
בחברה סרקו 162 אלף חשבונות שהשתתפו בשיח ובדקו את האותנטיות שלהם. הממצאים מדאיגים - יותר מ-40 אלף חשבונות, כ-25%, הם פיקטיביים. "החשבונות המזויפים ניסו להשתלט על השיח והפיצו יותר מ-312 אלף פוסטים ותגובות תוך יומיים", נכתב בדוח של החברה. התוכן שנוצר על ידי הפרופילים המזויפים זכה ליותר מ-371 אלף אנגייג'מנטס (סך כל התגובות, הלייקים והשיתופים), והתפוצה הפוטנציאלית שלו מגיעה לפי ההערכות לכ-531 מיליון חשבונות.
ריפרש
שדה הקרב הדיגיטלי במלחמה עם חמאס
43:41
ב-Cyabra זיהו שלושה נרטיבים שמקודמים על ידי החשבונות הפיקטיביים: הטענה שחטיפת הישראלים לרצועת עזה תוביל לשחרור עתידי של אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל; ניסיון לשפר את המוניטין הבינלאומי של החמאס, למשל בעזרת סרטון שבו נראית אישה ישראלית נחטפת לרצועת עזה עם שני ילדיה, אך "החיילים הפלסטינים" לא פוגעים בה פיזית; וניסיון להצדיק את הטבח בעוטף עזה באמצעות טענות על אלימות לכאורה של כוחות הביטחון הישראליים כלפי מתפללים במסגד אל-אקצא.
אתם יודעים להגיד מי עומד מאחורי הבוטים האלה?
דאר: "זה לא מתפקידנו, אבל אני יכול להגיד שקמפיינים בסגנון ובסדר הגודל האלה לא ממומנים על ידי ארגון בודד - כנראה שמי שעומד מאחוריהם זו מדינה".
מה עוד אתם רואים ברשתות החברתיות בימים האחרונים?
"אנחנו רואים שיח רע, תוכן זדוני. אבל צריך להגיד ביושר שיש גם הרבה מאוד תמיכה בישראל. לחלק מהפרופילים שסרקנו יש סנטימנט חיובי כלפי המדינה, גם חבר'ה מחו"ל. אלה דברים שלא ראינו לפני כן. בשום מבצע אחר לא ראינו כזאת חיבה כלפי המדינה".
"המצב דוחה ומזעזע"
גיא טיטונוביץ'צילום: עננים צילום עסקיגם הסטארט-אפ הישראלי CHEQ, שנאבק בבוטים ברשת, עוקב מקרוב אחרי מה שקורה ברשתות החברתיות. "המצב בימים האחרונים דוחה ומזעזע", אומר בשיחה עם ynet מנכ"ל החברה גיא טיטונוביץ', "אנחנו מתעסקים עם מפלצות. חמאס מפיץ סרטוני זוועות בשביל להשפיע על התודעה וכדי לשחוק את ההרתעה. אתה רואה פוסטים נוראיים עם מאות אלפי לייקים או לבבות".
טיטונוביץ' מעריך כי בסך הכול מאות אלפי בוטים מהדהדים ברשת מסרים אנטי-ישראליים. להערכתו, איראן עומדת מאחורי חלק גדול מהם ואחרים מופעלים על ידי חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וחיזבאללה. חלק מהבוטים האלה מפיצים את תיאוריית הקונספירציה על "בוגדים מבפנים" שסייעו לחמאס, שהודהדה גם על ידי משתמשים ישראלים. "המטרה היא ליצור קרע בעם ולפגוע במורל, לגרום לנו להרגיש שאין לנו סיכוי", הוא מסביר.
