כמו אש בשדה קוצים חודרת הבינה המלאכותית, ה-AI, כמעט לכל תחום בחיינו, והשלכותיה מעסיקות לא רק את תעשיית המחשבים, אלא גם אמנים, סופרים, פילוסופים, אנשי חוק ומשפט, וכמובן פוליטיקאים. כבר חודשים ארוכים שהנושא המדובר ביותר ברשת הוא החשש שבינה מלאכותית תחליף בקרוב עובדים בשר ודם. אבל מעט מאוד אירועים הצליחו להמחיש את סכנות הטכנולוגיה כאן ועכשיו כמו שביתת איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד, שמשתקת בימים אלה כמעט לחלוטין את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארה"ב.
4 צפייה בגלריה
"AI This!". שחקנים ותסריטאים מפגינים בניו יורק
(צילום: Michael M. Santiago/Getty Images)
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
אחרי שהתסריטאים הכריזו על שביתה כבר בתחילת מאי, 160 אלף השחקנים המאוגדים בהוליווד נכנסו לתמונה רק בסוף השבוע שעבר. חוץ מהטענות המפורטות שלהם על שחיקת שכר ודרישה לאחוזים מהרווחים שמכניסים השידורים בסטרימינג, הם חרדים בעיקר מדבר אחד: מהיכולת של האולפנים - האחים וורנר, נטפליקס, דיסני, אפל, פרמונט ואחרים - להחליפם בבוא הזמן, באמצעות בינה מלאכותית, בדמויות מחשב סופר-ריאליסטיות המבוססות על דמותם האמיתית ואפילו על קולם המקורי.
לשחק מהמיטה בבית
הטכנולוגיה פה מזמן. קוראים לה דיפ פייק והדגמות שלה ניתן למצוא מזה שנים ברשת: במאי 2021 הפכו סרטונים שהעלה השחקן טום קרוז לטיקטוק לוויראליים ברגע. רק בהמשך התברר כי החשבון כלל אינו שייך לקרוז, והופעל על ידי כריסטופר אומה, אמן טכנולוגיה ויזואלית. אומה הזהיר כבר אז: "עד 2025 זה יהיה עוד פילטר בסנאפצ'ט". לפני שלוש שנים הודיעו חוקרים מחטיבת המחקר בדיסני כי הצליחו ליצור סרטונים שבהם הוחלפו פניהם של הגיבורים, גם ברזולוציה גבוהה — מה שמאפשר להקרינם על המסך הגדול. גיל פרי, מנכ"ל ומייסד שותף של D-ID (שכבר אינה עוסקת בתחום), סיפר בעבר ל-ynet: "אנחנו יכולים לקחת פעם אחת תמונת סטילס של שחקן בסט הצילומים, עם האיפור והתאורה, ובימי הצילום האחרים יכול להתייצב בסט אדם אחר ולהנפיש אותו. גם השחקן עצמו, בלי הצוות והאיפור, יכול להנפיש את עצמו מהמיטה שלו בבית עם הטלפון".
ביום חמישי שעבר חשף דאנקן קראבטרי-אירלנד, מנהל המשא ומתן הראשי מטעם השחקנים באמריקה, הצעה מאולפני הוליווד, שנשמעת כאילו נלקחה היישר מהפרק הראשון בעונה החדשה של "מראה שחורה" (המציג תוכן שנוצר ב-AI תוך שימוש בדיפ פייק של השחקנית סלמה הייק). "הם הציעו שניתן יהיה לסרוק דיגיטלית את פניהם של שחקנים תמורת שכר של יום עבודה אחד; כך שהחברות יהיו הבעלים של הקבצים הדיגיטליים ויוכלו להשתמש בהם לנצח בכל פרויקט שירצו, ללא הסכמה וללא תמורה". במיוחד מעוניינים האולפנים להשיג זכויות שימוש חוזר בתווי פניהם של ניצבים: כך, בעזרת בינה מלאכותית, יעמוד לרשותם, למעשה, מאגר זול של ניצבים לנצח, בלי צורך לשכור חדשים. אגב, איגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה, ה-AMPTP, המייצג את האולפנים, הכחיש את הטענה נמרצות.
