פיטר תיל, המייסד השותף של פייפאל שהשקיע בספייס-אקס, עורך בכל שנה כנס בהשתתפות ראשי החברות הממומנות בידי קרן ההון סיכון שלו "פאונדרס פאנד". בכינוס של שנת 2012 פגש מאסק את דֶמיס הַסַאבּיס, מדען מוח, מעצב משחקי וידיאו וחוקר בינה מלאכותית שאדיבותו מכסה על אופיו התחרותי. הסאביס היה עילוי שחמט כבר בגיל ארבע, וזכה חמש פעמים בתואר אלוף "אולימפיאדת התעמלויות המוח" הכוללת תחרות בשחמט, פוקר, מאסטר מיינד ושש-בש.
במשרדו המעוצב בלונדון הוא מחזיק עותק מקורי של מאמרו המכונן של אלן טיורינג "מכונות מחשבות ובינה", שבו הציג ב-1950 את השאלה באיזה מצב נוכל לומר שמחשב חושב כמו אדם, והציע מבחן מעשי שאותו כינה "משחק החיקוי" ונועד לענות על השאלה הזאת. לפי טיורינג, אם אדם רגיל, שיתקשר עם מחשב באמצעות מכונת כתיבה, לא יוכל לקבוע אם הוא מדבר עם אדם או מחשב, יהיה אפשר לקרוא למחשב הזה "מכונה חושבת". בהשפעת הטענה של טיורינג ייסד הסאביס עם שותפים חברה ששמה "דִיפְּמַיינְד", שביקשה לתכנן רשתות נוירונים מבוססות-מחשב שיוכלו להתפתח לבינה מלאכותית. במילים אחרות, היא ביקשה ליצור מכונות שיוכלו ללמוד לחשוב כמו בני אדם.
עוד בנושא:
"אילון ואני התחברנו מיד", אומר הסאביס, "ואני נסעתי לבקר אותו במפעל הטילים שלו". כשישבו במזנון הצופה על פסי הייצור, הסביר מאסק שהוא בונה טילים שיוכלו להגיע למאדים משום שכך אולי יהיה אפשר לשמר את התודעה האנושית במקרה של מלחמת עולם, פגיעת אסטרואיד או קריסת הציביליזציה. הסאביס הוסיף עוד איום לרשימה: בינה מלאכותית. מכונות עלולות להיעשות סופר-אינטליגנטיות ולגבור עלינו, בני התמותה, ואולי אפילו להחליט להיפטר מאיתנו. מאסק שתק דקה ארוכה והרהר באפשרות. לדבריו, בזמן שהוא שרוי במצבים דמויי הטראנס האלה הוא מציג לעצמו הדמיות ויזואליות של התפתחויות אפשריות של גורמים שונים במהלך הזמן. הוא החליט שייתכן שהסאביס צודק לגבי הסכנה שבבינה מלאכותית, והשקיע חמישה מיליון דולר בדיפמיינד כאמצעי להשגיח על הפעילות שלה.
שבועות אחדים אחרי השיחות שניהל עם הסאביס סיפר מאסק ללארי פֶּייג' מגוגל על הפעילות של דיפמיינד. מאסק ופייג' הכירו זה את זה יותר מעשור, ולעיתים תכופות מאסק נשאר לישון בביתו של פייג' בפאלו אלטו. הסכנות הטמונות בבינה מלאכותית נעשו עתה לנושא שמאסק העלה כמעט בכפייתיות בשיחות הליליות שניהל עם פייג'. פייג' לא התרגש.
במסיבת יום ההולדת של מאסק ב-2013 נקלעו השניים לוויכוח סוער מול האורחים האחרים, ובהם לוק נוסק וריד הופמן. מאסק טען שאם לא נדאג להתקין אמצעי אבטחה, מערכות בינה מלאכותית עלולות להחליף את בני האדם, והמין האנושי ייעשה חסר חשיבות או אפילו ייכחד. פייג' דחה את הטענה של חברו. מה זה משנה, הוא אמר, אם יום אחד מכונות יעלו על בני האדם מבחינת האינטליגנציה או אפילו התודעה? זה יהיה פשוט השלב הבא באבולוציה.
