יוזמה חדשה של ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, ועמותת ויקימדיה ישראל (שמפעילה בין היתר את ויקיפדיה העברית) תנגיש מידע על אלפי סרטים היסטוריים נדירים. המידע על הסרטים, העוסקים בתרבות ומורשת ארץ ישראל, יונגש לחוקרים מתחומים שונים וכן לקהל הרחב.
עוד בנושא:
המידע על הסרטים יהיה זמין באמצעות ויקינתונים (WikiData) - מיזם בינלאומי שכולל נתונים מקושרים, הניתנים לקריאה על ידי בני אדם ומחשבים. דרך ויקינתונים, ניתן יהיה לבצע ניתוח סטטיסטי על התוכן שבסרטים, וחוקרים יוכלו לחלץ מידע על ההיסטוריה הטלוויזיונית של ישראל. הסרטים משתייכים למאגר של ארכיון הסרטים הישראלי, אשר זמין בחינם באתר הארכיון במסגרת פרויקט דיגיטציה. סרטי הארכיון כוללים מידע היסטורי נרחב בנושאי חדשות, תרבות, פוליטיקה ועוד, משנת 1986 עד ימינו. בשלב הראשון, הסרטים שהונגשו בוויקינתונים הם אלפי יומני חדשות מהשנים 1927-1972.
3 צפייה בגלריה
מתוך אוספי הארכיון - טקס חגיגי לכבוד שנת המאה להולדת הנרייטה סאלד, 1960
(מתוך יומן כרמל הרצליה באדיבות אולפני הרצליה וארכיון הסרטים הישראלי)
הדר מילר, מנהל הטכנולוגיות בסינמטק ירושלים, מסביר כיצד מתבצעת הנגשת המידע באמצעות ויקינתונים: "באמצעות בוט שבנינו, לכל סרט או אייטם חדשותי נוצר בוויקינתונים דף פריט. הדף מקושר ברשתות נתונים (Linked Open Data) לדפי פריטים אחרים, אשר עוסקים ביוצרים, באישים והמקומות המופיעים בסרטים וכו'. באמצעות הבוט הזה אנחנו חושפים בהדרגה את כל נתוני הקטלוג באופן רשתי, דבר המאפשר למשתמשים או למערכות AI לאתר מידע על הסרטים באופנים שלא היו זמינים קודם". מנכ"לית ויקמדיה ישראל, רויטל פולג, הוסיפה כי "מערכות AI כמו גוגל ואלכסה יכולות להתממשק לוויקינתונים, אך במקביל, גם כל חוקר וחוקרת יוכלו להשתמש בממשק השאילתות כדי לחלץ ממנו מידע".
בדקנו כמה שאילתות כאלו. שאלנו מהו אחוז הנשים שהופיעו ביומני החדשות בין השנים 1927-1972, שאלה שנבדקה בשני אופנים. ראשית, דרך רשימת הדמויות המסוקרות בסרטים, שם נשים זוכות לייצוג של כ-13.5% - 201 נשים מתוך 1,475 דמויות בסך הכל. בשלב שני, מאחר שחלק מהדמויות מסוקרות ביותר מסרט אחד, הורצה השאילתא "מהו אחוז סיקורי הנשים מתוך סך כל הסיקורים של דמויות אנושיות בסרטונים". כאן הנתון נמוך אף יותר - 11.5% נשים בלבד (786 סיקורים של דמויות נשיות מתוך 6,889 סיקורים של דמויות בסך הכל).
הנתון הנוסף שבדקנו נוגע להתפלגות התפוצות (ארצות המוצא) של מושאי הסיקור. מכאן עולה כי מושאי הסיקור מגיעים מ-112 מדינות בסך הכל, כאשר המובילות שבהן הן אוקראינה עם 1,584 אנשים, ישראל עם 1,063, פולין ובלארוס עם קצת פחות מ-900 אנשים מכל תפוצה, וארה"ב עם 253. לעומתם, 48 מסוקרים בלבד הגיעו מעירק ו-12 ממרוקו. מבחינת הישובים המצולמים ביותר, תל אביב מובילה את הטבלה עם 1821 הופעות, אחריה ירושלים עם 947 וחיפה שמצולמת 444 פעמים.