לפי מגזין "וראייטי", השחקנים דורשים שהאולפנים יחוייבו לקבל הסכמה מפורשת של כל שחקן ושחקנית שדמותם תשמש לאימון מערכות AI, ואף לתגמל אותם על כך. האולפנים מוכנים להסכים לתביעה הזו חלקית, רק באשר לאימון המערכות לצורך שינוי או שחזור דמותו של שחקן מסויים, אבל לא לצורך אימון כללי של בינה מלאכותית למטרות שונות.
פראן דרשר, נשיאת איגוד השחקנים SAG AFTRA, הצהירה חד-משמעית: "אם לא נעמוד על שלנו עכשיו, כולנו נהיה בצרות - כולנו נהיה בסכנה שנוחלף במכונות. אתה לא יכול לשנות את המודל העסקי (של העסקים שלך), ולא לצפות שגם החוזה (עם השחקנים שאתה מעסיק) ישתנה". מקור אחר בארגון המשיך: "אנחנו נהפוך לתוכן זול שנוצר על ידי בינה מלאכותית".
מיקרוקוסמוס של משבר
כבר בחודש יוני, כשאיגוד הבמאים האמריקאי עמד בפני חתימת חוזה חדש עם איחוד האולפנים ההוליוודיים, צייצה לילי וואצ'ובסקי, אחת משתי האחיות שעומדות מאחורי סדרת סרטי "מטריקס", כי "אנחנו צריכים להבהיר שלא ייעשה שימוש בבינה מלאכותית בשום פרויקט שאנחנו עובדים עליו. אני מאמינה שהמאבק שאנחנו נמצאים בו כרגע בתעשייה שלנו הוא מיקרוקוסמוס של משבר הרבה יותר גדול וקריטי".
וואצ'ובסקי צדקה: זמן קצר אחר כך פתחו 11,500 אלף חברי איגוד התסריטאים (WGA) בשביתה - "מקצוע הכתיבה מצוי בסכנה", הכריזו. לפי אתר Vox, הנחשב לסמל עיתונות הדיגיטל הליברלית בארה"ב, רבים מתסריטי הסרטים והסדרות המופקים בהוליווד מבוססים על נוסחה קבועה למדי; בינה מלאכותית יכולה היום לייצר רעיון או עלילה, אפילו תסריט שלם, "ואז האולפן או חברת הטלוויזיה ישכרו שירותי תסריטאי, שרק ישפר את התוצאה במקצת. כך האולפנים לא יצטרכו לתחזק צוות של תסריטאים בתשלום גבוה".
חששות מוגזמים? ממש לא: בינואר השנה העלו האתרים Futurism ו-The Verge לרשת תחקירים שעוררו סערה בארה"ב, ולפיהם אתר חדשות הטכנולוגיה CNET - מאתרי הטכנולוגיה הגדולים והפופולריים בעולם - פירסם במשך חודשים עשרות מאמרים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. על־פי התחקירים, מאז נובמבר 2022 פורסמו באתר יותר מ-70 מאמרים שנוצרו על ידי AI, ככל הנראה בטכנולוגיה דומה לזו שעליה מבוססת אפליקציית ChatGPT. ב-The Verge צוטט מכתב פרידה ששלחה העורכת הבכירה ריי הודג' למאות עמיתיה, ובו ביקשה מהם לעמוד על המשמר בכל הנוגע ליושרה עיתונאית ולסטנדרטים של עריכה. עם פרסום התחקירים, שחשפו גם תקלות בטקסטים שפורסמו, הפסיקו לפרסם באתר כתבות שנכתבו על ידי בינה מלאכותית.
פרשת CNET לא עוררה שום רושם על אקסל שפרינגר, אחת ההוצאות לאור הגדולות באירופה, בעלת הצהובון הגרמני הפופולרי "בילד". לפי הודעת מייל שנשלחה לעובדי "בילד" לפני כחודש, המגזין מתכוון להחליף מגוון משרות עריכה בבינה מלאכותית, כחלק מתוכנית קיצוצים בסך 100 מיליון יורו. "למרבה הצער", כתבו הבעלים, "העיתון ייפרד מעמיתים שיש להם משימות שבעולם הדיגיטלי נעשות על ידי בינה מלאכותית ו/או בתהליכים אוטומטיים". המו"ל, מתיאס דופפנר, הצהיר כבר בתחילת השנה כי כלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT יכולים "להפוך את העיתונות העצמאית לטובה יותר מאי פעם - או להחליף אותה".
