מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה ב-2007, גייס ארגון הטרור לצרכיו הצבאיים סכום המוערך לכל הפחות במאות מיליוני דולרים. חלק מהכספים הללו זרמו בנתיבים גלויים ובראשם מזוודות הכסף מקטאר, שהועברו באישורה ובידיעתה של ממשלת ישראל ל"שיקום הרצועה" וזלגו לשימוש חמאס. אחרים הועברו בנתיבים נסתרים ובכלל זאת סכומי עתק שנאספו בתרומות, וכן כספים איראניים, שזרמו לארגון הטרור דרך פלטפורמות שונות של מטבעות קריפטו.
עוד בנושא:
ישראל, כמו גם רשויות ביטחון אחרות בעולם, הייתה מודעת לשימוש שעושים ארגוני הטרור בקריפטו אך גם כשפעלה בנושא היה זה לאט מדי, מאוחר מדי ובעיקר אחרי שארגון הטרור המיר את סכומי העתק מקריפטו למזומן.
ארנקי הקריפטו מצלצלים
קריאות חמאס הראשונות לגיוס כספים בקריפטו מתוארכות לינואר 2019. לא ניתן לבדוק כמה היענות הייתה באותה נקודת זמן, אך ישנן ראיות כי שנתיים וחצי לאחר מכן - בקיץ 2021 ובמקביל למבצע "שומר החומות" - ארנקי הקריפטו כבר צלצלו בעוצמה. כך, לפי חוקרים של מעבדת TRM, חברה המתמחה בתחום, רק בשבועות שבהם התנהל "שומר החומות", גייס חמאס כספי קריפטו בהיקף של כ-400 אלף דולרים.
ריפרש
החיים הדיגיטליים שאחרי המוות / עם ד"ר אסף וינר
22:11
הפעילות המוגברת הזאת משכה את תשומת ליבם של שירותי הביטחון בישראל ובעולם, שהחלו לפעול רגולטורית מול בורסות וחלפני קריפטו בניסיון לחסום את צינור הזרמת הכספים. לא ברור אם הפעילות הזאת הועילה או לא, אך באפריל השנה הודיע החמאס כי הוא מפסיק לקבל תרומות בביטקוין, מטבע הקריפטו המוכר ביותר.
את ההודעה הזאת צריך לקחת בערבון מוגבל: ארנקי קריפטו נוספים המקושרים לארגון ולזרועותיו השונות, וכן ארנקים המקושרים לג'יהאד האיסלאמי, נותרו פעילים והמשיכו לגייס כספים גם בחודשים שחלפו מאז. ישראל עצמה פרסמה, כי הצליחה להביא להקפאתם של מספר ארנקים רק ב-10 באוקטובר, שלושה ימים אחרי מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ולמעלה מחצי שנה אחרי אותה הודעה.
סיפורו של ארנק
GazaNow היא פלטפורמה חדשותית הפועלת בטלגרם עם כמיליון עוקבים בעולם. בשנתיים האחרונות פורסמו במסגרתה כמה קמפיינים לגיוס כספים לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי שכללו מספרים של ארנקי קריפטו להעברת הכספים. ניסיון להתחקות אחרי זרימת הכסף בחלק מהארנקים הללו מעלה כי הסכומים שהגיעו אליהם היו לא מבוטלים. כך למשל, ארנק מסוים פורסם בפלטפורמה לראשונה באוגוסט 2021 כיעד לגיוס כספים ושוב בהמשך. לאורך התקופה נאסף בארנק הזה סכום של 800 אלף דולר, שאליהם התווספו 20 אלף דולר שנאספו ביומיים שלאחר השבת השחורה של ה-7 באוקטובר.
הארנק הזה הוא רק דוגמה וכמוהו מסתובבים ברשת עשרות נוספים. כך למשל, ב-19 באוקטובר הופיעו ב-GazaNow מספריהם של שני ארנקים חדשים לתרומות למטבעות קריפטו - אחד לאתריום ושני לביטקוין. שני הארנקים אמנם פעלו רק ימים בודדים לפני שהוקפאו אך הצליחו לאסוף יחד כעשרת אלפים דולרים.
הכספים שמגיעים לארנקים נמשכים במהירות בידי ארגוני הטרור. כך למשל, הכספים בארנק האתריום שהוזכר, הועברו כמעט מיידית לארנק אחר ואז נשלחו להפקדה בחשבון של פלטפורמה אינטרנטית בשם בייביט (Bybit) הרשומה באיי הבתולה ופועלת מדובאי. הפלטפורמה, שהיא למעשה מעין צ'יינג', מאפשרת להמיר מטבעות קריפטו לכסף מזומן תוך עקיפת הרגולציה ומשטרי סנקציות. כך, פתיחת החשבון נעשה באמצעות דואר אלקטרוני וסיסמה בלבד ולמשיכת הכסף במזומן יש מספר אפשרויות שחלקן מאפשרות לשמור על אנונימיות מוחלטת - מכרטיס כספומט שבייביט מנפיקה, דרך משיכה מכספומט באמצעות קוד QR ועד העברה לחשבונות בנק שרשומים אי שם.
