ב-23 בדצמבר, ביום בו העולם המערבי התכונן לחג המולד ובישראל חגגו את חנוכה, משרד התקשורת של רוסיה עסק בניסוי ייחודי: ניתוק המדינה מהאינטרנט הגלובלי לטובת רשת תחליפית, פנים-רוסית.
התרגיל, שלטענת מארגניו הסתיים בהצלחה, הוא פועל יוצא של חוק אשר נכנס לתוקף ברוסיה ב-4 בנובמבר השנה, שמתייחס למקרה של תקיפה חיצונית. בתסריט התיאורטי שהמחוקק הרוסי ראה לנגד עיניו, אויב חיצוני מנסה לפגוע ברוסיה דרך תשתיות אינטרנטיות, וכדי להתגונן, מנותקים השרתים הרוסיים משאר העולם, ואנשים עדיין יכולים לגשת לאתרים ולשירותים מקומיים.
מדובר בעיקר בתרגיל יחסי ציבור: ניתוק מדינה מתקדמת מהאינטרנט בלי לשבש כליל את התקשורת בתוכה הוא משימה קשה ביותר, שונה מהותית מנסיונות לצנזר את הרשת. גם אם ירצה הממשל הרוסי, יותר מדי אתרים ושירותים פנימיים במדינה תלויים, לא רק מבחינת הממשק אלא גם מבחינת התשתית, בחיבור לשרתים מחוץ למדינה.
איפה כן פועלת כיום רשת אינטרנט עצמאית? בצפון קוריאה, שמפעילה את רשת קוונגמיונג (Kwangmyong), הכוללת מספר קטן של אתרים ממשלתיים. זה עובד, כי לאינטרנט מעולם לא היתה דריסת רגל שם, והרשת נבנתה מלכתחילה כבלתי תלויה. גם בקובה פועלת רשת פנימית, אבל האזרחים לא מסתפקים בה: אלפי בתים בהוואנה התחברו בשנים האחרונות לרשת תחליפית פיראטית כדי לשתף ביניהם קבצים ולשחק במשחקי רשת.
ברוסיה המצב שונה: רשת האינטרנט במדינה התפתחה כחלק מן הרשת המערבית עוד מימיה הראשונים. 15 חודשים לפני שהתפרקה, ב-1990, ברית המועצות עוד הספיקה אפילו לרשום סיומת אינטרנט משלה - su, שנמצאת בשימוש עד היום, יחד עם ru. באותה שנה ראו אור שתי יוזמות שונות של רשת אזרחית עצמאית - RELCOM הרוסית ו-FidoNet הבינלאומית, שהתבססה על לוחות המודעות האלקטרוניים (BBS) של פעם, ותפסה תאוצה במדינות ברית המועצות בתחילת שנות ה-90. שתי היוזמות נחשבו בזמנן להצלחה, אך גוועו והפכו מיותרות עם התפשטות הרשת הגלובלית.
תלות במערב ובסין
רוסיה, יש להניח, לא תתנתק מהאינטרנט, אך לשלטונות במדינה יש היסטוריה של ניסיונות כושלים לפגוע ביכולתם של אזרחיה לקבל מידע. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא הניסיון המגוחך לחסום את אפליקציית המסרים המיידיים טלגרם. מזה שנה וחצי אמורות ספקיות האינטרנט ברוסיה לחסום את הגישה לטלגרם, לאחר שסירבה לספק לשלטונות מפתחות הצפנה לתכנים העוברים בה. בימים הראשונים בהם בוצעו ניסיונות חסימה לאפליקציה, נפגעו מהם דווקא אלפי אתרים רוסיים, שהושבתו, בעוד שטלגרם המשיכה לעבוד כרגיל. כיום, שנה וחצי אחרי, החסימה כמעט ולא מורגשת - ותושבי רוסיה ממשיכים להשתמש בטלגרם.
ניסיון חסימה כושל נוסף התבצע באפריל 2019, אז החלו להיעלם מהרשת הרוסית אזכורים לרומן שנרקם כביכול בין בכיר בבנק המקושר לממשל לבין מגישה בערוץ חדשות מרכזי במדינה. יותר מאלף דפים שבהם אוזכר הרומן נחסמו לגישה. רק שאחד מכלי התקשורת שם לב לכך ופירסם ידיעה בנושא. חצי שנה אחרי, פירסם פעיל אופוזיציה תחקיר וידיאו בן חצי שעה אודות הפרשה, תוך שהוא חושף מה שלטענתו מצביע על שחיתות חמורה. התחקיר צבר עד היום מעל 5 מיליון צפיות, ואחרי השיתוף שלו ברשתות החברתיות הפופולריות במדינה ברור שאת הפרשה הזו כבר אי אפשר יהיה להחביא.
באופן כללי, להייטק הרוסי מעט מאוד הצלחות שפרצו את גבולות המדינה. רוסיה לא מייצרת סמארטפונים משלה - הניסיון האחרון, YotaPhone, כשל נחרצות - וגם לא מערכות הפעלה משלה. בשנים האחרונות תומך הממשל בחברת MCST, המנסה לייצר מעבדים באופן עצמאי, אך אלה כרגע לא משמשים אף מכשיר פופולרי.
עמק סיליקון במוסקבה
למרות המציאות העגומה, הממשל מתאמץ לייצר אווירה של חדשנות, לפחות על הנייר. בשנים האחרונות פוטין חוזר ומדבר על חשיבות פיתוחה של בינה מלאכותית מתוצרת בית. מצד שני, הניסיון להקים גרסה רוסית של עמק הסיליקון בפאתי מוסקבה, בדמות מרכז חדשנות בשם "סקולקובו", מדשדש כבר כמעט עשור.
הפוטנציאל העתידי של רוסיה כמעצמה טכנולוגית לוט כיום בערפל. צעדי חקיקה מהשנים האחרונות דורשים כי מידע על אזרחי המדינה יישמר רק על שרתים הנמצאים בגבולותיה (זו הסיבה, למשל, לכך ששירות לינקדאין חסום בה), ושחברות טכנולוגיה הנחשבות לקריטיות תהיינה בבעלות רוסית - מה שמגביל השקעות חיצוניות.
הניסיון במדינות אחרות מלמד, שהייטק מתקדם מתפתח רק בסביבה חופשית מאוד, או ריכוזית אך יעילה. רוסיה נמצאת אי שם באמצע, ומהווה בינתיים סימן שאלה גדול: יש בה המון אנשי טכנולוגיה מוכשרים, אך הכישרון שלהם לא מיתרגם ליזמות. עד שהערפל יתפזר קשה להאמין שמשהו מהותי ישתנה שם.
