כשיש לנו שאלה לא פתורה או סקרנות לגבי נושא מסוים, רובנו נפנה באופן אינסטינקטיבי לגוגל. אבל אחרי שנקליד את השאילתה המבוקשת, היעד הבא יהיה במקרים רבים ויקיפדיה. קשה כיום לדמיין את חיינו בלי הפלטפורמה שהפכה למובנת מאליה. על אף שספגה לא מעט ביקורת לאורך השנים - מהטענה שהיא לא מספיק מהימנה, דרך מחלוקות סביב ההחלטות מה ראוי להופיע בה ועד לביקורת העקבית לאורך שנים על השיעור הנמוך של נשים בקרב העורכים - בכל זאת קשה להמעיט בערך שלה. העולם שלפני ויקיפדיה, שבו שיעורי בית נעשו בעזרת כרכי אנציקלופדיה מודפסים ומסורבלים, נראה כמו זיכרון רחוק ומוזר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בימים אלה מציינת הגרסה העברית של ויקיפדיה 20 שנות קיום. לכבוד האירוע פגשנו את מיכל ונדר שוורץ, מנכ"לית עמותת ויקימדיה ישראל - הסניף המקומי של קרן ויקימדיה שמפעילה את ויקיפדיה ומיזמים נוספים - לשיחה. "ויקיפדיה משקפת במידה רבה את הלכי הרוח בחברה", היא אומרת. "אנשים מחפשים ידע על מה שמעניין אותם. קל לנחש איזה ערך הכי נצפה בוויקיפדיה בתקופה האחרונה - עילת הסבירות - ולפני כחצי שנה, כשכל נושא הרפורמה התחיל, אלה היו ערכים כמו יריב לוין והרפורמה המשפטית".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שוורץ החלה להוביל את ויקימדיה ישראל לפני כחצי שנה. בתפקידיה הקודמים הובילה את הקמת מחלקת התרבות, הגיל הרך והגמלאים בזכרון יעקב, וכן מרכז בינתחומי ללימודי ילדים ונוער בסיכון בבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל אביב. "כשראיתי את המודעה של ויקימדיה זה שבה את ליבי", היא נזכרת. "רציתי לעשות משהו משמעותי, ואני חושבת שלוויקימדיה באמת יש קרדיט בהשפעה על העולם, שיהיה טוב, שוויוני וצודק יותר. הרעיון הוא הנגשת תוכן חופשי שוויוני - הוא שייך לכולם. כולם יכולים לערוך, לשנות, להיות במקום התורם, שזו חוויה מעצימה, ומצד שני לצרוך באופן שווה. הידע לא נמצא אצל קבוצה קטנה. יש עוד המון מה לעשות לטובת החזון הזה, וזה מה שמניע אותי בעבודה הזו".
הייתה לך נגיעה לעולם הזה קודם, ערכת ערכים בוויקיפדיה?
"לא, לא הכרתי את העולם הזה בכלל, למעט מנקודת מבט של משתמשת כמו רוב האוכלוסייה. את הערך הראשון שלי, על חשיבה חברתית, תרגמתי קצת לפני שהתחלתי כאן, כי רציתי ללמוד את זה. זה היה מאוד מעניין. התרגום נעשה באמצעות תוכנה מבוססת AI, שמושכת גם את מקורות המידע, אבל לא מדובר בתרגום אוטומטי - העין האנושית חייבת לעבור על הערך, לעשות התאמה לשפה ולתרבות".
הכלי שוונדר שוורץ מזכירה אומנם לא חדש, והיא גם מציינת כלי AI נוספים שנמצאים בשימוש בוויקיפדיה, למשל לצורך איתור טעויות, אבל על אף שבוויקיפדיה הכלים הללו חיים בכפיפה אחת עם הכתיבה האנושית, המתח בין יצירה אנושית ל-AI הולך והופך גדול יותר מאז שהגיעו לחיינו כלי בינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT. האיום הפוטנציאלי על ויקיפדיה הוא שתהפוך ללא רלוונטית, אם אנשים יחליטו להסתפק בצ'אטבוטים על מנת לקבל מידע ולזנוח את האתר הוותיק.
ונדר שוורץ מתייחסת לניסוי שוויקימדיה העולמית החלה להפעיל לאחרונה - תוסף של ויקיפדיה לגרסאת הבטא של ChatGPT שיאפשר לחפש תשובות ולתמצת מידע מתוך ויקיפדיה, בתוספת הפניה למקור הרלוונטי וקישורים למאמרים לקריאה נוספת. "זו התקדמות כי עכשיו הצ'אט לא אמין - אנחנו לא יודעים מאיפה המידע הגיע, ויש לו הרבה הזיות - אז תוסף כזה מחזק את ChatGPT וגם את ויקיפדיה. פעם גם אמרו שגוגל מנצל את ויקיפדיה, אבל זה לא נכון כי ויקיפדיה מופיעה בין התוצאות הראשונות לציבור הרחב. אנחנו גם יודעים שהצ'אטבוט לומד דרך מקורות מידע מהאינטרנט, ואחד מהמקורות הקריטיים שלו הוא ויקיפדיה, וכך היא מקבלת את הקרדיט על זה. זה כיוון נכון.
