יש אתגרים טכנולוגיים שפשוט אי אפשר להישאר אדישים אליהם. "פרויקט הילד הבוכה", כפי שמכנים אותו בפל"א - זירת החדשנות של בית החולים השיקומי לילדים ונוער אלי"ן, הוא אתגר מהסוג הזה. "לתינוקות מונשמים אין קול", מסבירה הילה בורל, מנהלת פל"א, "מפני שמערכת ההנשמה יושבת מתחת למיתרי הקול. ילד רגיל יודע שאם הוא בוכה - אמא תבוא. אבל ילדים מונשמים בוכים בלי קול, אז אף אחד לא מגיע". זו רק דוגמה אחת לסוג הבעיות שאיתן מתמודדים בפל"א (פתרונות לילדי אלי"ן), מעין מעבדת מייקרים (יצרני חומרה) שמשלבת פתרונות הייטק ולואו-טק לילדים ובני נוער בעלי מוגבלויות שונות.
למה בית חולים שיקומי צריך מעבדת חדשנות?
"כל המטרה באלי"ן היא שילד ילמד לחיות עם המוגבלות שלו בדרך העצמאית ביותר. שירגיש שהוא יכול לעשות הכל. אנחנו משתדלים תמיד לתת לילד ולמשפחה את ההשראה הזאת, כי אנחנו מאמינים שכל אחד יכול לתפקד באופן עצמאי גם אם הוא ילד מאוד פגוע ומורכב. הטיפול לא מספיק, צריך גם טכנולוגיה מסייעת ותמיד עשו את זה אצלנו".
באילו מקומות הטכנולוגיה משתלבת?
"בפתרונות שחשובים בעינינו - לנוע באופן עצמאי, לשבת כמו שצריך, לתקשר עם הסביבה, פנאי ומשחק וגם סוגיות של היום-יום. זה מה שהופך את הילדים האלה לבני אדם שהם חלק ממה שקורה בעולם. הטכנולוגיות היום כל כך מדהימות ומפותחות שברור לנו שצריך לאמץ אותן עבור ילדים. בהרבה מקרים גם לא צריך להתחיל לפתח מאפס, אבל אם יש למשל מובילאיי לרכבים, אז יש לנו עכשיו פתרון לכסא גלגלים ממונע עם חיישן שיכול לזהות מכשול ולהגן על הילד. זה חלק מהעצמאות שלו, כי עכשיו הוא לא מפחד לנוע במרחב".
גם פתרונות פשוטים יותר מאכלסים את קטלוג המוצרים של פל"א - כולל תרמילי הזנה, מתקנים לאכילה ושתייה באופן עצמאי, התאמות לרכיבה על אופניים ואפילו מוט עזר לחבישת כיפה. פל"א מתפקד כמו מעבדת מייקרים - גם ברמת הציוד, שכולל מדפסות תלת-ממד, מחרטות וחומרים, וגם ברמה הארגונית עם מעצבות ומנהלות מוצר, ושורה ארוכה של מתנדבים שרואים בזירה הזו הזדמנות אמיתית לעשות טוב באמצעות טכנולוגיה.
"הדבר המשמעותי בפל"א הוא שאנחנו מייצרים פתרונות לא רק לילדי בית החולים, אלא לילדים בכל הארץ ובעולם", אומרת בורל, "החלטנו לקחת את המומחיות שלנו ולמנף אותה. כל ילד, בן משפחה או מטפל מוזמנים לפנות אלינו עם הדברים הכי פשוטים או הכי מורכבים. את הפתרונות שאנחנו מפתחים אנחנו מפרסמים בקוד פתוח כדי שכל אחד יוכל ליצור אותם בעצמו".
מאז הוקמה המעבדה ב-2018, התקבלו בפל"א יותר מ-650 פניות. כ-450 מתוכן נפתרו, ונכון לרגע זה המעבדה מתמודדת עם יותר מ-100 אתגרים נוספים. התשלום - בסיסי לחלוטין וכולל אך ורק את עלות החומרים. זמן ההמתנה משתנה לפי מורכבות הבעיה, אבל בורל אומרת שזה בדרך כלל לא לוקח יותר מ-3-4 חודשים, שבמהלכם הילדים מתנסים בפתרונות, מתקנים ומשפרים אותם.
"הגיעה אלינו ילדה עם ניוון שרירים, שבקושי יכולה להפעיל 15 גרם כוח באחת האצבעות כדי ללחוץ על ג'ויסטיק. הבקשה שלה הייתה להצליח לשחק את משחק הזיכרון עם חברה שלה. הבעיה היא שהיא לא יכולה להפוך קלפים, אין לה יכולת תנועה. אז בנו לה מערכת שבה היא לוחצת על כפתור ויכולה להפוך את הקלפים שהיא בוחרת, וזה כולל מערכת זיהוי שיכולה להבין שאם הקלפים לא דומים זה הופך אותם בחזרה. אז אפשר להגיד מצד אחד - זה לא נורמלי, שתשב לידה בת שירות ותהפוך לה את הקלפים. אבל המחשבה שלנו היא כזאת שאם ילד רוצה לעשות משהו באופן עצמאי - אנחנו נפתח עבורו את היכולת לעשות את זה".
למה זה כל כך חשוב מבחינה טיפולית?
"זה חשוב בכל מיני רבדים. מבחינה קוגניטיבית אנחנו רוצים לשמר אצלה את היכולות, לדעת את החוקים של המשחק, להבין מה זה התור שלי ושלך, מה זה להפסיד ולנצח. אלה דברים שצריכים להיות לכל ילד בהכנה שלו לחיים. המשחק הוא דבר מאוד חשוב ברמה הטיפולית. אם ילדה למשל רוצה לגזור, או לפתוח טושים כדי לצייר והיא צריכה לקרוא למטפלת בכל פעם שהיא רוצה לפתוח טוש אדום או ירוק, אז בפעם הבאה היא כבר לא תקרא לה ופשוט תימנע מהפעולה הזאת. ואם הילדים לא ילכו קדימה הם פשוט ילכו אחורה. חשוב לנו להעצים את הביטחון ואת הדימוי העצמי שלהם. ילד שכל הזמן רק מחכה שיבואו אליו - בסוף מפסיק לבקש".
