אחרי שייצג את ישראל במוסקבה, אוטווה ולוס אנג'לס, איתן וייס מסמן על המפה את היעד הבא בקריירה הדיפלומטית שלו - המטאברס. וייס הוא מי שהגה ומוביל בימים אלה את המאמץ של משרד החוץ להיערך לגלגול העתידי והתיאורטי של האינטרנט, שבו המשתמשים יבלו בחללים וירטואליים באמצעות משקפי מציאות מדומה (VR) או יוסיפו אלמנטים דיגיטליים לסביבה הפיזית שלהם באמצעות משקפי מציאות רבודה (AR).
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
כפי שפורסם השבוע לראשונה ב-ynet, משרד החוץ מתכנן להשקיע שלושה מיליון שקלים בבניית חוויות ומשחקים בפלטפורמת רובלוקס (Roblox), כשהמטרה היא לקרב צעירים מרחבי העולם למדינת ישראל. סגן שר החוץ, עידן רול, הודיע על המהלך במסגרת כנס ראשון שערך משרד החוץ בנושא המטאברס בהשתתפות מומחים מהתעשייה והאקדמיה. "זה פרויקט הדגל הראשון שלנו", אומר וייס, "אבל החשיבה היא יותר לעומק על הנקודות שמשיקות בין הדיפלומטיה ומדיניות החוץ לבין האתגרים שהמטאברס מביא איתו".
"הכניסה שלי לעולם הזה התחילה מהורות גרועה", מספר וייס בחיוך, "הילד שלי נהג לשחק ברובלוקס ובמיינקראפט עד שעה מאוחרת ואשתי הייתה שולחת אותי להגיד לו להפסיק וללכת לישון. אבל אחרי חצי שעה, כשהיא לא הבינה למה הילד לא הולך לישון, היא הייתה מוצאת אותי משחק איתו. זה נראה לי מדהים - אתה פוגש בפלטפורמות האלה את מקס מאנגליה ואת הנרי מאירלנד ויחד אתם מדברים על המשימות שצריך לעשות במסגרת המשחק".
בקיץ 2021, לאחר שחזר מהשליחות האחרונה שלו בלוס אנג'לס, החל וייס לחקור ברצינות את נושא המטאברס. "בדקתי את כל הפלטפורמות הקיימות, מדיסנטרלנד ועד לפורטנייט, כדי לראות מה אפשר לעשות עם זה. באוקטובר, כשצוקרברג הציג את חזון המטאברס שלו, חיברתי בין הנקודות ואמרתי לעצמי שאנחנו חייבים לבדוק איך אנחנו יכולים לפעול במסגרת הזאת, קודם כל כדי להתגונן מפני הסכנות שטמונות במטאברס, אבל גם כדי למקסם אותו לצרכים המדיניים שלנו, להשתמש במטאברס כדי לעקוף את הפריזמה התקשורתית ואת המדיה החברתית שהיא כרגע מאוד בעייתית נגדנו".
וייס פנה למנהל שלו נועם כץ, שמכהן כסמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, והעלה בפניו את הרעיון. "הכנתי לו נייר מחקר והוא נתן לי אישור לרוץ עם זה. התחלתי לבנות ידע בנושא ונפגשתי עם כל מיני גורמים. יצרתי קשר גם עם רובלוקס העולמית וניהלתי איתם הרבה מאוד שיחות על הקונספט. הם בעצמם לא הבינו איזה פוטנציאל אדיר יש לפלטפורמה שלהם לעבוד עם גופי ממשל. אשת הקשר שלי, מנהלת המדיניות הציבורית של החברה, סיפרה לי שהם החליטו להקים מחלקה מיוחדת שתעמוד בקשר עם גופי ממשל. פתחנו להם את התיאבון".
כשהגיע הזמן לעדכן את הדרג הפוליטי, הציגו וייס וכץ את היוזמה לסגן שר החוץ רול והוא נרתם מיד למשימה. עם גיבוי מסגן השר, החל וייס להתייעץ עם חברות לפיתוח משחקים כמו Toya שבראשה עומדת ענת שפרלינג, ועם Supersocial שבראשה עומד יונתן רז-פרידמן, ובשלב מסוים הגיע גם לחברת מטא (פייסבוק לשעבר) שהפכה בשנה האחרונה לחברה המזוהה ביותר עם חזון המטאברס. "פרשתי רשת גדולה ויצרתי קשר עם חברות שונות, גם בשביל להבין איך הדברים עובדים וגם כדי שתהיה לנו תמונת מצב עדכנית על הדבר הזה שנקרא חזון המטאברס, לדעת שאנחנו בכיוון הנכון".