אקסל שפרינגר לא לבד. גם הצהובונים הבריטיים "דיילי מירור" ו"דיילי אקספרס" הודיעו השנה, כי הם בוחנים שימוש בבינה מלאכותית.
התסריטאים בארה"ב טענו השבוע כי אינם מתנגדים לטכנולוגיה. להפך - מבחינתם, כלי בינה מלאכותית יכולים לסייע בכתיבה מבלי לסכן את פרנסתו של אף אחד; אפשר, לדבריהם, להכשיר כותבים להשתמש במודלים הגדולים של שפה שמפתחות גוגל, מיקרוסופט, מטא ואחרות ככלי עבודה; אבל אם משתמשים בטכנולוגיה כדי להחליף אותם - כדי לכתוב תסריטים שבני אדם צריכים רק לתקן תמורת שכר נמוך יותר - זו בעיה.
חומר גלם חופשי?
לא ברור אם השביתות בהוליווד מסמנות נקודת מפנה בהתלהבות הגורפת מה-AI. הצטברות אירועים לא מקרית בשבועות האחרונים מבהירה, כי בינה מלאכותית היא יותר מסתם לבקש מ-ChatGPT לכתוב שיר או לגרום ל-DALL-E2 לצייר מלאך צהוב רוכב על אופנוע במדבר. השבוע פתחה נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) בחקירה נגד מפתחת ChatGPT, חברת OpenAI, והיא "בוחנת מקרוב" את שיטות איסוף הנתונים שלה. באיחוד האירופי אושרה טיוטת חוק הדורשת שקיפות מכלי AI גנרטיביים כמו ChatGPT.
לפי "ניו יורק טיימס", הייפ הבינה המלאכותית מלהיט יותר ויותר את הרוחות אצל יוצרים ברשת: אחרי ההתלהבות הראשונית, מתברר פתאום, שאף אחד לא באמת רוצה שחברות בינה מלאכותית יעשו שימוש חופשי, חינם אין-כסף, ביצירות שלו כחומר גלם לאימון AI - לא אמנים, לא סופרים, לא חברות מדיה חברתית, לא כלי תקשורת. המאבק מתבטא בדרכים שונות: סופרים ואמנים מצפינים את הקבצים שלהם כדי להגן על עבודתם, או מחרימים אתרים המפרסמים תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית, בשעה שחברות כמו "רדיט" מתחילות לבקש תשלום עבור גישה לחומרים שנוצרו אצלן. לפחות עשר תביעות הוגשו השנה נגד חברות בינה מלאכותית, המאשימות אותן בכך שהן מאמנות את המערכות שלהן באמצעות יצירות אמנים בלי לקבל את הסכמתם.
בשבוע שעבר הובילה הקומיקאית האמריקאית שרה סילברמן שתי תביעות ייצוגיות נגד OpenAI ומטא, יחד עם הסופרים כריסטופר גולדן וריצ'רד קדרי. השלושה מאשימים את החברות בהפרת זכויות יוצרים על כך שאימנו את הבינה המלאכותית שלהן באמצעות ספריהם ללא רשות. עורכי הדין ג'וזף סברי ומתיו בוטריק, המייצגים את שלושת המחברים, טוענים, כי סופרים ומו"לים "מודאגים מהיכולת המופלאה של ChatGPT ליצור טקסט דומה לזה שנמצא בחומרים טקסטואליים המוגנים בזכויות יוצרים". במקביל, חברת מאגרי התצלומים גטי אימג'ס הגישה גם היא תביעה דומה נגד חברת Stability AI, מפתחת הכלי ליצירת התמונות AI Stable Diffusion. גטי טוענת, כי החברה אימנה את המודל שלה על "מיליוני תמונות המוגנות בזכויות יוצרים".
לכל המעורבים בנושא ברור כי הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר, והיא מחוללת כבר עכשיו מהפכה בכל תחום בחיינו. אבל המאבק על ריסונה וקביעת גבולות הגזרה שלה הוא רק בתחילתו: שביתת השחקנים והתסריטאים בהוליווד היא רק פרומו.
