קחו למשל את עמי (שם בדוי) ששם את כל סכומי המתנות שאשתו והוא קיבלו לחתונה ב-2015 - בארנק ביטקוין. עם השנים הסכום עלה ותפח ואז הגיעה הקורונה ועימה הקשיים הכספיים ועמי ביקש לפתוח את קופת החיסכון וגילה שהוא לא מוצא את המפתח. וזה עוד כלום לעומת חמי (שם בדוי) ששכנע את חמו, אבי אשתו, בנפלאות הביטקוין וביחד הם הפקידו סכום נאה בארנק אלקטרוני. ואז הגיעה הקורונה, היחסים בין חמי ואשתו עלו על שרטון והם החליטו להתגרש. בא אביה של האישה ודרש מחמי את הסכומים שנתן לו להפקדה ונחשו מה? הארנק של חמי לא עבד, ולך תשכנע את חמך חמום המוח שאתה לא מחזיר את הכסף בגלל תקלה טכנית.
מתברר שבתקופת הקורונה היה שימוש רב בקרב הציבור בפיקדונות שנשמרו בארנקי ביטקוין אבל לפחות במאה מקרים גילו בעלי הארנקים שאין להם גישה לכסף. היקף הסכום הכולל מוערך במעל ל-60 מיליון שקל, כך לפי נתוני חברת ברוט בראדרס (Brute Brothers) הישראלית, המתמחה בשחזור גישה לארנקים אבודים. מתברר ש-60 אחוזים מהפונים פשוט שכחו את הסיסמה, 30 אחוזים מהם לא מצליחים לשחזר את הגיבוי ו-10 אחוזים מהם עשו טעויות בהעברת הסכומים למקומות כאלה, שלא מאפשרים גישה לכסף.
אור ויינברגר, ממייסדי Brute Brothers, אומר שהעיסוק בתחום התחיל כעזרה לחברים ורק לאחרונה הפך לעיסוק מקצועי. "אנשים מכניסים סכומים יחסית קטנים, עשרות אלפי שקלים, אבל בגלל הקורונה הם משוועים לכסף הזה ולא מצליחים להגיע אליו. מתקשרים אלינו כמעט בוכים. בעסק הזה יש הרבה יותר כישלונות מהצלחות אבל כשאנחנו מצליחים זו תחושה די מגניבה להציל לאנשים את הכסף שהם כל כך צריכים".
אז איך עושים זאת נכון? איך מונעים תקלות מצערות ואובדן כספים? הנה המדריך המלא לשמירת הכסף הדיגיטלי שלכם, מבוסס על הניסיון של ברוט בראדרס:
שמרו את המטבעות הדיגיטליים בארנק ולא בזירת המסחר
אנשים רבים חושבים שזירת המסחר בה רכשו את המטבעות היא גם ארנק. אז אמנם זירת המסחר שומרת עבורכם על המטבעות אך היא לא מבטיחה לכם גישה בלעדית והיא חשופה הרבה יותר לניסיונות פריצה. לאחר הקנייה העבירו את המטבעות לארנק פרטי שבשליטתכם הבלעדית.
בחרו ארנק מתאים
הדרך הקלה והבטוחה ביותר לשמור על המטבעות שלכם היא בארנק חומרה, שהוא רכיב דיגיטלי בצורת דיסק-און-קי. אם אתם מעדיפים לשמור על הארנק קרוב, בסמארטפון שלכם, מומלץ להשתמש בארנק מסוג Blue Wallet שזמין גם באייפון וגם באנדרואיד. אפשר כמובן לשמור את הארנק גם במחשב, ואז מומלץ להשתמש בארנק מסוג Electrum.
שמרו כיאות את הגיבוי
בעת יצירת ארנק הביטקוין תוצג בפניכם רשימה של בין 12 ל-24 מילים באנגלית. זה הגיבוי שלכם, שהוא מעין מפתח לכספת המטבעות. כך, גם אם המכשיר שעליו התקנתם את הארנק ייעלם או יתקלקל, תמיד תוכלו לגשת למטבעות. ודאו שאתם כותבים את המילים בצורה ברורה ובסדר הנכון. מומלץ לשמור את המילים מחוץ לעולם הדיגיטלי – פשוט לכתוב את המילים על דף. מצד שני, דפים נוטים להצהיב, להירטב, להתלכלך ולכן אפשר לחרוט את המילים על פלטת מתכת.