אחרי שבחנו כמה פלטפורמות, בהן דיסנטרלנד ופורטנייט, החליטו במשרד החוץ להתמקד בשלב הראשון בפיתוח חוויות ומשחקים עבור רובלוקס. הפלטפורמה הוקמה כבר ב-2004, אך הפכה ללהיט בשנתיים האחרונות בצל הסגרים של תקופת הקורונה. למרות שהשימוש בה נעשה באמצעות מחשבים וסמארטפונים, היא נחשבת לפלטפורמת קדם-מטאברס מכיוון שהיא מאפשרת למשתמשים לאמץ זהות דיגיטלית באמצעות אווטאר ולקחת חלק ב"חוויות" (כך מכונים המשחקים בפלטפורמה) שונות ביחד עם משתמשים אחרים. רובלוקס פופולרית במיוחד בארה"ב, עם דגש על קהל צעיר מתחת לגיל 16, ויש לה יותר מ-54 מיליון משתמשים יומיים.
"הבחירה ברובלוקס הייתה מאוד טבעית", אומר וייס, "קודם כל בגלל הפופולריות שלה, אבל גם בגלל חתך הגילאים שמאוד קוסם לנו. מדובר באוכלוסייה צעירה שהמוח שלה עוד לא הושחת על ידי התעמולה האנטי-ישראלית במכללות, באוניברסיטאות ובמקומות אחרים. הם יותר פתוחים לקלוט מסרים ואת הדברים הטובים שיש לישראל להראות. לא רק זה - רובלוקס היא פלטפורמה חינוכית וא-פוליטית. אתה לא יכול להכניס לשם שיח שנאה, אתה לא יכול לעשות שם דברים שליליים כי ישר יחסמו אותך".
יש ברולובקס גם צדדים פחות חיוביים. אנחנו פרסמנו בעבר את סיפורה של ילדה בת 10 שהותקפה מינית במהלך משחק בפלטפורמה.
וייס: "אתה צודק, יש סיפורים ותמיד יהיו. שום דבר לא מושלם. אבל ברגע שקורה משהו, אתה מקבל אוזן קשבת מהנהלת רובלוקס והם מיד מגיבים. זה לא כמו פלטפורמת מדיה חברתית מסוימת, שאני לא אנקוב בשמה, שאתה צריך להילחם איתה כדי להסיר תכנים אנטישמיים או פוגעניים. ברובלוקס זה יותר פשוט".
סיוט ושמו המטאברס
מבחינת משרד החוץ אולי עדיף בכלל שחזון המטאברס לעולם לא יתממש: כבר היום מדינת ישראל לא מצליחה לעמוד בקצב של חורשי רעתה ברשת, בזמן שהרשתות החברתיות מתקשות לנטר ולבלום תכני הסתה, אנטישמיות וביטויי שטנה. ההערכה היא שבמטאברס - שבו הכל יקרה ב"שידור חי" באינספור חללים וירטואליים מקבילים - ניטור התוכן יהפוך לסיוט של ממש. וייס מסכים: "אנחנו במשרד החוץ רוצים להרים דגל אדום למחוקקים ולהגיד 'חברים, אם אנחנו לא נתמודד עם זה עכשיו, באמצעות חקיקה נכונה שתחייב את הפלטפורמות לייצר מאזנים ובלמים שימנעו ניצול לרעה של המטאברס, אנחנו נהיה בבעיה מאוד גדולה'".
עד שזה יקרה, במשרד החוץ מעוניינים להשתמש ברובלוקס כדי לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם וכן לחזק את מה שהם מכנים "נכסיות" - המחשת הקשר בין עם ישראל למולדתו. במסגרת "אוצרות ארץ הקודש", משחק בסגנון אינדיאנה ג'ונס, יחפשו המשתמשים ממצאים ארכיאולוגיים וכך ילמדו על הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל. "התקווה שלי היא שזה יוטמע בילדים בכזאת צורה שאם הם ייתקלו בעתיד באיזשהו מסע הכפשה אנטי-ישראלי שיגיד שלישראל אין שום קשר לארץ הקודש, הם יזכרו את מה שלמדו במשחק".
