יותר משהוא מאמין בבינה מלאכותית (AI), הבאזז החדש השוטף את העולם, אלכסנדר סוכרבסקי מאמין ב"בינה היברידית", שילוב בין היכולות המדהימות של הטכנולוגיה הזו לבין יכולות האדם. דוגמה טובה לשילוב כזה היא ציור קנבס מרהיב שיצרה אמנית קנדית ממוצא סיני, סוגוון צ׳ונג, בעזרת שני רובוטים. להפקת היצירה, שמתארת את היקף ההשפעה המזיקה של האנושות על זיהום נהרות, קדם מודל בינה מלאכותית שפותח בתאגיד הייעוץ הבינלאומי הענק מקינזי, שחישב את ההשפעה לאורך השנים, על פי אין ספור מדדים. התוצאה הוזנה למחשב שהפעיל את הרובוטים אשר סייעו לצ'ונג בעבודה על הציור.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
סוכרבסקי, 43, הישראלי הבכיר כיום במקינזי ומי שמנהל את זרוע הבינה המלאכותית שלה "קוואנטום בלאק" (QuantumBlack), נחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם בהטמעת AI בארגונים. אם מקינזי הוותיקה, החברה הגדולה מסוגה בעולם, עם 38 אלף עובדים, פועלת ביותר מ-60 מדינות בעולם (בישראל משנת 2000) –"קוואנטום בלאק" מונה 1,300 מהנדסים, מדעני נתונים, מעצבים ומפתחים, הפועלים בחמישה מרכזי פיתוח עיקריים: בלונדון, בניו יורק, בסאו פאולו, בניו דלהי, והחל מהשנה - גם בארץ. הם עובדים על פיתוחם של כלי בינה מלאכותית, שאחרי התאמה קלה בלבד ניתן להפעילם במהירות בתעשיות שונות - בנקאות, צרכנות, תרופות, תעשיות מתכת, חברות תעופה ותחבורה ועוד. המטרה: אוטומציה ורובוטיקה, שיפור ביצועים וחיסכון בזמן, שימוש בבוטים במקום נציגי שירות, ועוד.
סוכרבסקי: "בעולם המודרני אי אפשר היום להגיע לתוצאות בלי טכנולוגיה. הבינה המלאכותית מעלה את התפוקה ביותר מ-50%. קח את תחום הצרכנות, למשל. כאן, בינה מלאכותית עוזרת בשאלות כמו אלו מוצרים בכלל כדאי למכור, באיזו חנות ועל איזה מדף, איך לתמחר אותם נכון, אלו מבצעים כדאי לעשות - וגם בתפעול החנות והעובדים. בתחום התעשיות המתקדמות, הטמעה של בינה מלאכותית יכולה לחסוך עד 95% מהעלויות על מחקר ופיתוח, ובין 10% ל-20% מהוצאות הרכש. בתחום התעופה, חברות תעופה חסכו בין 20% ל-30% בעלויות בזכות היכולת לצפות מראש אירועי מזג אוויר קיצוניים. בתחום הבריאות, חברות הצליחו לקצר את תהליך ההערכה המוקדמת בפיתוח תרופות משבועיים ל-5 שניות, ולהאיץ ניסויים רפואיים בכ-500 ימים בממוצע".
עצות ל"פורמולה 1"
סוכרבסקי, המתגורר כיום בלונדון עם רעייתו ושני ילדיו, הוא יליד בלארוס, ברית המועצות לשעבר. ב-1990, ימים ספורים לפני מלחמת המפרץ, עלתה המשפחה לישראל והתמקמה בראשון לציון. אביו, מהנדס חשמל ומכונות באלקטרה, הרכיב עבורו את המחשב הראשון. אמו היתה מחנכת בבית ספר יסודי. אחרי השירות בצה"ל, סיים מדעי המחשב וניהול באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות, במקביל לעבודה בקרנות השקעה והון-סיכון. בהמשך השלים לימודי תואר שני ב-INSEAD, בית הספר הנחשב למינהל עסקים בפונטבלו שבצרפת. למקינזי הצטרף ב-2005. בתחילה הקים את הפעילות הצרכנית במזרח אירופה, ועם ההצלחה התקדם בחברה במהירות.
>>הצטרפו לקהילת הטכנולוגיה שלנו בפייסבוק<<
עם הזמן החלה מקינזי להתמקד בהטמעת טכנולוגיות חדשות להצלחת עסקים על חשבון עבודת הייעוץ הקלאסית. כך הפכה בהדרגה "קוואנטום בלאק" - חברת אנליטיקה קטנה מבריטניה שנרכשה על-ידה לפני 8 שנים והתמחתה בעיקר בניתוח נתונים עבור משתתפי מרוץ המכוניות "פורמולה 1" - לזרוע הבינה המלאכותית המובילה של מקינזי. מעבדות "קוואנטום בלאק" בעצם המציאו מחדש את עבודת הייעוץ העסקי, וסוכרבסקי נבחר להוביל אותה.