פעילותה של בייביט נאסרה בארה"ב כבר לפני מספר שנים וב-1 באוקטובר היא נאלצה להפסיק את פעילותה גם בבריטניה בגלל תקנות רגולטוריות חדשות. אולם כאמור היא עדיין מאפשרת המרת כספים במקומות אחרים בעולם.
פלפורמה אחרת שדרכה נפדו כספים מארנקים שפורסמו ב-GazaNow היא בייננס (Binance). מדובר בחברה סינית שפעלה מסינגפור במשך מספר שנים אך נאלצה להעביר את משרדיה לאיי קיימן ולמלטה. בדומה לבייביט, עד אוגוסט 2021 ביינאנס דרשה דואר אלקטרוני בלבד כדי להירשם לשירותיה - פירצה שנוצלה היטב על-ידי פושעים מרוסיה וצפון קוריאה. בימים אלה ביינאנס נתונה תחת לחצים משפטיים גוברים והולכים בארה"ב על רקע חשדות למעורבותה בהלבנת הון.
רשת מלאת חורים
בשנים האחרונות הגבירה מערכת אכיפת החוק הישראלית את מאמציה לאתר ולבלום את פעילות ארגוני הטרור במטבעות קריפטוגרפיים. איתור והקפאת הארנקים הן משימות טכנולוגיות וחוקיות מורכבות גם בגלל הצורך לאתרם וגם בגלל הפעולות החוקיות הנדרשות. בהקשר הזה נדרשות הרשויות הישראליות להוציא צווי תפיסה מקומיים ואז לפנות לבתי המשפט במדינות שבהן פועלות פלטפורמת רישום הארנקים, או לחילופין, לפנות ישירות לפלטפורמות ולקוות שישתפו פעולה בשל חששן מזיהוי עם כספי טרור.
לפי פרסום בתקשורת הזרה, לפחות בחלק מהמקרים שיתוף הפעולה הזה אכן ניתן וחשבונות הוקפאו. אגב, מעניין לציין כי בשבועות האחרונים הוקם מערך מתנדבים ישראלים וחברות מקומיות מתחום הקריפטו שמנסה לסמן ארנקים חשודים עבור הרשויות בישראל.
כך או אחרת, במהלך השנה שחלפה הצליח משרד הביטחון להקפיא לא מעט חשבונות קריפטו חשודים. מי שחשף את הדברים היה שר הביטחון יואב גלנט בנאום שנשא ביוני בכנס הקריפטו השלישי של המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון. "לצד הלחימה הקבועה והבלתי מתפשרת בטרור נוספה זירת לחימה חדשה - מאבק במשאבים שמאחורי הטרור, ובמילים פשוטות - מאבק בכספי הטרור", אמר גלנט. "מדובר באירוע ראשון בסדר גודל כזה (...) מי שמממן טרור או מנהל קשרים פיננסיים עם פעילי טרור, צריך לדעת שהוא מהווה מטרה, בדומה לכל מי שמנחה פעילות טרור".
למרות הדברים הנחרצים, ברור כי ארנקים רבים של ארגוני הטרור המשיכו לפעול באין מפריע לפחות עד השבת השחורה. יחידה להב 443 במשטרה פרסמה כי הצליחה להקפיא חשבונות קריפטו של החמאס, אולם זה קרה כאמור רק שלושה ימים לאחר מתקפת הטרור. להב לא מסרה פרטים נוספים, אך בהתבסס על התזמון שבו בוצעה הפעילות נראה כי אחד החשבונות שהוקפאו הוא הארנק שקודם ב-GazaNow והוזכר קודם לכן.
דוגמה נוספת היא צו שחתם גלנט באפריל האחרון, לתפיסת יותר מ-80 חשבונות של בייננס המקושרים לחמאס. מספרם של חלק מהארנקים במסמך הוזכרו במסמכים רשמיים כמעט שנה וחצי קודם להוצאת הצו, ובינתיים נפדו מהם עשרות אלפי דולרים.
דוגמה שלישית היא צו התפיסה שהוציא משרד הביטחון ב-4 ביולי לנטרול ארנקים המקושרים לג'יהאד האיסלאמי. ארנקים אלה, לפי פרסומים, גלגלו יחד מחזור של 94 מיליון דולר דולר. בין היתר נמצא כי לחלק מהארנקים הגיעו כספים איראנים וכן - ובמטרה לטשטש את מעורבותה של איראן - כספים ממקורות אחרים. חרף הוצאתו של צו התפיסה, חלק מהארנקים המשיכו לפעול גם לאחר מכן.
עד שעת פרסום הכתבה לא התקבלו תגובות משרד הביטחון ומשטרת ישראל. נוסיף אותן לכתבה אם וכאשר יגיעו.