"המטא-דאטה על הסרטים - נתונים כמו שנת ומקום הצילום, שמות הדמויות המתועדות וכו', מונגש לציבור הרחב באמצעות ויקינתונים", אומרת פולג. "כך ניתן לבצע ניתוח רב-ממדי של נתונים מרובים, והפקת תשובות על שאלות שלא יכולנו לענות עליהן בעבר. חוקרות וחוקרים מתחומים שונים, אשר מעוניינים להשתמש באלפי הסרטים ההיסטוריים האלה כחומר גלם מחקרי, יוכלו כעת לעשות זאת. תחומי המחקר הרלוונטיים מגוונים, וכוללים בין היתר היסטוריה, תקשורת, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ומגדר", היא מוסיפה.
בנוסף לוויקינתונים, קישורי הסרטים יהיו זמינים בערכים הרלוונטיים בוויקיפדיה, והטמעתם נעשתה במהלך מרתון עריכה של מתנדבי ויקימדיה ישראל בארכיון הסרטים בסינמטק ירושלים. המאמץ המשותף הביא את מספר הקישורים לסרטי הארכיון בוויקיפדיה העברית לקרוב לאלף, והמידע המופיע בסרטים גם איפשר לעורכים להרחיב ולדייק ערכים שונים.
3 צפייה בגלריה
מתוך אוספי הארכיון - דוקטור חיים ויצמן מבקר בנהלל
(מתוך יומן כרמל, באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי)
אוספי הקולנוע בארכיון הסרטים כוללים בנוסף ליומני החדשות גם סרטים עלילתיים, תיעודיים, תשדירים ציבוריים, סרטים ביתיים ועוד. הפלטפורמה הדיגיטלית של הארכיון מונגשת ללא תשלום, וכוללת אפשרות צפייה במתכונת VOD, אפשרות חיפוש קטעים לפי שנים, מפה אינטראקטיבית ופיצ'רים נוספים.
מנהל ארכיון הסרטים הישראלי, מאיר רוסו מספר על תהליך הדיגיטציה שהארכיון עובר והחל לפני מעל שנתיים: "עולם השידור והקולנוע החל במעבר לעידן הדיגיטלי בעשור הראשון של שנות האלפיים. הפורמטים של המדיות השתנו מאנלוגים לדיגיטליים. הארכיון, כמי שמשמר את היצירות הקולנועיות והתיעודיות נדרש לעשות את ההתאמה, ולהמיר את כל המורשת הקולנועית מעותקי פילם וקלטות וידאו לפורמטים דיגיטליים - על מנת שתהיה נגישה לציבור הרחב ולגופים מקצועיים. לפני היציאה למהלך של דיגיטציה, הארכיון ניהל תחקיר מעמיק מספר שנים, שכלל ביקור בארכיונים בעולם והתייעצות עם אנשי מקצוע מהארץ והעולם".
באילו מהסרטים שהפכו לדיגיטליים הציבור מראה התעניינות גבוהה עד כה?
"יומני החדשות הישנים, סרטים תיעודיים שהופקו טרם הקמת המדינה, וקלאסיקות ישראליות קולנועיות".
מהו הסרט המוקדם ביותר בארכיון המורחב?
"סרט משנת 1896, תיעוד שנעשה על ידי צלמים מהחברה שהמציאה את הקולנוע, 'האחים לומייר', מיפו, ירושלים ובית לחם. הסרט מתעד את החיים בארץ ורואים בו את נופיה ואנשיה - בין היתר סירות פורקות משא, אנשים מתהלכים בשוק, רחובות ירושלים, מצעד צבאי ועוד".