בישראל פגשנו אותו באמצע ביקור מולדת קצר, לרגל ההכרזה על מרכז הפיתוח הראשון של "קוואנטום בלאק" בארץ, עם רכישת הסטארט-אפ "איגואזיו" (Iguazio) מהרצליה. הרכישה הראשונה שפירמת הייעוץ הבינלאומית עשתה בישראל.
"המון כסף ואנרגיה מושקעים בבינה מלאכותית – בפיתוח, בטכנולוגיה וביישום - ולצערי הרב אני לא חושב שמוקדשת מספיק תשומת לב להיבטים האתיים, הרגולטוריים, לחולשות בתחום הסייבר ועוד. אין מספיק מודעות לכך"
בלבלת אותי. מה הקשר בין חברת המפתחת כלי בינה מלאכותית לתאגיד ותיק ומכובד בן כמעט 100 שנה, שהתמקד כל השנים במתן עצות לחברות (ואגב, לא תמיד טובות)?
"מקינזי רואה את תפקידה בעזרה ללקוחות לפתור בעיות ולהגיע לתוצאות טובות יותר. אם בעבר, בגיוס עובדים חדשים למקינזי המיקוד היה על יכולות, דיבור, מנהיגות ופתירת בעיות - היום השליטה במדעי הנתונים, בעיבוד ואיסוף מידע הם הבסיס, עוד לפני כישורים חברתיים ויכולת להוביל אנשים. קשה למצוא אנשים ש'יודעים לדבר' גם בשפה הטכנולוגית וגם בשפה הניהולית, אבל אלה מנהלי העתיד".
המהפך כל כך דרמטי?
"זה שינה את החברה. מקינזי שאנשים הכירו בעבר היא לא מקינזי של היום. 40-30% מהפעילות שלנו כוללים שימוש בכלי בינה מלאכותית, וזה נכון גם למעצבים ומהנדסי תוכנה".
לא חבל על המאמץ? לפי מחקר של מקינזי עצמה, מתוך יותר מ-490 מיליארד דולר שארגונים ברחבי העולם השקיעו בפרוייקטי AI בעשור האחרון, רק אחד מכל עשרה הוטמע בהצלחה.
"להיפך, לכן אנחנו שם. זו בעיה מוכרת בתעשייה. אנחנו בהתחלת התהליך. אחת המטרות בהקמת 'קוואנטום בלאק' היתה לעזור לאנשים לקבל החלטות בעזרת AI. הפתרון מורכב מאלמנטים שונים, אבל כל האלמנטים חייבים לעבוד ביחד. בינה מלאכותית חיונית להצלחה ולהשגת יתרון בשוק התחרותי החדש: תהליכים שבעבר נמשכו זמן רב ניתנים כעת לביצוע במהירות: אוטומציה ורובוטיקה, בוטים וירטואליים חכמים במקום נציגי שירות, יכולות למידת מכונה לשיפור ביצועים, ועוד. היכולות של עובדים מהשורה גדלות: גם מי שאין לו רקע טכני יכול להשתמש במערכות באמצעות ממשקי שפה טבעית.
"העולם משתנה ואנחנו משתנים איתו. כן, אנחנו רוצים לייצר 'מערכת הפעלה חדשה' לכל ארגון, לדאוג שאנשים יבינו את הטכנולוגיה וישתמשו בה. אנחנו מבינים שהעולם רץ מהר מאוד ומחייב החלטות מהירות. ההשפעה של כל התפתחות טכנולוגית על האנושות היא מיידית, מהירה בהרבה מבעבר. חלק מהיידע ומנתוני העבר כבר לא רלוונטי. הזיכרון האנושי והארגוני כבר לא מספיק, חייבים לעבד נתונים אונליין".
אבל איך אפשר לסמוך על כלים כמו ChatGPT, במיוחד בארגונים? נכון לעכשיו, מנועי הג'נרטיב AI (בינה מלאכותית יוצרת) טועים לא אחת. המכונה עוד לא מבדילה בין אמת לשקר - ואם אלה התוצרים שבהם נעשה שימוש, הדבר יכול ליצור בעיה אמיתית לחברות.