משחקים אחרים ינסו למתג את ישראל כמדינה מודרנית, חדשנית, פתוחה, רב-תרבותית וכזאת שטוב לחיות בה. במסגרת "מלך הפלאפל" יקימו המשתמשים דוכן של המאכל הפופולרי וילמדו על הרב-תרבותיות הישראלית; ב"מבצע קורונה", הם ייכנסו לנעליים של רופאים שצריכים לפתח תרופות וחיסונים; ב"תל אביבינג" הם יעשו רילוקיישן וירטואלי לתל אביב בתור עובדים בחברת הייטק; ובמשחק "הסטארטאפיסט" הם יקימו סטארט-אפ ויקדמו אותו באקוסיסטם המקומי. בנוסף, במשרד החוץ מתכוונים להעביר באמצעות רובלוקס הרצאות, הופעות חיות וסיורים במוזיאונים, וגם לערוך אירועים חד-פעמיים, למשל לרגל מצעד הגאווה, יום העצמאות, יום הסטודנט, יום האישה ועוד.
"אלה חוויות חיוביות שמציגות את הערכים החשובים לנו", אומר וייס, "אני לא בא להראות משהו שהוא לא נכון. אני מראה מה שקיים בפועל. אני גם לא מצייר תמונה שישראל היא מקום מושלם. הלוואי, אנחנו לא מקום מושלם, אבל אנחנו רוצים להיות טובים ולשפר".
האם הכוונה היא להבליט או להצניע את העובדה שישראל עומדת מאחורי המשחקים?
"אנחנו ממש לא מתחבאים. אם המשחק יראה למשתמשים מגניב, מעניין וכיפי הם ישחקו בו, לא משנה מי עומד מאחוריו. אל תשכח שאנחנו מדברים על קהלי יעד צעירים שמידת הביקורתיות והידע שלהם יותר מוגבלים. אז אנחנו לא מתכוונים להסתיר את זה, אבל זה גם לא אומר שנבליט את זה. נמצא את האיזון הנכון".
השלב הבא בפרויקט הוא יציאה למכרז שבמסגרתו תיבחר החברה שתפתח את המשחקים בפועל. "אנחנו נבחר בחברה שתציע את ההצעה הטובה ביותר - לא בהכרח הזולה ביותר", אומר וייס, "לפתח משחק זה נחמד, אבל יש קרוב ל-42 מיליון משחקים ברובלוקס, אז צריך להשקיע בפרסום וקידום ולוודא שהמשחק שלנו מקבל את המעטפת הטובה ביותר". אם הכל ילך כשורה, ייתכן שעד סוף השנה נראה ברובלוקס את המשחק הראשון של מדינת ישראל.
הלקח מטוויטר ופייסבוק
משרד החוץ הקציב לפרויקט שלושה מיליון שקלים בשיטת מימון תואם (מצ'ינג), כך שהתקציב בפועל עשוי להיות כפול מכך. כך או כך, במונחים טכנולוגיים לא מדובר בכסף גדול - ההערכה היא שפיתוח של משחק אחד לרובלוקס עולה כ-700 אלף דולר. עם זאת, וייס מעריך שגופים כמו משרד התיירות, עיריית ירושלים ועמותת "עיר עולם ותיירות" ירצו להצטרף לפעילות והתקציב יגדל. לדבריו, "יש פה פוטנציאל אדיר של גופי ממשל לאגם משאבים ולשתף פעולה".
"זאת רק יריית הפתיחה מבחינתנו", מבהיר וייס, "בחזון שלי, בחטיבת דיגיטל של משרד החוץ יוקם ענף חדש שיתמקד במטאברס ובטכנולוגיות חדשות, והוא ישכור אנשי מקצוע ומפתחים אין-האוס כדי לייצר את הפעילות הזאת". לצד זאת, הוא מקווה שבשנים הקרובות תוקם ועדה בין-משרדית, עם נציגים ממשרדי ממשלה שונים, שתעסוק בנושא המטאברס ותדאג לאינטרסים של ישראל בזירה הטכנולוגית החדשה, "כדי שנוכל להתמודד עם האתגרים שהמטאברס יביא איתו, למשל שיח שנאה או פעילות אנטי-ישראלית. אם לפני עשור היו מספרים לנו מה הולך לקרות עם פייסבוק וטוויטר, היינו יכולים להיערך מבעוד מועד לאתגרים שהפלטפורמות האלה מציבות".