טיטונוביץ' מספר שב-CHEQ החליטו להתגייס למען ההסברה הישראלית. החברה מדווחת לרשתות החברתיות על חשבונות מזויפים שהיא מזהה, ובמקביל היא מפעילה בוטים שמפיצים מסרים פרו-ישראליים בטלגרם. "בטלגרם אין מודרציה, אין חוק, אין שפיות, אין כלום", אומר טיטונוביץ'. "בקבוצות שהן פרו-חמאס או אנטי-ישראליות, כשהם חוגגים עם סרטוני זוועה, שווה לשלוח להם סרטונים שמראים כמה הם פחדנים". ל-ynet נודע כי ישנם בוטים אשר מפיצים מסרים דומים גם ב-X (טוויטר לשעבר), באינסטגרם, בטיקטוק ובפלטפורמות נוספות.
ריפרש
אנחנו לא לבד: כך השתלטו הבוטים על האינטרנט / עם גיא טיטונוביץ'
40:47
יש הבדלים בין הפלטפורמות השונות מבחינת אופי התכנים?
טיטונוביץ': "זוועות ושחיקת ההרתעה הישראלית יש בעיקר בטלגרם. בוטים ופייק ניוז יש בעיקר ב-X (טוויטר לשעבר), אבל גם באינסטגרם. טיקטוק מוצפת בבוטים מהרבה סוגים. פחות קל להעלות שם סרטוני זוועה, אבל יש שם המון פייק ניוז".
כאוס ב-X
ל-X מגיע לא מעט קרדיט על הכאוס שמתחולל בימים אלה ברשת. לדברי דאר, רוב השיח על המלחמה מתרחש בפלטפורמה הזאת, ולפי X עצמה עד כה פורסמו 50 מיליון פוסטים בנושא. ביום שני הודיע צוות הבטיחות של X כי החברה החליטה להתמקד בהגנה על השיח סביב המלחמה ובאכיפת כללי הקהילה שלה, ובין היתר מחקה מאות חשבונות שניסו לבצע מניפולציות.
6 צפייה בגלריה
אילון מאסק. 50 מיליון פוסטים על המלחמה ב-X
(עיבוד תמונה. צילום: X, Gonzalo Fuentes / Reuters)
חשבון חשוב שאחראי לדיסאינפורמציה לגבי המלחמה ולא נמחק שייך לבעלים של X, אילון מאסק. האיש העשיר בעולם המליץ למשתמשים לעקוב אחרי שני חשבונות שיסייעו להם לעקוב אחרי האירועים בזמן אמת, אלא שמשתמשים ועיתונאים ערניים גילו כי שני החשבונות האלה שיתפו בעבר תמונה לא אותנטית, וכי אחד מהם התבטא באופן אנטישמי. מאסק נאלץ למחוק את הפוסט. במקרה אחר, מאסק הגיב לפוסט שבו נטען כי "ראינו בתקשורת המיינסטרים יותר תמונות מהמלחמה בישראל תוך שעתיים מאשר מהמלחמה באוקראינה במשך שנתיים". "מוזר", כתב מאסק בתגובה לפוסט - וכך הדהד את הטענה המפוקפקת בקרב מאות מיליוני משתמשים.
משדר מלחמה - היום הרביעי: ריאיון עם אחיה שץ
(צילום: ירון ברנר)
אבל מאסק הוא ממש לא היחיד שמפיץ דיסאינפורמציה ב-X. משתמשים בפלטפורמה משתפים תמונות מעימותים קודמים, ואפילו ממשחקי מחשב, בטענה שמדובר בתיעודים אותנטיים מהמלחמה. 300 אלף איש צפו בסרטון שמתעד לכאורה את ישראל מפילה פצצות זרחן על עזה - אך מתברר שמדובר בכלל בסרטון מהמלחמה באוקראינה. בפוסטים אחרים, שפורסמו על ידי חשבונות מאומתים בטוויטר, נטען שישראל השמידה את כנסיית פורפיריוס הקדוש בעזה - אולי בניסיון להסית את העולם הנוצרי נגד ישראל - אלא שהכנסייה הכחישה זאת בעצמה.
