תראו מה שהקורונה עשתה למעצב הקנדי דניאל וושרט, צלם קולנוע ומומחה למציאות מדומה. ההשבתה שכפתה המגפה העולמית על תעשיית הקולנוע כולה פינתה לוושרט שעות ארוכות שבהן יכול היה לשדרג את תחביבו - "החייאת" פסלים דוממים לדמויות דו-ממדיות במחשב - ולשחזר את דיוקנאותיהם של קיסרי האימפריה הרומית לדורותיהם.
המקום המרכזי שתפסה האמנות ברומא העתיקה הנחיל לאנושות נכסי צאן ברזל בארכיטקטורה, בציור ובפיסול. שרידי הפסלים, המטבעות והמבנים שנותרו אחריה אפשרו לאורך השנים לשחזר ברמת דיוק טובה את אורח החיים באימפריה עד לנפילתה בשנת 476 לספירה. במקביל, הקדחתנות שבה עסקו קיסרי רומא בהנצחת עצמם באמצעות הדיוקנאות שלהם, שהופיעו בפסלים ובמטבעות, מאפשרת כיום לקבל מושג לא רע על תווי פניהם.
וושרט, שהיה אחראי על המציאות המדומה בסדרת "מסע בין כוכבים: דיסקברי" ויודע דבר או שניים על שימוש בלמידת מכונה ממוחשבת ככלי "לשיפוץ" תמונות וסרטים ישנים, נעזר בטכנולוגיה כדי "להחיות" פסלים ומטבעות עתיקים, שבורים וסדוקים בציור ממוחשב של פני אדם כמו-אמיתיים, המציגים דמויות מלאות חיוניות. כאלה שתוכלו לדמיין שחולפות על פניכם ברחוב.
אנדרה הענק ומקסימינוס
כך, בחיפוש אחר חומר מתאים, הוא החל לאסוף את כל המידע הוויזואלי הקיים על תבניות פניהם של כל אחד משושלת קיסרי רומא - שרידי פסלים, מטבעות, ציורי קיר ואיורים שיצרו אמנים בני דורם. את החומר הרב, שכלל מאות תמונות של דיוקנאות מזוויות שונות, הזין למחשב, לצורך עיבוד. כדי להגיע לתוצאה אמינה וושרט השתמש בשילוב של תוכנות ומקורות שונים. הכלי העיקרי הוא אפליקציה מקוונת וזמינה לכל בשם ArtBreeder, הנעזרת בלמידת מכונה ובטכניקה המכונה GAN כדי ליצור תמונה חדשה מ"ערבוב" של תמונות שונות. את התוצאה הוא דייק ידנית בתוכנת פוטושופ, על בסיס תיאורים היסטוריים שמצא, והחזיר לעיבוד שוב ושוב, עד שהגיע לתוצאה המדויקת ביותר לטעמו.
את 54 הדיוקנאות הראשונים סיים וושרט כבר בחודש יולי, ובשבוע שעבר פרסם כמה חדשים וכן כרזות חדשות שהוא מעמיד למכירה. לאתר הטכנולוגיה The Verge אמר וושרט, כי במקור הכין 300 פוסטרים עם דיוקנאות, שאתם קיווה מאוד למכור דרך הרשת בתוך שנה; כולם נחטפו בתוך שלושה שבועות. "ידעתי שההיסטוריה הרומית פופולרית למדי", הוא אומר, "ובכל זאת הופתעתי".
לדבריו, המטרה לא הייתה פשוט "להעתיק פסלים" שיצרו אמני העידן העתיק, אלא ליצור דיוקנאות שייראו משכנעים: "מה שאני עושה זו פרשנות אמנותית לפרשנות אמנותית". כדי "להעצים את הריאליזם" של הדמויות הרשה לעצמו וושרט פה ושם להזין למערכת גם תמונות של סלבריטאים מפורסמים שתווי פניהם מזכירים את הקיסרים. כך, למשל, אפשר לחוש ב"נגיעות" של השחקן דניאל קרייג (ג'יימס בונד) בפניו של הקיסר אוגוסטוס, ושל המתאבק "אנדרה הענק" בדיוקנו של מקסימינוס תראקס. כמו אנדרה, גם הקיסר סבל מהפרעה בבלוטת יותרת המוח בילדותו, שיצרה לו לסת עבה במיוחד.
באופן מפתיע, וושרט טוען כי לא ממש גילה עניין בהיסטוריה הרומית לפני שהתחיל את הפרויקט, אולם כשהחל בעבודת המחקר שלו על חיי הקיסרים שינה את דעתו. אנשי אקדמיה שנחשפו לעבודה משבחים את הדיוקנאות, שהעניקו לקיסרים עומק וריאליזם חדש. עם חלקם, פרופסורים להיסטוריה, התייעץ וושרט לגבי דמויות מסוימות. מתברר, למשל, כי יש מחלוקת בין ההיסטוריונים על גון עורם וצבע שערם של חלק מהקיסרים, שהיו ממוצא פיניקי או ברברי. גם לגבי השאר, שרידי הפסלים, כידוע, לא מסייעים לפיצוח השאלה אם מדובר בגברים בהירי עור ושיער – כפי שטענו למשל הנאצים, שראו עצמם כממשיכי דרכם. המקרה של ספטימיוס סבריוס, למשל, יוצא דופן, כי זהו הקיסר הרומי היחיד שמופיע בציור ששרד, מה שהשפיע על גוני העור הכהים יותר שהעניק לו וושרט.
בלי רומנטיזציה
וושרט כתב באתר הבית שלו: "המטרה שלי לא הייתה לעשות רומנטיזציה של הקיסרים או לגרום להם להיראות גיבורים. בבחירת הפסלים שעליהם התבססתי, הגישה שלי הייתה להעדיף תמיד את הפסל שנוצר כאשר הקיסר היה בחיים. אם לא היה כזה, העדפתי את הפסל שבו היה דווקא הכי מכוער; יצאתי מתוך הנחה, שהאמנים אז ככל הנראה ניסו להחמיא למושאים שלהם".
בין העבודות ניתן להתרשם ממראה פניהם של כמה קיסרים ששמותיהם נקשרו בהיסטוריה של העם היהודי. טיטוס, למשל, מי שהחריב את בית המקדש השני, ששמו נרשם לדיראון עולם כצורר העם היהודי, נראה כגבר מוצק ושמנמן, עם שפתיים דשנות וצוואר עבה; אוגוסטוס, שזכה לשבחים על יחסו ליהודים ויזם את הנהגת "קורבן הקיסר" לשלום הקיסר בבית המקדש בירושלים – מזכיר באמת את דניאל קרייג; ואילו אדריאנוס, מדכא מרד בר כוכבא, שבמהלכו נטבחו מאות אלפי יהודים, ויוזם "גזירות השמד", היה גבר מזוקן שמזכיר את בנו של השכן ממול.
