מלחמה עזה מתנהלת כבר שנים בשדות לכיש שבדרום הארץ. אמנם לא קטלנית כמו זו שהתנהלה שם לפני 2,700 שנה בין סנחריב מלך אשור לבין חזקיה מלך יהודה, אבל מדאיגה מספיק. מצד אחד ניצבים החקלאים מגדלי הענבים ממושב לכיש, ומנגד ניצבים הציקדות, זבובי התסיסה, הנמטודות, עש האשכול, אקרית הפקעים, כנימות קמחיות וגם סתם נמלים. הרבה מזיקים צריכים ליפול חלל, כדי שהענבים יגיעו לשולחן שלנו אדומים ומתוקים.
ענב טכנולוגי: מהכרם אל הצלחת
(צילום: שמוליק דודפור; ערוך וידיאו: עמרי צוינגל)
אם בשנים האחרונות המלחמה במזיקים הופכת לקלה יותר, זה כנראה בזכות שורה של טכנולוגיות ואמצעי "חקלאות מדייקת", שגויסו למען הענב. החל ממערכת השקיה מתוחכמת, שיודעת יותר טוב מהחקלאי מתי להשקות וכמה, המשך באמצעים טכנולוגיים למעקב אחר מתקפות המזיקים וכלה בכלי אג-טק, שמודדים את איכות האשכול הסופי וקובעים את המחיר שיתקבל תמורת התוצרת.
מושב לכיש הוא הבעלים של המותג "ענבי טלי", ספק ענבי המאכל הגדול בישראל. 66 משקים חקלאיים פועלים במושב, והאגודה החקלאית שלהם היא שמפעילה את מערך האריזה, ההדרכה החקלאית, השיווק וגם ניהול ההכנסות. ועדיין כל משק הוא עסק פרטי, וכולם מתחרים זה בזה על איכות התוצרת והתמורה עבורה.
אורלי אזולאי, מנהלת בקרת איכות בבית האריזה של ענבי טלי, מקבלת את הענבים באופן אישי כשהם מגיעים מהכרמים. מכל משטח נלקחים כמה מארזים מדגמיים, ואיכות הענבים נבדקת. באמצעות טכנולוגיה שפיתחה חברת הסטארט-אפ קלאריפרוט (Clarifruit) מראשון לציון מצלמים את האשכול. המערכת אומדת את גודל הענב ועוצמת הצבע שלו. בנוסף לזה בודקים ידנית את מתיקות הענב ומעריכים את אחידות האשכול.
אזולאי מדגישה שהציון המשוקלל ניתן באופן אנונימי, לפי מספר ברקוד בלבד. האנונימיות חשובה כדי שלא להעדיף מגדל אחד על פני האחר. ענבי טלי משווקים את התוצרת ישירות לרשתות השיווק. בסוף היום, כשמתקבלת התמורה, המערכת האוטומטית תדע כמה מגיע לכל מגדל, על בסיס איכות הענבים שמסר. ההבדלים עשויים להגיע לעשרות אחוזים. כלכלה תחרותית במושב עובדים.
כדי שהענבים יגיעו למלוא גודלם ומתיקותם, צריך להשקות אותם בדיוק במידה הנכונה, לא פחות מדי אבל גם לא יותר מדי. עד לאחרונה זו היתה אומנות גידול הענבים: כל חקלאי ותחושות הבטן שלו. אבל עכשיו נכנסת הטכנולוגיה ומציעה דרך חכמה יותר להשקות את הענבים.
להשקות דרך הטלפון
אנחנו מדברים עם גיא רוזנפלד, אגרונום ומדריך ראשי בענבי טלי, ועם שחף דודאי, גם הוא אגרונום בענבי טלי וחוקר בתחום החקלאות. שניהם אגב תושבי המושב וגם מגדלי ענבים בעצמם. "היום השליטה בהשקיה מתבצעת דרך הטלפון, שמאפשר לי לדעת איך ומתי להשקות ולדשן", אומר רוזנפלד, "פעם כדי להשקות היה צריך לצאת לשטח, או לכוון קוצב מים מראש. היום באמצעות האפליקציות אפשר לשלוט בזה מרחוק".
