בעוד קצת פחות משבועיים, ב־29 בספטמבר, תחגוג לאס וגאס שנה לאחד מאולמות המופעים המרהיבים שנבנו אי פעם, ה"ספירה" (Sphere) — אודיטוריום שהוא מעין כדור ענק המצופה, מבפנים ומבחוץ, במסך ה־LED הגדול בעולם, שיוצר מיליוני נורות LED זעירות.
ה"ספירה", שנבחר לאחת מ־100 ההמצאות הטובות של 2023 על ידי מגזין "טיים", פרוס על שטח השווה לארבעה מגרשי כדורגל, בגובה שמונה קומות. הוא הוקם בהשקעה של 2.3 מיליארד דולר על ידי חברת MSG ("מדיסון סקוור גארדן"), ובשנה שחלפה מאז נחנך, בהופעה היסטורית של להקת U2, הצליח לחולל מהפכה בחוויית הבידור האולטימטיבית. מעודדת מן ההצלחה, MSG מתכננת עכשיו לבנות לו תיאום אירופי בסטרטפורד שבמזרח לונדון.
רק לפני כמה ימים אירח ה"ספירה" אירוע ספורט ייחודי של ה־UFC, החברה הגדולה בעולם לקידום אומנויות הלחימה המשולבות. לא פחות מ־20 מיליון דולר הושקעו באירוע, שכלל קרבות תחרותיים, אבל גם סרטים ומיצגי ענק שאפפו את הצופים מכל עבר, כאשר כרטיס לאירוע נמכר במחיר ממוצע של יותר מ־1,700 דולר.
ה"ספירה" בן 18,600 המושבים עוצר נשימה מבחוץ אבל עוד יותר מבפנים: תקרתו וקירותיו הפנימיים הם למעשה מסך ענק, בגודל של קרוב ל־70 אלף מ"ר וברזולוציה מושלמת היוצרת תמונה חלקה לגמרי.
מערכת השמע שלו כוללת 168 אלף רמקולים המותקנים מאחורי הפאנלים שמהם מורכב המסך, והיא יכולה גם להעביר צליל דרך הרצפה או לשדר אפילו צליל ייחודי לכל צופה. המושבים יכולים לנוע לפי התוכן המוקרן וניתן גם לדמות באולם משבי רוח, מזג אוויר צונן או להפיץ ריחות רלוונטיים.
העתק נאמן למקור
כדי להוציא לפועל את המיזם הגרנדיוזי נדרשו כמובן פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך, שתוכננו עבורו במיוחד. לצורך התכנון המורכב הקימה MSG מעבדה מיוחדת בעיר ברבנק בקליפורניה, שבה נבנה העתק מדויק של ה"ספירה" במהדורה מוקטנת פי ארבעה, ובה התבצעו הניסויים הראשוניים בטכנולוגיות.
ה"ספירה", כמובן, נבנה קודם כל במחשב, במערכת במציאות מדומה. בגלל המבנה העגול והחזון הפנטסטי, צוותי המהנדסים והאדריכלים נדרשו להפוך משוואות תיאורטיות רבות מעולמות המתמטיקה הגאודזית, העוסקת במדידה, מיפוי והתוויה, למודלים חיים, כאשר חישובים מורכבים סייעו להבטיח שמע אופטימלי לכל מושב. בין השאר פותחה בברבנק מצלמה בשם Big Sky, אשר לוכדת תמונות באיכות 18K וחוסכת את הצורך "לתפור" יחד תמונות מכמה מצלמות לקבלת תמונה היקפית.
אבל הטכנולוגיה העיקרית, זו שעומדת בבסיס הרעיון ומאפשרת את הצגתם של סרטי וידיאו מרהיבים ויצירות מולטימדיה לא שגרתיות על מסכי ענק, נולדה בישראל, במעבדות השלוחה המקומית של חברת "אנבידיה" (Nvidia) ביקנעם ות"א.
מסכי האינסוף באולם ומחוצה לו מורכבים למעשה מאלפי לוחות עם נורות LED זעירות, שחוברו ביניהם פיזית ומקושרים ברשת ייחודית. ה"חיבור" המושלם בתכנון הרשת מאפשר לכל אחד מהם להיות מסונכרן עם משנהו בצורה מדויקת ולהזרים את הווידיאו בקצב הנכון, ברמת דיוק של עשרות ננו־שניות.