"התפקיד של ויקיפדיה כיום הוא קריטי מאי פעם כי ChatGPT ודומיו מאוד אופנתיים, זה הלהיט האחרון, אבל בלי הצד האנושי של הידע אין לו סיכוי, וגם לנו כצרכנים אין סיכוי. לצרוך מידע שגוי יכול להיות ממש מסוכן בקבלת החלטות. זה נכון שצריך להתכונן מחדש והקרן עושה את זה, וזה גם מחזק את האג'נדה החינוכית שלנו, שבני אנוש צריכים לצרוך מידע בעין ביקורתית וחשיבה פעילה".
הזכרת קודם שהרפורמה המשפטית היא הנושא החם לאחרונה בקרב משתמשים. גובה הלהבות בשיח במדינה כיום בא לידי ביטוי גם במחלוקות בקרב העורכים?
"אין ספק שהמציאות מאוד תוססת, וברור שזה בא לידי ביטוי, אבל זה לא משפיע כהוא זה על הכללים. הם מאוד ברורים, ויקיפדיה היא חומה בצורה במובן הזה. מי שרוצה לכתוב ערך צריך לשמור על נקודת מבט נייטרלית, להציג מקורות אמינים. אפשר לראות ויכוחים ודיונים בדפי השיחה של הערכים (לשונית שמופיעה מעל הערך - א"ג) - זאת אומרת, אין פה מאחורי הקלעים, הכול שקוף וחשוף. אם את נכנסת לערך במחלוקת כמו עילת הסבירות, הרפורמה המשפטית או יריב לוין, את יכולה לקרוא את הערך וגם להיכנס לדף השיחה - ולראות את כל המציאות שאת מכירה מהעיתון בפנים. עילת הסבירות הייתה הנושא עם הכי הרבה צפיות בחודש שעבר, יש שם הרבה מאוד פעילות ודעות, עם כ-24 אלף צפיות בחודש הזה. זה נתון גבוה".
"ChatGPT זה הלהיט האחרון, אבל בלי הצד האנושי של הידע אין לו סיכוי, וגם לצרכנים אין סיכוי"
ונדר שוורץ מספרת כי "הרבה פעמים אנשים אומרים לי: 'בסדר, הבנתי, ויקיפדיה מקבלת תרומות ומתנדבים כותבים בה, אבל מי העורך הראשי?', והתשובה שלי היא 'אתה העורך הראשי. אין עורך ראשי, מישהו שמחליט מלמעלה. כל אחד יכול לכתוב, לערוך, לתקן ולהשפיע'". היא מתארת את המנגנון שלוקח בחשבון שלעיתים הדיונים יגיעו למחלוקות קשות, ואז ניתן להקפיא את הדיונים - הרשאה שלא כל עורך מקבל אלא רק עורכים ותיקים שנבחרו. "הם יכולים להרגיע את הרוחות ואז לאפשר הצבעה על מחלוקות. מי שביצע מאה עריכות ב-90 הימים האחרונים, כלומר תרם מספיק, יכול להצביע. זאת כדי למנוע קבלנות קולות, וכדי שאנשים שעדיין לא מבינים בוויקיפדיה לא יטו את הדברים מחוסר ידע". לדבריה, מאז תחילת המחאה על הרפורמה היו הקפאות של ערכים שהיו במחלוקת, "וההקפאה היא הרבה פעמים זמנית".
אנחנו יודעים שברשתות החברתיות ובטוקבקים יש הרבה משתמשים מזויפים שהמטרה שלהם היא לנסות להטות את השיח. זה משהו שאתם חווים גם אצלכם?
"כן, בגלל זה יש כמה עשרות אנשים שהתפקיד שלהם זה לנטר את המידע, לצד בוטים שמסייעים בנושא. זו עבודה שהיא 7/24 בהתנדבות. הם מאתרים בובות קש, טרולים, הטיות. לפעמים זה לוקח יותר זמן, אבל בסופו של דבר הדברים האלה מנוטרלים. לא מזמן מישהו מתוך פורום קהלת כתב בכמה שמות משתמש. לקח קצת זמן לאתר את זה אבל הוא נחסם. ברור שככל שהחברה יותר תוססת, יש יותר גורמים שרוצים להשפיע. ויקיפדיה היא תשתית הידע האנושי הגדולה ביותר, והיא חלק מהדנ"א של צריכת הידע של כל משתמש ומשתמשת על פני הגלובוס, אבל אנחנו עובדים באותה שיטה וזה עובד כבר 20 שנה".