דודאי אומר שמערכת הבקרה המתקדמת מאפשרת לדעת מתי הגפן צמאה. "פעם היה מדובר ניחוש וטעיה", הוא אומר, "היום יש שלל אפליקציות שמתעדות את רמת הרטיבות של הקרקע עם חיישנים שנמצאים בעומקים שונים. הנתונים אלינו משודרים דרך הרשת הסלולרית לרשת. זו חקלאות מדייקת בעיני".
השליטה ובקרת ההשקיה מבוססות על טכנולוגיות של חברת גרופיט (Grofit) מקיבוץ גרופית שבערבה וחברת סופלנט (SupPlant) מעפולה. הן כוללות שימוש בחיישני מזג אוויר, קרקע וגזע הגפן ומשלבות מידע של מצב היובש של הקרקע, תחזית מזג האוויר המדויקת ברמת כל כרם וכרם ומצב הצימאון של הגפנים (שנמדדת לפי התכווצות או התרחבות הגזעים).
"נגיד שלפי נתוני חיזוי מזג האוויר אנחנו רואים שהולך להיות חמסין, ומצב האדמה יבש למדי, אנחנו יכולים להכין את הכרם על ידי השקיית לילה שתעזור לגפנים לשרוד את האירוע", מספר דודאי. רוזנפלד מציין שבניסוי השוואתי מבוקר שעשו במושב, בסיוע מכון וולקני, התברר שלמערכת הטכנולוגית יש יתרון על פני החקלאי המנוסה בקבלת החלטות השקיה נכונות.
"מודעים לשריטה"
שיא הטכנולוגיה שמור למערכות לסיוע במאבק כנגד המזיקים. בלכיש משתמשים במערכת של חברת אגריטסק (Agritask) מתל אביב, שמקבלת את נתוני כל המזיקים כפי שנמדדו בחלקות השונות ומעלה את תמונת הקרב על גבי מפה ממוחשבת. כל חלקה וכל סוג מזיק ממופים בדיוק רב. "אנחנו רואים את שכיחות המזיקים, חומרת הפגיעה והשתנות המצב על פני זמן, וכך יכולים לרכז את ההדברה לזמן הנכון ולהימנע מהדברה בתקופות שזה לא נדרש", אומר רוזנפלד.
נראה שאתם במאבק בלתי פוסק מול המזיקים
רוזנפלד: "זו לא מלחמה של זבנג וגמרנו. אנחנו גם משתדלים להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה, ולכן צריך כל הזמן לבדוק את המצב בשטח, לראות שלא מתפתחת בעיה, לפעמים לתגבר את ההדברה". דודאי: "אם הגפן נמצאת פה 3,000 שנה, המזיקים פה 2,999 שנים. אי אפשר להימלט מהביולוגיה. מצאנו למשל נקודה חמה במפה, עם המון זבובי פירות. הלכנו לשם ומצאנו בוסתן נטוש עם כמה עצי תאנה שמהם יצאו הזבובים. זה היה מאוד קשה לזהות את זה בשיטה הישנה".
הטכנולוגיה היא עתיד החקלאות?
דודאי: "חד משמעית, זה הכיוון: אמצעים טכנולוגיים שמביאים ערך, מחליפים תהליך ישן או שמשפרים תהליך קיים. מרכבים אוטונומיים ועד טכנולוגיה שיודעת כמה יבול יש לך. היום זו עדיין טכנולוגיה בחיתולים". רוזנפלד: "אולי בעוד 10-20 שנה ייכנסו רובוטים לתחום הגידול, ובכלל הגעת הענבים לשווקים תיעשה באמצעות משאיות אוטונומיות".
אומרים שהחקלאים מאוד שמרנים ולכן האג-טק מתפתח לאט
רוזנפלד: "אני חושב שחקלאים בארה"ב יותר שמרנים מחקלאים בישראל. שם, על כל דבר חדש הם רוצים לראות איך זה ישפר את ההכנסות. אצלנו יש התלהבות מכל מה שחדש, יותר איכותי, מערכת ביג-דאטה לניהול הכל. אנחנו נסענו לבקר בכל חברות הטכנולוגיה החקלאית בישראל".
חקלאות בישראל 2020? לא עדיף נדל"ן?
דודאי: "כולנו מודעים לשריטה שלנו. זה מתוך אהבה, לא מתוך החלטה לוגית שקולה".