"ראשית, יש סוגים שונים של בינה מלאכותית, ג'נרטיב AI הוא רק אחד מהם. אבל נכון, כשמיישמים כל דבר חדש בארגון צריך לנהוג באחריות. לכן המנכ"לים צריכים להטמיע את הטכנולוגיה בזהירות, ולכן אני מדבר תמיד על 'בינה היברידית': לכל מודל לוקח זמן להגיע לתוצאה אמינה, ובינתיים המודלים שעובדים באמת הם אלו שנוצרו בשילוב בני אדם. צריך ללמוד איך משתמשים נכון במודל, מהם היתרונות והמגבלות שלו. נדרש כאן שילוב של הטוב באדם ובמכונה כדי לקבל החלטות טובות יותר. העבודות של האמנית סוגוון צ׳ונג הן דוגמה לאיך השילוב של אדם ומכונה יכול לנצח".
בתחילת דרכה
מהי רמת הבשלות של תוכנות הג'נרטיב AI היום?
"הטכנולוגיה לדעתי בתחילת דרכה. מדובר בטקסטים מאוד פשוטים וקצרים, ברמה של טיוטה ראשונית. בבוא הזמן הטיוטה הזו תשתפר. אני מאמין שתוך 7-5 שנים כבר נראה טקסטים שממש ניתן יהיה לסמוך עליהם ולעבוד איתם, בשיפורים קלים. כך גם בתחום עיבוד התמונה והקול. השאלה העיקרית נוגעת ליישום - איך מפיקים כבר היום את המיטב מהפוטנציאל העצום של הבינה המלאכותית, תוך ניהול סיכונים, שמירה על פרטיות, שימוש אתי ורגולציה. השיח בנושא חשוב מאוד.
"אלה נושאים שמאוד מטרידים אותי. המון כסף ואנרגיה מושקעים בבינה המלאכותית – בפיתוח, בטכנולוגיה וביישום - ולצערי הרב אני לא חושב שמוקדשת מספיק תשומת לב להיבטים האתיים, הרגולטוריים, לחולשות בתחום הסייבר ועוד. אין מספיק מודעות לכך. אנחנו ב'קוואנטום בלאק' עוסקים המון בכל הסוגיות האלה - מערבים בהן גם עורכי דין, אנשי טכנולוגיה ושותפים".
ועדיין סומכים על הטכנולוגיה?
"בהחלט. במקומות שבהם נלקחה בחשבון המסגרת כולה - כולל הסיכונים והבעיות - אנחנו רואים תוצאות ברמה אחרת מזו שהיינו מגיעים אליה בלי הכלי הזה".
הבינה המלאכותית היא אולי בשורה טובה לחברות אבל רעה לעובדים. ההערכות הן, שהיא תביא לפיטורי המונים כי תייתר את המקצועות שלהם.
"לא מסכים. כל מקצוע מורכב מ-5% השקעה ו-95% עבודה קשה. המכונה עוזרת לחסוך את העבודה הקשה ומפנה יותר זמן להשראה. יופיעו מקצועות חדשים, תחומים חדשים, בני אדם יוכלו להתפנות לעשות דברים שהם יותר חזקים בהם. זה מחייב שינוי תפיסה - שינוי ארגוני, שינוי מודלים עסקיים - שרק יפתח הזדמנויות חדשות. צריך להסתכל על זה ככלי חדש לקבלת החלטות".
איפה ממוקמת ישראל בעולם בין מרכזי ה-AI? זה תחום שלא היינו חלוצים בו.
"אנחנו בהחלט בטופ של הרשימה. מדינת ישראל היא אחד מעשרת המרכזים המתקדמים והחדשניים ביותר בתחום. קח את מקינזי: החזון שלנו הוא לפתור את הבעיות שאף אחד עוד לא פתר. בשביל זה צריך טכנולוגיה מתקדמת ומוחות מבריקים. בישראל שני הדברים האלה קיימים ולכן אנחנו פה".
תקלה יקרה בתנובה
אין כמעט גוף גדול בישראל שלא נעזר לאורך השנים בשירותי הייעוץ של מקינזי - מצה"ל ומשרד הביטחון עד לבזק, שטראוס, בזן, הבנקים הגדולים, טבע, אל על ושופרסל. בישראל, כמו גם בחו"ל, לא כל העצות תרמו להצלחה: למשל, הייעוץ שנתנו מומחי מקינזי לחברת תנובה שנרכשה על ידי קרן ההשקעות הפרטית אייפקס ב-2007, הביא למחאת הקוטג' ולמשבר בחברה: מקינזי העריכה שהחברה יכולה להרשות לעצמה להעלות מחירים בלי לפגוע בביקוש ובלי לעורר את זעם הלקוחות. טעות שעלתה ביוקר.