כחלק מהפעילות שלה, ויקימדיה ישראל מפעילה קורסים, השתלמויות והדרכות כדי להכשיר עורכים חדשים - חלקם בשיתוף מערכת החינוך והאקדמיה וחלקם עבור הציבור הרחב. בדרך הזו, בעמותה מקווים גם לגרום לכך שבקהילת העורכים יהיה מגוון אוכלוסיות גדול יותר. אחד הנושאים הטעונים הנוגעים לוויקיפדיה בעולם הוא מיעוט הנשים העורכות בפלטפורמה.
"בארץ יש בערך 20% נשים עורכות, וזה מתכתב עם הנתונים העולמיים שעומדים על 15%-20%", אומרת ונדר שוורץ. "הנתונים בארץ נכונים ל-2015, כאשר באוקטובר השנה אנחנו מתכוונים לעשות סקר עורכים חדש לכבוד 20 שנה לוויקיפדיה", היא אומרת. "מבחינת אנשים עם הרשאות לעשות פעולות מעבר לעורך הרגיל, יש 32 כאלה, מתוכם אישה אחת, אבל צריך כאמור לערוך מספיק כדי לקבל זכות הצבעה. בוויקיפדיה יש ערך שלם שמדבר על הפערים המגדריים בוויקיפדיה. הוא מביא נתונים מעניינים ומדבר על ההיסטוריה של נשים במרחב הציבורי, על ההדרה ואי השוויון. הסתכלו למשל על אנציקלופדיית בריטניקה. במהדורה הראשונה ב-1771, הערך על מחלות סוסים כלל 39 עמודים, והערך על אישה כלל שלוש מילים בלבד - 'הנקבה של האדם'. חוץ מההיסטוריה, יש גם היבטים שקשורים לביטחון עצמי וחוסר רצון להתמודד עם קונפליקטים, אבל אני חייבת להגיד שיש נשים שכותבות בוויקיפדיה ולא חוות את זה בצורה כזו".
למה זה עדיין קורה?
"אני חושבת שזה קשור לחברה שאנו חיים בה, וככל שהיא תהיה יותר מתקדמת הדבר הזה ישתנה. בתור ויקימדיה ישראל אנחנו ערים לפער הזה, ועושים פעילויות כדי לצמצם אותו. באוקטובר ייפתח קורס עריכה שמיועד לנשים בלבד, שכולל ליווי של המתנדבות תוך כדי וגם אחרי הקורס. כך הן לומדות לכתוב ערך וגם להתמודד עם הקונפליקטים. הרבה פעמים יש בקורסים האלה הצלחות יפות - הערכים לא נמחקים, והעורכים לא בורחים מעריכה".
הפעילויות להגברת המגוון בקרב העורכים נעשות גם בקרב האוכלוסייה הערבית. "אנחנו עובדים עם אוכלוסיות מהחברה הערבית, הם לא פועלים בתוך ויקיפדיה העברית אלא תורמים לוויקיפדיה הערבית. אנחנו פועלים במערכת החינוך הערבית - המורים לומדים בהשתלמויות איך לכתוב בוויקיפדיה, ובמקביל מלמדים את התלמידים שלהם. זה משהו חדשני שהתחלנו השנה. אנחנו פועלים עם המפמ"רית (מפקחת מרכזת מקצוע במשרד החינוך) לערבית, ראויה בורבארה, שאחראית על כל לימודי הערבית בארץ. התוצאות מדהימות - הילדים כתבו רק בשנת הלימודים הזו 250 ערכים בערבית. האתגרים לא פשוטים כי זו אוכלוסייה שבחלקה מוחלשת, ולכן האוריינות הדיגיטלית עוד לא מספיק טובה, וגם המודעות ליכולת בכלל לכתוב בוויקיפדיה ולהשפיע לא מספיק מפותחת".
לדבריה, "התפקיד שלנו הוא לעורר מודעות ולתת כלים לילדים ולמורים, אלה מעגלים שמשפיעים אחד על השני. זה מאפשר לבטא תכנים שרלוונטיים ספציפית לאוכלוסייה המקומית. מישהו שגר במרוקו לא יודע לכתוב על האוכלוסייה בחברה הערבית בישראל. השנה אנחנו מתכוונים להגדיל את התוכנית הזאת באופן משמעותי. זה מחולל שינוי בכל קנה מידה אפשרי". לדבריה, ויקימדיה ישראל היא הסניף הרשמי היחיד של ויקימדיה העולמית שעובד על כתיבה בוויקיפדיה הערבית. "יש כל מיני קבוצות לא רשמיות, אבל אין עוד סניף מוסדר כזה בעולם".