הזהרו מגניבת הגיבוי
חשוב שהגיבוי לא יגיע לידיים הלא נכונות. זכרו: לכל מי שיש בידיו את רשימת המילים יכול לקבל את כספכם. הימנעו מלצלם, להדפיס, ובוודאי שלא לשמור בקובץ, לשלוח בוואטסאפ או במייל או להזין את המילים האלו בכל אמצעי טכנולוגי. להאקרים יש גישה לנתונים האלה והם יחפשו אותם אם המחשב יפרץ.
בחרו סיסמה חזקה לארנק
הארנק מאפשר לכם לקבוע סיסמה כשכבת הגנה נוספת מפני כניסה לא מורשית לכסף שלכם. אלא שלא פעם אנשים שוכחים סיסמה שקבעו לפני מספר שנים ולכן צריך לחשוב על דרך לזכור את הסיסמה מבלי לכתוב אותה. אין דרך לשחזר את הסיסמה אבל ניתן לעקוף אותה אם שמרתם נאמנה את מילות הגיבוי.
ויינברגר אומר ששיעור ההצלחה בשיחזור ארנקים דיגיטליים מגיע לכ-30 אחוזים בלבד. סך כל הפניות שהגיעו לחברה עד כה מגיע לכ-360 ביטקוין. הפונה בעל הארנק הוותיק ביותר פתח אותו ב-2012. ניתן לחשב כמה אחוזי תשואה נשא הכסף שאליו הוא לא מצליח להגיע.
חברת ברוט בראדרס הוקמה למעשה על ידי שני אחים ואחות, אור, איתי ומיכל ויינברגר. שם החברה נובע משיטת העבודה העיקרית שלה שמכונה כוח ברוטלי (brute force): מערכת ממוחשבת סורקת את כל צירופי התווים האפשריים בזה אחר זה, מיליוני צירופים ואף יותר, עד שהיא מגיעה לצירוף הנכון. בחברה פתחו טכניקות ושיטות חדשות, שמותאמות לכל אחד מהמקרים.
זוכרים את עמי? הוא דווקא הבין את חשיבות שמירת מילות המפתח והעתיק אותן בקפדנות, אבל בטעות רשם רק 11 מתוך ה-12. מכיוון שכל מילה היא אחת מתוך 2048 המילים שבמילון, הוא ניסה את המפתח עם כל המילים והעלה חרס בידו. מיואש פנה לברוט בראדרס ואז התברר שהמילה ששכח לרשום היתה המילה ה-11, לא ה-12. בתוך זמן קצר היה בידיו המפתח המלא לכספו. במקרה של חמי, הבעייה היתה שהפתק עליו רשם את המילים התלכלך בכתמי קפה וכמה מהאותיות היו בלתי מזוהות. כאן נדרשה עבודה בלשית של ממש, צירוף של הנתונים הידועים ומה שבעל החשבון זוכר, ובסופו של דבר הקוד שוחזר והחם המודאג קיבל את כספו.
אז אלה המקרים עם הסוף הטוב, אבל אם מיעוטם של המקרים. המקרה האומלל ביותר הוא כנראה של בעל הארנק האלקטרוני שמכיל 6,500 ביטקוין (כ-382 מיליון דולר), שהבעלים שלו איבד את הגישה אליו. הנתונים על הארנק הזה התגלגלו לדארקנט במסגרת ניסיון למכור את הארנק אבל לא נמצא קונה. ויינברגר אומר שהסיבה פשוטה: כדי למצוא את מפתח הארנק יידרשו משאבי מחשב כבירים וזמן רב, שעלותם עלולה להגיע לעשרות מיליוני דולר. מבחינת ההאקרים, הרבה יותר פשוט לפרוץ לחשבונות בנק רגילים. אז אולי בכל זה יש עדיפות לארנקי ביטקוין, בתנאי שאתם שומרים על המפתחות שלכם היטב.