למשימה הזו אחראים כ־150 מעבדים גרפיים רבי־עוצמה של "אנבידיה" — וטכנולוגיות חומרה ותוכנה ספציפיות ש"נתפרו" עבורם במיוחד בישראל כדי לאפשר להם לעבוד בסנכרון מושלם, כך שכל פיקסל יגיע לנקודה הנכונה במסך, ממש רגע לפני שזה נדרש להציגו.
מדובר בחידוש, כי "אנבידיה", למעשה "מלנוקס" הישראלית שנרכשה על ידה, אמנם התמחתה בהשבחת ביצועי רשתות, אבל רשתות נתונים סטנדרטיות, המקושרות למחשבים, לא רשתות שנדרשות להעביר וידיאו בזמן אמיתי לאלפי מסכים, תוך תיאום מושלם ביניהם.
מי שאחראים אישית לפלא הזה ב"אנבידיה" הם שניים, בוגרי "מלנוקס": דותן לוי, 45, חובש כיפה ועטור ציציות, דירקטור בכיר ומי שמוביל כיום במטה החברה ביקנעם קבוצה של 20 מהנדסים העוסקים בפיתוחים לארכיטקטורת וידיאו, וניר ניצני, 50, דירקטור בכיר לניהול תוכנות רשת.
5 צפייה בגלריה
משרדי אנבידיה בישראל. טכנולוגיה שפותחה בשלוחה בארץ מאפשרת לספירה לשדר מאלפי מסכים באופן מסונכרן
(צילום: Nvidia)
לוי: "ה'ספירה' כולל יותר מ־20 פטנטים שאני אישית חתום עליהם, ומספר כפול של פטנטים ישראליים. הטכנולוגיה שלנו בעצם הסירה את החסם שעמד בפני פיתוח מסכי וידיאו בגודל, בצורה וביכולות שלא נראו מעולם"
מסכי האירוויזיון
ניצני מספר, כי הכל החל לפני כשמונה שנים עוד ב"מלנוקס". "במשך שנים עסקנו בחברה בפתרונות להורדת ההשהיה ('לייטנסי') ברשתות מחשבים כדי למצות את הביצועים שלהן באופן מקסימלי. באיזשהו שלב בא אליי דותן, ואמר: 'שמע, אולי אנחנו יכולים להעתיק את הטכנולוגיה הזו גם לעולם הווידיאו הדיגיטלי'. גם שם יש חשיבות רבה להשהיה ולתזמונים'".
השניים גיבשו פתרון ראשוני, וטסו יחד לתערוכת תקשורת וטכנולוגיות טלוויזיה באמסטרדם. לוי: "מומחי הווידיאו שם לא עסקו מעולם ברשתות, ורק כשהתקן הישן שהכירו להעברת תמונה כבר לא הספיק להם לשידורי 4K, הוא הוחלף לרשת את'רנט. הגענו לביתן של חברה בשם 'דיסקיי', שהציגה מסכי LED מטורפים. ביקשנו לדבר עם האיש הטכני הבכיר שם. כשהצגנו את הרעיון שלנו, הוא הגיב מיד: 'אה, בדיוק רציתי לדבר אתכם'. כך הכל התחיל. 'דיסקיי' היא החברה שמריצה היום באירוויזיון, גם זה שהתקיים בארץ, את ההקרנות על הבמות והתקרות, שכולן מתאפשרות בזכות המוצר שלנו".
המפגש ההוא פתח את "אנבידיה" לשוק חדש לגמרי, עתיר הכנסות, והוא גם שהוליד לבסוף את הפנייה המתבקשת ממתכנני ה"ספירה". מבין השניים, אגב, רק ניצני הוא בן המזל שביקר עד כה במעבדה בברבנק וב"ספירה".
חודשים לפני הפתיחה הרשמית זכה להציץ אל מאחורי הקלעים של מלאכת הרכבת הפאנלים שיצרו את מסכי הענק וחיבורם זה לזה ואל חוות השרתים שמריצה במקום את עשרות המעבדים הגרפיים (GPU) של "אנבידיה". "אנחנו לא שברנו את שיא גינס בגודל המסכים שניתן להקרין בהם וידיאו", הוא אומר היום בסיפוק, "אנחנו ביטלנו אותו כליל".
פורסם לראשונה: 13:41, 17.09.24