בנוסף, בעמותה עמלים בימים אלה על פיתוח קורס עריכה ייעודי לאנשים על הרצף האוטיסטי. "זו אוכלוסייה עם נקודת מבט מאוד מעניינת, עם הרבה ידע ויכולות לתרום לוויקיפדיה. ככל הידוע לי אף אחד בתנועה העולמית לא פתח קורס כזה. זה חדשני וחלוצי, ואני מקווה שילכו בעקבותינו". עוד מטרה היא השקת קורסי עריכה לישראלים שחיים בחו"ל, כדי "לחזק את הקשר בין ישראל לתפוצות באמצעות כתיבה בוויקיפדיה".
"המציאות מאוד תוססת וברור שזה בא לידי ביטוי, אבל מי שרוצה לכתוב ערך צריך לשמור על נקודת מבט נייטרלית. אין אצלנו עורך ראשי ואין מאחורי הקלעים"
מיקוד נוסף הוא בהגברת התרומה של מוסדות אקדמיים. "אלה מכרות זהב של ידע", אומרת ונדר שוורץ. "תארי לעצמך שכל חברי הסגל בכל המוסדות האקדמיים יכתבו פעם בשנה ערך אחד בלבד על תחום העיסוק שלהם, נניח ב'יום הוויקיפדיה', זו הרי תהיה תרומה מופלאה לידע החופשי. תארי לעצמך שכל סטודנט יכתוב ערך אחד במסגרת לימודיו האקדמיים. יש יותר סטודנטים מחברי סגל - זה יהיה פנטסטי עבור החברה כולה, עבוד המוסדות ועבור הסטודנטים עצמם. לשם אנחנו שואפים".
פרט להגדלת מספר העורכים והגיוון שלהם, נושא נוסף שחשוב לעמותה בארץ לקדם לטובת הנגשת ידע בעתיד הוא עידוד מוסדות תרבות להנגיש תכנים באופן חופשי כך שיהפכו לנחלת הכלל, כחלק מפרויקט עולמי של ויקימדיה בשם GLAM. "הנושא הזה בארץ מאוד רגיש, ובהשוואה לחו"ל הוא עוד בחיתולים". מדובר בהעברת קובצי המדיה שברשות המוסדות, כמו תמונות, פסלים או סרטים, למיזם ויקישיתוף, "ואז אנחנו מחברים אותם לערכים רלוונטיים בוויקיפדיה. פיתחנו לאחרונה לוח שנותן למוסדות אינדיקציה אילו תכנים נצפו ועוד נתונים רבים".
ייתכן שההימנעות היא משיקול כלכלי - המוסדות רוצים שיקנו כרטיס ויבקרו אצלם כדי להיחשף לאומנות.
"זו חשיבה מיושנת, כי במוסדות גדולים בעולם אנחנו רואים את ההיפך - ככל שחושפים יותר רוצים לבוא אליך יותר". יתרון נוסף לדבריה הוא שימור האומנות במקרה של אסונות כמו שריפות.
לסיכום היא קוראת ליותר אנשים לערוך בוויקיפדיה ולהצטרף לשיחה: "חשוב לי להבהיר שוויקיפדיה זה כמו דמוקרטיה - מי שמצביע משפיע. ויקיפדיה משקפת את חוכמת ההמונים: ככל שיהיו יותר המונים, היא תהיה יותר חכמה".
יש אנשים שחוששים לערוך.
"הרבה אנשים אומרים, 'אבל על מה אני אכתוב? אני לא מומחה, זה נראה נורא מפחיד'. העבודה עצמה היא לא עבודה מורכבת, הכלים שיש מאוד ידידותיים למשתמש, יש מי שיעזור וגם לא חייבים לכתוב ערך של אלף מילים. אפשר לתקן, להוסיף קישורים, אנשים עם שפה שנייה יכולים לתרגם ערכים. זה דבר קטן בשביל הפרט ודבר מאוד גדול בשביל ויקיפדיה, וזה כמעט ממכר - זה מה שאני עושה כשאני חוזרת הביתה ברכבת, ונחשפת לעולמות שלא הייתי נחשפת אליהם בחיי היומיום.
"אנחנו ממש צריכים את השותפות של כמה שיותר אנשים. בסך הכול יש כיום משהו כמו אלף עורכים בוויקיפדיה בעברית, מתוכם כמה מאות פעילים, ועשרות הם חומת המגן של ויקיפדיה. ככל שנתרום יותר נוכל לקבל יותר, וזה מהותי. אנחנו רוצים להעביר את האוכלוסייה ממצב פסיבי, של אנשים שצורכים ידע, לאקטיבי - יוצרים ידע. זה תהליך, אבל יש לנו זמן".