התודעה האנושית, השיב מאסק, היא להבה יקרת ערך שמהבהבת ביקום, ואסור לתת לה לכבות. פייג' חשב שההכרזה הזאת אינה אלא קשקוש רגשני. אם יהיה אפשר לשכפל תודעה במכונה, למה שתהיה לתודעה המשוכפלת חשיבות פחותה? אולי אפילו נוכל יום אחד לטעון את התודעה שלנו לתוך המכונה. הוא האשים את מאסק ב"מִינָאוּת" (speciesism), כלומר בהטיה לטובת המין הביולוגי שלו. "טוב, כן, אני פרו-אנושי", ענה מאסק. "לעזאזל, אני אוהב את האנושות".
אפשר להבין אפוא את מורת הרוח של מאסק כאשר התברר לו בסוף 2013 שפייג' וגוגל מתכוונים לקנות את דיפמיינד. מאסק וחברו לוק נוסק ניסו לגייס הון כדי לעצור את העסקה. במהלך מסיבה בלוס אנג'לס הם נכנסו לחדר ארונות בקומה העליונה וניהלו במשך שעה שיחת סקייפ עם הסאביס. "העתיד של הבינה המלאכותית לא צריך להיות בידיים של לארי", אמר מאסק.
הניסיון נכשל והרכישה של גוגל הוכרזה בינואר 2014. בתחילה הסכים פייג' להקים "מועצת בטיחות", שמאסק נמנה עם חבריה. הישיבה הראשונה והאחרונה שלה התקיימה בספייס-אקס. בפגישה נכחו פייג', הסאביס, יושב ראש גוגל אריק שמידט, ריד הופמן וכמה אחרים. "המסקנה של מאסק היתה שהמועצה היא פשוט בלבול מוח", אומר סם טֵלֶר, שהיה אז ראש הסגל. "לבחורים מגוגל לא היתה שום כוונה להתמקד בבטיחות של הבינה המלאכותית או לעשות משהו שיגביל את כוחם".
מאסק פנה אפוא להזהיר את הציבור מפני הסכנה. "האיום הקיומי הגדול ביותר", הוא אמר ב-2014 במהלך ערב עיון במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), "הוא ככל הנראה הבינה המלאכותית". כשאמזון הודיעה על ההשקה של העוזרת הדיגיטלית אלקסה באותה השנה, ואחריה יצא מוצר דומה של גוגל, מאסק התחיל לחשוש ממה שיקרה כשהמערכות האלה יֵעשו חכמות יותר מבני האדם. הן יוכלו להתעלות עלינו, ולהתחיל להתייחס אלינו כאל חיות מחמד. "אני לא אוהב את הרעיון להיות חתול בית", הוא אמר. הדרך הטובה ביותר למנוע בעיות היתה להבטיח שהבינה המלאכותית תעמוד בקנה אחד ובתואם מלא עם בני האדם. "הסכנה נוצרת כאשר הבינה המלאכותית מופרדת מהרצון האנושי".
מאסק ערך סדרה של ארוחות ערב, שעם המוזמנים אליהן נמנו חברי "מאפיית פייפאל" תיל והופמן, שמשתתפיהן דנו בדרכים להתנגד לגוגל ולקדם בטיחות בבינה המלאכותית. הוא אפילו יצר קשר עם הנשיא אובמה, שהסכים להיפגש איתו במאי 2015. מאסק הסביר את הסכנה וטען שיש להסדיר את המצב. "אובמה הבין במה מדובר", אומר מאסק, "אבל התחוור לי שהוא לא הולך לעשות שום דבר בנידון".
