הבינה המלאכותית עומדת לשנות את חיינו מקצה לקצה, גם בתחום העבודה, ולכן יש דברים שחשוב לעובדים ולמעסיקים לדעת לפני שעושים בה שימוש. באמצעות עו"ד עידן סידס, שותף במחלקות הקניין הרוחני והטכנולוגיה במשרד עורכי הדין מיתר, ד"ר אבישי קליין, ראש מחלקת פרטיות וסייבר במשרד עורכי הדין ברנע ג'פה לנדה, ועו"ד נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג'פה לנדה, אספנו עצות לצמצום האפשרות לנזק וחשיפה לתביעות.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
בינה מלאכותית היא היכולת של מחשב לדמות את אופן החשיבה האנושית, ובין השאר היכולת ללמוד ולהסיק מסקנות ממאגרי מידע עצומים ברחבי האינטרנט. בתחומים רבים היכולת הזאת היא יתרון עצום. מצד שני, זו התפתחות טכנולוגית יוצאת דופן שרק בעתיד נדע מה יהיו השלכותיה המלאות.
עו"ד סידס נותן דוגמה: "הבינה המלאכותית תדע לחקות ולהעתיק קולות אנושיים ודפוסי התנהגות – ותהווה כלי חזק ביותר בשימוש ארגוני פשע, מה שיאפשר לבצע פשעים שיהיה קשה למנוע אותם. האיחוד האירופי, שמתקדם יחסית בכל הנוגע לחקיקה בנושא, החל בהליכי חקיקה שיטילו מגבלות על שימוש בבינה מלאכותית, למשל בבחינת קורות חיים של מועמדים לעבודה. כי אם לא ייקבעו פרמטרים שוויוניים לבחינת קורות חיים, הבינה המלאכותית תפסול לדוגמה מועמדים מאוכלוסיות מגוונות. העולם התקדם מאוד בכל הנוגע להעסקת אוכלוסייה מגוונת, ולבטח איננו רוצים שהטכנולוגיה תיקח אותנו אחורה בתחומים חשובים אלו".
הסתמכתי על בינה מלאכותית בעבודה שהגשתי או בכתב טענות שהגשתי לבית המשפט, ומתברר שהעובדות לא נכונות.
עו"ד סידס: "על כל אדם שעושה שימוש בבינה מלאכותית ככלי עזר, לבדוק את תוכן העבודה שהוא מגיש, לבטח אם מדובר בכתבי בית דין שמוגשים לבית משפט. כיום כל בינה מלאכותית עושה שימוש במאגרים שונים, שחלקם לא מעודכנים, ולכן יש חובה לוודא את התוכן ותוקפו". ד"ר אבישי קליין מביא כדוגמה אירוע שקרה לאחרונה בניו יורק, כשעורך דין הגיש לבית המשפט פסקי דין בדויים, שהיו פרי המצאתו של הצ'אטבוט .ChatGPT באותו אופן, אם התוכן מכיל חלקים מיצירה מוגנת, ולפי מבחני החוק מתקיימת הפרה של זכויות היוצרים על היצירה - העובדה שנעשה שימוש בבינה מלאכותית לא תעניק כל הגנה.
מה עוד חשוב לדעת
לבדוק את המידע: יש לוודא את נכונות המידע שמספקות מערכות בינה מלאכותית. ד"ר קליין מוסיף: "על המעסיק לייצר שיטת עבודה המבהירה לעובדים שאין להסתמך באופן עיוור על המידע שמספקות המערכות האלה".
לבדוק סיכונים משפטיים: חשוב שכל שימוש בבינה מלאכותית יתבצע רק אחרי שנעשתה בדיקה ביחס לסיכונים המשפטיים שבשימוש.
לבדוק השלכות אתיות: עו"ד נטע ברומברג מוסיפה שיש לבחון גם את ההשלכות האתיות של שימוש בכלי בינה מלאכותית על מערך יחסי העבודה. "שימוש ב-AI לצורך ניהול שינויים ארגוניים הכוללים פיטורים, למשל, עלול לעורר בעיות אתיות. על המעסיק לוודא שהאלגוריתם לא לוקח בחשבון קריטריונים פסולים כגון גזע, מין, מצב משפחתי – לצורך החלטה על גיוס עובדים, קיצוץ במצבת כוח האדם וכו'. היעדר בדיקה של ההיבטים האלה עלול לייצר הפרה של חוקי עבודה וחשיפה לתביעות".
לבחון גם בעיניים אנושיות: יש לדעת כי ביחסי עבודה, AIלא יכול להחליף מעורבות אנושית. לדברי עו"ד ברומברג, "מערכות AIמתקשות לשקלל את כלל הגורמים הרלוונטיים כאשר הן מבצעות החלטות, ונוטות להתמקד בנתונים מספריים ומדידים. כל שימוש ב-AI ביחסי עבודה צריך לכלול גם היבטים 'רכים' שלא נכללים בנתונים היבשים, כמו יכולת המועמד לעבודה בצוות ולהובלת צוות, מוטיבציה ואמפתיה. במסגרת הרגולציות המתהוות בעולם בתחום יחסי העבודה, ישנה דרישה משפטית לקיים בחינה 'אנושית' של הממצאים וההחלטות. בהתאמה, גם כאשר מערכות AI מסייעות בקבלת החלטות ביחס לעובדים ומועמדים לעבודה, על מעסיקים לבחון גם שיקולים 'אנושיים' לפני גיבוש ההחלטה".
ליידע את העובדים: עוד מציינת עו"ד ברומברג, כי מעסיק המעוניין להשתמש במערכת AI למעקב אחר ביצועיהם של עובדים או קידומם, צריך ליידע את העובדים, ולשקול האם יש צורך בקבלת הסכמתם לכך.
לוודא רצף תפעולי: לדברי ד"ר קליין, חשוב לוודא שהשימוש במערכות AIלא פוגע בהמשכיות התפעולית בארגון: "הסתמכות מלאה על מערכת AI בהיבטים חיוניים של החברה, מייצרת סיכון שכשל של המערכת יביא להפסקת הפעילות, לזמן קצר או ארוך. כפי שלוחמים בצה"ל לומדים לנווט למרות שהם מצוידים במערכות GPS מתקדמות, יש לייצר אפשרות להמשכיות עסקית בכל שימוש תשתיתי בבינה מלאכותית".
להפריד בין הפרטי לארגוני: חשוב מאוד שהמעסיק יקבע מדיניות ברורה של הפרדה בין שימוש אישי של העובדים בחשבונות AIלבין השימוש המקצועי. כמו למיילים, גם לתוכנם של חשבונות AIעשויים להיות מאפיינים אישיים ופרטיים. בנוסף, חשוב שתוצרי ההתכתבות הארגונית יהיו הקניין הרוחני של מקום העבודה, ולא של העובד.