המצב ב-X כל כך מדאיג שתיירי ברטון, נציב האיחוד האירופי לשווקים הפנימיים, פנה למאסק במכתב שבו טען כי ישנן אינדיקציות שמצביעות על כך שהפלטפורמה שבבעלותו משמשת להפצת תוכן לא חוקי ודיסאינפורמציה באיחוד האירופי לגבי המלחמה. ברטון דרש ממאסק לדווח לו תוך 24 שעות על הצעדים שננקטו לטיפול במשבר, והזהיר כי האיחוד האירופי עלול להטיל על X קנסות. במקביל, חוקרים טוענים כי בחודשים האחרונים השביתה הפלטפורמה כלי פנימי שסייע להיאבק בדיסאינפורמציה.
טיטונוביץ' מזכיר כי "אילון מאסק מדבר כבר שנה וחצי על בעיית הבוטים בטוויטר, אבל עדיין לא פתר את הסוגיה". לדבריו, גם חשבונות מאומתים כביכול ב-X, שלצידם מופיע וי כחול, עשויים להיות בוטים מכיוון שניתן לרכוש את תג האימות בתשלום: "זה לא מאוד כלכלי, אבל למדינה כמו איראן זה לא מאוד יקר להוציא שמונה מיליון דולר על כזה דבר".
אפקט המאסה
ד"ר גלעד לייבוביץצילום: זלטןד"ר גלעד לייבוביץ, המנהל האקדמי של קורסי הטכנולוגיה בבית ספר ללימודי ההמשך של הטכניון, מזכיר כי לא רק מניעים אידיאולוגיים עומדים מאחורי הפצת פייק ניוז ותיאוריות קונספירציה סביב המלחמה. כפי שראינו בתקופת הקורונה, במלחמה בין רוסיה לאוקראינה ובאין-ספור משברים בעבר, גם הפעם יש מי שמנצלים את הסיטואציה כדי להוציא לפועל הונאות שמתמקדות באנשים שמושפעים מהמצב. אחרים פשוט מעוניינים בטראפיק בשביל לגרוף תשומת לב או רווחים כספיים.
"יש עכשיו ברשתות החברתיות הכול מהכול", מסכם לייבוביץ, "מהונאות פרטיות, דרך שימוש במדיה ישנה מאירועים קודמים ומהקשרים אחרים בניסיון לייצר רווח כלכלי או לגרוף צופים ושיתופים, ועד למספר רב של חשבונות שצצו פתאום לצורך תעמולה. זה קיים בשני הצדדים: יש עכשיו גם דחיפה מהצד הישראלי להפיץ מסרים, כמובן לא פייק.
6 צפייה בגלריה
בפוסט הזה נטען שנתניהו שלח את בנו אבנר להילחם בחמאס - אלא שמדובר בתמונה מיום הגיוס של אבנר ב-2014
(מתוך X)
"בגלל הכאוס, אנחנו רק עכשיו רואים שהחברות הגדולות מתחילות להיות אגרסיביות לגבי ניטור תוכן", מוסיף לייבוביץ. "הבעיה העיקרית היא אפקט המאסה, שגם החברות הגדולות מתקשות להתמודד איתו. האלגוריתם קיים, הטכנולוגיה קיימת, אבל ההיקף של הפוסטים כל כך נרחב שעד שדברים זזים הסינון כבר כמעט לא אפקטיבי". לדברי לייבוביץ', הקושי לבלום את הפייק ניוז גובר כאשר מדובר באפליקציות מסרים כמו וואטסאפ וטלגרם, שלהן יש פחות טכנולוגיות לסינון תכנים.
יש משהו שהמשתמש הממוצע יכול לעשות כדי לוודא שהוא צורך מידע אמין, או שזה קרב אבוד מראש?
"קודם כל זה אבוד, אבל בהחלט יש דברים שאפשר לעשות. כל ההודעות שאנחנו רואים שיש להן שיתופים אינסופיים הן מועדות לפורענות. השאיפה שלנו בעולם אבטחת המידע והסייבר היא להימנע מלהיות חלק מאיזה צבא אלקטרוני, כי הוא בדרך כלל מונע מאינטרסים לא אמינים. לפעמים הם לטובתך, אבל לפעמים הם נגדך. אז הדבר הכי טוב שאני יכול להציע זה לא להיות חלק מזה, כי בסופו של דבר, במבט לאחור, אנחנו נזהה את הפרופגנדה - ואנחנו רוצים להיות בצד שיוכל להגיד שהוא לא היה חלק ממנה".