ריפרש
אייפון 15 מתקרב וה"קאמבק" של וואווי
38:36
או אז פנה מאסק לסם אלטמן, יזם תוכנה מופנם וחובב מכוניות ספורט, שחזותו הכחושה מסתירה אינטנסיביות מאסקית. אלטמן פגש את מאסק כמה שנים קודם לכן, ושוחח איתו במשך שלוש שעות תוך סיור במפעל ספייס-אקס. "היה משעשע לראות איך חלק מהמהנדסים התרחקו או הפנו את המבט כשהם ראו את אילון מתקרב", אומר אלטמן. "הם פחדו ממנו. אבל התרשמתי מהידע שלו על כל חלק קטן של הטיל".
במהלך סעודה בדיינר קטן בפאלו אלטו החליטו אלטמן ומאסק להקים יחד ללא מטרת רווח מעבדת מחקר לבינה מלאכותית ושמה "אוֹפֶּן אֵי-אַיי" (Open AI). היא תיצור תוכנה בקוד פתוח, ותנסה להתחרות בהשפעה ההולכת וגדלה של גוגל בתחום הבינה המלאכותית. תיל והופמן הצטרפו למימון של מאסק. "רצינו שיהיה לנו משהו כמו גרסת לינוקס לבינה מלאכותית, שלא תישלט בידי אדם אחד או חברה אחת", אומר מאסק. "המטרה היתה להגביר את הסבירות שהבינה המלאכותית תתפתח בצורה בטוחה שתועיל לאנושות".
אחת הסוגיות שהם דנו בהן היתה השאלה מה יהיה בטוח יותר: מספר מצומצם של מערכות בינה מלאכותית שיישלטו בידי תאגידים גדולים או מספר גדול של מערכות עצמאיות? הם החליטו שעדיף מספר גדול של מערכות מתחרות שיאזנו ויבלמו אלה את אלה. בדיוק כפי שבני האדם פועלים יחד כדי להתנגד לאנשים רעים, כך קבוצה גדולה של רובוטים בעלי בינה מלאכותית תוכל לעצור רובוטים רעים. מבחינת מאסק, זו היתה הסיבה העיקרית לכך שאוֹפֶּן אֵי-אַיי תהיה פתוחה באמת: כדי שאנשים רבים יוכלו לבנות מערכות שמבוססות על קוד המקור. "אני חושב שהדרך הטובה ביותר להילחם בשימוש לרעה בבינה מלאכותית היא שלאנשים רבים ככל האפשר תהיה בינה מלאכותית", הוא אמר לכתב "ויירד" סטיבן לוי.
אחד הנושאים שמאסק ואלטמן דנו בהם בהרחבה, ונעשה נושא חם אחרי שאוֹפֶּן אֵי-אַיי השיקה בנובמבר 2022 את הצ'טבוט "צ'ט ג'י־פי־טי" (ChatGPT), היה "בינה מלאכותית מכוילת" (AI Alignment), שמטרתה להתאים מערכות בינה מלאכותית למטרות ולערכים של בני האדם, בדומה לארבעת חוקי הרובוטים של אייזיק אסימוב שמטרתם למנוע מרובוטים לפגוע באנושות. חשבו על המחשב הַאל שמשתולל ב-"2001: אודיסאה בחלל" ונאבק ביוצריו האנושיים. אילו מחסומים ומתגי כיבוי יכולים בני האדם להתקין במערכות בינה מלאכותית כך שהן יישארו מתואמות עם האינטרסים שלנו, ומי מאיתנו אמור להחליט מהם האינטרסים הללו?
מאסק האמין שדרך אחת להבטיח כיול או התאמה של בינה מלאכותית היא לחבר את הרובוטים בחוזקה לבני האדם. הם צריכים להיות שלוחה של רצונם של אינדיבידואלים, ולא מערכות שיכולות למרוד ולפתח מטרות וכוונות משל עצמן. זאת היתה עתידה להיות אחת ההנמקות להקמת "נוירלינק" (Neuralink), החברה שהוא ייסד כדי לייצר שבבים שיחברו ישירות מוחות של אנשים למחשבים.
הוא הבין גם שהצלחה בתחום הבינה המלאכותית יכולה לנבוע מגישה לכמויות עצומות של נתונים מהעולם האמיתי שהרובוטים יכולים ללמוד מהם. טסלה היתה מכרה זהב כזה, משום שאספה בכל יום מיליוני פריימים של צילומי וידיאו של נהגים שמתמודדים עם מצבים מגוונים. "קרוב לוודאי שלטסלה יהיו יותר נתונים מהעולם האמיתי מלכל חברה אחרת בעולם", הוא אמר. מאוחר יותר הוא גילה שאוצר נוסף של נתונים היה טמון בטוויטר, שב-2023 כבר טיפלה ב-500 מיליון פוסטים של בני אדם בכל יום.
עם המוזמנים לארוחות הערב של מאסק נמנה מהנדס מחקר מגוגל ששמו איליה סוּצקֶבֶר. מאסק ואלטמן הצליחו לגייס אותו - עם משכורת של 1.9 מיליון דולר ובונוס התחלתי - לתפקיד המדען הראשי של המעבדה החדשה. פייג' רתח מזעם. לא רק שחברו הקים מעבדת מחקר מתחרה, אלא שהוא גם צד את המדענים המובילים של גוגל. אחרי ההשקה של אוֹפּן אי-איי בסוף 2015 השניים הפסיקו לדבר זה עם זה. "לארי הרגיש נבגד וממש כעס עלי שגייסתי את איליה, והוא לא הסכים לבלות איתי יותר", אומר מאסק. "ואמרתי, כאילו, 'לארי, אם לא היית מזלזל כל כך בנושא בטיחות הבינה המלאכותית, אולי לא היה צורך באיזשהו כוח נגדי'".
העניין של מאסק בבינה מלאכותית הניע אותו להשיק קשת רחבה של מיזמים בנושא. המיזמים האלה כללו את "נוירלינק", שמטרתה להשתיל שבבים זעירים במוחות אנושיים; את "אופטימוס", רובוט דמוי-אדם; ואת "דוֹג'וֹ", מחשב-על שיכול להשתמש במיליוני הקלטות וידיאו כדי לאמן רשתות נוירונים מלאכותיות לחקות מוח אנושי. מאסק עסק גם בכפייתיות במאמצים להפוך את המכוניות של טסלה למכוניות אוטונומיות. בתחילה היו היוזמות האלה נפרדות יחסית אלה מאלה, אבל בסופו של דבר מאסק איגד אותן, יחד עם חברת צ'טבוט חדשה שהוא הקים ונקראה "אקס אי-איי", במטרה לפתח בינה מלאכותית כללית (AGI).
מאסק היה נחוש לפתח יכולות בינה מלאכותית בחברות שלו, והדבר גרם ב-2018 לפרידתו מאופן אי-איי. הוא ניסה לשכנע את אלטמן שאופן אי-איי, שפיגרה לדעתו אחרי גוגל, צריכה להיטמע בטסלה. הצוות באופן אי-איי דחה את הרעיון, ואלטמן תפס את תפקיד נשיא המעבדה והקים זרוע רווחית שהצליחה לגייס מימון. מאסק החליט להמשיך קדימה ולהקים צוות בינה מלאכותית מתחרה. בעודו נאבק בקשיי הייצור בנוודה ופרימונט, הוא גייס את אנדריי קַרפָּתי, מומחה ללמידה עמוקה וראייה ממוחשבת מאופן אי-איי, כדי שיוביל פרויקטים של בינה מלאכותית בטסלה.
"התברר לנו שטסלה עומדת להפוך לחברת בינה מלאכותית שתתחרה על אותם הכישרונות מול אופן אי-איי", אומר אלטמן. "זה הרגיז חלק מהצוות שלנו, אבל אני הבנתי בדיוק מה מתרחש". אלטמן הפך את היוצרות ב-2023 כשגייס את קרפתי אחרי שזה הותש מלעבוד עבור מאסק.
פרק מתוך הביוגרפיה "אילון מאסק" שיוצאת היום לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן ומטר