סרטוני זוועה באינסטגרם
בעיה נוספת ברשתות החברתיות היא סרטוני הזוועה מהפשיטה של חמאס על בסיסי צה"ל ויישובי עוטף עזה. הסרטונים האלה מופצים באין מפריע בטלגרם, שתנאי השימוש שלה מקלים למדי, אבל צצים גם בחשבונות באינסטגרם, בטיקטוק ובפלטפורמות נוספות. הן מופצות על ידי שני הצדדים - הן על ידי תומכי חמאס שרוצים להאדיר את ארגון הטרור, והן על ידי ישראלים ופרו-ישראלים שרוצים להראות לעולם את הזוועות.
העברנו למטא שורה של קישורים לפוסטים באינסטגרם עם סרטונים שמתעדים לקיחת ישראלים בשבי ואפילו התעללות בגופות, ושאלנו מדוע הם פורסמו בפלטפורמה שמדיניות השימוש שלה מצהירה בפירוש על כך שאסור לפרסם בה תוכן שמאדיר אלימות. קיבלנו בחזרה תגובה מתחמקת למדי: "הקמנו כוח משימה ייעודי לסיטואציה עם צוותים גלובליים שכוללים דוברי ערבית ועברית כשפת אם שמנטרים מקרוב את הסיטואציה. אנחנו מתמקדים באכיפה של הכללים שלנו במטרה לשמור על הקהילה בטוחה, ועדיין לוודא שאנשים יוכלו להמשיך ולשתף את מה שחשוב להם".
הערב פנה נציב האיחוד האירופי ברטון גם למארק צוקרברג וקרא לו למנוע הפצה של תוכן לא חוקי ודיסאינפורמציה בפלטפורמות של מטא. "אני מבקש ממך לעמוד על המשמר כדי להבטיח ציות נוקשה לכללים של חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) בנוגע לתנאי השימוש, בנוגע לצורך בפעולה נאותה, אובייקטיבית ובזמן הראוי לפניות של האיחוד האירופי לגבי תוכן לא חוקי, ובנוגע לצורך בצעדי מניעה פרופורציונליים ואפקטיביים", כתב ברטון ודרש מצוקרברג להגיב לפנייתו תוך 24 שעות.
גם טיקטוק מעוררת דאגה בימים האחרונים, לאור הסרטונים הקשים והפייק ניוז שמופץ בפלטפורמה. אתמול יצאה הנהגת ההורים הארצית בקריאה לחסום את האפליקציה, כדי למנוע מהילדים גישה לתכנים קשים ומזעזעים. מנגד, קיבלנו גם תלונה על כך שהפלטפורמה לא אפשרה העלאה של סרטון חדשותי לגיטימי על המלחמה.
מטיקטוק נמסרה התגובה הבאה: "כתמיד וביתר שאת מאז שפרצה המלחמה, אנו מנטרים בפלטפורמה באופן שוטף תוכן המאיים על בטיחות הקהילה שלנו, ובתוך כך פועלים להסיר תוכן המעודד שיח פוגעני ואלים או כזה שמכיל מידע מוטעה ומסית. אנו עוקבים כל העת אחר התפתחויות האירועים. הקצינו משאבים ונקצה משאבים נוספים ככל שיידרשו על מנת לשמור על טיקטוק כמרחב בטוח".
מטלגרם לא נמסרה תגובה לפניית ynet. מ-X התקבל מענה אוטומטי: "עסוקים כרגע, אנא בדוק שוב מאוחר יותר". נראה שיש לרשת החברתית דברים דחופים יותר לעסוק בהם עכשיו.
פורסם לראשונה: 11:48, 11.10.23
